א.
ההליך
1. תביעה לפיצוי התובעים בגין נזקים כספיים בסך 4,346,592 ש"ח שנגרמו להם כתוצאה מהתנהלותו הרשלנית, לטענתם, של הנתבע 6, רו"ח אריה שרוני (להלן:
"שרוני"), בביצוע הפרדה עסקית וחשבונאית בין התובעים לבין הנתבעים 1-5 (להלן:
"ההפרדה"), כמו גם בהכנת הדו"חות הכספיים של התובעים. התביעה הוגשה להשבת סכומים אשר נטען כי הם מוחזקים בידי הנתבעים 1-5 שלא כדין בעקבות ביצוע ההפרדה שלא הושלמה. ביום 27.3.05 הגיעו הנתבעים 1, 3-5 להסכמה עם התובעים, שקיבלה תוקף של פסקדין, על דחיית התביעה כנגדם ללא צו להוצאות, בעקבות הסדר אליו הגיעו מחוץ לכתלי ביתהמשפט. כך גם נדחתה התביעה נגד נתבע 2, אך הוא עמד על פסיקת הוצאות לטובתו, והוחלט שהענין ישקל בעת מתן פסק הדין (פרוטוקול 27.3.05, עמ' 13).
2. טענתם המרכזית של התובעים הנה כי שרוני, אשר היה רואההחשבון שלהם עד שנת 1994, הפר את החובות המוטלות עליו על-פי דין, ואת כללי ההתנהגות המקצועית שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל. לטענתם, בעקבות רשלנותו של שרוני לא הושלמה מעולם ההפרדה החשבונאית (העסקית) בינם לבין הנתבעים 1-5, וכספים שנכנסו לחשבון המשותף, ואשר היו אמורים להתחלק באופן שווה בין הנתבעת 1 לתובעת 1, נותרו בידי הנתבעת. התובעים אף טוענים כי שרוני התרשל בהכנת דו"חותיהם הכספיים, באופן שהביא לתשלום מסהכנסה ביתר מצדם, ובמקרה אחר, לתשלום הפרשי הצמדה וריבית על מס שלא שולם במועד. עוד טוענים הם, כי שרוני התרשל כאשר סייע להם בהליך בוררות שניהלו נגד הנתבעת 1, וגרם לכך שהפיצוי שקיבלו בבוררות היה נמוך מן הפיצוי שהגיע להם. התובעים סבורים כי שרוני חב להם חובות מוגברות, לנוכח האמון המוחלט שנתנו בו, ולנוכח מעורבותו הרבה בתכנון ובביצוע הליך ההפרדה.
בכתב התביעה כללו התובעים ראש נזק נוסף, של הפסד תמריץ מעסיקים לו היו זכאים עלפי החוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ"א
-1991. את התביעה בראש נזק זה, שנדחתה בחוותדעתו של מומחה ביתהמשפט הפרופ' נסים ארניה, נזנחה בסיכומי התובעים.
3. הואיל ועיקר המחלוקת בתיק זה נסובה סביב סוגיות חשבונאיות, תמכו התובעים את כתב התביעה בחוותדעתו של מומחה מטעמם, רו"ח ישי עציון (להלן: "
עציון"), ואילו הנתבעים הגישו חוותדעת של רו"ח יאיר רבינוביץ' (להלן: "
רבינוביץ"). בנוסף לאלו, מונחת בפניי חוותדעתו של רו"ח פרופ' נסים ארניה (להלן:
"ארניה"), אשר מונה בהסכמת הצדדים, ביום 28.12.00, כמומחה מטעם ביתהמשפט. לצורך הכנת חוותדעתו קרא ארניה את כתבי
-בי
-דין, ואף זימן את הצדדים לחמש ישיבות שהתנהלו בפניו. במסגרת הישיבות הללו התבקשו הצדדים להציג לארניה חומר נוסף, שהיה רלבנטי, לטעמו, לחוותדעתו. למעשה, התנהלו הדיונים בפני ארניה במתכונת של "מעין
-בוררות", עניין אשר יש לו השלכה על משקלה של חוותדעתו, כפי שיובהר להלן.
ב.
רקע עובדתי
4. התובעת 1, סע
-גל חברה להשכרת רכב בע"מ, הנה חברה רשומה, אשר עיסוקה, בין היתר, השכרת רכבים (להלן: "
סע
-
גל"). שריה שקולניק, התובע 2, הנו בעל המניות העיקרי ומנהלה של התובעת 1 (להלן:
"שריה"). רן ומאיר שקולניק, התובעים 3-4, הנם בניו של שריה (להלן:
"הבנים", וכן "
מאיר"
ו"רן"), המנהלים עמו את סע-גל. הבנים גם היו הבעלים, יחד עם אביהם, והמנהלים של מוסך "נחשון", שסיפק שירותים לתובעת 1 ולנתבעת 1.
5. הנתבעת 1, ש.ה.ם חברה להשכרת רכב בע"מ (להלן:
"שהם"), אף היא חברה שעיסוקה השכרת כלי
-רכב. הנתבעים 2-5 (להלן:
"משפחת הוכמן") הנם בעלי המניות בשהם. הנתבע 6, שרוני, היה רואההחשבון של שהם ושל סע
-גל, בכל המועדים הרלוונטיים לכתב התביעה. הנתבעת 7 הנה השותפות במסגרתה פעל שרוני כרואהחשבון במועד הגשת התביעה (הנתבעים 6-7 ייקראו להלן יחדיו
"שרוני").
6. שריה ויעקב הוכמן ז"ל (אביהם של הנתבעים 2-4 ובעלה של הנתבעת 5) היו שותפים ומנהלים בשהם. בשנת 1984, בעקבות מחלוקות שנתגלעו בין השניים, הם החליטו לפרק את השותפות ביניהם. לשם כך נועצו הצדדים לא רק עם שרוני, כי אם גם עם עו"ד יהושע גלברד (להלן:
"גלברד"), ורו"ח ועו"ד יחזקאל פלומין (להלן:
"פלומין"). היועצים הללו הציעו לצדדים מספר דרכים לביצוע ההפרדה ביניהם (ת/6). אחת המטרות העיקריות שעמדו לנגד עיניהם הייתה ביצוע ההפרדה מבלי שהשותפים ייאלצו לשלם מס רווח הון גבוה.
7. תכנית ההפרדה שנבחרה, כפי שהסביר ארניה בעמ' 1 לחוותדעתו, הייתה של חלוקת הנכסים וההתחייבויות של שהם בשני שלבים: בשלב הראשון - הפרדה עסקית, שמועדה נקבע ליום
28.2.85, ובשלב השני - הפרדה משפטית. ההפרדה העיסקית תוכננה להתבצע עד חודש מרץ 1985. בעוד שההפרדה המשפטית התבצעה רק בשנים 1989-1990, באמצעות חתימה על שני הסכמי העברת מניות (ת/4 ו-ת/5).
לצורך ביצוע ההפרדה הקימה שהם את סע-גל כחברהבת, אשר 91% ממניותיה הוחזקו בידי שהם ו-9% בידי שריה. התכנית הייתה להגיע להפרדה בין שתי החברות (סע
-גל ושהם), כאשר סע
-גל תיוותר בשליטתו של שריה, ואילו שהם תיוותר בשליטת הוכמן. יום לפני המועד שנקבע להפרדה העסקית (28.2.85) נפטר יעקב הוכמן ז"ל, ומניותיו בשהם עברו לבניו ולאשתו (הנתבעים 2-5; הנתבע 2 ייקרא להלן:
"עובדיה", והנתבע 3 ייקרא להלן
"ברוך"). במסגרת ההפרדה חולק המגרש של שהם בין שתי החברות, ומחצית מכלי
-הרכב של שהם הועברו לסע
-גל. כך גם חולק ציוד המוסך. הוסכם (ת/3) כי מיום
31.3.85, התוצאות העסקיות של שהם תהיינה שייכות להוכמן, ואילו התוצאות העסקיות של סע
-גל תהיינה שייכות לשריה. עוד הוסכם, כי חשבון הבנק הישן של שהם (להלן: "
החשבון המשותף") ישמש כחשבון "מנקז" להון החוזר של הפעילות המשותפת שהתנהלה עד להפרדה. התובעים טוענים כי בפועל, בשל מחדליו של שרוני, לא הושלמה ההפרדה העסקית עד היום, דהיינו: סע גל או שריה לא קיבלו את מחצית ההון החוזר של שהם במלואה.
ג.
מומחה בית המשפט רו"ח פרופ' נסים ארניה
8. רו"ח פרופ' נסים ארניה מונה מטעם ביתהמשפט, בהסכמת הצדדים, ליתן את חוותדעתו
"הן ביחס למחלוקות החשבונאיות בתיק זה והן במחלוקות בעניין תפקודו של רו"ח אריה שרוני (נתבע 6)
והשותפות (נתבעת 7)" (החלטת ביתהמשפט מיום 28.12.00). ההלכה היא כי ההכרעה בשאלות עובדתיות ומשפטיות מסורה לעולם לביתהמשפט, ולא למומחה שמינה ביתהמשפט. ביתהמשפט אינו חייב לקבל את חוותדעתו של מומחה מוסכם שאותו מינה. עם זאת, סטייה מחוותדעת מומחה מוסכם תיעשה רק כאשר קיימים נימוקים כבדי
-משקל להתערב בה (ע"א 2160/90
רז נ' לאץ', פ"ד מז(5) 170, עמ' 174 וההלכות שצוטטו שם; ע"א 558/96, 1240
שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, עמ' 567-568), זאת, בין היתר, בשל כך שמומחה מטעם ביתהמשפט נחשב כאובייקטיבי. בע"א 99/3056
שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, אימץ ביתמשפט קמא חוותדעת של מומחה שמונה
בלא הסכמת הצדדים, וציין כי
"הלה כמומחה מטעם בית המשפט נקי לחלוטין משיקולי הצד הפונה אליו...". ביתהמשפט העליון החיל על מקרה זה, שבו מונה המומחה
שלא בהסכמה, את הכלל המשפטי שנקבע לגבי מומחה שמונה בהסכמה, כפי שנפסק בע"א 293/88
חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, פדאור 88(2) 270, לאמור:
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן."
(כבוד השופט א' לוי, בעמ' 949 לפסה"ד; וראה גם: ע"א 402/85
מרקוביץ נ' עירית ראשל"צ, פ"ד מא(1) 133, 139). הלכות אלו חלות מקלוחומר בענייננו, כאשר המומחה מונה בהסכמת הצדדים.
9. זאת ועוד: הדרך בה הכין פרופ' ארניה את חוותהדעת הביאה לתוצאה שהיא פרי של עבודה יסודית ביותר, שהתקבלה לאחר שמיעת עדויות ומומחים מטעם הצדדים במהלך חמש ישיבות, בהן הוצגו בפניו כל המסמכים. לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים בפני ארניה. ארניה ניהל פרוטוקול שצורף לחוותדעתו ודרש מן הצדדים חומר משלים, שצורף לחוותדעתו. יש להעניק משקל של ממש לעובדה שחוותדעתו של ארניה ניתנה לאחר הליך בירור כלכך מעמיק, הדומה במהותו להליך של בוררות (אף כי אין טענה שהוא פעל כבורר, והוא גם לא הוסמך לכך).
ארניה נחקר בידי ב"כ הצדדים (בעיקר התובעים) בחקירה נגדית ארוכה וצולבת, ועדותו הותירה עליי רושם חיובי ביותר. מדובר ברואהחשבון שהוא בוגר האוניברסיטה העברית בכלכלה, מוסמך אוניברסיטת ניו
-יורק במנהל עסקים ובעל תואר דוקטור מביתהספר לכלכלה בלונדון, המשמש כמרצה בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תלאביב מאז השנה 1970. הוא שימש ראש החוג לחשבונאות במשך שנים לא
-מעטות, פירסם מאמרים רבים בתחום המקצועי, ומוזמן כפרופסור אורח באוניברסיטאות נחשבות בעולם. ארניה היה חבר במועצת רואי
-החשבון, ובמועצה המייעצת של לשכת רואי
-החשבון, בשנים 1988-1993, והוא משמש כדירקטור וכיועץ פיננסי בחברות ציבוריות ובגופים שונים במשק. אין כל סיבה להניח, וגם לא נטען, כי בעבודתו נפל דופי אישי או מוסרי כלשהו, וכישוריו אינם יכולים להיות נתונים במחלוקת. אכן, עדותו הייתה מקצועית, הוגנת ונטולתפניות. התובעים עשו ניסיונות לא
-מבוטלים לתקוף את חוותדעתו של המומחה מכל זווית אפשרית, אך לא הצליחו להביא אותו לחזור בו ממנה, ונימוקיו שכנעו אותי כי חוותדעתו מבוססת כדבעי.
יתרעלכן, חוותדעתו של ארניה נתמכת בחוותדעתו של רו"ח יאיר רבינוביץ', שהוגשה מטעם הנתבעים, ואף הוא רואהחשבון מנוסה ורב
-מוניטין, שכיהן בעבר כנציב מסהכנסה. גם עדותו הותירה רושם מקצועי ואמין. על כל אלו יש להוסיף את עדותו של הנתבע, רו"ח שרוני, שהיתה משכנעת ומהימנה. אני מעדיף חוות דעת אלו על פני חוותדעתו של רו"ח עציון, מטעם התובעים, שעמדה בפני פרופ' ארניה. עדותו גילתה הזדהות מובהקת עם טענות הלקוח (התובעים), וטינה אישית בולטת כלפי שרוני, גם כאשר לא היה לטענות בסיס. רו"ח עציון התיימר להיכנס שוב ושוב לתחומים משפטיים, עליהם התבסס בחוות דעתו ובעדותו, אף שאין לו השכלה משפטית. בנסיבות אלה, ראיתי לנכון להעניק לחוותדעתו של מומחה ביתהמשפט, פרופ' ארניה, משקל מכריע, כפי שיבואר בפירוט בהמשך פסק הדין, במסגרת ההתייחסות לטענות התובעים.
ד.
חובת הזהירות של רואהחשבון כלפי לקוחותיו