פסק הדין ניתן בתביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבעים ובהודעת הנתבעים נגד צד ג' 3, וזאת על סך של 1,110,500 ש"ח כעולה מכתב התביעה המתוקן מיום 20/3/06.
התובעת הינה חברה אנגלית העוסקת בייצור ובשיווק מתכות לרבות סגסוגות ניקל שונות. הנתבעת 1, נתנאל חיים בע"מ (להלן: "
הנתבעת") הינה חברה ישראלית העוסקת בעמילות מכס ובשילוח בינלאומי. הנתבעים 2 ו- 3, מר יגאל נתנאל ומר דורון נתנאל, היו בזמנים הרלוונטיים לתביעה מנהליה של הנתבעת, ובכתב התביעה נטען כי היו מעורבים ואחראים מתוקף תפקידם על נושאי עמילות מכס ושילוח סחורות בנתבעת בכלל, ובאירועים נשוא תביעה זו בפרט. צד ג' 2, מחליפי חום לורדן (1983) בע"מ (להלן
"לורדן"), הינה חברה ישראלית אשר הזמינה סחורה מהתובעת, ולטענת הנתבעים, צד ג' 3, מר יוסף דיאמנט (להלן: "
דיאמנט"), שימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה מנהל לורדן. צד ג' 1,LIVER FREIGHT AGENCY LIMITED (להלן: "
ליוור") הינה חברה אנגלית שאליה פנתה הנתבעת על מנת שתיצור קשר עם התובעת ותדאג להובלת הסחורה מהנמל הבריטי לנמל אשדוד.
ביום 4/12/01 הזמינה לורדן מהתובעת 2,268 יחידות צינור מסגסוגת ניקל נחושת תמורת 94$ ליחידה (להלן
"ההזמנה"), ולמחרת אישרה התובעת את ההזמנה. ביום 3/2/02 אושרה הגדלת ההזמנה כך שנוספו 7 יחידות נוספות.
על פי כתב התביעה, בחשבונית העסקה שהוציאה התובעת, באישור ההזמנה הסופית הנ"ל וכן בהזמנות עצמן צוין במפורש כי תנאי התשלום הם Cash Against Documents (CAD), קרי תשלום בעת וכנגד קבלת המסמכים הדרושים לשחרור הסחורה, וכי מקום קבלת המסמכים (שטרי המטען המקוריים) כנגד התשלום של לורדן הינו בנק המזרחי, סניף 438, אור עקיבא, 30600. עוד נטען כי הוסכם שהובלת הסחורה שתיעשה בתנאי FOB שכן בהזמנה צוין "FOB U.K. PORT", כך שהאחריות להובלת הסחורה עברה ללורדן כבר בנמל הבריטי.
לורדן שכרה את שירותיה של הנתבעת כמשלחת הסחורה וכעמילת המכס שלה, והנתבעת פנתה ובהתאם לזאת הונפק שטר מטען, שטר "מאסטר" כהגדרתו בכתב התביעה, שכותרתו "Bill of lading for combined transport shipment - port to port shipment". בנוסף לכך הנפיקה ליוור שטר מטען פנימי בין התובעת לבין לורדן בשלושה עותקים מקוריים וחתומים, שעליהם צוין"original" וכן כמה העתקים לא מקוריים שעליהם צוין "copy not negotiable".
בכתב התביעה נטען כי על-פי נוסחו של שטר המטען ובהתאם לדין ולמקובל, שחרור סחורה בנמל היעד צריך להיעשות אך ורק כנגד קבלת שטרי המטען המקוריים. מכאן שאם אין בידי היבואן שטרי מטען מקוריים הוא אינו זכאי לקבל את המטען, ומי שמשחרר לידיו את המטען חשוף לתביעה מצד המחזיק בשטר המטען המקורי.
מכתב התביעה עולה כי הסחורה סופקה במלואה על ידי התובעת בנמל הבריטי והועברה לידי חברת ליוור תמורת קבלת שטרי מטען מקוריים, וחברת ליוור שילחה את הסחורה באמצעות מוביל לנמל אשדוד. עוד עולה מכתב התביעה כי באותו מועד היה על לורדן לשלם את הסך של 213,850$ כנגד קבלת החשבוניות המקוריות ושטרי המטען המקוריים המצויים בידי בנק המזרחי ולמוסרם לידי הנתבעת על מנת שזו תשחרר עבורה את הסחורה.
לטענת התובעת, הנתבעים בחרו לשחרר את הסחורה לידי לורדן מבלי שזו הציגה בפניהם את שטרי המטען המקוריים והחשבוניות המקוריות כעדות לכך שהתמורה עבור הסחורה הועברה לתובעת, וזאת בניגוד לדין, בניגוד להתחייבויות החוזיות והשטריות של הנתבעת כלפי התובעת ותוך התנהגות רשלנית ובלתי מקצועית בעליל. כמו-כן נטען כי לאחר שחרור הסחורה שלא כדין ומבלי שהתקבלה תמורה עבורה, הושבו כל שלושת השטרות הפנימיים המקוריים מן הבנק אל התובעת והיא אוחזת בהם.
משלא התקבלה תמורה בגין הסחורה הגישה התובעת תביעה כנגד לורדן. ביום 5/1/04 ואגב דחיית בקשתה של לורדן למתן רשות להתגונן, ניתן פסק דין המחייב את לורדן לשלם לתובעת את תמורת הסחורה בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, אולם התובעת לא הצליחה לגבות תשלומים כלשהם מלורדן בעקבות פסק הדין.
בהתייחס לתביעה כנגד הנתבעים 2 ו- 3, נטען כי הם אלה אשר פעלו כמשלחי הסחורה והתקשרו עם חברת ליוור וכן פעלו תחת הכובע של עמילי המכס של לורדן המבקשים את שחרור הסחורה, וכל זאת על אף שהיו מנועים מלעשות כן בהעדר שטרי המטען המקוריים והחשבוניות המקוריות. בכתב התביעה נטען בנוסף כי היה על הנתבעים לוודא ולבדוק העברת תשלום בפועל בגין הסחורה מהיבואן לתובעת, לרבות בדיקת האותנטיות של השטר שאותו הם אוחזים, וכן היה עליהם לבדוק אם השטר הגיע לידי היבואן כדין.
בפן המשפטי נטען כי התנהגותם של הנתבעים מקימה להם חבות מכוח עילות שונות וביניהן עוולת הרשלנות, עוולת הגזל, הפרת חובה חקוקה וגרם הפרת חוזה. לגבי עוולת הרשלנות נטען כי מתקיימים בענייננו התנאים הדרושים להחלת הכלל של "הדבר מדבר בעדו", באופן שיש להטיל על הנתבעים את נטל הראיה שלא הייתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחובו עליה (סעיף 41 לפקודת הנזיקין).
התביעה הוגשה בגין שווי הסחורה בסך של 213,850$, ובגין עלויות ההליכים המשפטיים והליכי ההוצאה לפועל מול חברת לורדן בסך של 30,000$.
בכתב ההגנה המתוקן מיום 16/10/06 נטען תחילה כי יש לדחות את התביעה על הסף בגין עילות שונות וביניהן התיישנות, העדר יריבות, השתק, מניעות, ויתור, שיהוי ובהיותה של התביעה טורדנית וקנטרנית על פניה.
כתב ההגנה מפנה לסעיף III 6 לתוספת לפקודת הובלת טובין בים (להלן
"פקודת ההובלה" ו- "
התוספת לפקודת ההובלה" בהתאמה), ועל רקע סעיף זה הועלתה טענת ההתיישנות. בנוסף הפנו הנתבעים לסעיף IV 5(א) לתוספת לפקודת ההובלה וטענו כי גם אם יפסוק בית המשפט לרעת הנתבעת, הסכום הפסוק אינו יכול לעלות על הסכום הקבוע והמפורט בסעיף זה. בהתייחס לנתבעים 2 ו- 3 נקבע כי יש לסלק את התביעה כנגדם על הסף, שכן כתב התביעה אינו מגלה כל עילת תביעה כלפיהם באופן אישי. כן נטען כי חברת ליוור היא הצד הנכון והרלוונטי לתביעה.
כן נטען בכתב ההגנה כי כלל לא התקשרה בקשר חוזי כלשהו עם התובעת אלא עם לורדן בלבד, וכי כל תפקידה של הנתבעת בעסקה הסתכם בעבודת עמילות מכס בנמל אשדוד לטובת לורדן, ומכאן שאם בכלל קמה לנתבעת חובת זהירות בכל הנוגע לעסקה, הרי שמדובר בחובה כלפי לורדן ולא כלפי התובעת. עוד נטען כי הנתבעת לא פעלה ברשלנות מכל מין וסוג שהוא, ואם וככל שהייתה כזו, הרי שהיא נולדה כתוצאה ממעשיה ו/או מחדליה של חברת ליוור. בנוסף נטען כי התובעת הסתכנה מרצון, ובהתנהגותה ובאשמתה הביאה לידי גרימת הנזק הנטען, ככל שהוא אירע, ועל-כן יש להטיל עליה אשם תורם.
לגבי צדדי ג' נטען כי כפי שעולים הדברים, הנתבעים "נפלו אל תוך סבך רשתו של מעשה נוכלות מצד לורדן ומצד מנהלה, מר יוסף דיאמנט, זאת שעה שהאחרון הציג בפניהם, ככל הנראה, שטר מטען מזויף, שנחזה להיות, במועד הצגתו על-ידו, בפני הנתבעים וגם/או בפני מי מהם וגם/או בפני מי הפועל בשמם ובמקומם, כשטר מטען תקין וכשר" - דבר אשר נתגלה לנתבעים וגם/או למי מהם בדיעבד ולאחר מעשה (סעיף 13 לכתב ההגנה המתוקן).
בהתייחס לתנאיFOB U.K. PORT , נטען כי עולה מתנאי זה שלורדן קיבלה את האחריות על המטען כבר בנמל הבריטי, ועל כן המטען הועבר לבעלותה כבר במועד זה, כאשר חברת ליוור היא זו שהעבירה את המטען ללורדן ללא כל התנגדות מצד התובעת, ומכאן שנותק הקשר הסיבתי עם הנתבעת. כן נטען כי הנתבעים מעולם לא קיבלו כל הוראה מהתובעת למנוע העברת המטען לידי לורדן, וזאת למרות שהוראה כזו הייתה צריכה להינתן לנתבעים.
בכתב ההגנה ישנה הפניה לאמור בכתב התביעה ובנספח ה' לכתב התביעה, בהתייחס להנחיות שמסרה הנתבעת ללורדן בנוגע לשחרור הטובין:
"Important: For U.S.A. (N. American) and E.U. (European) Good: Please ensure that all original documents are attached to the News/envelope including original invoices / Packing list C.O.O
/
Eur 1 Forms. WE cannot release goods without these documents".