|
|
|
|
|
|
פסק-דין (בנוגע לנתבע 2) והחלטה (בנוגע לנתבעת 1)
|
1. במסגרת התובענה שבפניי מבקשת התובעת לקבוע כי היא והנתבעת היו שותפות בשותפות לניהול והפעלת חניונים, וכי הנתבעת ניצלה את מעמדה בשותפות לרעה - השתלטה שלא כדין על נכסי השותפות, ואף שלחה יד בכספים שהוחזקו בחשבון הבנק של השותפות. משכך עותרת התובעת להשבה של חלקה בכספים שנלקחו לטענתה שלא כדין מחשבון השותפות, וכן למינוי חוקר שיקבע את חלקה ברווחים שהשיאו נכסי השותפות לאחר פירוקה של השותפות. עוד מבקשת התובעת לחייב את הנתבע, שהוא מנהל בנתבעת, בנזקים שגרמה הנתבעת לשותפות על פי הנטען.
העובדות הצריכות לעניין
2. התובעת, כחול מקבוצת הפרדס בע"מ (להלן: "
כחול"), עסקה בעת הרלוונטית לתובענה בין היתר בהפעלת מסעדה בחוף תל-ברוך בתל אביב; מנהלה של כחול הוא מר בועז טפר (להלן: "
טפר"). באי המסעדה (לקוחות, עובדים וספקים) נהגו לחנות בחניון שבחוף תל-ברוך, ובין כחול לבין מפעיל החניון התגלע סכסוך - כאשר טפר חש כי מפעיל החניון מנסה להכשיל את המסעדה ולפגוע בעסקיה, בין היתר בדרך של גביית מחיר מופקע מן הבאים אליה (ראו עדותו של טפר בעמ' 12 לפרוטוקול ש' 7-1). יבואר בהקשר זה כי הזיכיון להפעלת החניון בחוף תל-ברוך ניתן באמצעות מכרז המפורסם על ידי המנהלים שמונו מטעם בית משפט לניהול שטח הידוע כ-"הגוש הגדול" בתל-אביב, כנאמנים של בעלי הזכויות במקרקעין אלה (להלן: "
מנהלי הגוש הגדול" או "
המנהלים"), ותוצאות המכרז מובאות לאישורו של בית המשפט וכך גם חוזים להארכת תקופת המכרז.
על רקע הסכסוך בין כחול לבין מפעיל החניון, ולאחר חילופי דברים בנדון עם מנהלי הגוש הגדול, בחודש אפריל 1996 הגישה כחול בקשה לבית משפט להורות למנהלי הגוש הגדול להימנע מלחתום עם המפעיל על חוזה להארכת תקופת ההפעלה על ידו, ולהורות למנהלים להתקשר בחוזה הפעלה עם כחול - ולחלופין לערוך מכרז חדש להפעלת החניון. בית המשפט (כבוד השופטת מ' רובינשטיין), שבכל מקרה דן בבקשה לאישור חוזה להארכת תקופת ההפעלה על ידי המפעיל הקיים, החליט שלא לאשר את ההארכה - והורה על קיום מכרז חדש (ראו החלטה מיום 21/5/96 בת.א. 28397/72 שצורפה כנספח ב4 לתצהיר טפר, ובמיוחד סעיפים 2, 6 ו- 12-10 להחלטה).
במקביל לנקיטת הליכים משפטיים, פנה טפר לנתבע מס' 2, מר משה סתיו (להלן: "
סתיו") - וביקש את עזרתו בעניין הפעלת החניון. בין השניים לא היתה היכרות קודמת, אך לטפר נודע כי יתכן שלסתיו יש את הקשרים העסקיים הדרושים כדי לסייע לכחול להביא לסיום ההתקשרות בין המנהלים לבין המפעיל הנוכחי של חניון תל-ברוך ולהעברת זיכיון ההפעלה לידיה. סתיו מצידו גילה נכונות לסייע לכחול בנדון; לאחר שהורה בית המשפט על עריכת מכרז חדש הציע טפר לסתיו כי יתמודדו בו יחדיו - וסתיו נעתר להצעה (ראו עדותו של טפר בעמ' 8 לפרוטקול ש' 17 עד עמ' 9 ש' 26; וכן סעיפים 5-4 לתצהיר סתיו).
3. כחול והנתבעת מס' 1, מרחבים ירוקים בע"מ שבהנהלתו של סתיו (להלן: "
מרחבים"; השניים יחדיו יכונו להלן: "
הנתבעים"), הגישו הצעה משותפת במכרז שפרסמו מנהלי הגוש הגדול - וזכו בו (הודעה מיום 8/9/97 על הזכייה במכרז צורפה כמוצג 5 למוצגי כחול). בסמוך לאחר הזכייה נחתם הסכם בין המנהלים מצד אחד לבין כחול ומרחבים מצד שני, לניהול והפעלה של חניון תל-ברוך לתקופה של שלוש שנים, מיום 1/10/97 ועד ליום 30/9/00 (להלן: "
הסכם תפעול חניון תל-ברוך", צורף כנספח א לתצהיר טפר).
אין חולק כי כוונתם של טפר וסתיו בעת הגשת ההצעה למכרז ובעת חתימתו של הסכם תפעול חניון תל-ברוך, היתה להקים שותפות שתעסוק הן בהפעלתו של החניון והן בייזום והפקה של אירועים בחוף תל-ברוך - והם אף החליפו ביניהם מספר טיוטות להסכם ליסוד השותפות. טיוטות אלה נוסחו על ידי עורכי דין מטעמו של סתיו (ראו עדותו בעמ' 102 לפרוטוקול ש' 10-7), ואולם בסופו של יום הן לא נחתמו על ידי הצדדים. בטיוטא האחרונה של ההסכם, מיום 20/1/98 (להלן: "
הטיוטא להסכם שותפות", צורפה כנספח ג לתצהיר טפר), נאמר בסעיף 3.א. כי השותפות תהא בחלקים שווים - לרבות בהון, בנכסים, במוניטין,
ברווחים ובהפסדים. בסעיף 4.א. לטיוטא נקבעה תקופת השותפות, כדלקמן:
"בכפוף לאמור מוסכם בין הצדדים כי השותפות שבין הצדדים נעשית לתקופה קצובה שמיום 1/1/98 ועד לתום תקופת הזיכיון להפעלת חניון הגוש הגדול והפעלת חוף תל-ברוך (להלן: 'הזיכיון') דהיינו - עפ"י הסכם הפעלת חניון הגוש הגדול עד ליום 30/10/00 עפ"י הסכם הפעלת חניון הגוש הגדול (כך במקור- ע.ב.) ועד ליום 30/4/00 עפ"י הסכם הפעלת חוף תל-ברוך."
עם זאת, בסעיף 4.ב.1. הובהר כי תקופת השותפות ניתנת להארכה:
"מוסכם כי אם תוארך תקופת הזיכיון, בהסכם או במכרז חדש שיפורסם, תמשך השותפות בין הצדדים באופן
שהשותפות תגיש הצעותיה למכרז ו/או תחתום על הסכם הארכת תקופת הזיכיון..." (ההדגשה שלי- ע.ב.).
בסעיף 14 לטיוטא להסכם שותפות נקבע כי כחול תהא זכאית לדמי ניהול עבור הפקת אירועים הקשורים לחוף תל-ברוך; בסעיף 17 לטיוטא נקבע כי ניהול החשבונות של השותפות ייעשה במשרדי מרחבים ועל ידי עובדי מרחבים כיחידה נפרדת משאר עיסוקיה, ועבור ניהול מערכת הנהלת החשבונות כאמור תהא מרחבים זכאית לתמורה כפי שתוסכם בין הצדדים.
יצוין כבר עתה כי הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע למשמעות שיש לייחס לאי חתימתה של הטיוטא להסכם שותפות. לגרסת הנתבעים העדר החתימה מלמד כי הצדדים חזרו בהם מכוונתם להקים שותפות, ועל כן הפעלת החניון בחוף תל-ברוך נעשתה על ידם אך ורק במסגרת של עסקה משותפת ולא כחלק משותפות (ראו סעיף 7 לתצהיר סתיו). כחול לעומת זאת טוענת כי הטיוטא לא נחתמה אך ורק משום שאיש מהצדדים לא ייחס חשיבות מיוחדת למילה הכתובה בנסיבות המקרה, וכי גם בהעדר חתימה בפועל נהגו הצדדים כשותפות לכל דבר ועניין (ראו עדותו של טפר בעמ' 16 לפרוטוקול ש' 21-9 ובעמ' 17 ש' 22-19).
4. משהחלו כחול ומרחבים בהפעלתו של חניון תל-ברוך הן פתחו חשבון בנק משותף בבנק לאומי, שבו הופקדו הכנסות החניון וממנו גם הוצאו ההוצאות הכרוכות בתפעולו (להלן: "
החשבון המשותף"). את החשבון ניתן היה לחייב רק בחתימתם של שניים - טפר מטעם כחול וסתיו מטעם מרחבים.