1. התובעים היו אמורים לצאת לחופשה משפחתית ביום 29.9.09 להולנד וביום המיועד, הגיעו התובעים לנמל התעופה 4 שעות לפני מועד הטיסה. לאחר סיום הבידוק ולאחר המתנה ממושכת, נדהמו התובעים לגלות, שהם לא מופיעים במסופי החברה ואינם מופיעים בטיסה המיועדת - דבר אשר גרם להם תדהמה ובלבול במיוחד שהיה עמם בנם בן השלוש, שלא מבין מדוע לא עולה לטיסה.
התובעים החלו להתקשר עם נציג גורדון טורס בע"מ (להלן:"הנתבעת"), אך נציג הנתבעת לא הבין את המצב בו נקלעו התובעים.
התובעים מלינים על כך, שטיסתם הוזזה ליום קודם מבלי להודיע להם והטיסה שנמצאה עבור התובעים הייתה למחרת היום בשעה 07.00 לפריז ומשם טיסת טרנזיט לאמסטרדם בעוד שהטיסה המקורית הייתה דרך מילאנו והיא הוזמנה במיוחד בשל שעות הטיסה הנוחות עבור בנם והטיסה החלופית שהוקדמה לשעת בוקר מוקדמת - גרמה לתובעים להשכים קום בשעה 3 לפנות בוקר.
התובעים נאלצו לחזור לביתם עם כל המטען - דבר אשר גרם להם אכזבה, עייפות, עוגמת נפש והוצאות נסיעה. בשל הזזת יום הטיסה, גם הפסידו התובעים יום בהשכרת רכב, יום בבית מלון שהוזמן מראש ובשל כל האמור לעיל, תובעים התובעים פיצוי כספי בסך של 15,000 ש"ח, הכולל בחובו: נסיעה במונית בסך של 500 ש"ח, מסעדות בסך 1,300 ש"ח, הפסד יום השכרת רכב בסך של 550 ש"ח, שני לילות מלון ועוגמת נפש.
2. א. הנתבעת וכן הנתבע 2 מר זילברשטיין אורי (להלן: "הנתבע") הגישו כתב הגנה משותף ומאחר והם סברו שהם זכאים לסעד של שיפוי מחברת התעופה, שלחו הנתבעים הודעה לצד שלישי (להלן: "אליטליה").
עיקר טענת הנתבעים היא, שהם כלל לא ידעו על הודעת אליטליה על שינוי הטיסה ולכן אם שונה מועד הטיסה ולהם לא הייתה ידיעה על כך, אין להטיל עליהם את האחריות.
ב. אליטליה סומכת את טענותיה על ההגנות הניתנות לה באמנת ורשה ובחוק התובלה האווירית, התש"ם- 1980 ולגופו של עניין משיבה היא לנתבעים, כי בהתאם לנהלים המחייבים ולנוהג הקיים הלכה למעשה ביחסים בינה ובין סוכני הנסיעות - נשלחה לנתבעים הודעה באמצעות מערכת ההזמנות הממוחשבת בדבר ביטול הטיסה מבעוד מועד, קרי ביום 10.9.09 שהיה 19 ימים לפני מועד הטיסה.
לכן, טוענת אליטליה, שאם היו הנתבעים פועלים כסוכני נסיעות סבירים, מקצועיים ומיומנים - היה עליהם להבחין בהודעה זו ולעדכן את התובעים ולהסדיר עבורם טיסות חלופיות ליעדם.
3. בתביעה זו, כאשר היא הוגשה על ידי התובעים נגד הנתבעים והנתבעים שלחו הודעה צד ג' לאליטליה, יש להחליט תחילה אם התובעים הוכיחו את תביעתם כנגד הנתבעים, שכן רק אם הנתבעים יחויבו - רק אז ניתן לעבור ולהכריע ביחסים בין הנתבעים ובין צד ג' ואם הנתבעים לא יחויבו, קרי אם התביעה נגדם תידחה - ממילא נדחית גם ההודעה לצד ג', משום שאם אין חיוב נתבע - אין עוד מה לשפות.
לכן, אקבע תחילה אם התובעים הוכיחו את תביעתם נגד הנתבעים.
4. בחנתי את טענות הצדדים - כפי שאלו מועלות בכתבי הטענות ובעדויות בבית המשפט ועיינתי במסמכים שהוגשו במהלך הדיון ולאחר ששקלתי את עובדות המקרה, אני מחליט כדלקמן:
א. א) אין חולק בין הצדדים, כי ביום 28.6.09 - שלושה חודשים לפני הטיסה - הנפיק הנתבע לתובעים שובר התחייבות של הנתבעת לשם כרטוס כרטיסי טיסה ליום 29.9.09 שעה 14.00 ומקומות הטיסה אושרו על ידי חב' התעופה.
למעשה, אין הנתבעים מכחישים את טענת התובעים על "הזזת" יום הטיסה והם גם מאשרים את העובדה שהם לא הודיע על הזזה זו לתובעים, אך לטענתם הם לא הודיעו, משום שהם לא ידעו על שינוי מועד הטיסה (סעיף 4 לכתב ההגנה).
ב) עוד נטען על ידי הנתבעים, שגם אם נשלחה הודעה כזאת אליהם, הודעה כזאת לא התקבלה ולא אושרה על ידי הנתבעים ולדעתם, על אליטליה חלה חובת וידוא קבלת וקריאת ההודעה - אם היא אכן נשלחה.
הנתבעים מוסיפים וטוענים, שהיות ומועד הטיסה שונה לאחר הכירטוס, היה על אליטליה לוודא, שהודעה כזו התקבלה, נקראה ואושרה.
שליחת הודעה במערכת המחשב - אינה מלמדת על כך שהודעה כזו התקבלה וחוזרים הנתבעים וטוענים שהיה על אליטליה לנקוט בכל האמצעים על מנת לוודא אישור קבלת ההודעה על שינוי מועד הטיסה.
ב. א) כפי שעולה מטענות אליטליה - הן בכתב ההגנה להודעה לצד ג' והן בעדות נציגה בבית המשפט, סומכת היא על כך שדי בהעברת ההודעה במחשב ועם העברת ההודעה היה על הנתבעים לעדכן את התובעים.
נציג צד ג' אף מפנה את בית המשפט להתכתבות של שליחת הודעות הביטול, אך גם אם הוכיח נציג צד ג', שאכן ההודעה נשלחה - עדיין אין וודאות שהנתבעים קיבלו את ההודעות (ראה מוצגים צ/1, צ/2 ואת דברי נציג צד ג' בעמ' 3 לפ', ש' 22- 23).
נכון, שבעידן המחשוב ההנחה היא שהודעה המועברת גם מתקבלת ועל מקבל ההודעה לפעול בהקדם על מנת להעבירה לצד הקשור אל הודעה זו.