פסק-דין בתיק ת"א 21080-03

מבוא

לפני תביעה לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק"),  התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה.

1.      התובעת י ש (להלן: "התובעת" ) ילידת 12 פברואר 1963, גננת במקצועה נשואה ואם לשניים, תובעת פיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לה בתאונת דרכים מיום 1 ינואר 2002. תאונה זו הוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי. התביעה הוגשה נגד "המאגר הישראלי לביטוח - הפול", (להלן: "הנתבעת" ) .

אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, גדר המחלוקת בין הצדדים הינו לשאלת נכותה התפקודית של התובעת וגובה נזקיה כתוצאה מהתאונה.

2.      ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 29 נובמבר 2010 (ציטוטים שיובאו להלן הינם מדיון זה). במהלך הישיבה נחקרו התובעת, הגב' עינת גרינבאום (מנהלת הצהרונים במפעלי בית עמנאול), הגב' תמר לוי (מנהלת ביה"ס יגאל אלון בגבעת שמואל) בחקירה ראשית ונגדית ומר ש (בעלה של התובעת), הנתבעת הציגה סרטוני וידאו המתעדתים את הנתבעת (בשני תאריכים, ה- 14 ינואר 2010 וה- 20 ינואר 2010 ובארבעה ארועים - שניים בכל יום), החוקר שוחרר מחקירה על ידי ב"כ התובעת. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב, לאחר מספר אורכות הוגשו הסיכומים ולהלן הכרעתי.

הנכות הרפואית

3.      התאונה אירעה בעת שאופנוע בו נהגה התובעת החליק על כתם שמן ורגלה הימנית נלכדה תחתיו, ממקום התאונה פונתה התובעת באמצעות ניידת טיפול נמרץ לביה"ח תל השומר, בביה"ח אובחן אצל התובעת שבר בברך ימין, התובעת גובסה ושוחררה לביתה, לאחר מספר ימים שבה התובעת לביה"ח עברה ניתוח במהלכו בוצע קיבוע של השבר והושתל ברגלה שתל עצם - התובעת שוחררה לביתה לאחר 11 ימי אישפוז ביום 21.02.2002. ביום 26.02.2002 אושפזה התובעת שנית בביה"ח תל השומר, עברה ניתוח נוסף לתיקון השבר, הועברה למחלקת שיקום ושוחררה לביתה ביום 23.04.2002 לאחר 58 ימי אישפוז נוספים.    

4.      בגין תאונת הדרכים הנ"ל מונו שני מומחים רפואיים : פרופ' אייכנבלט מריו מונה בתחום האורטופדיה, ופרופ' ירניצקי דוד מונה בתחום הניורולוגיה.

פרופ' אייכנבלט קבע בחוות דעתו מיום 25 ינואר, 2005 לתובעת נכויות כדלקמן:

100% נכות זמנית מיום 01.02.2002 ועד ליום 01.05.2002. 30% נכות זמנית מיום 01.05.2002 ועד ליום 01.09.2002. 20% נכות צמיתה החל מיום 01.09.2002. בחוות דעתו קבע המומחה כי נשארה לתובעת השפעה בינונית על כושר הפעולה הכללי והתנועות לפי סעיף 35(1)(ג) לתקנות המוסד לביטוח לאומי. פרופ' אייכנבלט לא נחקר על חוות דעתו.

פרופ' ירניצקי בחוות דעתו מיום 7 יוני, 2010 קבע לתובעת נכות צמיתה בגובה של 10% בגין חולשה בינונית של העצב הפורמאלי וזאת לפי סעיף 32(6)(א1) לתקנות המוסד לביטוח לאומי. גם פרופ' ירניצקי לא נחקר על חוות דעתו.

נכותה הרפואית המשוקללת של התובעת, בהתאם לחו"ד המומחים, הינה 28%.

נכות תפקודית

5.      התובעת נפגע בתאונת דרכים בהיותה בת 39, כיום היא כבת 48. עובר לתאונה ועד היום מועסקת התובעת על ידי משרד החינוך והתרבות כמורה.

ב"כ התובעת טענה כי חוו"ד המומחים מטעם ביהמ"ש מלמדות על קיומה של מגבלה תפקודית קשה ומשמעותית. עוד נטען כי התובעת סובלת מכאבים והגבלת תנועה עקב שחיקת מפרק הברך, סובלת מחולשת שרירים ומכאב עצבי המקרין עד לירך עד כדי שהיא הולכת בצליעה וסובלת מכאבים לפרקים. עוד טענה ב"כ התובעת לנכות נפשית כתוצאה מהתאונה (לא הובאו כל ראיות לענין זה ולא מונה מומחה רפואי בתחום). לפיכך, טענה ב"כ התובעת כי יש לקבוע כי נכותה התפקודית של התובעת עולה על שיעור נכותה הרפואית. לראיות הנתבעת וצילומי החוקרים שהוצגו בביהמ"ש בישיבת ההוכחות, נטען  על ידי התובעת בסיכומיה טענה כי במהלך 9 השנים שחלפו מאז התאונה ועד היום, בוצעו "עשרות" מעקבים - כך! בשעה שהנתבעת בחרה להציג הליכה של 3 דקות ולמרחק שלא עולה על 10  מטרים יש בכך להצביע על הכלל וכן כי אילולא סבלה מכאבים רבים סביר כי היו מוצגים צילומים בהם היא סוחבת סלי קניות והולכת למרחקים ארוכים יותר. אציין כי לא הובאו ראיות על ידי התובעת לכך שבוצאו עשרות מעקבים אחריה. עוד יצויין כי החוקר מטעם הנתבעת לא נחקר על תצהירו. לפיכך, טענה זו מבחינתי נטענה בעלמא ולא אוכל לייחס לה כל משקל.

6.      ב"כ הנתבעת, מנגד טען כי ניתוח הראיות מצביע על כך שנכותה התפקודית של התובעת נמוכה בהרבה מנכותה הרפואית. הנתבעת הפנתה לכך שסעיף הנכות שנקבע על ידי פרופ' אייכנבלט הינו סעיף "סל" - הסיבה לכך נעוצה בכך שהתובעת אינה סובלת מאי יציבות בברך או מהגבלה. עוד הפנתה הנתבעת לקביעותיו של פרופ' אייכנבלט לפיהן תלונות התובעת אינן מצביעות על ממצא קליני כל שהוא. לעניין הנכות הניורולוגית מדגישה הנתבעת כי חוסר אמינותה של התובעת זועק ולשם כך הוא מפנה לחוות דעתו של פרופ' ירניצקי המציין:

"אי היכולת המוחלטת להרים את הרגל בעת שכיבתה במיטה והחסר התחושתי על כל שטח הגף, נראים בהתאם כלא אורגניים".

7.      בנוסף, מפנה הנתבעת לסרטון המעקב אותו הציגה לביהמ"ש ולתובעת בישיבת ההוכחות וטוענת כי "תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים". בתשובה לטענת התובעת לביצוע מעקבים רבים, מפנה הנתבעת לתצהירו של החוקר וממנו עולה כי בוצעו אחרי התובעת 2 מעקבים בלבד. הנתבעת מדגישה שהעובדה שבשני המקרים היחידים והאקראיים בהם בוצע מעקב אחר התובעת נמצא כי היא מתנהלת בצורה תקינה, ללא כל מגבלה נראית לעין, יש להניח כי זהו מצבה הרגיל, הקבוע והאמיתי.

הכרעה בשאלת הנכות התפקודית