פסק-דין בתיק על"ח 2553-02-13

1.         לפניי ערעור על החלטת ועדת ערר מיום 2.1.13 על פי סעיף 43  לחוק שירות התעסוקה התשי"ט - 1959 אשר דחתה את בקשת המערערת לבטל את הסירוב שנרשם לה מיום 15.11.12 (להלן - הוועדה).

2.         השתלשלות העובדות הרלוונטיות לענייננו - נ

א.         המערערת נשואה ובזמנים הרלוונטים לערעור היתה אם לשני ילדים בני 8 חודשים ושנתיים.

ב.         ביום 15.11.12 הופנתה המערערת על ידי הגב' אילנה טלקר, פקידת השמה במשיב, לעבודה כפקידת קבלה במלון "ספורט" של רשת מלונות ישרוטל באילת.

ג.          המערערת הגיעה לראיון העבודה ובמהלכו נמסר לה כי העבודה הינה במשמרות וכי תידרש לעבוד גם במשמרות ערב החל מהשעה 16:00 ועד לשעה 24:00.

ד.         לטענת המערערת, היא ביקשה מן המראיינת להתחשב בה שכן היא אם לשני פעוטות, אולם המראיינת סירבה. מנהלת משאבי אנוש במלון, הגב' ליאת טלקר, כתבה על גבי טופס ההפניה לעבודה כי המערערת נמצאה לא מתאימה לעבודה הואיל ולטענתה לא יכולה לעבוד במשמרות ערב.

ה.         בעקבות האמור בטופס ההפנייה נרשם למערערת סירוב.  

ו.          הערר שהגישה המערערת על ההחלטה לרשום לה סירוב נדחה. בהחלטתה קבעה ועדת הערר, בין היתר -  " זמינות לעבודה מחייבת נכונות לעבוד גם במשמרות לילה ולא ראיתי טעם משפטי מוצדק לרצונה של העוררת לפטור אותה מדרישה זו...משנתברר כי העוררת איננה זמינה לעבודה כמשמעותו של מונח זה בפסיקת בתי הדין לעבודה, לא אוכל לסייע בידה"

ז.          מכאן הערעור מושא פסק הדין.

 3.        טענות המערערת בתמצית -

א.         המערערת לא סירבה להצעת העבודה אלא, במהלך ראיון העבודה, ציינה כי היא אם לילדים קטנים וכי היא מבקשת להתגמש ולהתחשב באילוציה ולא לשבץ אותה לעבודת לילה. לפיכך, המערערת לא סירבה לעבודה במלון אלא נמצאה בלתי מתאימה משיקולי המנהלת. אין דין בקשה להתחשב כדין סירוב.

ב.         על החלטת המלון שלא לקבלה לעבודה, חתומה הגב' ליאת טלקר, בתה של פקידת ההשמה אצל המשיב, הגב' אילנה טלקר.

ג.          על המשיב להורות לפקידת ההשמה, הגב' טלקר, שלא לעסוק בכל הנוגע למלון ספורט ולהחלטותיו וזאת בשל קרבתה המשפחתית לגב' ליאת טלקר, עובדת המלון.

ד.         בהתנהלותו של המשיב, שעה שקיבלה את גרסתו השקרית של המלון שנכתבה בידי בתה של פקידת ההשמה אצל המשיב,  נפל פגם היורד לשורשו של עניין.

4.          טענות המשיב בתמצית -

א.         המעסיק כתב, על גבי טופס ההפניה, כי המערערת טענה בפניו כי אינה יכולה לקבל את העבודה מאחר ולא מתאים לה לעבוד במשמרות וכן כי בנה הקטן נמצא רק 3 ימים בשבוע בגן. בעקבות כך, נרשם לה סירוב.

ב.         בפרוטוקול הוועדה נכתב, מפי המערערת, "אינני יכולה לעבוד בלילות".

ג.          לא היה פסול בכך שהמערערת הופנתה לעבודה כפקידת קבלה במלון, עבודה דומה לזו שעסקה בה בעבר - העובדה שהמערערת דאגה לגן לבנה ל-3 ימים בשבוע בלבד, מצביעה על כך שכלל לא היתה זמינה לעבודה.

ד.         באשר לרמיזות לפניהן יש קשר סמוי בין המשיב למלון, אין שחר לטענות אלה. דברי המערערת כפי שהציגה היא אותם לפני המעסיק נרשמו על גבי טופס ההפניה והמשיב היה רשאי ואף חייב לראות בזאת אי זמינות לעבודה מצד המערערת.