ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת
|
1022-05
28/09/2005
|
בפני השופט:
1. סגן הנשיא נסים ממן - אב"ד 2. האשם חטיב 3. בנימין ארבל
|
- נגד - |
התובע:
קזז משה מוקד מערכות מיגון ואבטחה עו"ד אבו-ריא ג'יהאד
|
הנתבע:
עבד אל האדי סלימאן עו"ד עירקי
|
פסק-דין |
1. עניינו של ערעור זה הינו בהחלטת בית המשפט קמא, לדחות את תביעתו של המערער. המערער הגיש לבית המשפט קמא תביעה נגד המשיב ונגד אדם נוסף בשם מרוואת תאופיק [להלן - תאפיק] לתשלום סכום של 71,526 ש"ח. סכום התביעה מורכב מ - 44,526.37 ש"ח בגין עבודה וחומרים שסיפק המערער ומסכום של 27,000 ש"ח כפיצוי בגין עגמת נפש ופגיעה במוניטין. בטרם נתייחס לטענות הצדדים בערעור שלפנינו, מן הראוי שנסקור בקצרה את הרקע העובדתי בין הצדדים, ככל שהוא עולה מפסק דינו של השופט קולה.
2. המערער הוא בעל עסק בשם "מוקד מערכות מיגון ואבטחה". המשיב הוא מהנדס וקבלן בניין במקצועו. במכרז לבניית אולם ספורט, שפרסמה המועצה המקומית יפיע, זכה המשיב. לשם ביצוע עבודות החשמל במבנה הוא התקשר עם תאופיק ששימש עבורו קבלן משנה. הלה הזמין מהמערער מערכות גילוי אש ואזעקה, לרבות הספקת הציוד והתקנתו.
3. בתאריך 6/6/00 הזמין תאופיק מהמערער ציוד מערכת גילוי אש ואזעקה לרבות התקנתו באולם הספורט. במעמד זה משך תאופיק לפקודת המערער שלושה שיקים על סך כולל של 20,000 ש"ח על חשבון ביצוע העבודה. השיקים הוצגו לבנק במועדם. שיק אחד ע"ס 5,000 ש"ח כובד, אך שני שיקים על סך כולל של 15,000 ש"ח חוללו.
4. בתאריך 27/8/00 נפגשו המערער, המשיב ותאופיק. בפגישה זו מסר המשיב לתאופיק ארבעה שיקים בני 10,000 ש"ח כל אחד לפקודת תאופיק והלה הסב אותם למערער. השיקים נמשכו על חשבון הבנק של אשת המשיב. בנספח ה' לכתב הערעור, שהוא קבלה מס' 1806 מיום 27/8/00, ישנו רישום ופירוט של השיקים שנמסרו בפגישה. נציין מספר פרטים המופיעים במסמך זה שיש בהם כדי לסייע בהכרעת הערעור. הקבלה הוכנה על שמו של תאופיק כמשלם ונרשם בה שהתשלום הוא
"במקום שיקים שחזרו". ליד שיק מספר 350 נרשמה המילה "עבר" וליד שני השיקים שמספרם 351 ו - 352 נרשמה המילה "חזר". מאוחר יותר הגיש המערער את שמספרו 353 לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
5. ביום 15/1/01 שוב נפגשו בעלי הדין וגם הפעם נכח תאופיק. תוצאתה של פגישה זו הוא מסמך של המערער המופנה למשיב אך חתום בידי שני הצדדים. וזו לשונו:
"בתאריך 15/1/01 במעמד ישיבה במשרדך הוסכם על הסדר תשלום עבור התקנת מערכות באולם הספורט ביפיע בהתאם לפירוט כדלקמן:
א. תשלום במזומן כנגד שיקים חוזרים לפי פירוט:
שיק מס' 0351 ע"ס 10,000 ש"ח
שיק מס' 0352 ע"ס 10,000 ש"ח.
ב. תשלום במזומן כנגד שיק חוזר ע"ס 10,000 ש"ח
והשלמת חשבון סופי
[ההדגשה לא במקור] עם מר מרוואת תאופיק, קבלן החשמל במעמד בדיקת מכון התקנים וקבלת האישור. [כאן נרשם בכתב יד "ישולם בשיק דחוי 60 יום" ומופיעות חתימות המערער והמשיב - הערה שלנו].
ג. במידה ויסרב לאשר החשבון, יקבל מר עבד אל האדי את אישור מכון התקנים ללא קשר לחשבון הסופי עם קבלן החשמל".
בנספח ו' לכתב הערעור שהוא קבלה מס' 2011, הערוכה על שמו של המשיב כמשלם, נרשם כי המשיב שילם 20,000 ש"ח במזומן וכן נרשם בה כי התשלום הוא כנגד שיקים חוזרים מס' 0351 ו- 0352.
6. ראוי להוסיף כי בין תאופיק למשיב נתגלע סכסוך כספי אשר הביא אותם להתדיין בבוררות. בפסק בוררות מיום 21.2.01 נקבע כי על המשיב לשלם לתאופיק סכום של 321,412 ש"ח. העבודות באולם הספורט ביפיע כלולות בפסק הבוררות אם כי אין בו התייחסות לשיקים שנתן המשיב לתאופיק ואשר הוסבו למערער וכן לכסף ששילם המשיב ישירות למערער.
7. המחלוקת בין שני הצדדים נסבה על השאלה מה הוסכם בין הצדדים בפגישה ביניהם ביום 27/8/00 ומתוך כך כיצד יש לפרש את סעיף ב' להסכם ביניהם מיום 15/1/01. להלן נביא את עיקר טענותיהם. לטענת המערער בפגישה מיום 27/8/00 התחייב המשיב לערוב באופן אישי לתאופיק בגין הכספים שהוא חייב למערער בגין העבודה והחומרים שסיפק ובשל ערבותו זו עליו לשלם למערער את כל סכום התביעה יחד עם תאופיק ולחוד. טענה זו כלולה בסעיף 8 לכתב התביעה. אין המערער טוען בכתב התביעה שום עובדה נוספת ממנה אפשר להבין כי הפגישה מיום 15.1.01 יצרה חיוב חדש או שונה של המשיב כלפי המערער. גם בתצהיר עדות ראשית של המערער מוזכרת ישיבת 27.8.00 כפגישה שבו נוצרה הערבות. לעומת זה, בסיכומים בערעור טוען ב"כ המערער כי במסמך מיום 15.1.01 נוצרה הערבות וכי השיקים שניתנו בישיבת 27.8.00 [!] מוכיחים את מתן הערבות.
8. לפי חישוב שעשה המשיב סך כל העבודות שביצע הגיע ל - 78,319.80 ש"ח ולאחר קיזוז מה שכבר שולם, המשיב חייב לשלם מכוח ערבותו סך של 44,526.37 ש"ח וכן עליו לשאת בסכום הפיצוי בגין נזק שאינו של ממון בסכום של 27,000 ש"ח. לחיזוק טענותיו מסתמך המערער על האמור בסעיף ב' להסכם מיום 15/1/01. לטענתו, פרשנות נכונה של הסעיף הזה תוביל למסקנה כי היה בדעתו של המשיב לערוב לתאופיק לסילוק כל הכספים שהלה חייב למערער. לטענתו יש לקרוא את המילים
"והשלמת חשבון סופי" כבאות להוסיף על תשלום של 10,000 ש"ח במזומן שייעשה לאחר הצגת אישור מכון התקנים. תאופיק אכן אישר את החשבון הסופי ולכן היה על המשיב לשלם גם את החשבון הסופי מכוח היותו ערב. עוד טוען המערער בסיכומיו, כי גם אם ייקבע שהמשיב אינו ערב, הרי שיש לקבוע כי הוא חב לו 10,000 ש"ח בגין השיק מס' 353 שמשכה אשתו ואשר בגינו נפתח תיק הוצל"פ.
9. המשיב טוען מצידו כי מעולם לא התחייב לערוב כלפי המערער בגין כל חובותיו של תאופיק וכי כל חבותו כלפי המערער עמדה על סך 30,000 ש"ח כפי שעולה מהמסמך מיום 15.1.01. מתוך סכום זה שילם באותו יום 20,000 ש"ח במזומן והתשלום של 10,000 ש"ח נוספים הותנה בקבלת אישור מכון התקנים. לטענתו, אישור מטעם מכון התקנים לא הוצג ולכן ראה עצמו המשיב פטור מתשלום זה.
10. בבואנו להכריע במחלוקת דנן, עלינו להידרש למספר שאלות:
א. האם אכן התחייב המשיב ביום 27.8.00 לערוב לקיום כל חובו של תאופיק כלפי המערער בגין העבודות והחומרים?
ב. מה משמעו של המסמך מיום 15.01.01.