בפניי בקשה נוספת לדחיית את התביעה על הסף וזאת על יסוד בקשות קודמות שהוגשו בתיק זה עד כה מכל הנימוקים הבאים:
חוסר סמכות מקומית; חוסר סמכות עניינית; הסעד המבוקש אינו בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות; היעדר יריבות בין התובע 1 לבין הנתבע; היעדר עילה או פירוט עילה; היעדר סעד או פירוט סעד; התביעה קנטרנית תוך ניצול לרעה של הליכי משפט ויש בה כדי לפגוע בשמו של הנתבע וכן כעת טוען הנתבע כי חל שינוי בנסיבות הנובע מהשלמת הליכי גבייה של החוב במסגרת הליך הוצאה לפועל בו נקט הנתבע כלפי התובעים, שינו נסיבות המייתר המשך ניהול ההליך כאן.
התובעים מאשרים בתגובתם כי אמנם נגבו מהם כספים בגין החוב השנוי במחלוקת,לדידם, וזאת במסגרת הליכים שמתנהלים בתיק הוצאה לפועל בנתניה, ואולם הינם עומדים על ניהול תביעתם זו ועל זכותם לטעון טענות כאן כנגד החוב שנגבה הימנם במסגרת הליכי הוצאה לפועל שמקורם בטעות לדבריהם.
אציין כי בקשה זו של הנתבע הינה אחת מני שלוש בקשות שהגיש בתיק זה שעניינן בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל מכלול הטעמים המפורטים לעיל.
לאור טענות הצדדים, בבקשותיהם ובתגובותיהם עד כה, טרם ניתנה על ידי החלטה עניינית לגוף הבקשות הקודמות, באשר סברתי כי מן הראוי יהא לקיים דיון במעמד הצדדים, בין היתר בניסיון לפתור את המחלוקת לגופה ולמנוע הצורך , לשני הצדדים, להמשיך בנקיטת הליכים משפטיים הדדיים באותו עניין.
יחד עם זאת, לאור הודעת הנתבע לאחרונה בדבר סיום הליכי גביית החוב במסגרת הליך הוצאה לפועל בו נקט, ולנוכח אישורם של התובעים עובדה זו, בהסתייגויות המצויינות לעיל כמובן, אין מקום לטעמי להמשיך בניהול ההליך המקביל בתיק זה , קל וחומר משעה שאין לבית משפט זה סמכות לכך, כפי שאבאר להלן ומכאן החלטתי.
ההליך העיקרי בענייננו הינו תביעה קטנה שהגישו התובעים כנגד הנתבע, בגין דרישתו לתשלום שכר טרחה, שלטענת התובעים אינו מגיע לנתבע.
ביסוד דרישת השכר נשוא המחלוקת עומדת עסקה לרכישת נכס שאותו רכשו התובעים מצד ג'. מדובר בנכס הנמצא בחיפה, בעליו מתגוררים בנתניה ושני הצדדים היו מיוצגים על ידי הנתבע בעסקה זו, כאשר הסכם המכר נחתם במשרדי הנתבע בנתניה ביום 21/1/11.
התובעים העלו טענות כנגד טיב עבודתו של הנתבע לאחר חתימת הסכם המכר, העובדה שנאלצו להתרוצץ בשל טעויות במסמכים שהועברו אליהם על ידו וכמעט הובילו לביטול המשכנתא שאושרה להם, וכן טענה כי בתגובה לטענות שהעלו כלפיו "בזמן אמת" , הנתבע "איים" כי לא ירשום את הדירה על שם התובעת 2 בטאבו וכן "איים" בתביעה אם לא יועבר אליו הכסף.
כתב התביעה הוגש, בעיקרו, בגין דרישה לתשלום שקיבלו התובעים מאת הנתבע ביום 17/5/11 בסכום כולל של 5285 ש"ח המורכבת מדרישה להחזר אגרות בסך 942 ש"ח, תשלום עבור שליחים בסך 563 ש"ח ודרישה לתשלום שכר טרחה בשיעור 3780 ש"ח.
בסופו של דבר, הסעד המבוקש מבית המשפט בהליך זה הינו "
להורות למר יצחקי (הנתבע)
להפסיק את דרישותיו ואיומיו" בנוסף "
לפסיקת הוצאות טרחה " והוצאות משפט לתובעים שלטענתם נבעו ממחדליו של הנתבע.
כתב ההגנה שוטח טענות מקדמיות רבות לפיהן יש לדחות את התביעה על הסף, הן מחמת היעדר סמכות עניינית ומקומית, בשל היעדר יריבות בין התובע 1 לנתבע, וכן בשל טענות לגוף המחלוקת בהן עומד הנתבע על זכותו לקבלת התשלום הנדרש בגין עבודתו כאשר הינו מצרף לכתב ההגנה מסמכים לתמיכה בטענותיו. בין היתר, צורף לכתב ההגנה העתק כתב תביעה בסכום קצוב בסך 4343 אשר הוגשה על ידי הנתבע ללשכת ההוצאה לפועל בנתניה ביום 19/7/11.
לאחר עיון בבקשות ובכתבי הטענות ולנוכח הנסיבות החדשות שהובאו בפניי, וכדי לחסוך בהוצאות הליך זה ובמיוחד לאור העובדה שלטעמי פורום בית המשפט לתביעות קטנות איננו הפורום המתאים לדון בתביעה זו, כמות שהינה ערוכה כעת, אני מורה על מחיקת התביעה וביטול הדיון בה ולהלן אנמק קביעותיי.
בית המשפט לתביעות קטנות הינו בית משפט מיוחד, אשר הוקם למטרות מוגדרות. סעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "
חוק בתי המשפט"), המגדיר את הסמכות העניינית של בית משפט זה, מאפשר הגשת תביעות עד לסכום תקרה שנקבע (העומד היום על 31,200 ש"ח, סכום זה משתנה מעת לעת לפי צווים המוצאים על ידי שר המשפטים) וכן למתן צו להחלפת מצרך, לתיקונו או לביטול עסקה. (ראה בר"ע (מחוזי ב"ש) 573/01
קלאב הוטל ניהול בע"מ נגד משה אדלר (להלן: "פ"ד
קלאב הוטל") [פורסם בנבו] (2001) .
הקמת בית המשפט לתביעות קטנות נועדה להקל על ניהול תביעות שאינן מסובכות, לא מחייבות ידע משפטי רחב ופשוטות לפתרון. לכן, קיימות הקלות וגמישות במסגרת ההליך הזה אשר נקבעו בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 (להלן: "
התקנות"), כמו למשל היעדר ייצוג עו"ד, גמישות בסדרי הדין והראיות וכדו'.
כבר נפסק בהזדמנויות רבות שמטרות כינונו של בית המשפט לתביעות קטנות, כאמור, הינן מוגדרות מראש, ואינן בבחינת רשימה פתוחה שניתן להוסיף אליה טיפין טיפין (ראה פירוט ודוגמאות מהפסיקה בתק (עכו)31228-10-10
רפי צור נגד עיריית נהריה (2010).
מעיון בהוראות החוק והפסיקה מתחייבת המסקנה שאין לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות עלפי דין ליתן סעדים הצהרתיים מכל סוג שהוא, ובעניינו, מהות הסעד העיקרי המבוקש הינו למעשה מתן צו מניעה המורה לנתבע לחדול מדרישותיו ואיומיו וכן לחייבו בהוצאות בגין ניהול ההליך.
אמנם סעיף 75 לחוק בתי המשפט מסמיך כל בית משפט הדן בעניין אזרחי לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו אל תעשה או צו ביצוע בעין וכל סעד אחר ככל שיראה בנסיבות העניין, אולם בעניינו חל סעיף 60 לחוק בתי המשפט שהינו מיוחד וספציפי, אשר דן בסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, ולכן האחרון הוא הגובר.
יצוין ,מבלי לנקוט עמדה לגבי רמת הוכחת הטענות ונסיבות המקרה שבפנינו, כי תביעה מסוג זה הינה לגיטימית בנסיבות מסוימות אולם הפורום המתאים הינו בית משפט השלום.