פסק-דין בתיק תא"מ 41380-05-11

1.      תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו שתיהן בהליך של סדר דין מהיר בהמשך להסכם שנחתם בין הצדדים , רוית מוכרת ושלומי יקיר ביום 13.10.10 לאספקת  שמלה כלה.

2.      התובעת רוית מוכתר בכתב תביעתה טענה שלאחר חתימת ההסכם, היא הגיעה למספר מדידות השמלה אצל הנתבע בעסקו , כאשר בכל פעם מבחינה באי התאמה בין מידות השמלה למידות גופה. במדידה האחרונה שבוצעה ביום 7.12.10 (כאשר חתונה הינה ביום 14.12.10) הוברר לה דגם השמלה אינו תואם למידותיה. אימו של הנתבע שנכחה במקום הודיעה שהיא מוכנה להחזיר לה את המחיר ששילמה עבור השמלה. התובעת פנתה לתופרת אחרת על מנת לנסות לתקן השמלה, אולם ללא הצלחה. משכך שכרה שמלה אצל מעצב אחר. על כן הגישה תביעתה זו בסך 17,170 ש"ח הכולל סך של 4140 ש"ח סכום המקדמה ששילמה לנתבע, סך של 830 ש"ח פיצוי בגין הפרש שכירת השמלה החדשה, סך של 200 ש"ח עלות תמלול שיחה שביצעה וסך של 12,000 ש"ח עוגמת נפש.

3.      הנתבע, שלומי יקיר, הכחיש טענות התובעת. מנגד בתביעתו שכנגד טען שהתובעת הגיעה למדידות שגרתיות במהלכן לא הביעה כל אי שביעות רצון. לאחר שהתובעת הגיעה בלווית אימה למדידה ולאחר שאמה הלינה בפניה שהשמלה חשופה מידי בוצעו תיקונים להצרת המחשוף.  ביום 7.12.10 לקחה התובעת השמלה לחזקתה. לטענתו דרישות התובעת לתיקונים החלו רק לאחר שאם התובעת חיוותה את דעתה ביחס לשמלה. השמלה היתה מוכנה זמן רב טרם החתונה אולם התובעת היא שהערימה קשיים שנועדו לביטול ההזמנה. משכך הגיש תביעתו בסך של 3700 ש"ח הכוללת סך של 2200 ש"ח מחיר השלמה העיסקה וכן סך של 1500 ש"ח עוגמת נפש.

4.      בדיון שהתקיים בפני היום  הסכימו הצדדים לסכם טענותיהם בהסתמכך על כל החומר המצוי בתיק בית המשפט.

5.      דיון משפטי:

6.      לאחר שעיינתי בתיק  ובמסמכים המצויים בו ושמעתי באי כוח הצדדים סבורני שיש מקום לקבל התביעה ולדחות התביעה שכנגד כפי שאפרט להלן:

7.      התובעת צירפה להוכחת טענתה תמליל שיחה שנערך בינה לבין התופרת העובדת אצל הנתבע. מתמליל שיחה זה ניתן לראות שהתופרת מודה שקיימת בעיה בשמלה אשר לא נתפרה למידות התובעת.  הנתבע אשר היה מודע לתמליל זה לא דאג להביא התופרת כעדה מטעמו.

8.      חיזוק למסקנתי מוצאת אני בכך שאף אימו של הנתבע ואחותו שהיו בקשר עם התובעת הציעו להחזיר לה סך של 2000 ש"ח. התובע הכחיש זאת בכתבי בית הדין שלו, אולם בבית המשפט אף עורך דינו טען שכך היה. עיון בתיק מעלה שאחותו ואימו של הנתבע הן שהיו בקשר עם התובעת, כאשר הנתבע כלל לא היה מעורב בהסכם שבין הצדדים. מדוע שיציעו לנתבעת סכום נכבד, כמעט כמחצית מעלות השמלה אם לטענת הנתבע אין כל בעיה בשמלה?

9.      עובדה נוספת היא שהשמלה החדשה נרכשה רק ביום 7.12.10, אחר הצהרים (ראה נספח ג' לכתב התביעה). הווה אומר, רק לאחר שהבינה התובעת שהשמלה אינה מתאימה למידותיה, וכאשר יודעת היא שחתונתה נערכת שבוע לאחר מכן, פונה היא למעצב אחר ורוכשת שמלה. אם התובעת היתה מבקשת לבטל ההסכם מדוע לא עשתה כן קודם לכן? מדוע רק שבוע טרם חתונתה היא פונה למעצב אחר? אין זאת שגרסתה היא הנכונה ועל כן נאלצה היא ביום זה לפנות למעצב אחר, לאחר שגם תופרת מטעמה לא הצליחה לתקן.

10.  לאור האמור לעיל סבורני שהנתבע הפר ההסכם עם התובעת ולא סיפק לה שמלה מתאימה למידותיה כפי שהוסכם.

11.  מהם נזקיה של התובעת ?  בנסיבות הענין יש מקום להשיב לתובעת את הסך ששילמה לנתבע, סך של 4140 ש"ח . וכן את ההפרש בין שכירת השמלה החדשה לבין שמלתה סך של 830 ש"ח שכן התובעת נאלצה לשכור שמלה במקום אחר, רק בשל הפרת ההסכם שבוצעה על ידי הנתבע. באשר לעוגמת הנפש, אכן נגרמה לתובעת עוגמת נפש כאשר הוברר לה שבוע לפני חתונתה שהשמלה שהזמינה אינה תואמת מידותיה. עם זאת התובעת שכרה בסופו של יום שמלה ממעצב אחר, ולא ברור ששמלה זו היתה פחות יפה או מתאימה לה. משכך סבורני שיש מקום להעמיד עוגמת הנפש בסך של 1,000 ש"ח.

12.  לאור כל האמור לעיל הנתבע ישלם לתובעת סך של 5970 ש"ח וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. עוד ישלם אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובעת ושכ"ט עו"ד והוצאות בסכום כולל של 2,000 ש"ח. התביעה שכנגד נדחית.

ניתן היום,  ט"ז שבט תשע"ג, 27 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.