השופט י' עמית:
ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 22.3.2010 (כבוד השופט ע' בנימיני) בת"א 1450-99.
רקע
1. המשיב והמערער שכנגד (להלן ולמען הנוחות: המשיב) יליד 23.2.1965, נפגע בתאונת דרכים ביום 25.10.1998 (להלן: התאונה). המשיב חולה בשיתוק מוחין (c.p.) עוד מלידתו, ובשל כך סבל מחולשה בפלג גופו השמאלי, ובעקבות ניתוח שעבר בשנת 1983, התנייד בעזרת קב אחד. חרף נכותו מלידה, התגבר המשיב על מגבלותיו, למד בבתי ספר רגילים, השתתף בכל הפעילויות לרבות טיולים ופעילויות ספורט, סיים תואר ראשון בכלכלה, נישא והקים משפחה, ועובר לתאונה עבד והשתכר כשילוש השכר הממוצע במשק.
2. התאונה גרמה לשיתוק משמעותי של שתי הגפיים התחתונות ושל יד ימין הדומיננטית של המשיב, וכיום המשיב מרותק לכסא גלגלים. המשיב הגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) כנגד מבטחות רכבו (המערערות והמשיבות בערעור שכנגד, להלן ולמען הנוחות: המערערות), ולהלן אעמוד על עיקרי פסק דינו של בית משפט קמא.
פסק דינו של בית משפט קמא
3. הנכות הרפואית: פרופ' גדות, שהתמנה כמומחה בתחום הנוירולוגיה, קבע כי נכותו הרפואית המשוקללת הצמיתה של המשיב לאחר התאונה עומדת על 94.6%, מתוכה 90% בגין חולשה קשה בשלוש גפיים, 40% בגין Choreoathetosis בדרגה בינונית ו-10% בגין ליקוי דיבור. פרופ' גדות קבע כי שיעור הנכות של המשיב עובר לתאונה בשל מחלתו המולדת היה 75.5% אך עקב התאונה הוחמרה חולשת הגפיים. כלומר, השינוי בנכות הרפואית לפי קביעתו של פרופ' גדות הוא בשיעור של 18.9%.
4. הנכות התפקודית של המשיב לפני התאונה: ככלל, הנכות הרפואית עשויה ללמד גם על הנכות התפקודית. עם זאת, בענייננו, מצא בית המשפט ראיות מוצדקות להבחין באופן משמעותי בין נכותו הרפואית של המשיב לפני התאונה לבין נכותו התפקודית לפני התאונה, וכלשונו:
"מאמץ אני ללא היסוס את עמדת התובע, אשר נתמכת בראיות רבות וטובות, ולא רק בעדותו שהיא מאוד מהימנה בעיני. [...] למרות שיעור נכותו הרפואית הגבוה, רמת התפקוד של התובע לא היתה שונה כמעט מזו של אדם בריא. מכל העדויות שהובאו, ומהתרשמותי מעדות התובע, עולה בבירור כי הוא אדם שלא נתן לנכות להגבילו" (פסקה 12 לפסק הדין).
5. הנכות התפקודית ואובדן כושר ההשתכרות של המשיב בעקבות התאונה: ד"ר לזרי, מומחה רפואי בתחום השיקומי, קבע כי לפני התאונה היה המשיב עצמאי באופן חלקי, הלך בעזרת קב וקיים אורח חיים יצרני. אולם לאחר התאונה המשיב נעשה תלוי בזולתו, מתנייד בעזרת כיסא גלגלים ממונע ואיבד את יכולתו להשתכר בשוק העבודה ולפרנס את עצמו ואת משפחתו. לאור זאת קבע בית משפט קמא כי "התאונה הייתה 'הקש ששבר את גב הגמל' והפכה את התובע מאדם חיוני ויצרני שמצליח להתגבר היטב על מגבלותיו, ל'שבר כלי'"; כי נכותו התפקודית של המשיב עומדת על 100%; וכי המשיב איבד לחלוטין את יכולת ההשתכרות למרות שגילה מוטיביציה לחזור לעבודה וניסה פעמים רבות לשוב ולעבוד.
עם זאת, נוכח הסיכוי הסביר שבשל מחלתו ונכותו לפני התאונה, מצבו התפקודי של המשיב היה מידרדר בעתיד במהלך איטי ופרוגרסיבי גם אילולא התאונה, קבע בית משפט קמא כי יש לייחס לתאונה 90% מתוך הנכות התפקודית המלאה שנקבעה כאמור. לשון אחר, נקבע כי תרומת התאונה לנזקיו של המשיב בראשי הנזק הרלוונטיים עומדת על 90% בלבד.
6. קיצור תוחלת חיים: פרופ' גדות קבע בחוות דעתו כי אין למשיב כל קיצור תוחלת חיים, ואילו ד"ר לזרי קבע כי קיצור תוחלת החיים עומד לכל היותר על 10% על פי גישה מחמירה. בית משפט קמא קבע קיצור תוחלת חיים של המשיב על 5% מיתרת תוחלת חייו, ובהתאם לכך העמיד תוחלת החיים של המשיב עד גיל 78.
7. הפסד השתכרות: המערער התפרנס משתי משרות - האחת כמתכנת שכיר בחברת אמ"ן מחשבים, והשנייה בחברה משפחתית. לאחר שניתח את חומר הראיות והעדויות בעניין השכר, בית המשפט העמיד את בסיס השכר על 23,000 ש"ח בחלוקה כלהלן: כ-19,000 ש"ח בחברת אמ"ן מחשבים על פי תלושי השכר, וכ-4,000 ש"ח בחברה המשפחתית, למרות ששכרו של המשיב על פי תלושי השכר עמד על 10,000 ש"ח. זאת, לאחר שמצא כי השכר שקיבל המשיב בחברה המשפחתית לא שיקף תרומה אמיתית לחברה, וכי יש להניח כי גם לולא התאונה המשיב היה נאלץ להקטין את מעורבותו בחברה המשפחתית נוכח שעות העבודה הרבות שעבד בחברת אמ"ן מחשבים. בית משפט קמא העריך כי המשיב ימשיך להשתכר במומו עוד כ-2,000 ש"ח במשך חמש השנים הראשונות לאחר מתן פסק הדין, ולאחר מכן תיסגר החברה המשפחתית. בהתאם לכך נקבע בסיס שכרו של המשיב לצורך חישוב הפסדי השכר עד לסוף שנת 2014 על סך של 21,000 ש"ח; ומיום 1.1.2015 ועד גיל 67 (גיל פרישה) על סך של 19,000 ש"ח.
בהתאם לכך חישב בית משפט קמא את הסכומים המגיעים למשיב (לפי 90% מהפסדי ההשתכרות) והעמיד הפיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר על סך של 3,199,926 ש"ח, ולעתיד על סך של 3,339,368 ש"ח. ראוי להדגיש כי חישוב הפסד ההשתכרות לעבר ולעתיד נעשה לפי שכרו נטו של המשיב, מאחר שעקב נכותו לפני התאונה, היה פטור ממס.
8. עזרת צד ג': בהתבסס על עדויותיהם של המשיב ושל אביו, פסק בית משפט קמא בראש נזק זה (לפי 90%) פיצוי גלובלי לעבר בסך 300,000 ש"ח עבור עזרת בני המשפחה לעבר; פיצוי גלובלי בסך 75,000 ש"ח בגין העסקת עוזרת בית לעבר בתקופה בה לא הייתה למשיב מטפלת זרה; ופיצוי בסך 348,047 ש"ח בגין תשלום מוכח למטפלת זרה.
בגין עזרת צד ג' לעתיד, אימץ בית משפט קמא את קביעתו של ד"ר לזרי כי המשיב זקוק לנוכחות צמודה 24 שעות ביממה. בית המשפט סקר את ההלכה ואת הסכום שנפסק בע"א 3375/95 אקסלרוד נ' דוד שמיר, פ"ד נד(3) 450 (1998) (להלן: עניין אקסלרוד), אך בהתחשב בכך שהמשיב אינו קוודרופלג ואינו סובל מפגיעה רב-מערכתית קשה, העמיד את הפיצוי לעתיד על סך 12,000 ש"ח לחודש מתוך הנחה שהמשיב יעסיק עובד זר. בהתאם לכך, הפיצוי בראש נזק זה לעתיד הועמד על 2,708,748 ש"ח.
9. התאמת מקום מגורים: לאחר שסקר את הראיות שהונחו בפניו, ובהיעדר נתונים מדוייקים לגבי עלות דירה באזור מגוריו של המערער, נפסקפיצוי גלובלי בסך 400,000 ש"ח כסכום המשקף, בין היתר, את ההוצאות הכרוכות במכירה, רכישה ומעבר דירה.
10. ניידות: לפני התאונה נהג המשיב ברכב אוטומטי רגיל ובעקבות התאונה הוא נזקק לרכב מסוג VAN כאמור בחוות הדעת של המומחה השיקומי ד"ר לזרי. בהסתמך על חוות הדעת של הכלכלן משה קצין, ועל פי חישוב של 1,200 ק"מ לחודש, נקבע כי עלות החזקת רכב עם מעלון עומדת על 3,963 ש"ח לחודש, ובהתחשב בכך שגם קודם לתאונה החזיק המשיב ברכב, נקבע כי הוא זכאי להוצאות ניידות מוגברות בסכום של 2,250 ש"ח לחודש. בהתאם לכך (ולפי חישוב של 90%) נפסק למשיב פיצוי לעבר בסך 440,130 ש"ח ולעתיד בסך 507,890 ש"ח.
11. אביזרים רפואיים: נפסק לעבר סכום של 107,681 ש"ח לגביו לא הייתה מחלוקת, ולעתיד נפסק הסך של 511,222 ש"ח בגין הפריטים הבאים: כסא גלגלים חשמלי ממונע שעלותו הועמדה על 57,830 ש"ח; כסא גלגלים ידני רזרבי שעלותו הוערכה ב-5,000 ש"ח; כרית למניעת פצעי לחץ שעלותה הוערכה ב-1,500 ש"ח; מיטה שעלותה הוערכה בכ-10,000 ש"ח; מזרן שעלותו הוערכה ב-3,000 ש"ח; מגן למזרן שעלותו הוערכה ב-500 ש"ח; ככיסא רחצה שעלותו הוערכה בכ-2,600 ש"ח; עמידון חשמלי שעלותו הוערכה בכ-38,000 ש"ח; התאמת מחשב אישי לצרכיו של המשיב בעלות גלובלית של 25,000 ש"ח. על בסיס סכומים אלה ו"תוחלת החיים" של כל אביזר, נקבעו גם עלויות ההחלפה של פריטים אלו.