1. תביעה כספית בעילה חוזית, נזיקית ועשיית עושר ולא במשפט הוגשה בגין מצג שווא במכירת רכב כחדש, אשר התגלה לתובעת כי הוא לקוי בגין כתמי צבע שלא ניתן להסירם. לטענת התובעת, היה ידוע לנתבעת כי הרכב פגום ואף בוצעו בו תיקון עובר למכירתו. הנתבעת נהגה בחוסר תום לב והערימה קשיים בבירור הליקוי שהתיקונים בו, רק החמירו את הנזק. לפיכך, דורשת התובעת פיצוי בגין נזקיה בסך של 160,000 ש"ח ממנו יש לקזז סך של 80,539 ש"ח בגין תגמולי ביטוח ששולמו לה עקב גניבת הרכב.
2. הנתבעת, דוחה את טענותיה של התובעת. הרכב, נמסר לתובעת במצב תקין לחלוטין כפי שהיא אישרה בעצמה, בטופס המסירה. מבדיקת הרכב עלה שנקודות לבנות שהתגלו בו, נוצרו מגורם חיצוני שאינו קשור לנתבעת ואינם באחריותה. למרות זאת ניאותה הנתבעת לבצע טיפול 'פוליש ווקס' ברכב לאור פנייתה של התובעת ולאור טענותיה של התובעת לאחר אותו טיפול, הוצע לה לפנים משורת הדין לבצע צביעה מקורית של הרכב במימונה של הנתבעת ותשלום בגין שיעור ירידת ערך של הרכב עקב הליקוי בצבע ולחילופין, הוצע לה לרכוש רכב בעסקת "טרייד אין". התובעת , דחתה את ההצעות ולאחר גניבת הרכב, מששולמו לה תגמולי ביטוח לא נגרם לה נזסק כלשהו, המוכחש כשלעצמו.
השתלשלות העניינים לפי טענות הצדדים:
3. התובעת, רכשה מהנתבעת ביום 2.9.2009 רכב מסוג סיאט איביזה STYLANCE , שנת יצור 2009 מ.ר. 26-001-67 (להלן - "הרכב"). למרות שהיא שלמה סך של 105,900 ש"ח נמסר לה הרכב באיחור, רק ביום 24.9.09 ומד אוץ הראה 5 ק"מ (נספח א-ו לכתב התביעה). במענה לפנייתה לנתבעת לפי טענתה בנוגע לקילומטראג' נאמר לה כי הרכב אוכסן בארץ ועבר בדיקות תקינות וכשירות. רק משנימצא תקין, הוא נמסר לחזקתה. התובעת טוענת כי מייד, עם קבלת הרכב, היא הבחינה בכתמים לבנים (דמויי תרחיף לבן) על הרכב. היא לא ייחסה לכך חשיבות, משסברה כי מדובר בהצטברות אבק על הרכב הצבוע. בחלוף מספר ימים, לאחר ניקוי הרכב הופתעה לפי גרסתה לגלות כי נותרו הכתמים הלבנים לאחר שטיפת הרכב. אי אז התעורר חשדה, שסופק לה רכב פגום ובאיכות צביעה ירודה ולקויה.
4. התובעת טוענת כי שבוע לאחר קבלת הרכב לידיה, כבר ביום 1.10.2009 , היא הלינה בפני הנתבעת בנוגע לליקוי בצבע . הנתבעת, טיפלה בפנייתה לדידה, בסחבת תוך הטרחתה לפנות לגורמים שונים אצלה. ביום 11.10.2009 , כ- 17 יום מיום קבלת הרכב, הודה מנהל המוסך באזניה, כי קיימת בעיה עם הרכב אך סירב לפרט את הגורמים לכך והודיעה כי יש לבצע פוליש לרכב. בדיעבד, הוברר כי טיפול פוליש החמיר את נזקי הצבע ברכב בשל טיפול רשלני ובלתי מקצועית לפי דבריה. בלית ברירה, בחלוף 40 יום מיום קבלת הרכב , ביום 2.11.09 הודיעה התובעת לנציג בכיר של הנתבעת (חזי) על ביטול העסקה ולחילופין תבעה קבלת רכב חדש. בקשותיה סורבו והוצע לה ע"י הנתבעת "צביעה נקודתית".
5. ביום 27.11.09 פנתה התובעת לשמאי והתברר לה לשיטתה, כי קיימים פגעי צבע חמורים בייצור הרכב וכי ליטוש יתר שבוצע בו גרם לנזק בלתי הפיך ברכב (נספחים ז-ט לכתב התביעה). לאור האמור, טוענת התובעת כי הנתבעת יצרה בפניה מצג שווא לפיו היא מוכרת לה רכב יוקרתי ואיכותי ובפועל, מכרה לה רכב פגום ולקוי. אילו ידעה על אותם פגמים מראש, לא היתה רוכשת את הרכב.
6. התובעת, מלינה גם כנגד התנהלותה של הנתבעת שסרבה לתת לה פיצוי על מלוא נזקיה וההליך נוהל תוך כדי ניסיון להסתיר מעיניה ומבית המשפט, מסמכים בעלי משקל ראייתי המעידים כי הרכב טופל ע"י הנתבעת, בטרם מסירתו לידיה. רק לאחר חלוף מס' חודשים ממועד פנייתה לנתבעת לגילוי מסמכים, הוצג בפניה ביום 12.5.11 (בתצהיר גילוי מסמכים) תיעוד של "כרטיס הרכב". התובעת טוענת כי ממסמך מס' 2, תיעוד פעולה 0707 , היא למדה כי אין סיום לתהליך בדיקת פגיעות חיצוניות. מכאן עולה לדידה, כי ישנם ממצאים לליקויים במעטפת החיצונית של הרכב, שלא הסתיימה בדיקתם וללא אישור סופי על תקינות. במסמך מס' 3 , בתיעוד פעולות A862 ו- A864 בפח ובצבע בכנפים ובדלתות נמצא שחלקים אלו, עברו תיקוני פחחות וצבע , עובר למסירת הרכב לידיה (נספחים ב1 ו- ב2 לסיכומי התובעת). לפיכך, התבקש פיצוי בסך של 160,000 ש"ח בגין נזקיה ממנו יש להפחית את הפיצוי המשוער בסך של 80,539 ש"ח מחברת "הראל" בגין גניבת הרכב, מיום 26.11.11 (נספחים א, ג ו- ד לסיכומי התובעת).
7. מנגד טוענת הנתבעת, כי היא היבואנית הבלעדית בישראל לרכבים מסוג סיאט. ביום 2.9.09 רכשה התובעת את הרכב וביום 24.9.09 , לאחר פחות מ- 15 יום מביצוע מלוא התמורה בגין הרכישה, נמסר לתובעת הרכב לאחר שעבר את כל הבדיקות על ידי הנתבעת. לאחר שהתובעת בעצמה בדקה אותו ומצאה אותו תקין לשביעות רצונה וחתמה על טופס מסירה, היא קיבלה אותו לידיה. בד בבד, עם מסירת הרכב לידי התובעת נמסרה לה גם תעודת אחריות, שתוקפה למשך שנתיים (נספח א' לכתב ההגנה).
8. הנתבעת טוענת כי לאחר 17 יום ממועד המסירה, ביום 11.10.09 , הלינה התובעת על קיומן של נקודות לבנות בצבע הרכב. הרכב הוכנס למוסך ומבדיקתו עלה שהנקודות הלבנות נוצרו מגורם חיצוני, שאינו קשור לנתבעת או באחריותה. הדבר, אושר גם על ידי מר אופיר בורוכוביץ וחזי ברהום, נציגי המכירות שמסרו לתובעת את הרכב. משהתגלו הנקודות לאחר חלוף מעל שבועיים ממועד המסירה, היא אינה אחראית להיווצרותן לדידה. למרות זאת היא ניאותה לטפל בכך ובוצע פוליש לרכב, שגרם למספר שריטות קלות לרכב. לפיכך הוצעה לתובעת לפנים משורת הדין, צביעה מקורית בהתאם להנחיות היצרן ותשלום בגין ירידת ערך רכב בגין הצביעה או לחילופין, רכישת הרכב במחיר מחירון בעסקת "טרייד אין". התובעת, מסיבותיה היא , סירבה להצעות ועמדה על החלפת הרכב בחדש.
9. הנתבעת, הכחישה בטיעוניה כי היה ידוע לה על ליקויים ברכב עובר לביצוע עסקת המכר. פעולותיה היו בתום לב בביצוע העסקה והיא לא הטעתה את התובעת באשר לטיבו של הרכב . התובעת, לא הודיעה על אי התאמה בממכר בהתאם להוראות הדין ולא עשתה כן, בזמן סביר לשיטתה. לחילופין, גם אם יש לבטל את המכר הפיצוי, צריך שיהא לפי מחירון רכב משומש , בניכוי דמי שימוש ראויים בתקופת השימוש.
10. הנתבעת טענה כי המומחה מטעם בית משפט קבע כי לא ניתן לדעת מה מקור הכתמים שנתגלו על הרכב זאת, כתוצאה מניסיון התיקון ובאופן דומה נקבע ע"י שאר המומחים. לפיכך התובעת לא הוכיחה את תביעתה ודינה להידחות. גם אם יקבע כי היא אחראית לנזק והעיסקה תבוטל, משנגנב הרכב והתובעת קיבלה תגמולי ביטוח בסך של 80,549 ש"ח לא ניתן לבטל את העסקה ולהשיבו לידי הנתבעת. בנוסף, אויין רכיב נזק של ירידת ערך של הרכב , מאחר והתובעת קיבלה את מלוא מחיר המחירון בפיצוי ששולם לה ע"י המבטחת.
11. זאת ועוד לטענתה של הנתבעת, בכרטיס רכב נכתב אמנם כי בוצעו עבודות פח וצבע, אך בכך אין כדי להוכיח את טענותיה של התובעת בדבר ליקוי ברכב עובר למכירתו. בדלת הקדמית הימנית ובמראה של הרכב , נתגלתה לפי גרסת הנתבעת שריטה שטופלה באופן מקצועי ויעיל, הא ותו לא (נספח ב' לסיכומים). כמו כן, כרטיס הרכב הוחלף בין הצדדים במסגרת גילוי מסמכים ואין הוא יכול לשמש כראיה משלא הוגש כדין.
דיון ומסקנות:
12. ביום 29.8.2011 ניתן תוקף של החלטה להסדר הדיוני שהושג בין הצדדים, לפיו לא יישמעו ראיות ופסק הדין יינתן לפי כתבי בי-דין וסיכומי הצדדים.
מועד הופעת הכתמים הלבנים על הרכב:
13. לפי גרסתה של התובעת היא הבחינה בכתמים לבנים ברכב מיד עם קבלתו ורק ביום 1.10.09 הלינה על קיומם, בפני הנתבעת (סעיף 11 לכתב התביעה וסעיף 9 לתצהירה). הנתבעת, הודתה כי מספר ימים לאחר המסירה של הרכב התלוננה התובעת על כתמים לבנים ברכב (סעיף 24.1 לכתב ההגנה) ואילו בסיכומיה התכחשה לכך וטענה כי רק לאחר 17 יום , התקבלה התלונה (סעיף 7 לסיכומי הנתבעת).
14. בתצהירו של אופיר ברוכוביץ, נציג מכירות באולם התצוגה המרכזי של הנתבעת, נאמר (בסעיף 5) כי הוא בדק ויזואלית את הרכב עובר למסירתו לתובעת מבלי שניראו עליו כתמים לבנים. לאחר שבועיים, התלוננה בפניו התובעת על כתמי צבע לבנים ברכב. משהבחין באותם כתמים ולהסרתם, הוא הציע לתובעת לבצע פוליש והפנה אותה למוסך המרכזי (סעיף 12 לתצהירו). בדומה לכך הצהיר בנה של התובעת, יניב נחום (בסעיף 3 ) כי אחרי שבועיים, משלא הוסרו הכתמים הלבנים בשטיפה, הוא ביקש מאימו שתיצור קשר על אתר עם הנתבעת.
15. מהתצהירים אני למדה כי לכל המאוחר לאחר שבועיים ממועד מסירת הרכב לתובעת ולכל המוקדם, לאחר שבוע ממסירתו דיווחה התובעת לנתבעת על כתמי הצבע ברכב. בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, נאמר כי התובעת התלוננה על כתמי צבע כשבוע לאחר רכישת הרכב (פסקה רביעית בעמ' 1 לחוות הדעת). לאור האמור, גם מבלי להיזקק לקביעתו של המומחה בשאלת מועד ההודעה ולפי גרסתה הראשונה של הנתבעת, אני דוחה את טענתה של הנתבעת בסיכומיה כי הנזק נוצר במהלך 17 הימים ממועד המסירה ואני קובעת, כי כבר לאחר שבוע התגלו הכתמים ודווח עליהם לכל המאוחר לאחר 14 יום ממועד קבלת הרכב.
התנהגותה של הנתבעת לאחר קבלת התלונה: