ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
2801-06-11
05/01/2012
|
בפני השופט:
1. שושנה שטמר - אב"ד
2. ברכה בר-זיו
3. דר' עדי זרנקין
|
| - נגד - |
התובע:
1. חברת בייבי'ס הרמוני בע"מ
2. יעקב ברוש
3. רונית עמידן
4. חברת גולדי הון בע"מ
עו"ד אבי אליוב ואח'
|
הנתבע:
חברת דוורון יבוא ויצוא בע"מ
עו"ד יואב ביין ואח'
|
| פסק-דין |
הפן העובדתי
1. המשיבה (התובעת בבימ"ש קמא) התקשרה בחודש פברואר 2002 בהסכם בלעדיות עם המערערת מס' 1 (להלן - "
בייביס") באמצעות מנהלה, המערער מס' 3 (להלן - "
ברוש"), על פיו רכשה המשיבה מוצרים, שיוצרו בסין, והמיועדים לתינוקות. בייביס התחייבה לייצר עבור המשיבה ולייבא לישראל את המוצרים נשוא ההסכם. רכישת המוצרים הותנתה בקבלת אישור של מכון התקנים בישראל למוצרי הייבוא, כאשר בייביס התחייבה להשיג אישור זה. הוסכם כי עבור מוצרים שלא יקבלו אישור - תחזיר בייביס למשיבה את מלוא הסכומים ששולמו על ידה בגינם, לרבות הוצאות נילוות.
עוד הוסכם שמאחר שלבייביס אין מקורות כספיים, תשלם המשיבה מקדמה מראש, על מנת לאפשר את ההזמנה והייבוא.
2. המשיבה הגישה נגד המערערים תביעה כספית על סך 1,000,000 ש"ח, בעיקר בשל שתי עיסקאות - האחת לרכישה וייבוא של מיטות, והשניה - לרכישה וייבוא של כסאות, ושני מוצרים אלו, כאמור, מיועדים לתינוקות.
3.
עסקת המיטות: המדובר בעיסקה מחודש נובמבר 2003 על פיה התחייבה בייביס לייבא עבור המשיבה 1,400 מיטות. הצדדים הסכימו כי המשיבה תשלם לבייביס מקדמה בשיעור 25% משווי העיסקה, והיתרה תשולם עם קבלת הסחורה.
ביום 21.11.03 שילמה המשיבה לבייביס את המקדמה על סך 11,387.50 דולר (שווי העיסקה נקבע ל- 48,000 דולר).
לטענת המשיבה, ברוש הודיע לה, לאחר תשלום המקדמה, שאינו מוכן לספק לה את המיטות במחיר שנקבע ואף אינו מוכן להחזיר את המקדמה.
4. 1,244 מיטות הגיעו לישראל. המשיבה הגישה בקשה למינוי כונס נכסים, כדי להבטיח את קבלת המיטות על ידה. המיטות נתפסו ונמכרו על ידי כונס הנכסים, עו"ד גושן, בסכום של 192,000 ש"ח בתוספת מע"מ (ההוצאות ששולמו על ידי המשיבה, הוחזרו לה על ידי הכונס). המיטות נרכשו מהכונס על ידי חברת גולדי הון בע"מ (שנמנית על המערערים בערעור שלפנינו) ועל ידי חברה בשם ד"ר בייבי בע"מ (שתי חברות אלה יקראו ביחד להלן - "
החברות") .
5.
עסקת הכסאות: המשיבה רכשה באמצעות בייביס 1,200 כסאות בטיחות לרכב, אשר יוצרו על ידי חב' "פנג" הסינית. פנג ובייביס התחייבו לספק כסאות העומדים בדרישות מכון התקנים הישראלי ובתקני הבטיחות האירופאים לכיסאות בטיחות.
הכסאות סופקו למשיבה וסופקו על ידה ללקוחות. לאחר שהכסאות סופקו למשיבה, התברר כי הם לא עומדים בדרישות של תקני הבטיחות, וכי הסימון על גבי הכיסאות, לפיו הם עומדים בתקן האירופאי היה כוזב.
מכון התקנים הורה למשיבה לבצע "RECALL" (לאסוף את המוצרים מהשוק חזרה) ולהחליף האביזרים. מכון התקנים אף אסר על המשך שיווקם של הכסאות עד לתיקונם על פי התקנים. בכסא מדגם 831 לגביו נטען כי נבדק ואושר במעבדה בהולנד, התברר כי הדגם שאושר אינו זהה לדגם שסופק. המשיבה נדרשה להשמיד כסאות אלה.
המשיבה אכן השמידה את הכסאות.
יצויין כי עיסקת הכיסאות קדמה לעיסקת המיטות.
לאחר שהמשיבה אספה חזרה את הכיסאות הודיעו לה בייביס וברוש כי הם לוקחים על עצמם את האחריות לנזקי המשיבה, ולא חלקו על קביעות מכון התקנים.
6. על פי רקע עובדתי זה, הגישה המשיבה תביעה נגד המערערים.
עיקרי התביעה וההגנה
7. באשר לכיסאות, טענה המשיבה לנזקים בגין עלות הבדיקות, זיכוי הלקוחות עקב הכסאות הפגומים, עלות תיקון הרצועות בכסאות, עלויות נילוות, פגיעה במוניטין והפסד רווחים בשנים 2003-2006.
8. עוד טענה המשיבה לנזקים שנגרמו לה עקב מוצרים פגומים שסופקו לה בעיסקאות קודמות.
9. יצויין כי פרט לבייביס ולברוש הוגשה התביעה גם נגד המשיבה 3, עמידן, גיסתו של ברוש ובעלת המניות היחידה בבייביס.