פסק-דין חלקי בתיק הפ 1271/03

א.         מהות העתירה

זו עתירה לפירוק שותפות וצו עשה.        

הדיון נחלק לשניים, כשבפתח הדיון הועמדה לדיון השאלה האם היתה קיימת שותפות לעניני זהב (להלן: "שותפות הזהב") בין כל הצדדים לעתירה זו.

המבקשת מס. 2 הינה אמו של המבקש מס. 1, (להלן: "אריאל") ואלמנתו של מר ישראל מיטרני ז"ל.

המשיב מס. 1 הקים עם אביו של המבקש מס. 1 - אריאל - מיזם משותף לרכישת יהלומים בארה"ב ומכירתם לאחר ליטוש. הקמת המיזם היתה בשנת 1995.

ב.         מיהם חברי השותפות?

לאחר שהוגשו התצהירים מטעם הצדדים, הסתבר כי המשיב מס. 1 - קלמן מחלוף - הינו היחיד שמכחיש את קיום "שותפות הזהב" בין כל הצדדים לעתירה זו, אשר ענינה היה קניה ומכירה של זהב.

שאר המשיבים מודים בקיום השותפות, כשגירסתם היא כי חלקו של כל אחד מהם הוא 20% בשותפות (עדות אריאל בעמ. 22). (המשיב מס. 2 עזב את הארץ, ולא התיצב לדיון).

העיד המבקש מס. 1, שהמשיב מס. 1 היה מעורב בכל עסקי השותפות, ניהל את הענינים מבחינת משלוח הכסף, טס לחו"ל, היה מעורב בעיסקת זהב (שלא יצאה לפועל) ובהסדר רכישת זהב מחברת הולנד-ישראל. ( ת/4).

המשיב מס. 3 - עוזי גוטמן העיד בהתיחסו לשותפות בנושא של זהב, כי קלמן מחלוף - המשיב מס.1 - נסע לצרפת ולבלגיה בעניני השותפות, והיה שותף ב - 20% (עמ. 60), כפי ששאר החברים היו שותפים.

היתה פגישה עם רו"הח הקבוע של המבקש, מר ויקטור צווייג, שבה הוא התבקש לרשום חברה בעבור השותפים. בפגישה זו נכח גם מחלוף (עמ. 50).  רוה"ח (עמ. 48) היה מודע לכך שבין הצדדים יש שני סוגים של שותפויות: שותפות יהלומים ושותפות זהב.

התרשמותו של העד היתה כי המדובר בקבוצה של אנשים שעושה ביחד עסקים, ועתה רוצה להסדיר ביניהם את הנושא מבחינה של הקמת חברה לענין זה, כשלכל אחד מהם חלק בחברה שהיתה אמורה לקום. (עמ. 53, 54). החברה היתה אמורה להחליף את שותפות הזהב (שם) והפגישה נערכה גם בנוכחותו של המשיב מס. 1. העד התבקש להקים חברה מתאימה, כשלמשיב מס. 1 ניתנה בה זכות חתימה. ( עמ. 54).

במסמך שחתום ע"י המשיב מס. 1 הוא הביע את תמיכתו בהליך פירוק השותפות שהינו צד לה, והתחייב לשתף פעולה.

עו"ד גוטמן בתצהירו, שלא נסתר, העיד אף הוא כי הוקמה שותפות אד הוק לצורך ביצוע פעולות ספציפיות כפי שהוסכם מראש בין השותפים, הצדדים להמרצת הפתיחה.

מהראיות עלה כי היתה גם פעילות נוספת של חלק מהצדדים לענין יהלומים.

המשיב מס. 1 - קלמן מחלוף -  העיד לענין זה, כי שותפות זו הניבה רווחים גבוהים (עמ. 67) והמבקשת מס. 2 לקחת את הכסף שהגיע מהעסקאות. לעדותו הוא היה שותף בשותפות היהלומים, אבל לא בשותפות הזהב.

ת/4 הינו הסכם בכתב עליו חתם המשיב מס. 1 ביחד עם שאר השותפים כערבים להתחייבויות השותפות בסכום של 190,000 דולר. לעמדתו הסכם זה לא נועד לאפשר קבלת זהב מחברת הולנד-ישראל אלא לפרעון תשלום בגין זהב שמכר עוזי גוטמן לחברה.

משלוח מאפריקה שהיה אמור להכיל זהב, לא היה בו זהב.

כתוצאה מכך המבקשת מס. 2  לא שילמה בגינו. המבקש מס. 1 שילם את המע"מ ומכיון שלא רצה להפסידו רכש את הזהב ללא חשבונית וללא מע"מ ופנה למשיב מס. 3 שימכור לו את הזהב באמצעות חברתו: "גורן עוז בע"מ". הסתבר כי לחברה זו היה חוב לחברה המוכרת, שהיא רצתה לקזזו, ומכאן התגלה סכסוך בין אריאל לבין המשיב מס. 3.