השופט צ' זילברטל:
לפנינו שני ערעורים, שהדיון בהם אוחד, על גזר דינו מיום 10.7.2012 של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ת"פ 57740-09-11 (כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן).
כתב האישום
1. המערער בע"פ 6171/12 (להלן: דניאל), הורשע בגדר ת"פ 57740-09-11 של בית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א)(1)+(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977) ושל תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות (לפי סעיפים 380 + 382(א) לחוק הנ"ל).
בכתב האישום (המתוקן) שבעובדותיו הודה דניאל, מי שהיה הנאשם 1 בכתב האישום, הואשמו גם שני נאשמים נוספים: המערער בע"פ 5719/12 (להלן: אלנתן), שהיה הנאשם 3, ונאשם נוסף, נתנאל בן יצחק (להלן: נתנאל). אלנתן ונתנאל הורשעו על יסוד הודאותיהם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות.
2. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, שהוגש במסגרת הסדר טיעון שפרטיו יפורטו בהמשך, ביום 23.9.2011, בשעות הערב המאוחרות שהו שלושה קטינים (א', ע' ו-ל'; להלן: המתלוננים), בגן ציבורי במעלה אדומים. סמוך לחצות הגיעו למקום דניאל ונתנאל, ביחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה. דניאל ונתנאל ביקשו מהמתלוננים כוסית וודקה, והמתלונן א' סרב להיענות לבקשתם. לאחר שדניאל ונתנאל שהו כחצי שעה במחיצת המתלוננים, התפזרה החבורה. המתלוננים עברו לגן ציבורי סמוך ("הסקט-פארק"). סמוך לשעה 01:30 הגיעו דניאל ונתנאל לסקט-פארק וביקשו מהמתלונן א' להתלוות אליהם. בהיותם בסמטה צדדית, וכשביקש המתלונן א' לעזוב את המקום, התקרב דניאל למתלונן א' בתנועה מאיימת ונתנאל עצר אותו. המתלונן א' פתח בריצה. דניאל ונתנאל ביקשו מחברם לתפוס את א', וכשהמתלונן א' נעצר על-ידי חברם, הגיעו דניאל ונתנאל והכו במתלונן באגרופים מאחורי ראשו. המתלונן א' הצליח לחמוק. בהמשך, לבקשתו של המתלונן א', הצטרפו אליו המתלוננים ע' ו-ל'. בשלב זה הצטרף אלנתן לדניאל ולנתנאל, ושתי החבורות נפגשו.
או אז היכו שלושת הנאשמים את המתלוננים בגופם, ובכלל זה היכה אלנתן את המתלונן א' באגרופים בפניו, ובעט באמצעות ברכו בפניו של המתלונן ל'. כתוצאה מהבעיטה, נגרמה למתלונן ל' חבלה בלסת שהתנפחה, ושיניו נפגעו.
במהלך האירועים נטל דניאל בקבוק זכוכית, ניפצו על המדרכה, ובאמצעות הבקבוק השבור חתך את המתלונן א' בפניו ובצווארו מספר חתכים. דניאל גם ניסה לפגוע במתלונן ל' באמצעות שבר הזכוכית, ובשל ניסיונותיו של ל' להגן על עצמו, הוא נשרט בידו השמאלית. כתוצאה מהאמור, התמוטט המתלונן א' על הקרקע והובהל לבית החולים במצב קריטי, שם עבר ניתוח ואושפז בטיפול נמרץ. למתלונן א' נגרמה פציעה עמוקה בלחי שמאל, חתך עמוק ורחב עם דימום עורקי בצוואר, חתך מדמם בגב העליון, שני חתכים לא עמוקים בחזה, שני חתכים שטחיים ביד והמטומות בפנים. המתלונן ל' נחבל בברכו, בלסת ובשפה התחתונה, נגרם לו חתך שטחי בזרוע ושיניו נפגעו. המתלונן ע' סבל מחתך באיזור עין ימין.
3. דניאל צירף לכתב האישום הנ"ל כתב אישום שהיה תלוי ועומד נגדו בגדר ת"פ 1052/10 של בית משפט השלום בירושלים ומב"ד בתיק פ"א 6130-10264-2101 של תחנת מוריה, ולפיכך הורשע גם בשתי עבירות של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.
הסדר הטיעון
4. על-פי הסדר הטיעון אליו הגיעו כל הנאשמים, הוסכם כי המדינה תבקש להטיל על דניאל מאסר בפועל שלא יעלה על 24 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים. ביחס לנתנאל הוסכם כי המדינה תעתור לעונש של עד 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים. לגבי אלנתן הוסכם כי המדינה תטען לעונש של 7 חודשי מאסר בפועל, להפעלת עונש מאסר מותנה של 5 חודשים, חציו במצטבר וחציו בחופף, למאסר על תנאי ולפיצויים. הוסכם כי הנאשמים יהיו חופשיים בטיעוניהם לעונש.
גזר הדין
5. לאחר קבלת תסקירים, שיפורטו בהמשך, גזר בית משפט קמא את עונשם של דניאל ואלנתן כדלקמן: דניאל נדון למאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים (בניכוי ימי מעצרו), ל-6 חודשי מאסר על תנאי, לפיצוי המתלונן א' בסך 75,000 ש"ח ולפיצוי המתלונן ע' בסך 3,000 ש"ח. אלנתן נדון ל-7 חודשי מאסר בפועל, כשהופעל מאסר מותנה של 5 חודשים שהיה תלוי ועומד כנגדו, כשהוא מצטבר במחציתו לעונש המאסר, כך שבסך הכול על אלנתן לרצות 9.5 חודשי מאסר (בניכוי ימי המעצר). כמו כן נדון אלנתן ל-6 חודשי מאסר על תנאי והוא חויב לפצות את המתלונן א' בסך 2,500 ש"ח, את המתלונן ל' בסך 20,000 ש"ח ואת המתלונן ע' בסך 3,000 ש"ח.
להשלמת התמונה ייאמר, כי בגזר הדין הנ"ל מיום 10.7.2012 הוחלט שיש מקום לשקול כי המאסר שייגזר על נתנאל ירוצה בדרך של עבודות שירות, ועניינו נדחה לצורך קבלת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות. ביום 10.9.2012 נגזר דינו של נתנאל ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן א' בסך 2,500 ש"ח ופיצוי למתלונן ע' בסך 3,000 ש"ח.
6. בית המשפט המחוזי עמד בגזר דינו על חומרת האירוע בכלל, ועל חומרת מעשיו של דניאל, בפרט. צויין כי דניאל היה שותף לשני שלביו של האירוע, כאשר בחלקו הראשון הוא ונתנאל היכו את המתלונן א' ובחלקו השני של האירוע הוא זה שניפץ בקבוק ובאמצעות שבריו גרם למתלונן א' לחתכים קשים, כמפורט לעיל. בית המשפט לא ראה לנכון לאמץ את המלצת שירות המבחן, שסבר כי יש מקום לגזור על דניאל מאסר בעבודות שירות, וקבע כי בהתחשב בחומרת המעשים, העונש לו עתרה המדינה על-פי הסדר הטיעון, גם ברף העליון שלו, הוא עונש מקל יחסית ואין מקום להקל מעבר לכך.
בית המשפט לא התעלם מהנסיבות לקולא - הודאתו של דניאל, היעדר עבר פלילי, מעצר בית ממושך ונסיבות אישיות ומשפחתיות המתוארות בתסקיר. מנגד זקף בית המשפט לחובת דניאל גם את התיקים שצירף, שכללו עבירות של החזקת סכין, שאף הן מלמדות על דפוסי התנהלות אלימים.
7. באשר לאלנתן ציין בית המשפט כי הוא אמנם הצטרף לפרשה רק בשלבה השני, אך בשלב זה הפעיל אלימות קשה, בעיקר כלפי המתלונן ל', אשר בפניו בעט. עוד הודגש כי אלנתן הורשע בעבר, בין היתר, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה שבוצעה על ידו בנסיבות דומות, כעולה מגזר הדין שניתן ביום 28.4.2011 בבית משפט השלום בירושלים (ת"פ 42150-06-10). גם באותו מקרה תקף אלנתן קטינה שישבה במקום ציבורי במעלה אדומים, השליך לעברה כוס זכוכית שהתנפצה ופצעה אותה. באותו עניין נדון אלנתן, בין היתר, ל-4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. גם ביחס לאלנתן ראה בית המשפט המחוזי לנכון לאמץ את הרף העליון של הסדר הטיעון.
8. בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע העונשים שהוטלו על דניאל ואלנתן, לרבות תשלום הפיצויים.
9. למען שלמות הדברים יצויין, כי בית המשפט המחוזי סבר שמעשיו של נתנאל חמורים פחות: אין נתונים לגבי חבלות ספציפיות שנגרמו למתלוננים כתוצאה ממעשיו; מה גם שעברו אינו מכביד כעברו של אלנתן.