עפ"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
80253-04
19/06/2006
|
בפני השופט:
שבח יהודית
|
| - נגד - |
התובע:
ד"ר מדני אייל
עו"ד דנגור יאיר
|
הנתבע:
עירית תל-אביב יפו
עו"ד לוי אתי
|
| פסק-דין |
בפני ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים מיום 11.8.04 ולפיה נדחתה הבקשה למתן צו מניעה זמני לביצוע צו ההריסה המתייחס לבית ברח' ס"א 6 בתל אביב.
תחילת מעשה בכתב אישום שהוגש כנגד המערער ואמו בתיק פלילי 192/93 לפיו הואשמו בעבירת בנייה ללא היתר.
לאור הסדר בין התביעה לבין הנאשמים, בוטל כתב האישום כנגד אמו של המערער , וזה האחרון נותר הנאשם היחידי והורשע על פי הודאתו.
במסגרת הטיעונים לעונש, טען המערער כי הבית נבנה מחדש לאחר שנהרס במלחמת המפרץ, אף בצורה מצומצמת יותר מן הבנייה המקורית, וכי מתבקשת על ידו אורכה לצורך מיצוי הליכים לקבלת היתר בנייה.
בגזר הדין שניתן על ידי כב' השופטת דניה קרת, שכיהנה באותה עת בבית המשפט לעניינים מקומיים, נקבע כדלקמן:
"... לאור מצבה המיוחד של אמו של הנאשם אשר מתגוררת בבית, אני מורה על הריסת המבנה ומעכבת את צו ההריסה לתקופה של 12 חודשים.
אני מטילה את הצו על הועדה אשר תשקול אם לבצע את ההריסה..."
השנים נקפו וצו ההריסה לא בוצע, לא על ידי המערער, אף לא על ידי הועדה.
אף לא הוצא היתר לבניה.
בשנת 2002 ביקשה המשיבה לבצע את צו ההריסה. לדבריה, המתינה עם ביצוע עד לאחר אריכות ימיה ושנותיה של אם המערער אשר התגוררה בבית, ואשר נקראה לבית דין של מעלה בתחילת שנה זו.
המערער הגיש לבית המשפט לעניינים מקומיים "בקשה דחופה בכתב למתן צו מניעה זמני" ובה עתר לעיכוב ההריסה עד אשר תוגש על ידו "בקשה לסגירת תיק".
ביום 30.4.02 נדחתה הבקשה תוך שבית המשפט מנמק אותה בקיומו של גזר דין חלוט.
המערער לא אמר נואש.
בשנת 2004 הגיש המערער בקשה נוספת "למתן צו מניעה זמני" במסגרת אותו תיק פלילי שמספרו 192/93.
המשיבה התנגדה לבקשה והפנתה להחלטה קודמת מיום 30.4.02.
ביום 11.8.04 ניתנה ההחלטה נשוא ערעור זה הקובעת :
"לאחר שעיינתי היטב בנימוקי שני הצדדים אני סבור כי אין מקום להיענות לבקשת צו מניעה (ר' ביחוד סע' 5,6,7, לתגובת המשיבה)".
המערער טוען כי בית המשפט לעניינים מקומיים לא גזר עליו צו הריסה כמקובל, אלא הותיר את ההחלטה באם לבצע את צו ההריסה, אם לאו, לשיקולה הבלעדי והמוחלט של הועדה לתכנון ולבנייה.
לטענתו, נשקלה הסוגייה על ידי ראש העיר דאז, מר שלמה להט, אשר כיהן מתוקף החוק כיו"ר הועדה אשר החליט שלא לבצע את הצו. כתימוכין, מפנה המערער למכתב הנחזה להיות מכתבו של מר שלמה להט מיום 6.5.02 בו צויין כי מתוקף תפקידו במועדים הרלבנטיים אישר את הפסקת הליכי צו ההריסה שהתנהלו כנגד המערער וכאמור בו: