עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
|
165-10
21/03/2011
|
בפני השופט:
1. עמירם רבינוביץ
2. ורדה וירט-ליבנה
3. רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
התובע:
מ. ד.
עו"ד אסי רונן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מיכל כהן
|
| פסק-דין |
השופט עמירם רבינוביץ
פתח דבר
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (בל 1097/05 ; השופט אלכס קוגן ונציגי הציבור, גב' שרה דורון ומר שחר בן נון), בו נדחתה תביעת המערער להכיר בליקוי הראייה ממנו הוא סובל בעינו הימנית כ"תאונת עבודה" כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:
חוק הביטוח הלאומי או
החוק).
התשתית העובדתית
2. המערער, יליד שנת 1979, עבד בתקופה הרלוונטית לערעור זה כפקח וטרינרי של משרד החקלאות ומועצת הלול במפעל זוגלובק בישוב שלומי.
3. ביום 15/9/03, בעת עבודתו כפקח וטרינרי, בקו שחיטת העופות, חש המערער בגוף זר, לכלוך או אבק עופות שנכנס לעינו הימנית. המערער גירד את עין ימין, ואולם עינו החלה להיות אדמומית.
4. בעקבות האירוע יצא המערער להפסקה על מנת לשטוף את עינו ולנוח. לאחר מכן המשיך בעבודתו עד סוף המשמרת.
5. ביום שלמחרת האירוע, עבד המערער כרגיל, אך סבל מכאבי ראש. יומיים לאחר מכן, התנפחה עינו הימנית של המערער, והוא חש גירוי בגבה ובעין. המערער פנה אז לרופא, אשר נתן לו טיפות עיניים ומשחה לשבעה ימים.
6. משהחמיר מצבו של המערער, על אף הטיפול הרפואי שקיבל, העין התנפחה ואף הופיע חום, הוא הופנה לבית חולים הגליל המערבי בנהריה, שם הוא נבדק ונלקחה ממנו דגימה לצורך בדיקת הימצאותו של נגיף ההרפס. הבדיקה הייתה חיובית.
7. מתיקו הרפואי של המערער עולה כי הוא סבל מהרפס עוד בילדותו. לטענת המערער, גם אם סבל בעבר מהרפס, מזה שנים רבות אין הוא סובל ממחלות הקשורות בנגיף זה.
8. לפי המסמכים הרפואיים המצויים בתיק, סובל היום המערער מעיוורון בעינו הימנית. בנוסף סובל המערער מקטרקט ומפגיעה קוסמטית במראה עינו הימנית.
9. המערער פנה למוסד לביטוח לאומי (להלן :
המוסד) בתביעה להכיר באירוע, מיום 15.9.03, כתאונת עבודה. ביום 16.1.05 דחה המוסד את תביעתו של המערער לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה, בנימוק הבא:
"עפ"י המסמכים הרפואיים שבידינו ועפ"י חוות דעת מומחה עיניים, המחלה ממנה הנך סובל ובגינה הוגשה התביעה, הינה מחלה הנגרמת ע"י זיהום בוירוס מקבוצת ההרפס ובמקרה שלך קיים תיעוד כי הנך סובל מהרפס עוד מילדות ולכן גם אם חדר גוף זר לעין בתאריך 15.9.03, הרי שאינו קשור להתפתחות המחלה."
10. משנדחתה תביעתו, הגיש המערער את התביעה, מושא ערעור זה לבית הדין האזורי.
ההליך בבית הדין האזורי
11. בשלב מקדמי של התביעה הגיעו הצדדים להסכמה בדבר מינוי מומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, לשם בחינת שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי בראייה, שגרם למערער לעיוורון, לעבודתו של המערער, זאת על בסיס מערכת העובדות המוסכמת, כפי שפורטה לעיל. לאור האמור מינה בית הדין האזורי את ד"ר מ' סילנפרוינד כמומחה- יועץ רפואי (להלן :
המומחה הראשון).
12. המומחה נשאל את השאלות הבאות :
"א.האם אובחן ליקוי בעינו הימנית של התובע ובמידה וכן מהו ?
ב.
האם יש קשר סיבתי כלשהו בין הליקוי שאובחן בתובע במועד הסמוך לאחר יום האירוע ובין העובדות שתוארו לעיל בסעיף 3 (גם אם הוחמר מצבו או שהוחש בואו של הליקוי - או התפרצותו עקב העובדות המתוארות לעיל - כל אחד מאלה מהווה קשר סיבתי כאמור) או שמא מדובר בליקוי בעין שהתפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי או אחר?
ג. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם אי הכושר לעבודה של התובע בתעודות אי הכושר המצורפות להחלטה זו, קשור קשר סיבתי לתוצאות האירוע."