ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
17003-07
30/12/2012
|
בפני השופט:
איילת הוך-טל
|
- נגד - |
התובע:
1. אורי וינברגר 2. שרה וינברגר
|
הנתבע:
יואב גולדיאק
|
פסק-דין |
עניין לנו בתביעה לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין הנמצא ברח' בר יהודה 103 בתל חנן - נשר הידוע כחלקה 51 בגוש 12605, שטח החלקה 649 מ"ר (להלן: "הנכס").
במוקד המחלוקת - אופן ביצוע פירוק שיתוף.
התובעים, מחד, עותרים לכוף על הנתבע למכור להם זכויותיו בנכס וטוענים כי לא ניתן לבצע חלוקה בעין של הזכויות ואילו הנתבע, מאידך, עותר לביצוע חלוקה באמצעות רישום בית משותף.
א. מבוא ורקע
1. התובעים הינם אם ובנה המחזיקים בזכויות בנכס במשותף עם הנתבע.
2. אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לעובדות נשוא הליך זה - דהיינו עמדותיהם זהות לעניין הצורך בפרוק השיתוף וכן אין מחלוקת בנוגע להיקף זכויות הבעלות בנכס; לתובע 1 - 25%, לתובעת 2 - 50% ואילו לנתבע- 25% מהזכויות. הצדדים חלוקים באשר לאופן ביצוע הפירוק.
3. בין הצדדים קיים סכסוך ארוך שנים, שהתביעה בתיק הינה רק חלק ממנו.
4. הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע לנושאים עובדתיים שונים אשר אינם נוגעים לניהול הליך זה. עיון קל בכתבי הטענות שהוגשו לכל אורך הדרך מצביע על עומק המחלוקות ורוחב הסכסוך.
5. לא הוגשו תצהירים בהליך זה, ואולם בהיעדר מחלוקת עובדתית בנוגע לחלוקת הזכויות בנכס ולעובדה כי קיים צורך בפירוק השיתוף בו, הפרטים הנדרשים לצורך מתן הכרעה נמצאים בכתבי הטענות, חוות הדעת וטיעוני הצדדים במהלך ניהולו של תיק זה.
הדבר תואם אף את ההסכמה הדיונית שגובשה בהקשר זה מיום 23.5.11 ואשר על יסודה הוגשו סיכומי טענות הצדדים לצורך הכרעה בטענות.
6. הגם שאין צורך בהכרעות בעניינים העובדתיים בהם חלוקים הצדדים, הרי יש מקום, לטעמי, לפרוס את הרקע אשר הוביל את הצדדים למצבם כיום, כך לפחות כפי הנטען במרומז ושלא במרומז במסגרת כתבי הטענות והסיכומים, על מנת לקבל תמונה מלאה יותר של ההתנהלות ובצידה - להבין את המסקנה אליה הגענו במסגרת פסק דין זה.
7. אביו המנוח של התובע (הוא בעלה של התובעת) ואביו המנוח של הנתבע היו שותפים בחברת גלידת תל חנן בע"מ (להלן: "החברה").
8. החברה פעלה מנכס מקרקעין שהחזיקה ברח' בר יהודה 129 בתל חנן - נשר, אולם פעילותה הועברה לנכס נשוא הליך זה על פי הסכם עם עירית נשר ומינהל מקרקעי ישראל, כאשר הזכויות בנכס (חכירה מהוונת) נחלקו בין הצדדים בחלקים שווים.
9. מניות אבי התובע בחברה הועברו לאחר פטירתו לתובע, שלטענתו ניהל את החברה עוד בחייו של אביו, מפאת המצב הרפואי של האב. זכויות אבי התובע בנכס הועברו לאחר פטירתו לתובעת.
10. לאחר פטירת אבי הנתבע, עברו זכויותיו בחברה ובנכס לנתבע ולאחותו בחלקים שווים.
11. על אף שהנסיבות חלוקות בין הצדדים, והגם שהרקע המובא במסגרת כתבי הטענות אינו רלבנטי, כאמור, לצורך ההכרעה בהליך דנן, אזי חשוב להבהיר כי מעת שהעבירה החברה פעילותה לנכס הנדון, היה התובע הרוח החיה בניהול פעילות החברה ואילו הנתבע (או אחותו) לא המשיכו לפעול במסגרת החברה.
12. על רקע חוסר שיתוף פעולה זה מחד, והשותפות שנכפתה על הצדדים בנכס ובחברה מאידך, התנהלו הליכים משפטיים נוספים.
על פי הנטען בכתב התביעה, בשנת 1999 הגישו הנתבע ואחותו תביעה כנגד התובע לסעד בשל קיפוח המיעוט. מנגד, הגישה החברה תביעה שבה עתרה לחייב את הנתבע ואחותו לאפשר את המעבר למבנה החדש וכן לאפשר לה לשכון במבנה החדש ללא שכר דירה.
13. הצדדים חתמו על הסכם פשרה ביום 13.3.01 (להלן: "הסכם הפשרה") בו התחייבו הנתבע ואחותו להעביר לתובע את מניותיהם בחברה, ובנוסף נקבעו הסדרים נוספים כגון השלמת בניית המבנה בנכס, דמי השכירות שתשלם החברה וכו'.