א. ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 20.11.03 בה חייב ראש ההוצל"פ את המערערת, צד ג', לשלם למשיב סך של 39,078 ש"ח, על פי הוראות סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל.
ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:
כנגד החייבים, מור ואריה כהן (להלן: "
החייבים"), מתנהל תיק הוצל"פ, שנפתח לביצוע פסק דין אשר ניתן ביום 5.11.01 ובו חוייבו החייבים לשלם למשיב סכום שעמד ביום מתן ההחלטה על סך 254,478 ש"ח.
ביום 30.5.02, לבקשת המשיב, הוטל עיקול אצל צד ג', סנאורה בע"מ, המערערת (להלן:
"המערערת", או
"צד ג'", או
"סנאורה") על זכויות החייבים בדירה הנמצאת בגדרה והידועה כחלקה 30 בגוש 4583 (להלן: "
הדירה" או "
הנכס").
ביום 9.6.02, בתשובה להודעת צו העיקול, הודיעה המערערת כי צו העיקול לא בוצע, משלא מתנהל אצל צד ג' חשבון על שם החייבים.
בדיון שהתנהל בפני ראש ההוצל"פ התברר, כי ביום 20.8.02, מכרו החייבים את הדירה, שהייתה רשומה באותה עת אצל צד ג', לקונים. מכירת הדירה בוצעה כחודשיים וחצי לאחר שהומצאה תגובת צד ג' לצו העיקול, ולפיה אין בידי צד ג', סנאורה, נכסים אשר לחייבים זכויות בהם.
בשל תשובת צד ג' ומשהתברר כאמור, הגיש המשיב בקשה לחייב את צד ג' בתשלום החוב הפסוק.
בדיון שהתנהל בפני ר' הוצל"פ ביום 21.10.03, הציגה ב"כ המשיב מסמך שכותרתו "אישור זכויות" (ר' כתב הערעור, תיק מוצגים, מוצג מ/6) שנערך על ידי המערערת. ב"כ המשיב ראתה במסמך ראיה לטענה, כי המערערת הינה "חברה משכנת", ומשכך אחראית המערערת למכירת הנכס, בניגוד לצו העיקול שהוטל על זכויות החייבים בנכס, הרשומים במרשם המנוהל על ידי המערערת.
נציגת המערערת, טענה במהלך הדיון, כי הרישום בדבר זכויות החכירה בנכס נשוא הערעור, נעשה עוד בשנת 2000, במנהל מקרקעי ישראל.
נציגת המערערת לא נתנה הסבר מניח את הדעת, לניסוחו של מסמך "אישור הזכויות", וטענה, בנוסף, כי לא מתנהל אצל המערערת כל חשבון על שם החייבים, באמרה "
אצלנו אין חובות כספיים" (ר' פרוטוקול חקירה מיום 21.10.03).
נציג נוסף מטעם המערערת העיד, כי "
ברגע שהנכס נרשם במנהל (מנהל מקרקעי ישראל- י.ש.)
, החברה סיימה את תפקידה כחברה משכנת" (ר' פרוטוקול חקירה מיום 21.10.03).
ג.
החלטת ר' ההוצל"פ:
ביום 20.11.03 דחתה ר ' ההוצל"פ את טענות המערערת, לפיהן, המערערת אינה חברה משכנת, ואינה מנהלת רישום זכויות של רוכשי הדירות, מן הטעם שהמערערת הפיקה אישור זכויות ביום 4.5.02 , בו נרשם מפורשות "
הרינו לאשר בזאת, כי על פי הרישומים המצויים בחברתנו... וגו'".
לפיכך קבעה ר' ההוצל"פ, כי "
אישור הזכויות שהפיקה צד ג' ( המערערת- י.ש.)
מפריך את הטענה, כי לא ניהלה רישום הזכויות בדירה ולא תפקדה כחברה משכנת".
בנוסף, דחתה ר' ההוצל"פ את הטענה, כי רישום הזכויות מתנהל משנת 2000 במנהל מקרקעי ישראל, קבעה:
"אישור על חתימת חוזה חכירה ממנהל מקרקעי ישראל מיום 17.9.00... אישור זה מתייחס לעובדת חתימתם של החייבים על הסכם חכירה מהוון בלבד, ואינו מהווה אישור זכויות, אין בו פירוט מה חלקו של כל אחד מהחייבים בזכויות הנכס, ואין בו כל אזכור של ההתחייבות לרישום משכנתא לטובת בנק טפחות, מכאן שאין משמעות של אישור זה , כי ניהול רישום הזכויות מתבצע במנהל מקרקעי ישראל ולא אצל צד שלישי".
(פסקה 4 להחלטה)
כמו כן, דחתה ר' ההוצל"פ את טענת נציגת המערערת שהועלתה בחקירה שנערכה בלשכת הוצל"פ, ביום 21.10.03, לפיה "
תשובת צד ג' לצו העיקול בה צוין, כי לא מתנהל חשבון על שם החייבים, הינה בהתאם לצו העיקול, שבו נרשם לכאורה, כי העיקול חל על כספי החייבים".
ר' ההוצל"פ קבעה, כי "
מעיון בתדפיס שהפיק מחשב ההוצל"פ עולה, כי בצו העיקול פורטו פרטי הנכס המעוקל לרבות גוש וחלקה", ומשכך דחתה ר' ההוצל"פ טענה זו של המערערת.