פסק-דין בתיק ת"א 4130-10-07

1. תביעה כספית על סך 3,172,000 ש"ח בה טוענת התובעת להפרת זכויותיה ושימוש שלא כדין מצד הנתבעת 1 במודל פדגוגי שהגתה התובעת ללימודי שנת השלמה (שנה ד') בחשבונאות.

מבוא

2. התובעת היא רואת חשבון ועורכת דין בהשכלתה, העוסקת בין היתר בהוראת קורסים אוניברסיטאיים בתחומי המיסים והחשבונאות. במועדים הרלוונטיים לתביעה עבדה התובעת בלשכה המשפטית של אגף מס הכנסה.

3. הנתבעת 1 היא מוסד מוכר להשכלה גבוהה (להלן: " האוניברסיטה"). הנתבע 2 שימש במועדים הרלוונטיים לתביעה ראש התוכנית לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה. הנתבעים 3-5 עובדים באוניברסיטה במסגרת התוכנית ללימודי המשך "תפנית". הנתבע 3 אחראי על התוכנית, הנתבע 4 אחראי על תקציבה, והנתבעת 5 היא מנהלת התוכנית.

4. לפי תוכנית הלימודים הרשמית באוניברסיטאות בישראל, משך לימודי תואר ראשון בחשבונאות הוא 3 שנים. לאחר מכן קיימת אפשרות לסטודנטים להוסיף ללימודי התואר שנה רביעית, הנלמדת במקביל להתמחות, אשר מכונה בעגה המקצועית "שנת השלמה" (להלן: " שנת ההשלמה"). בשנה זו לומד הסטודנט שלושה קורסים: "פיננסית", "ביקורת" ו"מיסים". חלקם הגדול של הסטודנטים לתואר ראשון בחשבונאות בוחרים ללמוד שנת השלמה זו, שכן היא מקנה להם פטורים מחלק מהבחינות של מועצת רואי החשבון בישראל.

5. לטענת התובעת, היא הגתה מודל פדגוגי לשנת ההשלמה העונה על צרכי הסטודנט, ופנתה לאוניברסיטה על מנת ליישמו במסגרתה תוך יצירת שותפות בין הצדדים. בתביעתה טוענת התובעת כי לאחר כשלון מו"מ שנוהל בין הצדדים, במסגרתו חשפה התובעת את המודל הפדגוגי לפני הנתבעים 2-5 שפעלו מולה מטעמה של האוניברסיטה, עושה האוניברסיטה החל משנת 2009 (כלומר לאחר הגשת התביעה, שהוגשה בחודש אוקטובר 2007) שימוש במודל הפדגוגי שהגתה התובעת, ללא רשותה ותוך הפרת זכויותיה.

עיקר גרסת התובעת

6. התובעת הגתה את המודל הפדגוגי תוך שימוש בניסיונה הן כסטודנטית והן כמרצה, במשך כ - 4 שנים (משנת 2003 ועד לשנת 2006) ובהשקעה של 1,500 שעות. לטענתה מדובר במודל ייחודי ומקורי שהיא יזמה, הלוקח בחשבון שלושה אלמנטים מהותיים:

א. פטור מחלק ממבחני מועצת רואי החשבון וסיכויי מעבר גבוהים בבחינות

המועצה הנותרות.

ב. עלות נמוכה של שכר לימוד.

ג. שילוב של שיטות הוראה שאינן פרונטאליות.

7. תוכנית הלימודים המממשת את המודל בנויה כך (סעיף 14 בכתב התביעה):

א. הקורס "פיננסית" יועבר על ידי טובי המרצים בתחום בארץ, בהרצאות פרונטאליות של פעם עד פעמיים בשבוע.

ב. הקורסים "ביקורת" ו"מיסים" יועברו בשיטת Distance Learning (למידה מרחוק) באמצעות האינטרנט, בשילוב עם מפגשי הנחייה תקופתיים.

לטענת התובעת, שילובן של שיטות ההוראה בשלושת הקורסים של שנת ההשלמה הם מודל פדגוגי פרי יצירתה (להלן: " המודל הפדגוגי").

8. התובעת רצתה ליצור קשר עם האוניברסיטה, שהיא בעלת המבנה האקדמי, המערכת השיווקית ואנשי הסגל המתאימים ליישום המודל הפדגוגי. האינטרס של האוניברסיטה נבע מכך שעד אותו שלב היא לא כללה בתוכנית לימודי החשבונאות תוכנית של שנת השלמה, ולכן הוספת תכנית כזו תגדיל את מספר הסטודנטים. כמו כן התוכנית תהיה פתוחה לסטודנטים מכל הארץ, ולא רק לאלו שלמדו לתואר ראשון בחשבונאות באוניברסיטה הפתוחה. הדבר טומן בחובו משמעות כלכלית גדולה לאוניברסיטה. עוד טוענת התובעת כי בעוד שיתר המוסדות האקדמיים המנהלים תוכנית לשנת השלמה גובים עבורה בין 20,000 ל-25,000 ש"ח, העלות לסטודנט של שנת ההשלמה במודל הפדגוגי שהיא הגתה והביאה בפני האוניברסיטה היא 15,000 ש"ח בלבד, דבר שיגדיל את הביקוש בקרב הסטודנטים.

9. ביום 3/10/06, במהלך אירוע פרטי (בר מצווה של בנו) של מכר משותף נפגשה התובעת עם מר דוד קליבנסקי, מנכ"ל האוניברסיטה במועדים הרלוונטיים לתביעה, וביקשה לקבוע פגישה בקשר לרעיון שיש לה בתחום לימודי החשבונאות, והשניים קבעו להיפגש במשרדו. ביום 25/1/07 התקיימה הפגישה המדוברת בה נכחו התובעת, מר קליבנסקי והנתבע 3, ובמסגרתה הציגה התובעת את יסודות הרעיון שלה. לטענתה הדגישה התובעת כי מדובר ברעיון שלה וכי מטרת הפגישה היא אפשרות למציאת שותף להוצאת הרעיון אל הפועל, כשבסיום הפגישה הוסכם שהנתבע 3 יבדוק את העניין עם הגורמים הרלוונטיים באוניברסיטה.

10. ביום 22/3/07 נפגשו התובעת עם הנתבעים במשרדו של הנתבע 2, במהלכה פרשה לפניהם התובעת את המודל הפדגוגי. לטענת התובעת הפגישה, שהיא הפגישה הקונקרטית הראשונה שהתקיימה בנושא, הסתיימה בנימה חיובית, וברושם שהאוניברסיטה תרצה לשתף עם התובעת פעולה ביישום המודל במסגרת תוכנית הלימודים, כשבתמורה תשמש התובעת מרכזת אקדמית של תוכנית שנת ההשלמה. לטענת התובעת בשלב זה פנה אליה הנתבע 2 ואמר "בואי נמשיך הלאה" (סעיף 35 בתצהיר התובעת), ומכך עולה שהאוניברסיטה הייתה מעוניינת בשיתוף פעולה עם התובעת. כמו כן נמסרו לתובעת ערכות לימוד של האוניברסיטה הנלמדות בקורסים "ביקורת" ו"מיסים" במסגרת תכנית הלימודים התלת-שנתית של האוניברסיטה, על מנת שהתובעת תוכל לבחון את החומר הנלמד באוניברסיטה במסגרת לימודי התואר הראשון בחשבונאות. עוד טוענת התובעת כי היא בעלת הקשרים המתאימים בתחום להוצאת התוכנית אל הפועל והיא זו שיצרה קשר עם מרצים שונים בארץ לבדוק את נכונותם ליטול חלק בתוכנית. לטענת התובעת, נערך לבקשתה פרוטוקול לישיבה, אותו ערכה הנתבעת 5 והועלה על הכתב במסמך מיום 10/4/07 (נספח ב' לתצהיר התובעת). התובעת רואה במסמך זה עדות לגמירות דעתה של האוניברסיטה לשיתוף פעולה עימה ולחלוקת הסמכויות והתפקידים בין התובעת לבין שאר השותפים ליוזמה. בהמלצת הנתבע 2 נפגשה התובעת ביום 20/4/07 עם רו"ח יואב פיאטקובסקי, אליו הפנה אותה הנתבע 2, במטרה לבחון את האפשרות שהוא ישמש המרכז האקדמי של תחום הביקורת בשנת ההשלמה. ביום 20/5/07 העבירה התובעת לנתבעת 5 הצעת תקציב. לטענת התובעת, משלב זה החלו הנתבעים לדחוק רגליה מהתוכנית ולפעול מאחורי גבה לפיתוחה מבלי לשתף את התובעת. ביום 17/7/07 התקיימה פגישה נוספת בין התובעת לנתבעים. פגישה זו הוקלטה בסתר על ידי התובעת, וזאת לטענתה בשל בעיית האמון שנוצרה כבר בשלב זה. במהלך פגישה זו הביע הנתבע 2 נכונות לשיתוף פעולה, וכשאמרה לנתבע 2 שתחזור אליו עם תשובה " האם אנחנו מתחתנים או לא" השיב לה הנתבע 2 " לא אם אנחנו מתחתנים, אנחנו מתחתנים, כבר החלטנו" (סעיף 90 בתצהיר התובעת). מדברים אלו למדה התובעת, לטענתה, כי האוניברסיטה מעוניינת ביוזמה העסקית שלה.