תמצית פרשת התביעה
1. התובעת חברה העוסקת בעבודות עפר, תשתית ופיתוח, התקשרה בהסכם עבודה עם הנתבעת ביום 17.6.2007, לפיו התחייבה לבצע עבור הנתבעת עבודות חפירה ותשתית באתר בניה גב ים בהרצליה פיתוח (להלן: "האתר"). הנתבעת קבלה לחזקתה את האתר לצורך ביצוע העבודה, בהתאם להסכם שנחתם בינה לבין היזמית חברת גב-ים לקרקעות בע"מ (להלן: "היזם").
2. לטענת התובעת, עובר להתקשרות בהסכם, הציגה בפניה הנתבעת תוצאות של בדיקות קרקע לפיהן החומר שייחפר באתר מורכב מחול נקי וחול כורכרי הניתנים למכירה ולשיווק מסחרי. תוצאות בדיקת הקרקע נחתמו בידי הצדדים וצורפו להסכם כחלק בלתי נפרד הימנו.
3. בהסתמך על מצג זה, תמחרה התובעת את ביצוע העבודות במחירים הנמוכים באופן משמעותי מהמקובל בענף לביצוע עבודות מעין אלה. כך תומחרו החפירה והפינוי במחיר של 0.80 ש"ח לכל מ"ק, בעוד שהמחיר המקובל של עבודה מסוג זה עומד ע"ס הנע בין 45-50 ש"ח לכל מ"ק של חפירה ופינוי. בנוסף, מתוך הנחה שמדובר בחול וחול כורכרי הניתנים לכרייה מהירה, נאותה התובעת להתחייב ללוח זמנים כפי שנתבקשה, היינו ביצוע העבודה תוך 20 שבועות.
4. כשהחלה התובעת בביצוע העבודה התברר לה לדבריה כי הולכה שולל על ידי מצגי השווא של הנתבעת, שכן התגלה כי הקרקע באתר מורכבת מאדמה חרסית שחורה שמנה ומסלע קשה, שאינם ניתנים לשיווק מסחרי כלשהו. למרות גילוי השינוי המהותי, ומתוך הבנה כי הנתבעת תשלם לה את המגיע לה בעקבות שינוי ההסכם, המשיכה התובעת בביצוע העבודה. הדבר חייב היערכות לוגיסטית שונה וייקר באופן משמעותי את עלויות הביצוע.
5. במהלך ביצוע העבודה, ובעקבות ריחות רעים שנדפו מהאדמה, נעשתה בדיקת קרקע שגילתה כי זו מזוהמת בחומרים נדיפים ומסרטנים, המסוכנים לבריאות. כתוצאה מכך הורו המשרד להגנת הסביבה ועיריית הרצליה על סגירת האתר עד לפינוי הפסולת המסוכנת תוך נקיטת אמצעים מיוחדים ומחמירים שהביאו להתייקרות נוספת בעלות העבודה.
6. הנתבעת סירבה לשלם לתובעת את העלות הנוספת הכרוכה בחפירה ובפינוי, הנובעת מהשינוי בהרכב הקרקע ואף סילקה את התובעת מהאתר. עד לאותו שלב הספיקה התובעת לחפור ולפנות כ- 30,500 מ"ק מתוך חפירה כוללת של כ- 70,000 מ"ק. בגין עבודה זו מגיע לתובעת לשיטתה סך 1,403,000 ש"ח לפי עלות של 46 ש"ח לכל מ"ק. כמו כן הפסידה התובעת את הרווח שהיתה צפויה להפיק ממכירת החול בסך 3,584,000 ש"ח.
בהסתמך על המצג לפיו מדובר בקרקע חולית הניתנת לשיווק, התחייבה התובעת גם לפנות פסולת שהיתה מתחת לקרקע, ואולם משהתחוור כי האדמה אינה ניתנת לשיווק, הפסידה התובעת גם עלות עבודה זו בסך 130,450 ש"ח.
עוד הוסיפה התובעת כי בגין עיכובים בתחילת ביצוע העבודה שנגרמו בעטיה של הנתבעת, נגרמו לה הפסדים ונזקים הנאמדים בסך של 267,900 ש"ח.
7. בסיכומו של דבר, נאמדו ההפסדים והנזקים שנגרמו לתובעת לטענתה בעקבות מצג השווא והתנהלותה של הנתבעת, במיליוני שקלים, אולם לצרכי אגרה העמידה את תביעתה ע"ס 2,158,560 ש"ח.
טענות הנתבעת
8. עובר לחתימת ההסכם עם התובעת, נחתם הסכם בין הנתבעת לבין חברת גב ים לקרקעות בע"מ, היזמית ובעלת האתר, לפיו תבצע הנתבעת עבודות דיפון וחפירה באתר. לצורך כך, שכרה הנתבעת את שירותי התובעת בתנאים שעוגנו בהסכם שנחתם בין הצדדים ביום 17.6.07.
9. כבר מתחילת העבודה התנהלה התובעת בחוסר מקצועיות ופעלה שלא על פי ההנחיות שניתנו לה ע"י נציגי הנתבעת במקום. בנוסף, התקדמות העבודה נעשתה בעצלתיים תוך עיכובים רבים עד שהיה ברור לנתבעת כי לא יעלה בידי התובעת לעמוד בלוח הזמנים לו התחייבה. הנתבעת התרתה בתובעת להחיש את קצב העובדה על מנת למזער את הנזקים הנובעים מאי עמידה בלו"ז החוזי, ואולם התחוור לה לדאבונה כי התובעת נעדרת האמצעים והיכולות לעמוד במשימה אותה נטלה על עצמה.
10. הנתבעת גילתה כי אחד הגורמים לקצב החפירה המואט נעוץ בכך שאותה חפירה כפופה למכירת האדמה שנקרתה, לגורמים שלישיים. מכאן שבהעדר קונה לתוצרי החפירה הושבתה העבודה. התובעת, ככל הנראה בהעדר קונים, התנתה את המשך העבודה בתשלום סך 360,000 ש"ח המגיעים לה בעבור הוצאת החרסית. משלא נענתה הנתבעת לדרישתה זו, השביתה התובעת את העבודה באתר. בנסיבות אלה, הודיעה הנתבעת לתובעת ביום 14.10.2007 על הפסקת העבודה באתר והכניסה במקביל קבלן אחר להשלמת העבודה, הכל במטרה לצמצם את הפערים שנוצרו בלו"ז ואת הנזקים הכבדים שנגרמו לה עקב כך.
11. בתגובה, סירבה התובעת לפנות את השטח והציבה במקום מחפרים תוך חסימת דרכי הגישה. התובעת אף חבלה בניסיון הנתבעת להכניס קבלנים אחרים לשטח על ידי השמעת איומים הן על אנשי הנתבעת והן על אותם קבלנים שהגיעו למקום בניסיון לסכם חוזה התקשרות לביצוע העבודה. במסגרת פעילותה הפרובוקטיבית, הרסה התובעת ביום 26.10.07 את דרכי הגישה לאתר והשביתה את העבודה במקום כליל, תוך השתוללות שלוחת רסן של מנהל התובעת.
12. הנתבעת שעקב מעשי התובעת התקשתה למצוא קבלן חליפי ולאור הלחץ שבו היתה נתונה מצד היזם לעמוד בלוח הזמנים, נאלצה להגיע להסדר עם התובעת להמשך העבודה. במסגרת זו שלמה הנתבעת לתובעת סך 171,119 ש"ח בתוספת מע"מ, תוך הבנה כי בשלב זה תימנע התובעת מדרישה כספית נוספת ותשוב לעבודה באופן מיידי. דא עקא שמייד לאחר קבלת הכסף, חזרה התובעת לסורה ונמנעה מלעבוד בקצב מוגבר על מנת לנסות ולהדביק את הפער שנוצר בלוח הזמנים.
13. ביום 5.11.07 השביתה התובעת את העבודה פעם נוספת והצהירה כי אין בכוונתה להמשיך בביצוע העבודה עד לאחר ביצוע בדיקות קרקע וקבלת תוצאתן. בשלב זה החליטה הנתבעת להורות לתובעת לסלק ידה מהאתר והודיעה לה על כך. ביום 8.11.07 הובאו לאתר מחפרים של קבלן משנה חדש שנתקל באיומים ובמעשי בריונות מצד מנהל התובעת, בעקבותיהם החליט אותו קבלן לוותר על העבודה. הנתבעת הזמינה משטרה עקב איומיו של מנהל התובעת וסירובו לעזוב את אתר העבודה. בנוסף, הגישה הנתבעת בקשה לבית משפט למתן צו פינוי נכס וסילוק ידה של התובעת. בית המשפט הורה כי יינתן צו סילוק בכפוף לכך שהנתבעת תפקיד בקופת בית המשפט סך 150,000 ש"ח או ערבות בנקאית בסכום האמור. עם הפקדת הסכום, סילקה התובעת ידה מן האתר.
14. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתנהלותה הקלוקלת של התובעת, שהועמדה לצרכי אגרה ע"ס מיליון ש"ח. נזקיה של הנתבעת כללו בין היתר את הפרש המחיר ששלמה לקבלן החליפי שנכנס בנעליה של התובעת והמשיך בביצוע העבודה, קנס בגין פיגור בלוחות הזמנים של הפרויקט, בטלת ציוד וכוח אדם של הנתבעת והוצאות תקורה כתוצאה מהפיגור בלוחות הזמנים שנגרם על ידי התובעת.