בין הצדדים שהם קבלן משנה וקבלן ראשי, שביצעו חלק מפרויקט סלילת כביש, נתגלע סכסוך באשר לטיב העבודה שביצע קבלן המשנה והסכומים שקבלן המשנה טוען שמגיעים לו בגין עבודתו.
1. התובעת (שהיא גם הנתבעת שכנגד) היא תאגיד העוסק בין היתר בביצוע עבודות עפר, פיתוח וכבישים. הנתבעת (שהיא גם התובעת שכנגד) עוסקת אף היא בתחומי עיסוק אלה. הנתבע שכנגד (להלן: "
עסיס") הוא מנהלה של התובעת והתחייב, לטענת הנתבעת, בערבות אישית למלא אחר כל התחייבויותיה של התובעת.
2. הנתבעת שימשה כקבלן ראשי מבצע של עיריית קרית גת (להלן: "
המזמין") לביצוע עבודות, הכוללות, בין היתר, עבודות פיתוח וסלילה בעיר קרית גת בכביש המכונה "דרך הדרום" (להלן: "
הפרויקט"). בין התובעת לנתבעת נחתם ביום 28.7.02 הסכם קבלנות משנה (להלן: "
ההסכם"), במסגרתו התחייבה, בין היתר, התובעת לבצע עבודות פיתוח וסלילה בפרויקט. העבודות כללו פרוק וסילוק כביש ישן וכן חפירה, על מנת ליצור תעלות בהן יועברו צינורות ניקוז באורך 1,770 מטר וכן חיבור צינורות הניקוז וקביעת תאי בקרה ותאי קליטה כנדרש וכן סלילת קטע מכביש "דרך הדרום" (ראו הפרוט ב"חוזה לקבלן משנה", אשר הוא חלק מהנספחים להסכם בין הצדדים).
3. בכתב התביעה טענה התובעת כי ביצעה חלק מהעבודות על פי ההסכם החל מחודש אוגוסט 2002 ובמשך 3 חודשים וכי העבודות השונות שביצעה מסתכמות בסך של 249,062 ש"ח על פי חשבון שהועבר לנתבעת ביום 20.11.02. התובעת טוענת כי הנתבעת לא שילמה לה את הסכום שהגיעה לה בגין ביצוע העבודות.
4. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובעת ביצעה את העבודות בצורה לקויה ורשלנית בניגוד להוראות ההסכם והמפרט הטכני, כי החומרים בהם עשתה התובעת שימוש היו מאיכות ירודה ולא עמדו בדרישות ההסכם והמפרט, כי התובעת פיגרה באופן קבוע בלוחות הזמנים, כי מצבת כח האדם שהועסקה על ידי התובעת היתה חסרה, לא סיפקה את קצב ביצוע העבודות ואף לא הייתה מיומנת וכי התובעת לא עמדה בקצב אספקת החומרים שנדרשה על פי ההסכם ולכן הנתבעת נאלצה לממן את אספקת החומרים. לפיכך נגרמו לנתבעת נזקים אשר עולים בסכומם על הסכום שאותו תובעת התובעת. בנוסף הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד כנגד התובעת וכנגד עסיס, בסכום של 289,556 ש"ח וזאת משום, שלטענתה, התובעת נותרה חייבת לנתבעת סכומים רבים, אשר היא הוציאה בגין נזקים שנגרמו לה וזאת על פי חשבון חלקי 2, אשר צורף כנספח י לכתב התביעה.
5. הצדדים הגישו ראיות כאשר התובעת העידה את מר דוד מלכנר, שהיה בתקופה הרלוונטית לפרויקט, מנהל מדור ביצוע בעיריית קרית גת, והיה אחראי על הפקחים של העירייה, שהם המפקחים על כל פרויקט שהעירייה מנהלת (להלן: "
מלכנר"). עוד העיד מטעם התובעת מר עסיס. מטעם הנתבעת העיד מר אולג ריטוין, שהיה מנהל הפרויקט בקרית גת מטעמה של הנתבעת (להלן: "
אולג") .
הראיות
6. לתיק הוגשו קטעים מתוך יומן העבודה היומי שנוהל על ידי אולג ביחד עם מפקח העירייה, כאשר הם כתבו את הערותיהם ביומן. על פי היומן בעמוד הראשון נמסר לקבלן צו התחלת עבודה לתאריך 2.6.02. ב 4.7.02 נכתב ביומן כי הקבלן עדיין לא התחיל לעבוד למרות הזמן הרב שעבר מתאריך צו התחלת העבודה. כמו כן נכתב כי יש למנות מנהל עבודה מוסמך לאתר, למנות מהנדס אתר וכי יש להגיש לוח זמנים, גנט ושילוט על פי הדרישות. באותו עמוד נכתב על ידי אולג, כי הקבלן עדיין לא קיבל חומר לסימון דרך הדרום וכי לוח זמנים הוגש למהנדס העיר. על פי תצהירו של עסיס התובעת ביצעה את עבודות החפירה שכללו עבודות חישוף עד ליום 12.8.02.
7. עסיס בתצהירו מעיד כי אולג, שהיה מנהל הפרויקט, פיקח על ביצוע העבודה של הנחת קווי הניקוז של כל קטע ורק לאחר הבדיקה של הקטע היה אולג מאשר אותו ונותן אישור לעבור לקטע הבא. להוכחת עדותו צירפה התובעת יומני עבודה המתחילים ב - 18.9.02 ומסתיימים ב 30.10.02. ב - 18.9.02 נכתב על ידי הקבלן כי "העבודה בוצעה לפי הדרישה".
8. ביום 26.8.02 נשלח מכתב על ידי אולג לתובעת ובו נכתב כי העבודה בוצעה שלא בהתאם לגבהים ותכנונים ולא על פי דרישת המפרט, ולכן אין אישור להמשך ביצוע העבודה לפני תיקון כל הדרוש תיקון. יש לציין כי מכתב זה נכתב יום לאחר התחלת ביצוע עבודות הניקוז. מכתב נוסף נשלח ביום 13.10.02 שבו הודיע מנהל אזור הדרום של הנתבעת לתובעת על ליקויים שונים בביצוע קו הניקוז כאשר הליקויים הם: הנחת תאים וצינורות ללא גבהים מתוכננים; חפירת תעלות ללא עמידה בדרישות רוחב וצורה; שימוש בחומרים לעטיפת צינורות שאינם עונים לדרישת המפרט והמזמין; והנחת צינורות בצורה לא מקצועית. בשלב זה הודיעה הנתבעת כי היא מכניסה קבוצת תגבור לצורך ביצוע הפרויקט.
9. ביום 11.11.02 נשלח מכתב שנרשם על ידי מנהל אזור הדרום של הנתבעת ובו סיכום פרוטוקול ישיבה מיום 6.11.02 ולפיו, הנתבעת טענה כי למרות שחשבון חלקי מס' 1 שהוכן על ידי התובעת הוא על סך 40,000 ש"ח, הרי הוא לא יאושר משום שעבודות העפר בוצעו באופן חלקי וכן קיים מחסור בכח אדם בתובעת והעדר חומר מילוי, ואילו עסיס דרש תשלום של החשבון, על מנת להמשיך בביצוע העבודות. בסעיף 3 למכתב נכתב: "
סוכם: בני ניסים יחדש ללא כל הסתייגות ומיידית את הכנת התשתית וממשיך בביצוע עבודות עפר בהתאם לחוזה; סו"ב (הנתבעת - ע.ר.) לאחר חידוש עבודות עפר מאשרת תשלום לבני ניסים על סך 25,000 ש"ח; סו"ב ישלם לספק אשר יוצג על ידי בני ניסים מחיר אספקת החומר לשטח ויקזז העלות הנ"ל מחברת בני ניסים, לפי מחיר 12 ש"ח לטון".
10.בהמשך ביום 18.11.02 נשלח מכתב נוסף מהנתבעת לתובעת ובו נאמר, כי למרות הישיבה מיום 6.11.02 "
למעט ביצוע חלקי של הכנת תשתית, חברתכם לא עומדת בהתחייבויותיה החוזית, עקב כך אנו נאלצנו להכניס לביצוע כלים וחומר מילוי מטעמנו. עלי להודיע כי אם חברתכם תוך 24 שעות לא תחדש במלואן את עבודות העפר (חפירה, מילוי, הכנת תשתית) אנו נאלץ להפסיק את ההתקשרות בינינו על כל המשתמע מכך".
11.בהמשך ביום 25.11.02 הודיעה הנתבעת כי היא מבטלת את ההסכם וזאת במכתב שנשלח לתובעת.
12.עסיס בתצהירו העיד כי הנתבעת פיקחה באופן רציף שעה שעה ויום יום על העבודות ולכן לא יתכן שהיו נותנים אישור להמשך ביצוע העבודה, אם העבודה היתה לקויה כפי שנטען. לטענת עסיס, מנהל הפיקוח מטעם המזמין (מלכנר) לא היה מרוצה כלל מן המפקח מטעם הנתבעת והוא אף כתב ביומן העבודה ביום 5.8.02 "
שיטות העבודה שלך (הכוונה לאולג - ע.ר.) הם זהות וממשיכות את הקו שהחלה גברת אולגה קרביץ והיא לבצע מה שעולה בדעתה מבלי לתאם ולקבל הסכמת הפיקוח". בהמשך כתב מלכנר כי "
למרות הסיכום לאחר שחפרת ללא אישורנו וידיעתנו בין רחוב פולק לרחוב העצמאות התחייבת לבצע סימונים על ידי המודד ולהביא לידיעתנו ולאישורנו, לא כך פעלת המשכת לחפור ולהעמיד אותנו בפני עובדה גמורה. לא ידוע מה עומק החפירה וגבולות. עלית על שטח שנחפר על ידי אחרים ואשר היום לא נוכל לחשב מה היה חלקך בנדון. לבטח לא נאשר דברים שלא נוכל לאמת אותם בעצמנו". עוד הוא כותב כי לא מתקיים שום תיאום עבודה עם המפקח, "
אין תוכנית ביצוע "גנט", אין מנהל עבודה מוסמך צמוד לאתר שאיתו נוכל לדבר. כל זאת מנוגד לחוזה ודרישות מינימליות לקידום מהלך עבודה תקין. אני ממליץ במצב זה להפסיק לכם את העבודה. פונה למהנדס העיר להחליט בנדון להתוות לכם ולנו את הגדרת הדרישות כיצד הוא רוצה שהעבודה תמשיך ותתבצע".
13.עסיס טוען בתצהירו כי התובעת השלימה קטע באורך של כ-750 מטר כולל הנחת צינורות ניקוז וזאת עד ליום 25.8.02. לטענתו, בסיום קטע זה התגלתה בעיה בענין גומיות האיטום בהם חוברו הצינורות. גומיות האיטום תפקידן מניעת חדירת חול לקו הניקוז. ביום 2.10.02 נערכה ישיבה בהשתתפות המזמין, בין היתר מלכנר, הנתבעת, בין היתר אולג, וכן אנשים נוספים ובה קבע המזמין כי על הקבלן להתקין על פי הנחיית המתכנן "אטם תקני (מסוג M של וולפמן) על צנרת M.Z.R שסופקה ותסופק לאתר (אורך הקו כ 1.5 קילומטר)". באותו מסמך נקבע כי הקבלן יוודא קבלת אישור לחומר המילוי החוזר, משום שהובהר כי צנרת הניקוז שכבר הונחה על גבי חומר לא תקין תפורק ותורכב מחדש על חומר תקין ומאושר.
14.עסיס בתצהירו טען כי הנתבעת גלגלה את הוצאות העבודה והחלפת האטם על שכמה של התובעת ודרשה ממנה לבצע את השינוי ללא תוספת תשלום. התובעת עמדה על כך שהשינוי יהיה כרוך בתשלום נוסף. לטענת עסיס בתצהירו בשל המחלוקת הזו הורתה התובעת לחברה להפסיק את עבודותיה בפרויקט ובשל כך החברה לא עבדה בפרויקט מיום 13.9.02 ועד ליום 7.10.02. בהמשך התצהיר כתב עסיס כי הנתבעת שכרה חברה אחרת על מנת לבצע את הפרוק החלפת האטמים והרכבה מחדש וזאת בשל סרובה של התובעת לבצע את הפרוק ללא תוספת תשלום.
15.עסיס כתב בתצהירו כי ביחד עם ביצוע עבודות הפרוק וההרכבה מחדש על ידי אחרים עדיין נותרה התובעת באתר כדי לבצע את עבודות כיסוי הקו, ישור הקרקע, הידוק האדמה ופיזור מצע נוסף של כורכר בעובי של 40 ס"מ בקטע של 750 מטר. מייד עם סיום עבודות אלה הורתה הנתבעת לתובעת להפסיק את העבודה, על מנת שהחברה האחרת תבצע את המשך העבודה. לענין זה צירפה התובעת את נספח ט' שהוא יומן עבודה מיום 14.11.02 ובו נכתב כי בוצעה עבודה של "הידוק סביב תאים ממספר 22 עד 15".
16.ביום 20.11.02 הגישה התובעת לנתבעת חשבון מרוכז וביום 25.11.02 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב המכונה "צו סילוק" לפיו על התובעת לעזוב את האתר לאלתר. יש לציין כי התובעת הציגה כנספח י"ב מכתב שלטענתה כתבה בתשובה למכתב מיום 25.11.02 ובו טענה כי כל הנזקים נגרמו באשמת הנתבעת וכן על כך שלא שולם לה כל סכום בגין עבודתה.
17.אולג הגיש תצהיר מטעם הנתבעת ובו העיד כי התובעת לא ביצעה את העבודה כראוי ולכן נאלצה הנתבעת להוציא הוצאות רבות, על מנת לבצע את העבודות שהיתה צריכה התובעת לבצע. על פי תצהירו בוצעו עבודות הפרויקט באמצעות קבלנים אחרים וכן לטענת הנתבעת היא חייבת לה סכומים רבים בגין חומרים וכלי רכב כבדים כמו שופל ובגר שהביאה הנתבעת. לענין זה צירף אולג לתצהירו אסמכתאות וקבלות שונות בנספח ט"ז לתצהיר.