פסק-דין בתיק ת"א 42951-08

1.         זוהי תובענה על סך של 2,400,000 ש"ח שעניינה דרישה להחזר הלוואה כספית

שהילוותה התובעת לנתבעים.

רקע עובדתי

2.         התובעת, חברה בע"מ, טוענת כי הילוותה לנתבעים הלוואה בסך של 2,000,000 ש"ח, על פי הסכם הלוואה שנחתם בין הצדדים, אשר לא נפרעה.

3.         הנתבעים גורסים כי פרעו ההלוואה לידי צידי ג', אשר לא העבירו דמי הפירעון  לתובעת.

4.         צידי ג' טוענים כי המדובר בשתי הלוואות בסך של 700,000 ש"ח ו - 760,000 ש"ח,  ובסך הכל בסך של 1,360,000 ש"ח אשר שולמו לחברת "מ. שניידר חברה לבניין בע"מ" - צד שלישי מס' 2, כהחזר הלוואה מזו, ואין לזקוף החזר זה כפירעון חלקי לתובעת.

ראיות הצדדים

ראיות התובעת

5.         מטעמה של התובעת, חברה למתן הלוואות, העיד מר עדי ליבוביץ בתצהירו ת/2 כי הינו מבעלי השליטה בתובעת.

6.         לעדותו, הנתבעים מס' 2ו - 3, בעל ואשה, המנהלים את החברה הנתבעת מס' 1, ביקשו הלוואה מן התובעת לפרק זמן קצר של שלושה חודשים.

7.         ביום1 2.2.08 נערך הסכם הלוואה בין התובעת לנתבעת מס' 1, חברת "גונתר פרץ", כשהנתבע מס' 2, מר אילן אופיר, משמש כערב, ועורך הדין אלקיים דורון, מטעם מר אופיר, ערך אף הסכם נאמנות להחזקת בטוחה, לאמור, 200,000 מניות של חברת "דירקט קפיטל אינוסטמנט", ששוויין עלה, אותה עת, על דמי ההלוואה.

            (להלן: חברת "גונתר"; "מר אופיר"; "ההסכם").

8.         כן נמסרו לתובעת כבטוחה שיקים מעותדים על שם הנתבעת מס' 3, רעיית מר אופיר, בסכום ההלוואה.

9.         שבועות מספר לאחר מתן ההלוואה, ביקש מר אופיר להמיר את השיקים של גב' אופיר בשיקים של חברת גונתר, ומאחר שלא חשד בדבר, הסכים לבקשה.

10.       בחודש אפריל 2008 פנה אליו, שנית, מר אופיר, וביקש הלוואה נוספת בסך של 700,000 ש"ח.

11.       בעניין זה, פנה לשותפו מר ברוך באוברג, אולם זה התנגד למתן ההלוואה הנוספת, טרם החזרת הראשונה.

            (להלן: "ההלוואה הנוספת").

12.       בשל כך, פנה לשותפו בחברה אחרת, "מ. שניידר קבלני בנייה בע"מ", מר טובי פרץ, ובהסכמתו הועמדה ההלוואה הנוספת לתובעת.

            (להלן: "חברת שניידר").