עמ"ה
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
517-04,531-04
30/03/2005
|
בפני השופט:
יוסף אלון
|
| - נגד - |
התובע:
צייגר משה
עו"ד אליעזר צוקרמן
|
הנתבע:
פקיד שומה אילת
עו"ד ערן סירוטה - פמ"ד
|
| פסק-דין |
1. בשנת 1964, והוא בן 14, הגיעו המערער והוריו לגור בעיר אילת ושם קבעו את מגוריהם.
שם נשא לאשה את רעייתו [בשנת 1990], שם נולדו שני ילדיו, ושם עסקיו ועיסוקיו המסועפים.
במהלך שנת 1998 רכשו המערער ורעייתו בית ברעננה [בנוסף על ביתם שבאילת] ומאז גרים בו דרך קבע האשה והילדים.
המערער עצמו ממשיך בעיסוקיו ובעבודתו באילת ומתגורר משך השבוע בבית המשפחה שבאילת. בחלק מסופי השבוע, החופשות והחגים מצטרף המערער לאשתו וילדיו ברעננה ובחלקם האחר מצטרפים הם אליו לביתם שבאילת.
2. עפ"י סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) תשמ"ה-1985 [להלן: "החוק"]:
"יחיד שהוא תושב תחום העיר אילת זכאי לזיכוי ממס הכנסה בשיעור של 10% מההכנסה החייבת לפי סעיפים 2 (1) או 2 (2) לפקודה, שנצמחה או הופקה בתחום העיר אילת או באזור חבל אילות..."
"תושב אזור אילת", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הינו:
"יחיד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום העיר אילת או באזור אילת, והתגורר שם לפחות שלושה חודשים רצופים לפני שהוא מבקש הטבה לפי חוק זה".
בשומת המס שהוציא המשיב למערער לשנים 1998-2001, נקבע על ידו כי המערער חדל להיות
"תושב אזור אילת" זאת כיוון ש
"מקום מגוריו הקבוע" החל מ-1998 הינו ברעננה, שם גרים אשתו וילדיו ושם גר גם הוא לעתים בסופי השבוע.
בערעור זה שבפני משיג המערער כנגד קביעתו ושומתו הנ"ל של המשיב.
לטענתו הוא נותר
"תושב אזור אילת" כהגדרתו בחוק - שכן, זוהי עיר מגוריו בה ממשיך הוא להתגורר כל ימות השבוע, שם עבודתו, שם עיסוקיו ושם פעילותו החברתית - ובתמצית, כך טענתו, אילת היתה ונותרה מקום מגוריו הקבוע.
אשתו ושני ילדיו גרים אמנם דרך קבע ברעננה, לשם עברו לצורך מציאת מסגרות חינוך מתאימות לילדים, שלא נמצאו להם בעיר אילת, אולם אין הדבר משנה מקביעות מקום מגוריו שלו באילת, לצורך ההגדרה והבחינה הנדרשת לכך עפ"י החוק דנן.
זו השאלה המתעוררת בערעור זה.
3. העובדות הצריכות להכרעה כמעט ואינן שנויות במחלוקת, ואלו שנותרו במחלוקת בסיכומי הצדדים, אינן צריכות להכרעה בערעור זה.
נקודת המוצא העובדתית הינה כי החל משנת 1998 אשת המערער וילדיהם גרים דרך קבע ברעננה ושם מגורי הקבע של משפחת המערער, יחסי המשפחה טובים וחמים ו
"ביתו זו אשתו" כמאמר חז"ל.
לאור זאת טענת המשיב הינה כי גם בהינתן ובהיוותר כל הזיקות הרבות והמסועפות של המערער עצמו לעיר אילת, ובהן היותה מקום עבודתו ועיסוקיו מזה 40 שנים והמקום בו מתגורר הוא רוב ימות השבוע, כל אלה אינם אלא אינדיקציות למגורי ארעי, שכן
"מקום מגוריו הקבוע" של אדם הינו בבית משפחתו ובחיקה.
4. המערער לעומתו אינו חולק כי הבית ברעננה הינו החל מ-1998 "בית הקבע של אשתו וילדיו" [עמ' 6 לסיכומיו], הוא מאשר בשמחה כי חיי המשפחה שלמים וטובים וזוהי משפחתו. אולם, תמצית טענתו הינה כי "מקום המגורים הקבוע" הנדרש לעניין הגדרת "תושב אילת" שבחוק דנן, הינו מקום מגוריו הקבוע
של הנישום
.
לטענתו, כל הסימנים שניתנו בפסיקה לזיהוי "מקום מגורים קבוע" מתקיימים בעניינו של המערער באילת למעט מגורי אשתו וילדיו ברעננה.
משמתקיימים בו כל אלה, כך טענתו, אין בעובדת מגורי הקבע של משפחתו ברעננה לשלול ממנו את מעמדו שלו כמי שמתגורר מגורי קבע באילת.
הפרשנות ל"מקום מגורים קבוע"