(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)
1. התובעת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "
הבקשה") נגד הבנק הנתבע (להלן: "
הבנק"), בטענה שהטעה את לקוחותיו והפר את חובת הגילוי הנאות כלפיהם בנוגע לדרך חישוב הריבית בהלוואות מטבע חוץ (מט"ח). הבנק חישב את הריבית לפי "שנה" בת 360 יום, במקום לחשבה לפי 365 יום או 366 יום (בשנה מעוברת), ובכך חייב את הלקוחות בריבית אפקטיבית גבוהה יותר מזו שהם סברו שהם משלמים ושהיה עליהם לשלם.
עילות התביעה של הבקשה הן הטעיה לפי סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשנ"א-1981 והפרת חובת הגילוי הנאות על פי סעיף 5 לחוק זה, לאור הוראת סעיף 1 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1982 שעניינו דרך חישוב הריבית.
הקבוצה התובעת הוגדרה בבקשה ככוללת את כל לקוחות הבנק שנטלו הלוואות במט"ח, שמועדי הפירעון שלהן הן לאחר יום 10.5.96 (המועד בו התאפשרה הגשת תובענות ייצוגיות לפי חוק הבנקאות), ואשר בהסכמי ההלוואות עליהם חתמו עם הבנק לא צויין במפורש שהריבית מחושבת על בסיס שנה בת 360 יום.
הנזק הנטען לקבוצה הוערך בבקשה בסך של
כ- 65 מיליוני ש"ח, וזאת בשנים 1996-1998, שכן ביום
1.1.99 הפסיק הבנק להשתמש בנוסח הסכמי ההלוואות במט"ח שהם נשוא הבקשה. הסעד שהתבקש בתביעה הוא השבת סכומי הריבית שנגבו ביתר, קרי: הפער בין הריבית שהיתה נגבית לפי מספר הימים המדויק בכל שנה, לבין הריבית שנגבתה על בסיס שנה בת 360 יום.
2. הבנק טען בתגובתו לבקשה כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל פיצול עילות וסעדים, לאור תובענה ייצוגית קודמת שהגישה התובעת נגד הבנק בנוגע לאותן הלוואות שהן נשוא התובענה בתיק זה (טענה זו נדחתה בבית משפט זה לגבי הקבוצה התובעת, אך נשמרה לבנק הזכות להעלותה בערעור אם תאושר התובענה). כמו כן העלה הבנק טענת התיישנות לגבי התובעת והקבוצה כולה, לאור ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון כי מועד היווצרות עילת ההטעיה הוא מועד ההתקשרות בהסכם, ולא מועד חיובי היתר הנטענים (התביעה מתייחסת, כאמור, להסכמים שנחתמו עד סוף שנת 1998 והיא הוגשה ביום 31.3.05).
לגופו של עניין טען הבנק כי ההלוואות נשוא התביעה הן בריבית ליבור BBA המחושבת על בסיס מכנה של 360 יום, והיא נקבעת בלונדון ונהוגה בכל העולם. אף הבנק עצמו משלם על ההלוואות שהוא נוטל לצורך מימון מתן ההלוואות ללקוחות ריבית המבוססת על 360 יום בשנה. לכן לא היתה כל הטעיה בדרך בה נגבתה הריבית מחברי הקבוצה התובעת. עוד טען הבנק כי התביעה אינה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית, שכן יש לברר אצל כל לקוח האם היה מודע לנוהג לחשב את הריבית לפי 360 יום בשנה, והאם היה נמנע מליטול את ההלוואה בשל עובדה זו (שאלת הקשר הסיבתי וקיומו של נזק).
3. לאחר שנשמעו עדויות המצהירים בבקשה לאישור התביעה, והוגשה עמדת המפקח על הבנקים, הגישו הצדדים לבית המשפט בקשה ראשונה לאישור הסדר פשרה. המפקח על הבנקים מציין בתגובתו כי בנק המחשב את הריבית החלה על הלוואה לפי מספר ימים נמוך ממספר ימות השנה חייב לגלות זאת ללקוח. עם זאת, מוסיף המפקח, דרך החישוב בה נקט הבנק על בסיס 360 ימים בשנה מקובלת בכל הבנקים בארץ, ואין מוכרות למפקח הלוואות דומות (במט"ח) שניתנו לפי דרך חישוב שונה.
4. לאחר שבית המשפט דן בבקשה לאישור הסדר הפשרה והעיר הערות שהצריכו את שיפור ההסדר המוצע, הגישו הצדדים בקשה שניה לאישור הסדר פשרה הכוללת את התיקונים שנדרשו על ידי בית המשפט. ביום 9.12.10 החלטתי לאשר באופן עקרוני את הסדר הפשרה. בהחלטה זו הוריתי לצדדים לפעול על פי הפרוצדורה הקבועה בסעיפים 18 ו- 25 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "
החוק"), בכל הנוגע לאישור הסדר פשרה. בהתאם לכך פורסמו הודעות בעיתונים הכוללות את פרטי הסדר הפשרה, לצורך הגשת התנגדויות, וההסדר נשלח גם ליועץ המשפטי לממשלה ולמפקח על הבנקים. אלו התבקשו להביע דעתם גם לגבי שאלת הצורך במינוי בודק לפי 19(ב) לחוק.
5. ואלו עיקרי הסדר הפשרה המתוקן שהוגש לאישור בית המשפט, ושאותו הצדדים מבקשים לאשר כיום:
א. הקבוצה התובעת תכלול את כל לקוחות הבנק בעבר ובהווה שנטלו מהבנק הלוואות במט"ח על פי חוזה הלוואה שנעשה לפני יום 1.1.99 (המועד בו הוחלף הנוסח בחוזה המציין במפורש שהריבית מחושבת לפי 360 ימים בשנה).
ב. הצדדים מסכימים כי סכום ההפרש הכולל בין הריבית שנגבתה מחברי הקבוצה לבין זו שהיתה נגבית לפי חישוב של 365 ימים בשנה בתקופה הרלבנטית (מיום
1.4.98 - שבע שנים לאחור ממועד הגשת התביעה - ועד יום
31.5.08) הינו בסך
19,777,333 ש"ח (להלן:
ההפרש המזכה"). אך במסגרת הסדר הפשרה הוסכם שחברי הקבוצה יהיו זכאים להחזר כספי בשיעור של
20% מן ההפרש המזכה, קרי: חמישית מהסכום שהיו מקבלים לו היו זוכים בתביעה. סכום ההחזר הכללי לחברי הקבוצה הינו אפוא
3,955,467 ש"ח. ההפרש המזכה דלעיל כולל הפרשי הצמדה וריבית שנתית של 4% לגבי כל חיוב ריבית. סכום זה מבטא את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהצדדים (ראה בהמשך). הסכום דלעיל מבוסס על נתונים ובדיקות שערכו סגן ראש אגף חשבונאי ראשי בבנק, מר יהודה פיקסלר, ומנהל מחלקת ניהול מידע בחברת מחשוב ותפעול פיננסי בע"מ, מר ארז דריקר, שתצהיריהם תומכים בהסכם הפשרה.
ג. לגבי אופן החזר הסכום המגיע לחברי הקבוצה, קיימת חלוקה בין אלו שהם עדיין לקוחות הבנק לבין לקוחות העבר (להלן: "
תובע עבר"). לגבי הלקוחות הקיימים, יחזיר הבנק את סכום הזיכוי לחשבונו של כל לקוח. בהסכם לא צויין בתוך כמה זמן יבוצע דבר זה, ועל כן יש לקבוע כי הוא ייעשה בתוך 45 יום ממועד מתן פסק דין זה.
אשר לתובעי העבר, הרי שלגביהם נקבע בהסכם הפשרה כי הבנק יפרסם בתוך 30 יום ממועד אישור ההסדר מודעה בשני עיתונים יומיים נפוצים על דבר ההסדר ועל זכאותו של כל אחד מתובעי העבר, חברי הקבוצה, לתבוע את הסכום המגיע לו כאמור דלעיל, וזאת בתוך 90 יום ממועד פרסום ההודעה. תובעי העבר ידרשו להמציא לבנק את הפרטים והראיות שבידיהם לשם קבלת ההסדר, ובמידה והם נכללים בהסדר, יבוצע התשלום תוך 15 יום לאחר תקופת בדיקה של 45 יום. זכותם זו של תובעי העבר תפקע אם לא יגישו לבנק דרישה בתוך 90 יום ממועד פרסום ההודעה.
לאחר ביצוע הסכם הפשרה, יתרום הבנק את ההפרש בין הסכום שהוחזר בפועל לחברי הקבוצה לבין סכום ההחזר הכולל המשוער של הקבוצה (
3,955,467 ש"ח) לעמותות למען ילדים בסיכון, ילדים חולי סרטן או ילדים בעלי לקויות שונות, כמפורט בהסכם.
ד. בא כוח התובעת, עו"ד ר' דקל, יפקח על ביצוע הסדר הפשרה, ולצורך כך יהיה מוסמך לקבל מידע או מסמכים מהבנק ולערוך בדיקות כמפורט בסעיף 6 להסכם הפשרה.
ה. ממועד אישור הסכם הפשרה יחושבו כל חיובי הריבית השוטפים בגין ההלוואות שטרם נפרעו על בסיס 365 ימים בשנה.
ו. הצדדים המליצו לבית המשפט לשלם לתובעת המייצגת ולבא כוחה סכום כולל של
840,000 ש"ח. בהודעה שהגישו מנהל התובעת ובא כוחה הם ביקשו לחלק ביניהם סכום זה כך שהתובעת תקבל 35% מהסכום ובא כוחה יקבל 65% מהסכום בתוספת מע"מ.
6. לאחר חלוף המועד שנקבע בהחלטה בדבר האישור הראשוני של הסדר הפשרה, לא הוגשו תגובות או התנגדויות כלשהן, זולת התנגדותו של מר יהודה קולטון. לאחר שעיינתי בהתנגדות זו ובתגובות שהגישו הצדדים לה, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את ההתנגדות בהסתייגות אחת המקובלת על הבנק: במקביל לפרסום ההודעה לתובעי העבר על זכותם להגיש דרישה לפיצוי על פי ההסדר, ישלח להם הבנק מכתב לפי כתובתם האחרונה הידועה בבנק בתוך 30 יום ממתן פסק דין זה.