נתוני רקע
1. התובעת (להלן, גם "פנינה") הגישה תובענה בסדר דין מהיר על סך 40,000 ש"ח נגד הנתבעת 1, חברה שעיסוקה בהשכרת רכב (להלן, גם "החברה") ומנהלה, הוא הנתבע 2 (להלן, גם "גסאן"). לגרסתה עד לשנת 95' פנינה ניהלה חברה להשכרת רכב. לפנינה היכרות קודמת עם גסאן, בהיותו בעל מוסך בו תוקנו לעיתים כלי הרכב של החברה אותה ניהלה פנינה. כן הייתה היכרות לפנינה עם מר ירון קושניר (להלן - "ירון"), אשר בשעתו עבד בחברה האמורה בתור קצין בטיחות. לנוכח כוונתה של החברה לעסוק בהשכרת רכב, ירון קישר בין פנינה לבין גסאן והמליץ לקבלה בתור מנהלת החברה.
2. התובעת טוענת כי לנוכח זאת התקיימו מגעים. משעה שמגעים אלו התקדמו נועדה פגישה במשרדו של עו"ד שי גרינוולד (להלן - "עו"ד גרינוולד") ביום 15.7.07. מן הנתונים שבפניי נהיר כי בעקבות אותה פגישה באו לאוויר העולם שני מסמכים. הראשון, שכותרתו "חוזה עבודה", נחתם על ידי פנינה והחברה (להלן - "חוזה העבודה"). הסכם זה הוא קצר ביותר. נרשם בו כי
"חברת ג.פ. השכרת רכב בע"מ מעוניינת להעסיק את גב' פנינה מושקוביץ כמנהלת משרד השכרת הרכב (להלן: 'המנהלת'). פנינה תתחיל לעבוד החל מיום קבלת האישור להפעלת החברה". ועוד נדון באותה פגישה מסמך נוסף שכותרתו
"חוזה עבודה להעסקת מנהל". אף הוא נערך לפני הפגישה על ידי עו"ד גרינוולד ומועדו 15.7.07 (להלן - "טיוטת החוזה"). טיוטת החוזה אוחזת 17 סעיפים מפורטים אודות תנאי העסקתה של פנינה אצל החברה. בין השאר הותנה בסעיף 13 כי פנינה תהיה זכאית למשכורת חודשית בסך 10,000 ש"ח. טיוטה זו לא נחתמה. לשיטת התובעת טיוטת החוזה אף היא שיקפה את המוסכם בין הצדדים, הגם שצויין כי ההסכם המפורט ייחתם בימים הקרובים.
3. בהמשך, וביום 16.7.07, נתבקשה פנינה לחתום על תצהיר בפני עו"ד גרינוולד. בתצהיר זה היא הצהירה כי
"הנני מתעתדת לנהל את חברת ההשכרה ג.פ. השכרת רכב וליסינג בע"מ..." (סעיף א'). נרשם כי
"תצהיר זה נעשה לאור הדרישה לצרף תעודת הסמכה/מנהל מקצועי לחברת השכרה" (סעיף ב'). בהמשך הוצהר כי
"בשנת 1989 סיימתי לימודיי בקורס מנהלי חברת השכרה של משרד התחבורה" (סעיף ג') ו
"קיבלתי את כתב ההסמכה מאת משרד התחבורה" (סעיף ד'). ואולם לנוכח העובדה ש
"כתב ההסמכה אבד לי/אינו בנמצא ולכן הנני כותבת תצהיר זה" (סעיף ה')
"אודה באם תוכלו להמציא עבורי תעודה חלופית" (סעיף ו').
4. אחר כל אלו לא שמעה פנינה דבר מן הנתבעים הגם שהסתבר לה שהחברה החלה בפעילותה כחברה להשכרת רכב. במגעים שהיו לה עם הנתבעים נקטו הללו כלפיה בדרכי התחמקות תוך שהם מציעים לה משכורת נמוכה יותר, בתנאים אלו או אחרים, וכשהיא עומדת על מימוש ההתחייבויות החוזיות. לשיטת פנינה התובעים הפרו את ההסכם עמה ומכל מקום התעשרו שלא כדין על חשבונה, בכך שהשתמשו ברישיון שלה, ובתצהיר שניתן לעניינו, עד אשר הם הסדירו את העסקת המנהלת המקצועית המחליפה. אין עוררין כי אכן בהמשך הדרך גב' טלי יוסיפוביץ (להלן - "טלי"), שימשה כמנהלת מקצועית של החברה. על כל אלו הוגשה התובענה האמורה.
5. הנתבעים התגוננו בפני התביעה. מלכתחילה נטענה טענת העדר יריבות כלפי גסאן. לא הייתה מחלוקת על המשא ומתן שהתנהל עם פנינה, אף על נכונותה של החברה להעסיקה בהתאם לתנאי טיוטת החוזה. ואולם, כך גרסתם, הייתה זו פנינה שהערימה קשיים בכך שלא הסכימה לעבוד במשרה מלאה, אלא שעות ספורות מדי שבוע. לנוכח כל אלו המשא ומתן לא עלה יפה והצדדים לא נקשרו בכל חוזה. ככל שעסקינן בחוזה העבודה הוא הוגדר כ
"הסכם ג'נטלמני בין שתי שורות שנחתם בין התובעת לנתבעת 1 לגבי כוונה כללית ובלתי ממוקדת להעסיקה בעתיד כמנהלת בשורותיה, וזאת היה ובעתיד יתקבל אישור הנדרש כחוק ממשרד התחבורה להפעלת הנתבעת 1" (סעיף 13).
6. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם פנינה הוגש תצהירה-שלה. מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של גסאן, ירון ועו"ד גרינוולד. בהמשך הדרך, ולבקשת ב"כ הנתבעים, הוריתי למשרד התחבורה להגיש תעודת עובד ציבור לעניין הפרשה שבפניי. תעודת עובד ציבור כאמור הוגשה ביום 11.8.09 ונחתמה על ידי גב' שושנה טל (להלן - "טל"), מי שהייתה במועדים הרלוונטיים מרכזת היסעים והשכרת רכב. בתעודת עובד הציבור ענתה טל למכתב בו הופנו אליה שאלות על ידי ב"כ הנתבעים. לכאורה תעודה זו ביססה את טענת הנתבעים כי מעולם לא נעשה שימוש ברישיונה של פנינה, לצרכיה של החברה. בהמשך הדרך נתבקשה טל להשיב על שאלות נוספות שהוצגו לה על ידי ב"כ התובעת. לנוכח זאת הונחה בפניי תעודת עובד ציבור משלימה של מר יוסי נזרי (להלן - "נזרי"), ממונה היסעים ומוניות במשרד התחבורה, אשר החליף את טל, לנוכח יציאתה לגמלאות.
7. משכל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. לאחר שאלו הונחו בפניי נעתרתי לבקשת ב"כ התובעת והוריתי על הגשת מחזור סיכומים נוסף. משעה שב"כ התובעת גם לא הגיש סיכומי תגובה, וגם לא ענה לבקשת ב"כ הנתבעים לבטל את החלטתי האמורה, ביטלתי הוראה זו לעניין הגשת מחזור סיכומים שני וחייבתי את התובעת בהוצאות משפט בגין כך.
8. להלן אדרש לסוגיות הצריכות לפנים לצורך הכרעתי. לפני כן מן הראוי להציב את התשתית הנורמטיבית לעניין הפרשה שבפניי.
התשתית הנורמטיבית
9. צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), תשמ"ה-1985 (להלן - "הצו הנ"ל") מסדיר בין השאר את עסקי השכרת הרכב. אכן, לא ניתן לעסוק בהשכרת רכב אלא אם כן המפקח על התעבורה, או מי שנאצלו לו סמכויותיו, מעניק לו רישיון (סעיפים 2, 3 ו- 37). סעיף 19 מגדיר את התנאים לקבלת רישיון כאמור. לענייננו שומה להוכיח כי העסק
"מעסיק מנהל מקצועי מוסמך כאמור בסעיף 20 שעומד לרשותו בלבד". אכן, כך ממשיך סעיף 20, על מנת להיות מוסמך למנהל מקצועי חייב אדם, בין השאר, לעמוד
"בהצלחה בבחינות של קורס למנהלים מקצועיים של משרד מן הסוג אותו הוא מבקש לנהל, שתוכניתו אושרה בידי המפקח, זולת אם פטר אותו המפקח מן הקורס בהכשרתו המקצועית" (סעיף 20(4)).
ועוד צריכים לפנים סעיף 47, מכוחו
"המפקח רשאי לפטור מבקש מהוראות צו זה, כולן או מקצתן, אם בנסיבות העניין ראה כי מן הצדק לעשות כן, ובתנאים שקבע". סעיף 50 מורה כי
"המפקח רשאי לפטור מהוראות סעיף 19 (הוא, כזכור, הסעיף המתנה רישיון, בין השאר, בהעסקת מנהל מקצועי מוסמך - ש.ל.)
אדם שעסק לפני תחילתו של צו זה בהסעה בשכר ברכב מסחרי על פי היתר מאת רשות הרישוי, והוא רשאי להתנות את הפטור בתנאים שיקבע, ובין היתר, בפתיחת משרד להסעות תוך התקופה שיקבע".
לעניין המגעים בין בעלי הדין - דיון והכרעה
10. מן הנתונים שבפניי נהיר לי כי שעה שהנתבעת הגתה את הרעיון להרחיב עיסוקיה אף להשכרת כלי רכב, היא צריכה הייתה "מנהל מקצועי". יתרונה של פנינה היה בכך שהיא הייתה והוכשרה כ"מנהל מקצועי". גסאן מעיד כי עמדו בפני החברה מספר מועמדויות ופנינה, במסגרת זו, קיימה אצלו ראיון עבודה. לנוכח חומר הראיות אני מסיק כי לאמיתם של דברים עמדו בפני החברה שתי מועמדויות בלבד, של פנינה ושל טלי. יתרונה של פנינה, כמובן, נבע מכך שהיא אחזה בהסמכה כ"מנהל מקצועי". לנוכח זאת ניתן היה להתחיל בעסקי ההשכרה, בזמן קרוב ביותר, שהרי העסקתה של פנינה גרמה לכך שהייתה לחברה מנהלת מקצועית זמינה. יתרונה של טלי, כך אני מסיק, היה בכך שהיא הייתה עובדת החברה. הדבר נלמד לטעמי ממכתב החברה מיום 23.10.07 בה הייתה זו טלי שדיווחה לטל אודות רישיונות של רכבים להשכרה, במסגרת ההיערכות הראשונית לכך. ממילא יתרונה בכך שהיא הייתה מוכרת, ומן הסתם מוערכת, על ידי מעסיקתה, החברה.
11. השאלה הנוקבת היא האם לנוכח הנתונים שבפניי ניתן ללמוד על כך שביום 15.7.07 נקשר הסכם מחייב בין בעלי הדין, אם לאו.
12. אקדים ואציין כי לא מקובלת עליי עמדת עו"ד גרינוולד, המגמד את האמור בהסכם העבודה ומכנה אותו
"הסכם ג'נטלמני קצר". ככל שעסקינן ב"ג'נטלמניות", אין צורך בחתימת הסכם מודפס וחתום, אף באופן חגיגי בחותמתה של החברה.
עם זאת, לזכות הנתבעים בוודאי נזקפים שני נתונים. ראשית, אם אכן, כשיטת פנינה, טיוטת החוזה הייתה מקובלת עליה, כמות-שהיא, אין כל הסבר מניח את הדעת של פנינה, הכיצד לא נחתמה טיוטת החוזה, בו במקום. נתון זה אף מצטרף לנוסח מכתב הדרישה ששיגרה פנינה, שעה שהתגלע המשבר. במכתבה זה מיום 31.10.07 (נספח ה' לכתב התביעה) הגדירה פנינה כי ביום 15.7.07 התקיימה
"פגישה (בה)
דנו בגובה השכר ואני דרשתי 10,000 ש"ח לחודש בתמורה לשימוש ברישיון שלי וכן בעזרה בהקמת העסק. מצד גאסן לא נשמעה כל הערה". משמע, בניגוד למוגדר בחוזה העבודה, בו לכאורה נשכרו שירותיה של פנינה כ"מנהלת", הרי במכתב זה פיה ענה בה כי היא נשכרה לעניין
"שימוש ברישיון שלי וכן בעזרה בהקמת העסק", הא ותו לא. יכול שנתון זה מסביר את הטענה שפנינה עמדה על העסקה לא במשרה מלאה, אלא שעות ספורות בשבוע.
13. מנגד, אותם טיעונים הנטענים כנגד פנינה, יכולים להלום אף בפניהם של הנתבעים. אם אכן ביום 15.7.07 לא הבשילו התנאים לכלל הסכם, ומשום כך טיוטת החוזה לא נחתמה, על מה ולמה הודפס באותו מעמד חוזה העבודה בו נרשם ברורות ומפורשות, כי הכוונה היא להעסיק את פנינה כמנהלת העסק, מיום קבלת האישור. אכן, מול הטענה הנכוחה המוטחת בפנינה, הכיצד לא חתמה על טיוטת החוזה, ככל שהכל היה גמור ומוסכם, מוטחת הטענה בנתבעים, הכיצד נחתם חוזה העבודה, וכאמור קבעתי כי הוא רחוק מלהיות "הסכם ג'נטלמני", אם אכן אותה עת לא סוכם דבר?
14. מששתי תובנות אלו מנטרלות האחת את רעותה, מכריעה את הכף לזכות התובעת, באורח משמעותי, ההתנהלות מיום זה ואילך.