תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
36073-02-12
23/01/2013
|
בפני השופט:
עזריה אלקלעי
|
| - נגד - |
התובע:
עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ
|
הנתבע:
חוצות זהב בע"מ
|
| פסק-דין |
1. בפני תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעת להחזר סכום של 39,440 ש"ח כהחזר החלק היחסי מתשלום ששילמה לנתבעת עבור פרסום לשנה. זאת לאחר קיצור תקופת הפרסום ל-4 חודשים ועל פי המוסכם, לטענתה, בין הצדדים.
טענות התובעת
2. ביום 27.3.11 נערך בין הצדדים הסכם פרסום לפיו רכשה התובעת מהנתבעת שטחי פרסום עבור עסקיה על גבי שלט בקרית אונו לתקופה של שנה. התמורה בגין פרסום זה הועמדה בין הצדדים על סך של 55,000 ש"ח בתוספת מע"מ. מלוא התמורה שולמה לנתבעת במועד.
3. ביום 8.8.11 הודיעה התובעת לנתבעת על ביטולו של הסכם הפרסום ועל הפסקת פרסום עסקה בשלט האמור. הודעת הביטול נעשתה בתיאום מלא עם הנתבעת. לאחר מסירת ההודעה במהלך חודש אוגוסט 2011 הסירה הנתבעת את שלט הפרסום ומכרה את שטח הפרסום לעסק אחר. בפועל הוצג פרסום מטעם התובעת על גבי השלט לתקופה של ארבעה חודשים.
4. ביטול ההסכם בין התובעת לנתבעת נעשה בתיאום בין הצדדים ועל יסוד הבטחת הנתבעת כי כנגד הביטול תשיב הנתבעת לתובעת סכומי כסף ששולמו על ידי התובעת באופן יחסי לתקופת הפרסום בפועל.
5. לאחר דין ודברים סיכמו הצדדים, גם בכתב, על החזר כספי של 34,000 ש"ח בתוספת מע"מ וזאת בהתאם למכתבו של מר גיא רביד, מנהל סניף חיפה של הנתבעת, מיום 11.8.11 לתובעת. הסכום להחזר נקבע לאחר שהוסכמה בין הצדדים עלות פרסום מוגדלת לארבעה חודשים שבהם היה הפרסום בפועל של 20,000 ש"ח במקום 18,000 ש"ח בתוספת מע"מ. התובעת הסכימה לשלם את העלות המוגדלת לאור כך שהיא זו שביקשה לבטל את הסכם הפרסום. הסיכום היה על החזר כספי, אולם כשהגיעה העת להשיב לתובעת את סכום ההחזר, התנערה הנתבעת מההסכמות והתעקשה ליתן לתובעת זיכוי כספי בגובה הסכום להחזר.
טענות הנתבעת
6. הנתבעת מאשרת את טענות התובעת באשר להתקשרות ובאשר למהלכים שקדמו לביטול ההסכם.
7. באשר לביטול ההסכם טוענת הנתבעת כי הסיכום אליו הגיעו הצדדים בין נציג הנתבעת, מר גיא רביד, לבין נציג התובעת קבע כי התמורה בגין ארבעת חודשי הפרסום בהם עשתה התובעת שימוש בשלט תעמוד על 20,166 ש"ח + מע"מ.
8. לטענת הנתבעת, בין הצדדים לאותו סיכום לא דובר ולא סוכם על החזר כספי כלשהו. יתרה מכך, במועד בו הגיעו הצדדים לסיכום הטלפוני, מר גיא רביד מטעם הנתבעת לא ידע שהתשלום עבור כל שנת הפרסום כבר בוצע על ידי התובעת.
9. לאחר הסיכום הטלפוני פנתה התובעת לנתבעת בבקשה לקבל החזר כספי בגובה ההפרש בין הסכום ששילמה בכל שנת הפרסום לסכום שהוסכם בין הצדדים כתמורה בגין ארבעת חודשי הפרסום.
10. מר גיא רביד, נציג הנתבעת, פנה לסמנכ"ל הנתבעת, מר גולן גבאי, על מנת לבדוק האם החברה מוכנה לבצע החזר כספי. מר גבאי אישר למר רביד להודיע לנציגי התובעת כי הם יקבלו שיק על סכום ההפרש וכך עשה מר רביד.
11. לאחר האישור שנתן למר רביד, פנה מר גבאי לבעלי הנתבעת וביקש את אישורו לביצוע ההחזר הכספי, אלא שבעלי הנתבעת לא אישר לבצע החזר כספי ואמר למר גבאי שאינו מוכן לחרוג ממדיניות החברה, לפיה כאשר מקוצרת תקופת פרסום לאחר שהחלה, ניתן לתת זיכוי בגין קיצור התקופה לטובת עסקאות עתידיות ולא החזר כספי.
12. לאור עמדת בעלי הנתבעת, פנה מר גבאי למר רביד וביקש ממנו להודיע את עמדת הבעלים לנציגי התובעת וכך עשה מר רביד.
13. לטענת הנתבעת, ההודעה המוטעית שקיבלה התובעת, לפיה הנתבעת תשיב לה את ההפרש, הודעה שתוקנה לאחר יומיים, לא גרמה לתובעת כל נזק שכן נושא ההחזר הכספי לא עמד כלל בבסיס ההסכמה בין הצדדים ולא היה אחד מתנאי ההסכמה או הבסיס להסכם.
עדויות התובעת
14. מטעם התובעת הוגש תצהירה של הגב' צפי אמיתי ששימשה בתפקיד מנהלת פרסום בתובעת. לדבריה, היא היתה מעורבת באופן אישי בכל פרטי העסקה נשוא התובענה. המצהירה חזרה על כל הנטען ע"י התובעת.
15. לטענת הגב' אמיתי, הנתבעת נהגה בחוסר תום לב כאשר בשלב הראשון הכחישה באופן מוחלט את טענות התובעת ורק לאחר שנאלצה להגיש תצהירים, הסתבר כי היא מודה בכל הרכיבים העובדתיים המקימים את התביעה.
16. לטענת המצהירה, בניגוד לנטען על ידי הנתבעת ונציגיה, חזרת הנתבעת מהסכמתה למתן החזר כספי נעשתה לאחר חודשים ארוכים שבהם נציגי הנתבעת ובמיוחד מר רביד מושכים את התובעת ואת גב' אמיתי באמירות כגון: "השיק בחתימה" וכו'.