פסק-דין בתיק ת"א 8771-09

1.         נדיבותו של התובע, עליה אין חולק, הגיעה לפתחו של בית משפט בתביעה כספית להשבה עקב אי קיום התנאי בקבלת תרומה ביום 27.8.08 בסך של 60,000$ (להלן-"התרומה") משלא נרכש אמבולנס על ידי מי מהנתבעות משניתנה התרומה לצורך רכישתו, לטובת תושבי העיר שדרות.     

2.         כל אחת מהנתבעות טענה כי התרומה בידי הנתבעת האחרת וטענה להיעדר אחריות שלה על כספי התרומה.

            הנתבעת 1, עמותה רשומה (להלן-"העמותה") שלחה הודעת צד ג' כנגד הנתבעת 2 (להלן-"החברה") בגין אחריותה לנזקי התובע ככל שיוכיח התובע כי נתן את התרומה.    

  טענות הצדדים:

3.         התובע תושב ברזיל, טוען כי בשנת 2008 השתתף בסיור בעיר שדרות מטעם הבונדס שעה שהעיר הייתה נתונה למתקפת טילים. לטענתו, הוצג בפניו מצג ע"י העמותה בדבר צורך ברכישת אמבולנס לטובת העיר שדרות. הוא נעתר לבקשה והרים את התרומה והעמותה, אף קיימה טקס לכבודו וניתנה לו תעודת הוקרה. בדיעבד, לאחר פניות חוזרות ונשנות שלו לעמותה בדרישה לקבל ממנה אישור ואסמכתא על רכישת האמבולנס מכספי התרומה, הוברר לו במפתיע כי כלל לא נרכש אמבולנס , גם לא באיחור ועד היום.

4.         התובע טוען כי סבר לתומו לפי מצגים שהוצגו בפניו ע"י העמותה כי התרומה ניתנה לה והעביר את כספי התרומה לפי פרטי חשבון שמסרה לו העמותה. משהוגש כתב הגנה מטעם העמותה בו הוכחש כי ניתנה לה התרומה ונטען כי ככל שניתנה תרומה, היא הועברה לחברה ולא הגיע לידיה ביקש התובע לתקן את כתב התביעה בצירוף החברה כנתבעת נוספת ונעתרתי לבקשתו.  

             בכתב התביעה המתוקן, טען התובע כי העביר את התרומה לפי פרטי חשבון הבנק שמסרה לו העמותה עמה הוא גם היה מצוי בקשר רצוף לאחר העברת התרומה, על מנת לוודא כי נרכש האמבולנס. בנסיבות אלו לאור מצגים שהציגו בפניו הנתבעות בנוגע לתרומה והעברת התרומה, גם אם לחשבון של החברה על פי מצגים שהציגה לו העמותה בדבר מתן התרומה, הוא זכאי להשבה מהנתבעות הנתבעות, ביחד ולחוד מכוח דיני החוזים , פקודת הנזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט.     

5.         העמותה טענה בכתב ההגנה המקורי, להעדר יריבות ועילה כנגדה בהכחישה כי ניתנה לה תרומה. התביעה נועדה לדידה להכפיש את שמה על לא עוול בכפה ונטען כי התובע פעל בחוסר תום לב בהגשת התביעה כנגדה. לטענתה, אין לה שליטה על החברה ואין לתובע להלין אלא כנגד עצמו על העברת התרומה לחברה (סעיפים 18-22 לכתב ההגנה המקורי).

6.        לעמותה מונה מנהל מיוחד לפי החלטה שנתנה בתיק פר"ק 2210/05 בחודש אפריל 2012 וביום 02/08/12 נתנה החלטה על שינוי זהותו של המנהל המיוחד (נספח א' לבקשה לבטול פסק דין שניתן כנגד העמותה). בהחלטה שנתן כב' השופט ד' מינץ ביום 20/11/12 בתיק פר"ק 2210/05 הורה בית משפט לחברה להעביר לעמותה את התרומות שהחברה גייסה עבורה והועברו לחשבונה ולא לחשבון העמותה (נספח א' לסיכומי העמותה , להלן-"ההחלטה בפר"ק").  

            בנסבות אלו טוענת העמותה כי הוכח כי החברה, הציגה מצג כזב בפני תורמים ונהנתה מתרומות שנועדו לעמותה ולא לחברה. לפיכך, אין לחייב אותה בהעברת סכום כלשהו לתובע ודינה של התביעה להידחות.

            בהודעה לצד ג' טענה העמותה, לזכותה לשיפוי מלא מהחברה אם תחויב בפסק הדין בתשלום כלשהו לתובע. 

7.         החברה טענה להיעדר יריבות עם התובע. היא אכן קיבלה את התרומה מידי התובע בהיותה הכתובת לקבלת תרומות עבור ארגוני זק"א השונים ואף שלחה לתובע קבלה (נספח א' לכתב ההגנה). יחד עם זאת היא העבירה לעמותה את כספי התרומה ולפיכך אין לחייב אותה בתשלום כלשהו לתובע. 

המסכת העובדתית :

8.         בחנתי תחילה את גרסתו של התובע לפיה הוא העביר את התרומה בפועל לעמותה.

             הוכח בעדותו כי התחייבותו למתן התרומה ניתנה למשה משי זהב הנציג המוסמך מטעם החברה במסגרת סיור בו הוא השתתף בעיר שדרות. מעדות התובע הוכח כי הוא לא נפגש בנציג המוסמך של עמותה יהודה משי זהב  במסגרת הסיור ובמעמד , בו ניתנה התחייבותו.  התובע, עיין בתמונות שהוצגו לו בחקירתו, תמונותיו של משה משי זהב אחיו של יהודה משי זהב (נספח א' 1 לתצהיר תשובות משלים לשאלון של התובע , סומן נ/1) וכן הביט בעד, יהודה משי זהב שנכח באולם באומרו כי לא נפגש כלל עם יהודה משי זהב בסיור ולא שוחח אתו על מתן התרומה באותו מעמד. לדבריו, האיש שניראה בתמונה א1 בנ/1 , איתו הוא נפגש עובר למתן התרומה והוא הבטיח לו שירכוש את האמבולנס בכספי התרומה ( עמ' 6 ועמ' 7 שורה 34 ועמ' 9 שורות 1-14) והוכח מעדותו של יהודה, כי מי שניראה בתמונות הוא משה משי זהב ואינו יהודה .   

9.         עדותו של התובע בשאלת זהותו של מגייס התרומה מתיישבת עם עדותו של יהודה משי זהב, לפיה הוא לא גייס את התרומה מהתובע ולא פגש בו עובר למתן התרומה (עמ' 10 שורה 31) ולא הכירו כלל (עמ' 11 שורה 27).

10.     יחד עם זאת , אין בהכרעה על גיוס התרומה וקבלתה ע"י החברה כדי לייתר את הצורך בבחינת קיומה של יריבות בין התובע לעמותה לאור גרסתו של התובע בדבר מצגים שהוצגו לו ע"י הנתבעות, לפיהן גיוס התרומה הוא עבור העמותה . משכך לדידו של התובע, גם אם ההעברה הייתה לחברה הדבר נעשה על סמך מצג שהוצג לו ע"י הנתבעות לפיהן העמותה תדאג לרכישת האמבולנס לפי תנאי התרומה שהועברה בהסכמתן לחברה.    

11.     החברה טענה בכתב ההגנה מבלי שהדבר הוכחש בכתב ההגנה של העמותה, כי היא גייסה תרומות בין השאר עבור העמותה (ראו גם ההחלטה בפר"ק בדבר ידיעת העמותה על פועלה של החברה עבורה ). כך גם ולה מעדותו של התובע לפיה נאמר לו ע"י משה משי זהב כי הוא מגייס את התרומה עבור העמותה. לא היה בידי העמותה לסתור את גרסת התובע בנדון  משלא נכח מי מטעמה בסיור ומשלא הזמינה להעיד מי מהנוכחים האחרים בסיור בו התבקשה וניתנה ההתחייבות למתן התרומה.

             גרסתו של התובע על מצג שהוצג לו ע"י החברה בדבר גיוס התרומה עבור העמותה, מתיישבת גם עם עדותו של יהודה משי זהב לפיה העמותה ידעה שהחברה עוסקת בגיוס תרומות עבור אירגוני זק"א שונים ובכלל זה עבורה.