1. בפניי תביעה בהליך של סדר דין מהיר לפיה התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 50,000 ש"ח בשל נזקיה הנטענים בעקבות אירוע פריצה לעסק שלה במהלך סוף שבוע שבין 12.6.09-14.6.09
(להלן: "אירוע הפריצה").
2. אין חולק כי לתובעת עסק למכירה, אספקה ותיקון כלי עבודה חשמליים וכי הנתבעת עוסקת בהתקנת מערכות אזעקה לגילוי פריצה, שירותי מוקד וסיור. ביום 12.6.07 התקשרו הצדדים בעלי הדין בעסקה לפיה הנתבעת החליפה את מערכת האזעקה שהיתה מותקנת אצל התובעת וכן התחייבה לספק לה שירותי מוקד, ביטוח שירות תיקונים למערכת גילוי פריצה למשך 3 שנים החל מחודש יולי 2007. מנגד, התובעת התחייבה לשלם לנתבעת סך של כ- 100 ש''ח לחודש
(להלן: "מערכת האזעקה" ו"
ההסכם" בהתאם
).
ביום 12.6.09, יום ו' בשבוע, בסוף יום העבודה, דרכה התובעת את מערכת האזעקה בעסק ואיתות על כך התקבל במוקד הנתבעת. ביום 14.6.09, יום א' בשבוע, גילתה התובעת כי העסק שלה נפרץ ולמקום נגרם נזק. מבירור שנערך עם הנתבעת עלה כי מערכת האזעקה לא התריעה על אירוע הפריצה.
3. לטענת התובעת בתמצית, מערכת האזעקה היתה אמורה להתריע במוקד הנתבעת על אירוע הפריצה ובעקבות זאת היא היתה אמורה להזעיק את נציג התובעת למקום וכן לשלוח סיור משלה או להזמין את המשטרה. אירוע הפריצה התרחש תוך פרק זמן ממושך ולו פעלה מערכת האזעקה כראוי, מעשה הגניבה היה נמנע והפורצים היו נמלטים מהמקום או נעצרים.
במהלך אירוע הפריצה נעשה שימוש באמצעים מכאניים אלימים, נשבר קיר העסק של התובעת וכלוב מתכת בו הוחזקו כלי עבודה בעלי ערך נפרץ ותכולתו נגנבה. כלי עובדה נוספים שהיו מיועדים ללקוחות התובעת אף הם נגנבו.
לצורך הגשת התביעה בהליך של סדר דין מהיר, התובעת מעמידה את נזקיה בעקבות אירוע הפריצה על סך של 50,000 ש"ח, אף כי הנזק מגיע לכ-70 אלף ש"ח.
4. לטענת הנתבעת בתמצית, מערכת האזעקה לא פעלה במהלך אירוע הפריצה מאחר וקווי הטלפון וזרם החשמל מעסק התובעת נותק, ומערכת זו אינה מתריעה למוקד הנתבעת במקרים אלה. הנתבעת הציעה לתובעת לשדרג את מערכת האזעקה, אולם מטעמי חיסכון התובעת דחתה את הצעתה. דא עקא, לאחר אירוע הפריצה התקינה הנתבעת בעסק של התובעת אזעקה אחרת המתריעה למוקד הנתבעת במקרה של ניתוק קווי טלפון או זרם החשמל. הנתבעת אינה חברת שמירה אלא היא מספקת שירותי מוקד תמורת תשלום בסך של כ-100 ש"ח לחודש בלבד. אין לצפות כי כנגד תמורה זו הנתבעת תישא באחריות מלאה לכל אירוע המתרחש בעסק התובעת. תפקידה של הנתבעת הוא לצמצם את נזקי הפריצות אולם אין היא יכולה למנוע את התרחשותן. הדבר נעשה באמצעות התראה לבעלי העסק או בהגעה של סייר, והרי ממועד קבלת ההתראה ועד הגיעו של הסייר או נציג התובעת לעסק, הפריצה יכולה להסתיים. התובעת לא הוכיחה כי אירוע הפריצה היה ממושך ולפיכך גם אם האזעקה היתה מתריעה על אירוע הפריצה, הנזק הנטען לא היה נמנע.
מוסיפה הנתבעת וטוענת כי התובעת לא הוכיחה את נזקיה בעקבות כך כי מערכת האזעקה לא פעלה וזאת בהעדר חוות דעת שמאי או העתק מתלונת התובעת למשטרה לאחר אירוע הפריצה ואשר במסגרתה נמנו הפריטים שנגנבו במהלכו. התובעת צירפה לכתב התביעה רשימת ציוד שכביכול נגנב ממנה במהלך אירוע הפריצה, אף כי הרשימה לא נערכה על-ידי עד התובעת.
5. בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי יש להחיל על הצדדים הסכם שנחתם ביניהם ביום 11.2.97 ולפיו, בין היתר, הוגבלה אחריותה לאירוע הפריצה עד למחצית דמי המנוי.
הנתבעת לא חזרה על טענתה לעיל בסיכומיה ולפיכך מתחייבת המסקנה כי היא זנחה את הטענה. מכל מקום, למעלה מהצורך, יש לדחות את הטענה לגופא, ומספר טעמים לכך:
א. בכותרת ההסכם הנטען נרשם הלוגו "
תמנון בע"מ שיווק מערכות התראה ואלקטרוניקה בע"מ" ובמבוא שבו נרשם כי הוא נערך בין "
תמנון בע"מ שיווק מערכות התראה ומיגון בע"מ" לבין התובעת. במקרה דנן התביעה מוגשת נגד חב' "תמנון שיווק מערכות התראה ומיגון בע"מ", ולא ניתן לדעת לאור העובדה כי בהסכם הנטען מופיעים שני שמות של חב' תמנון, איזו מהן התקשרה עם התובעת בהסכם.
ב. כאמור, ביום 12.6.07 התקשרו התובעת והנתבעת בהסכם. לצורך כך הפיקה הנתבעת חשבונית מס ואשר העתק ממנה צורף כנספח א' לכתב התביעה. אין בחשבונית כל הערה כי ההתקשרות בין הצדדים הינה בכפוף לתנאי ההסכם שהיה כביכול ביניהן.
ג. מן הסתם מערכת האזעקה ואשר הותקנה אצל התובעת ביום 12.6.07 משודרגת יותר מהמערכת שהותקנה במקום כעשר שנים קודם לכן, בשנת 1997. לפיכך יש לומר כי ההסכם מותאם למערכת האזעקה הקודמת ולא למערכת האזעקה נשוא התביעה. כך לדוגמא, בסעיף 14 להסכם אישרה התובעת כי הקשר בין האזעקה הקודמת לבין מוקד החברה אשר סיפקה אותה עלול להשתבש כתוצאה מפגעי מזג האוויר או כל תופעת טבע אחרת וכי אותה חברה פטורה מאחריות בגין כך. ייתכן גם ייתכן כי במערכת האזעקה נשוא התביעה, שהותקנה כ- 10 שנים לאחר מועד ההסכם, הטכנולוגיה התגברה על החיסרון האמור ולפיכך ההסכם אינו רלוונטי יותר ביחסים שבין התובעת לנתבעת. כמו כן, בסעיף 16 א' להסכם נאמר כי החברה עימה התקשרה התובעת אינה חייבת לטפל בתחזוקה או בתיקון מערכת האזעקה שסופקה לה, והרי אין חולק כי על-פי ההסכם משנת 2007 הנתבעת כן התחייבה לתת שירותי תיקון למערכת האזעקה.
6. לאור האמור לעיל, אני דוחה את טענת הנתבעת לתחולת ההסכם משנת 1997 על מערכת היחסים בין הצדדים בתביעה דנן.
7. כאמור, אין חולק כי מערכת האזעקה לא פעלה בעת אירוע הפריצה ובכך היא לא מילאה את הייעוד שלה. טענתה המרכזית של הנתבעת היא כי מערכת האזעקה לא פעלה מאחר ובוצע ניתוק קווי טלפון וזרם חשמל מעסק התובעת וכי אותה מערכת אינה בנויה לתת התראה למוקד הנתבעת כאשר נעשה ניתוק כאמור. האמנם?
בסעיף 12 לתצהיר נציג הנתבעת נטען כדלקמן:
"הריני להצהיר כי לאחר אירוע הפריצה אשר אירע אצל התובעת, רכשה התובעת מאיתנו מערכת אזעקה אשר מתריעה גם כאשר זרם החשמל מופסק וכן התראה על ניתוק קו הטלפון דרך המשדר האלחוטי".
מנגד, בחקירתו הנגדית של העד מטעם הנתבעת, נאמר כדלקמן:
"ש. לטענתך, לו המערכת שהקראת עכשיו היתה מותקנת בעסק, פריצה כזאת היתה מדווחת למוקד?