מבוא
הונחה בפני תביעה לאכיפת הסכם רכישת זכויות מקרקעין, שעניינה בטענות להפרת הסכם הרכישה.
התובעים שהינם בני זוג, רכשו בהסכם מיום 11.08.04 (להלן:
"ההסכם"), חלק מהזכויות, ביחידת משק במושב משמר אילון, הידוע כחלקה מספר 99, כאשר החלק הנרכש הוגדר כחלקה 99א' (אלה ייקראו להלן, במשותף: "
יחידת המשק").
חלקה 99א' מהווה מגרש, שצורף לבעלי הזכויות ביחידת המשק, בשטח של 900 מ"ר ועליו בית בשטח של כ- 145 מ"ר. תמורת הזכויות הועמדה בהסכם, על-סך של 300,000 דולר (להלן:
"התמורה").
ביצוע העסקה היה כרוך בפיצול יחידת המשק המקורית, חלקה 99 לשני חלקים: חלקה 99 וחלקה 99א'.
אין חולק, כי עד ליום הגשת התביעה, לא נרשמו זכויותיהם של התובעים בחלקה 99א' וטרם נעשה הפיצול המתחייב ביחידת המשק לשם כך. התמורה על-פי ההסכם, אף היא לא הושלמה, הגם שהחזקה בחלקה 99א' נמסרה זה מכבר.
התובעים (להלן: "
בראשי") דורשים אם כן, להשלים את רישום הזכויות על שמם בחלקה 99א', באמצעות פיצול יחידת המשק ומלווים דרישה זו בתביעה לפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם, בגין מה שהם רואים כהפרת ההסכם.
הנתבעים, שהינם המוכרים על-פי ההסכם, מייצגים שני דורות באותה משפחה: נתבע 1 (להלן:
"אולין") ועזבון זוגתו שנפטרה, מצד אחד. ביתם רודה לבנטל (להלן:
"רודה") ובעלה שהוא חתנם, זיגמונד לבנטל (להלן:
"זיגמונד"), מן הצד האחר (אלה השניים ייקראו במשותף,
"לבנטל").
הגנתם של הנתבעים הוצגה במפוצל, זאת, למרות היותם בעלי מעמד זהה לכאורה, כמוכרי הזכויות על-פי ההסכם. זאת, כיוון שכפי שניווכח בהמשך, חזית המוכרים אינה עשויה מקשה אחת ולכל צד אינטרסים משלו ביחס למימוש ההסכם.
לבנטל טוענים כי בראשי, שלא השלימו את התמורה, הם אלה שהפרו את ההסכם. לגישתם, לא זו בלבד שאין בראשי זכאים לאכיפתו, אלא שיש לבטל את ההסכם עמם ולפנותם מחלקה 99א', תוך חיובם בתשלום פיצויים.
אולין טוען אף הוא, כי בראשי הינם בגדר מפרי הסכם, שעה שלא שילמו את יתרת התמורה ומכחיש את הטענות המופנות כלפיו. ואולם, בניגוד ללבנטל, הלה מעוניין דווקא באכיפת ההסכם, בכפוף לפיצוי הנדרש על ידו.
הן אולין והן לבנטל הגישו, כל אחד מהם בנפרד, תביעה שכנגד כלפי בראשי המתבררות אף הן בפני.
בתביעה שכנגד, שהוגשה מטעמם של לבנטל, עותרים הם מפורשות לביטול ההסכם, ודורשים את השבת החזקה לידיהם, בתוספת חיוב בתשלום שכר-דירה, לתקופה שבה מחזיקים בראשי בחלקה 99א', מבלי שהשלימו את התמורה, בתוספת הפיצוי המוסכם.
בתביעה שכנגד, שהוגשה מטעם אולין, עותר הוא לתשלום הפיצוי המוסכם בגין מה שהוא רואה כהפרת ההסכם מצד בראשי וכן, לחיובם של האחרונים בהשלמת התמורה על-פי הסכם הרכישה.
במקביל, הגישו אולין ולבנטל, אף זאת בנפרד, הודעות צד ג' כנגד עורך-הדין אברהם רוט, שייצג את הצדדים בהסכם הרכישה, במשותף.
בירורה של הודעות צד ג' הופרד מן הדיון העיקרי. לפיכך, אמנע מכל התייחסות לאחריותו האישית של עורך-הדין אברהם רוט (להלן:
"עו"ד רוט") להשתלשלות הדברים.
כפי שנרמז לעיל, קיים ניגוד אינטרסים בין אולין ללבנטל. הגם שלכאורה ניצבים הם מצידו האחד של ה"מתרס", בפועל, יריבים הם האחד כלפי משנהו. אופן הצגת הדברים בכתבי הטענות אינו חושף את הרובד המוכמן של הסכסוך המשפחתי הקיים ואולם, בירור העובדות בסכסוך זה לא יהא שלם, ללא התייחסות לרקע המשפחתי ומניעי הצדדים בחלקם, שנחשף בפני.
בשלב זה נספר, כי לבנטל שלהם הוקנה מעמד ה"בן הממשיך" ביחידת המשק, ויתרו על זכותם זו, לפי מוצג 108. בתמורה, ויתר אולין לטובתם על תמורת חלקה 99א'.
תחתם, הוקנתה זכות הבן הממשיך לנכדתו של אולין (להלן: "
תמר", ביתם של לבנטל) ובעלה דוד דוד (להלן: "
דוד").