פסק-דין בתיק עמה 1316/04

בפניי ערעור על החלטת המשיב לפסול את ספרי המערערת לשנים 1999-2002. המערערת היא חברה העוסקת בהסעת נפטרים לבתי קברות, סידורי לוויה, הדפסת מודעות אבל, הזמנת אוטובוסים, מכירת מצבות ומכירת חלקות קבר. משרדי החברה הם בחולון.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

המשיב פסל את ספרי המערערת לשנות המס 1999-2002 בשל ארבעה אירועים שונים של אי רישום תקבול מכוח סעיף 145 לפקודת מס הכנסה.

שנת 1999- אי רישום תקבול ע"ס 4,600 ש"ח מאת גב' בטי אלקלעי

המשיב טוען כי המערערת קיבלה תשלום מגב' בטי אלקלעי עבור  הוצאות הקבורה של אימ4. לטענת המשיב התקבול לא נרשם בספרי המערערת ותחת זאת הופקד בחשבונו של מר ראובן קריינוביץ מבעליה של המערערת ואביו של חנוך קריינוביץ שהוא מנהל המערערת ומבעליה גם כן.

המשיב טוען, כי המערערת לא טענה במסגרת ההליך השומתי ובמסגרת נימוקי הערעור כנגד קבלת התקבול ורק טענה, כי השיק לא הוצג בפניה.

המערערת טוענת, כי אין מדובר בתקבול אשר השתלם לטובתה ועל כן לא הייתה כל חובה לרשום את התקבול בספריה וככל שיש למשיב טענה כלשהי בעניין תקבול זה עליו לפנות למר ראובן קריינוביץ.

שנת 2000- אי רישום תקבול ע"ס 5,000 ש"ח מאת גב' בת-שבע להב

המשיב טוען, כי המערערת לא רשמה תקבול שהתקבל על ידה ע"ס 5,000 ש"ח מאת גב' בת-שבע להב ותחת זאת השיק הופקד בחשבונו של מר ראובן קריינוביץ.

המשיב טוען, כי טענת המערערת שהועלתה במסגרת דיוני ההוכחות לפיה הסכום התקבל עבור שיפוץ מצבה והועבר ישירות אל קבלן מצבות, מהווה הרחבת חזית. בנוסף, המשיב טוען, כי עמדה זו אינה מסבירה מדוע השיק הופקד לזכותו של מר ראובן קריינוביץ ובכל מקרה אינה פוטרת את המערערת מרישום התקבול.

המערערת טוענת, כי השיק לא הוצג בפני מר חנוך קריינוביץ ובפני מר ראובן קריינוביץ במהלך עדותם אצל נציג המשיב והם לא יכלו להתעמת עם הנתונים. המערערת מוסיפה כי השיק לא הוצג גם במהלך דיוני ההוכחות.

לגופם של דברים טוענת המערערת, כי לא הוכח שהשיק ניתן למערערת לטובת פעולה כלשהי שבוצעה על ידה והיא אינה יודעת עבור מה ניתן שיק למר ראובן קריינוביץ.

שנת 2001- אי רישום תקבול ע"ס 1,650 ש"ח מאת מר פיטשחדזה

המשיב טוען, כי שיק ע"ס 1,650 ש"ח ניתן למערערת על ידי מר פיטשחדזה לצורך סידורי הלוויה של אביו. המשיב טוען, כי המערערת לא הכחישה בשימוע ובנימוקי הערעור את התקבול ולא הביאה כל הסבר בנוגע אליו.

בנוסף, המשיב טוען, כי אי זימונו של מר פיטשחדזה לעדות מחזק את המסקנה שאין בידי המערערת הסבר לאי רישום התקבול.

המערערת טוענת, כי מר פיטשחדזה בהודעה שמסר למשיב טען, כי הוא העביר את השיק לאימו לצורך תשלום למערערת והוא לא היה במגעים כלל עם המערערת.

המערערת מוסיפה, כי השיק לא הוצג, לא ידוע לאן הופקד ולטובת מי ניתן.

שנת 2002- אי רישום תקבולים ע"ס 49,490 ש"ח ששולם על ידי גב' פליישון

המשיב בהתאם להצהרתו בדיון ההוכחות מיום 7.2.2007 ( פרוטוקול עמ' 32 ש' 3-7), הסכים להכיר מתוך הסכום הנ"ל, בתשלום סך של 20,000 ש"ח לחברת קדישא. המשיב עמד בסיכומיו על סך של 10,000 ש"ח בלבד אשר הופקדו ישירות לחשבונו של מר ראובן קריינוביץ ואשר שולמו על ידי גב' שרה פליישון כחלק מתשלום עבור חלקות קבר לה ולבעלה המנוח ועבור סידורי הקבורה של בעלה המנוח.

יצוין, כי המשיב לא טען טענות נוספות בעניין התשלומים ששולמו על ידי גב' פליישון בסיכומיו ועל כן יש לראות בו כמי שזנח טענותיו האחרות בעניין זה.

המשיב טוען, כי הטענה שסך של 10,000 ש"ח הועבר למר ראובן קריינוביץ לצורך תשלום שוחד כפי שיותר מאשר נרמז על ידי המערערת במהלך ההוכחות, לחברת קדישא, הינה טענה חדשה שנטענה במסגרת דיוני ההוכחות ומהווה הרחבת חזית אסורה וממילא טענה זו של המערערת לא הוכחה.

המשיב טוען, כי אף אם המדובר בכסף שהועבר אל המערערת לצורך תשלום כזה או אחר לטובת חברת קדישא, הרי שהמדובר בתשלום שהועבר אליה במסגרת השירותים אותם היא נותנת והיה עליה לרשום את התקבול. המשיב טוען, כי מטעמי מדיניות ציבורית אין לשחרר את המערערת מחובת רישום התקבול בספריה.

המשיב מסכם בנקודה זו וטוען, כי לא ידוע מה גובה הסכום שהועבר לידי חברת קדישא, האם הועבר במלואו או בחלקו והאם נותר סכום כלשהו בידי המערערת.