פסק-דין בתיק ת"ק 34835-01-11

לפניי תביעה לפיצויי בגין נזקים שנגרמו אגב הובלת מטלטלין וכן להשבה של סכום ששולם לטענת התובעים בלית ברירה מכורח הנסיבות.

התובעים, ענת שפר ואפרים לנדאו, הזמינו מהנתבע, אבי דיין, הובלה של תכולת ביתם באמצעות העסק שבבעלותו - "אבי הובלות". ההזמנה כללה אריזה והובלה של תכולת הבית כולל פירוק והרכבה של רהיטים בתמורה ל 5,000 ש"ח כולל מע"מ.

להזמנה קדמו הצעות מחיר שונות אשר האחרונה שבהם התבססה על רשימת תכולה אשר נשלחה על ידי התובעים וכללה פירוט של רהיטים, אך לא כללה פירוט של תכולת הריהוט - בגדים, ספרים, כלי מטבח וכדומה. יצויין, כי התובעים הציעו לנתבע להגיע בעצמו כדי להיווכח בתכולה המיועדת להעברה אך הנתבע לא הגיע.

האריזה נקבעה ליום שישי וההובלה ליום ראשון.

עם הגיע העובדים מטעם הנתבע לביתם של התובעים נוכחו העובדים כי כמות התכולה המצוייה בבית גדולה משמעותית מהתכולה שצויינה ברשימת התכולה שנשלחה על ידי התובעים, ובעקבות כך דרש הנתבע כי התובעים יוסיפו למחיר 3,000 ש"ח בגלל כמות התכולה העולה על הרשום ברשימת התכולה.

בעקבות הדרישה לתוספת מחיר התפתח בין הצדדים ויכוח אשר הוקלט על ידי מוטי דהן, אשר העיד בפניי. מחילופי הדברים הנשמעים והנראים בהקלטות הוידאו ניתן להתרשם בבירור כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים שרשימת התכולה לא שיקפה בצורה נאמנה את היקף המטלטלין שיש להעביר, כמו גם שהתובעים לא ציינו קודם לכן את העובדה שהכניסה לבית מחייבת עליה במדרגות וכי עובדי הנתבע שציינו עובדה זו אף ציינו שהתוספת למחיר אינה בשל עובדה זו.

לאחר הדין והדברים שהתנהל ביום שישי בבוקר הסכימו הצדדים על תשלום תוספת של 2,500 ש"ח בגין התוספת בתכולה.

משהגיעו הצדדים להסכמה באשר למחיר החלו עובדי הנתבע במלאכת האריזה, ואין חולק שמלאכת האריזה לא הסתיימה באותו יום.

העידו בפניי התובע ובנו וכן אחותה של התובעת. מעדויותיהם למדתי שהתובעים ובני משפחתם ביצעו אף הם פעולות אריזה בהיקף של עשרות ארגזים.

הנתבע העיד בפניי שההובלה כללה למעלה מ 200 ארגזים ומר דהן העיד כי ביום שישי נארזו כ 150 ארגזים.

לפיכך עיקר עבודות האריזה בוצעו בידי עובדי הנתבע ומקובלת עליי טענת הנתבע כי התובעים ביקשו לארוז בעצמם פריטים מסויימים וכי התובעים לא התבקשו על ידו לבצע פעולות אריזה כלל.

התובעים טענו לנזקים שונים אך הציגו מסמכים רק לגבי חלק מהנזקים הנטענים.

הוצגה הצעת מחיר לתיקון התנור בגובה 1,392 ש"ח,  וכן חשבוניות בגין בדיקת התנור ורכישת תנור חדש.

הנתבע טען שהנזק לתנור היה קיים עוד לפני ההובלה וכי הוא הסב את תשומת ליבו של התובע לכך וכי נאמר לו שזה בסדר.

אין בידי לקבל טענה זו של הנתבע, וזאת משום שהדעת נותנת שמי שצפה פני עתיד ותיעד את הויכוח שהתנהל בין הצדדים עובר להסכמה על התוספת למחיר היה גם צופה פני העתיד ומתעד את הפגם בתנור לפני ההובלה.

כמו-כן הציגו התובעים קבלות בגין תיקון זגוגית של תמונה ותיקון קערה.

לגבי הנזקים הנוספים היתה הכחשה כוללת מצד הנתבע אך גם אמירה "בהובלה קורים דברים, היה לו בית ענק."

מהעדויות בפניי שוכנעתי כי התובעים צפו שידרשו לתוספת למחיר שהיה נקוב בהצעת המחיר וכי במשא ומתן שתועד על ידי מר דהן התובעים לא הופתעו מהדרישה שנבעה מהיקף התכולה של ביתם והם ניהלו משא ומתן שאף הביא להפחתה של הדרישה מ 3,000 ש"ח ל 2,500 ש"ח.

לפיכך אני מוצאת לדחות את התביעה להחזר התשלום ששולם כתוספת למחיר המוסכם מראש, ואת טענת הסחיטה.