1. עניינה של התביעה שבפני הינו נזקים שנגרמו לתובעת ובני משפחתה בעקבות הפרת הנתבעת את התחייבויותיה בהתאם להסכם שנקשר בין הצדדים לאספקת חבילת נופש במלון "המלך שלמה" בטבריה.
2. כעולה מפרשת התביעה, ביום 7/5/12 או בסמוך לכך, רכשה התובעת מהנתבעת, בעסקה טלפונית, חבילת נופש עבור משפחתה המורחבת שכללה שלושה חדרים באגף "כינרת" עבור 12 נפשות לשני לילות בין התאריכים 5/8/12 ל- 7/8/12 בתמורה ל- 9,000 ש"ח ששולמו על ידה בהפקדת מזומנים לחשבון הנתבעת.
3. ביום 5/8/12 עת הגיעו התובעת ובני משפחתה למלון "המלך שלמה" נתקלו הם בהמולה בדוכן הקבלה. פקיד הקבלה של המלון הפנה את התובעת לקבל שירות ממנהל הנתבעת, מר יוני כהנא. לכשפנתה התובעת למר כהנא, הבהיר לה זה האחרון, כי על אף שיש בידיה הזמנה, אין באפשרותו לספק לה ולמשפחתה חדרים כלל, וחזר על כך גם לאחר התעקשות נמשכת של התובעת.
4. לאחר דין ודברים ארוך, מסר מר כהנא בידי התובעת צ'ק של הנתבעת על סך 9,000 ש"ח בגין התמורה ששילמה עבור חבילת הנופש. כמו כן, העניק לה אישור בכתב ידו, כי לא ניתן לספק לה את החדרים שהזמינה. בשלב זה, נאלצו התובעת וכל בני משפחתה לסוב על עקבותיהם ולחזור לביתם בירושלים.
5. כתוצאה מביטול ההזמנה והפרת הנתבעת את התחייבויותיה לספק לתובעת ובני משפחתה חבילת נופש בהתאם להסכם, נגרמו לתובעת ובני משפחתה הנזקים כדלקמן: סך של 528 ש"ח (כולל מע"מ) עבור השכרת רכב מסוכנות "בן תור בע"מ". שלושה ימי חופש אשר נטלה התובעת ממקום עבודתה בסך 1,291 ש"ח וכן, עוגמת נפש בסך 10,000 ש"ח.
6. הנתבעת מכחישה בכתב הגנתה את טענות התובעת וטוענת, כי הינה חברה העוסקת, בין היתר, בארגון נופשי קיץ לציבור החרדי. לטענתה, התובעת ובני משפחתה התקבלו במלון "המלך שלמה" בסבר פנים יפות וקיבלו את מפתחות עבור שלושת חדריהם ששובצו באופן אקראי על ידי מנהל המלון ב"אגף גולן". דא עקא, כי התובעת סירבה לקבל את החדרים שהוקצו לה ודרשה לקבל חדרים ב"אגף כנרת". לטענת הנתבעת, ההזמנות שהיא מנפיקה הינן מודפסות ולא מפרטות את האגף בו מצויים החדרים. לטענתה, התובעת היא זו שדאגה להוסיף את המילים "חדר באגף כינרת" בטופסי הזמנות הנופש בכתב יד. וכראיה לכך, הנתבעת צירפה לכתב הגנתה העתק מטופסי ההזמנה שנשלחו אליה על ידי חתומים על ידי התובעת, בהם, התוספת הנ"ל אינה מצויינת.
לטענת הנתבעת, באותה עת, התובעת גידפה וקיללה את הנתבעת ואת מנהליה בפני שאר לקוחותיה שהמתינו בחדר ההמתנה של המלון. נוכח הלחץ בו היו נתונים עובדי הנתבעת ולאחר התייעצות קצר שקיימו הוחלט להשיב לתובעת את מלוא התמורה ששילמה עבור חבילת הנופש. כמו כן, מנהל התובעת נאלץ לחתום לתובעת על גבי פתק, כי אין מקומות פנויים באגף כינרת.
7. ביום 31/12/12 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים בו שבו הצדדים על טענותיהם וכן, נשמעו עדויותיהם.
דיון ומסקנות:
8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי הצדדים ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, הנני מעדיף את גירסת התובעת על פני זו של מנהל הנתבעת. ראשית ועיקר, נתתי אמון מלא בעדותה של התובעת בפני. עדותה נמצאה קוהורנטית ונתמכה במסמכים שצורפו לכתב התביעה בדמות טופסי ההזמנה ושני אישורים בכתב ידו של מנהל הנתבעת בדבר העדר חדרים. אף השבת מלוא התמורה לתובעים תומכת בגירסת התובעת. אינני מקבל את גירסת מנהל התובעת, כי בשל לחץ שבו היה נתון באותה עת נאלץ לחתום על אישור התומך בגירסת התובעת ואף להשיב את מלוא התמורה לידיה. לו סבר מנהל הנתבעת באמת ובתמים, כי אין אמת בדברי התובעת הרי חזקה עליו שלא היה פועל כך. כמו כן, התובעת הציגה טופס הזמנה של משפחת "לוגסי" שהזמינה חבילת נופש דומה. מהזמנה זו ניתן לראות כי הנתבעת אכן מציינת את האגף בו מצויים החדרים. כמו כן, מהשוואת ההזמנות, ניתן להסיק, כי התעריף עבור החדרים באגף "גולן" הינו נמוך יותר מהחדרים באגף "כינרת". ראיה זו תומכת בגירסת התובעת, כי הזמינה חדרים באגף "כינרת", שכן כאמור, שילמה תמורה גבוהה יותר.
כמו כן, טופסי ההזמנה שצורפו לכתב ההגנה אינם מקוריים וניתן להבחין אף בעין בלתי מקצועית, כי ברובריקת "הערות" בו נרשמו לטענת התובעת ההערות בכתב יד, קיימת מחיקה של מסגרת הרובריקה, מחיקה המתיישבת יותר עם האפשרות הסבירה, כי הנתבעת פעלה למחוק את המילים שנכתבו בכתב יד. נוכח האמור, הנני מעדיף את טופסי ההזמנה כפי שצורפו לכתב התביעה על פני טופסי ההזמנה שצורפו לכתב ההגנה.
9. לשאלת בית המשפט בדבר חמש משפחות נוספות שנאלצו לעזוב את המלון בשל העובדה, כי לא סופקו להם חבילות הנופש שהוזמנו על ידם השיב מנהל הנתבעת תשובה מהוססת ובלתי מהימנה לחלוטין. אומנם, התובעת לא זימנה את המשפחות הנ"ל לעדות ואולם, די בהצגת השאלה למנהל הנתבעת ומתרשמותי מתשובתו בכדי להגיע למסקנה שהיו עוד משפחות שבוצע כלפיהם רישום יתר. עובדה זו יש בה כדי לתמוך בגירסת התובעת.
נוכח האמור, משקיבלתי את טופסי ההזמנה של התובעת ואת עדותה בפני, הנני קובע שהתובעת הזמינה חדרים באגף "כינרת" ואלה בסופו של יום לא סופקו לה שכן, לא היה בידי הנתבעת לספק לה אותם.
10. נגזרת מהתחייבותה של הנתבעת לספק לתובעת ובני משפחתה חבילת נופש מסויימת הינה לדאוג ולהבטיח מבעוד מועד, כי התחייבותה זו תתגשם. כמו כן, מוטלת על הנתבעת האחריות לתקלות הנובעות מתאום רשלני או לקוי של אספקת חבילות הנופש ובמקרה דנן ברישום יתר של חבילות נופש. מחובתה של הנתבעת היתה, כאמור, לספק לתובעת ובני משפחתה את חבילת הנופש אותה הם רכשו ואם הסתבר לה כי הדבר אינו אפשרי הרי שמחובתה לדאוג להם לפתרון חלופי סביר. כמו כן, זכותם של התובעת ובני משפחתה לעמוד על הנזקים שנגרמו להם. עם זאת, על שני הצדדים מוטלת החובה להקטין נזקיהם.
11. בנסיבות אלה, יש לבחון האם לא חלה על התובעת ובני משפחתה החובה להקטין את נזקיה ולהסתפק בחדרים ברמת אירוח נמוכה יותר. שכן, ככלל, חלה על ניזוק החובה להקטנת נזקיו. דא עקא, סבורני, כי לא בכל תחום או סיטואציה יש להטיל על ניזוק את החובה להקטנת נזקיו כמו במקרה דנן. בתחום התיירות והנופש קיימת רגישות יתרה במקרה של אי אספקת השירות המבוקש שכן, מרכיב דומיננטי בתחום זה הינו ההכנה הנפשית והרגשית המוקדמת של המזמין לקראת קבלת אותו שירות. הכנה אשר פגימה בה עלולה להורידה לטמיון. עוד יש להעיר, כי לא דומה מקרה אחד למשנהו ותגובתו הרגשית של לקוח אחד למשנהו. במקרה דנן, התרשמתי מעדותם הכנה של התובעת ובנה כי פגיעתם הרגשית הייתה כה קשה עד כלא יכלו להסכין עם קבלת חדרים חלופיים אחרים ואין בנסיבות אלה, להשית עליהן רשלנות תורמת כלשהי.
12. באשר לנזקים הנטענים על ידי התובעת הנני קובע, כי התובעת הוכיחה את הנזק שנגרם לה בגין שכירות רכב בסך 528 ש"ח . באשר להפסד ימי חופשה אין בידי לקבל נזק זה, הן משום שלא הוכח במידת ההוכחה הנדרשת, כי התובעת נטלה ימי חופש. בהקשר זה יוער, כי האישור שצורף כנספח 6 לכתב התביעה אינו תומך בטענתה כי הפסידה ימי חופשה.
באשר לעוגמת הנפש הנטענת, שקילת מידת עוגמת הנפש והפיצוי ברכיב זה נתון לשיקול דעת בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה והינו בבחינת "אומדנא דדיינא". בשים לב, לעובדה, כי עסקינן בחופשה שנתית אשר התובעת ביקשה לקיים במחיצת בני משפחה, כאשר נודעת חשיבות לאיכות החדרים ומיקומם על מידת הצלחת החופשה וכאשר התכלית העומדת ביסוד קשירת החוזה שהינה להפקת הנאה אינה מושגת, הרי שלדידי, משליכה היא באופן ישיר על עוצמת הפגיעה הכרוכה בהפרה. בנוסף, לא ניתן אף להתעלם מסיבת המחדל שהינו "רישום יתר" אם במזיד ואם בשגגה. כמו כן, בהתחשב במחיר חבילת הנופש ובעובדה שמטרת הנופש אויינה לחלוטין הנני מעמיד אב נזק זה על סך 5,000 ש"ח.
13.
סוף דבר- הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,528 ש"ח, זאת, תוך 30 יום מהיום.