א. מבוא
התובעות הגישו תביעה על סך של 829,529,867.34 ש"ח כנגד שבעת הבנקים המנויים להלן: "בנק הפועלים בע"מ", "בנק לאומי לישראל בע"מ", "הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ", "בנק דיסקונט לישראל בע"מ", "בנק מזרחי- טפחות בע"מ", "בנק מרכנתיל- דיסקונט בע"מ" ו"בנק איגוד לישראל בע"מ" (להלן: "
הנתבעים" או "
הבנקים").
עניינה של התובענה בדרישת התובעות להשבת "ריבית הפרה" בה חויבו בגין העיכוב שחל בפירעון הלוואה שניתנה להן על ידי הנתבעים לשם מימון רכישת מניות בחברת "בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ" (להלן: "
בזק"). ריבית זו שולמה על ידי התובעות בנוסף לריבית ההסכמית אשר נקבעה בהסכם ההלוואה. לטענת התובעות, "ריבית ההפרה" מהווה פיצוי מוסכם אשר בנסיבות העניין יש להפחיתו בהתאם להוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "
חוק התרופות"). לגירסת התובעות הפחתת הפיצוי המוסכם מחויבת, בין היתר, לנוכח הזמן הממושך שחלף מיום ההפרה ועד למועד פירעון החוב נושא ההלוואה לנתבעים. יודגש כי חוב זה נפרע רק לאחר שהושלמה מכירת מניות התובעות בחברת בזק על ידי כונס נכסים שמונה לשם כך על ידי בית המשפט, לבקשת הנתבעים. לחלופין, טוענות התובעות כי פרשנותו הנכונה של הסכם ההלוואה בהתאם לאומד דעתם של הצדדים בעת חתימתו מחייבת גם היא את הפחתת הסכום שנגבה בגין ריבית ההפרה.
אקדים בהערה פרוצדוראלית: כל האזכורים והציטוטים שיובאו להלן בפסק הדין מתוך פרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בפני יעשו לפי מספרי העמודים כפי שהם מופיעים בתמלילי הפרוטוקולים שנעשו על ידי חברת "סטנוגרמה", הואיל וכך נהגו הצדדים בסיכומיהם.
ב. רקע עובדתי
1.
התובעות, חברת זאבי תקשורת אחזקות בע"מ (בכינוס) (להלן: "
זאבי אחזקות") וחברת זאבי תקשורת מימון וניהול בע"מ (בכינוס נכסים) (להלן: "
זאבי מימון") (שתיהן יחד תכונינה לשם הקיצור, לעיל ולהלן:
"התובעות") הן חברות בשליטתו של מר גד זאבי (להלן: "
מר זאבי"), אשר הוקמו בחודש אוקטובר 1994 כחברות למטרה מיוחדת (Special purpose company), דהיינו - לשם רכישת והחזקת מניות חברת בזק.
2.
הנתבעים הם שבעת הבנקים שהעמידו לתובעות מימון, באחוזים שונים, לצורך רכישת מניותיה של חברת בזק. בין הנתבעים הוסכם כי הבנק הלאומי הראשון לישראל בע"מ ימונה כנציג הבנקים הממונה על ביצוע הסכמי המימון, וכן כי כמנהלי קונסורציום הבנקים ישמשו בנק הפועלים בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ והבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ .
3. חברת זאבי אחזקות רכשה ביום 21.10.1999 מחברת התקשורת הבריטיתCable and Wireless Plc. כמות של 153,110,539 מניות רגילות של חברת בזק בערך נקוב של 1 ש"ח כ"א, אשר היוו כ-19.61% מהונה המונפק של החברה (להלן: "
המניות").
4. ביום 2.12.1999 נחתם בין חברת זאבי מימון לבין הנתבעים הסכם הלוואה (להלן: "
הסכם ההלוואה"). בהסכם זה נקבע, כי הנתבעים יעמידו לטובת זאבי מימון הלוואה בסך של 643,000,000 דולר לתקופה של שנתיים ימים. בהמשך לכך, הוגדלה ההלוואה בשנת 2000 בסכום של 90,000,000 דולר נוספים, כך שסך ההלוואה (קרן) עמד על סכום של 733,000,000 דולר. מועד פירעון ההלוואה נקבע ליום 6.12.2001. במקביל, חברת זאבי מימון הלוותה את הסכומים שהתקבלו במסגרת הסכם ההלוואה לחברת זאבי אחזקות, אשר בתמורה יצרה ומסרה שטרי הון לחברת זאבי מימון.
5. ההלוואה ניתנה בשלושה חלקים, שכונו "
הלוואה
A", "
הלוואה
B", ו- "
הלוואה
C". סכומן הכולל של הלוואות B ו- C עמד על סך של 143,000,000 דולר. הלוואה A, הנמצאת במרכזה של תביעה זו, הועמדה לחברת זאבי מימון בשלושה מטבעות שונים - דולר אמריקאי (להלן: "
דולר"), שקל חדש וין יפני , וסכומה הכולל הסתכם בסך של 590,000,000 דולר .
6. כבטוחה לכספי ההלוואה הועברו לבנקים שתי אגרות חוב שניתנו על ידי זאבי אחזקות ועל ידי זאבי מימון, במסגרתן נוצר שיעבוד קבוע על המניות לטובת הבנקים, כמו גם על כל הזכויות הנובעות, במישרין או בעקיפין, ממניות אלה. בנוסף לכך, לשם הבטחת פירעון ההלוואה נמסרו לבנקים שני מכתבי אשראי, על סך של 135,000,000 דולר ועל סך של 8,000,000 דולר, המסתכמים יחד בסך של 143,000,000 דולר. סך כולל זה זהה לסכומן הכולל של הלוואות B ו-C, והיווה למעשה את ההון העצמי של התובעות (הלוות) בעסקה.
יש לציין כי ההלוואה ניתנה לתובעות-הלוות על ידי הנתבעים-המלווים "ללא זכות חזרה ללווה" (non-recourse). בהלוואה מסוג זה הנכס הנרכש באמצעות המימון (בענייננו מניות בזק) מהווה את הבטוחה לפירעון הלוואה. ככל שמימוש הבטוחה לא יכסה את מלוא החוב, המלווה לא יהיה רשאי לחזור ללווה עצמו בניסיון לגבות ממנו את יתרת החוב שלא נפרעה.
7. בהסכם ההלוואה נקבעה הריבית שתחול על כל אחד מרכיבי ההלוואה.
לגבי הלוואות
B ו-
C נקבע כי תחול ריבית ליבור (שעוגל ושתיקבע כל 3 חודשים) + 0.75% לשנה, כאשר הריבית תתווסף לקרן אחת ל-3 חודשים.
בנוגע להלוואה
A הוסכם כי תחול ריבית שונה בהתאם לסוגי המטבעות בהם ניתנה ההלוואה. לגבי הסכום שהועמד לתובעות בשקלים נקבעה ריבית פריים + 0.15% אשר תתווסף לקרן אחת לחודש, ואילו על הסכום שהועמד בדולר ובין יפני נקבעה ריבית ליבור (שתיקבע אחת לכל 3 חודשים) + 1.5% לשנה, אשר תתווסף לקרן אחת לשלושה חודשים (להלן: "
הריבית ההסכמית").
8. ראוי להוסיף ולציין כי בנוגע להלוואה A נקבע בהסכם ההלוואה שהמרווח הקבוע מעל ריבית הפריים או הליבור (כאמור לעיל, 0.15% מעל ריבית הפריים להלוואה השקלית ו-1.5% מעל ריבית הליבור להלוואה במטבעות הזרים) עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה. הוסכם כי כל עוד היחס בין שווי השוק של המניות שנרכשו על ידי זאבי ובין שווי הלוואה A (בצירוף הריבית שהצטברה) היה מתחת ל-150%, נותר המרווח המפורט לעיל על כנו.
כן הוסכם כי ככל
שבמהלך תקופת ההלוואה ישתנה היחס כלפי מעלה, יופחתו אחוזי הריבית שנקבעו. כך הוסכם, כי אם היחס יעמוד על שיעור שינוע בין 150% ל- 200%, יופחתו מרווחי הסיכון באחוז מסוים (0.1%- עבור ריבית הפריים ו-1.25% עבור ריבית הליבור). בנוסף סוכם כי אם ישתנה היחס שבין שווי המניות לבין היתרה של הלוואה A כך שהוא יעלה על 200% - יהיו מרווחי הסיכון מצומצמים עוד יותר (0.35%- עבור ריבית הפריים ו-1% בלבד עבור ריבית הליבור).
מנגד הוסכם כי ירידת היחס בין שווי השוק של המניות לבין היתרה של הלוואה A אל מתחת לשיעור של 109% במשך שני ימי מסחר רצופים במהלך תקופת ההלוואה, תאפשר לבנקים להכריז כי אירעה הפרה (Event of Default) ולדרוש את פירעון כלל ההתחייבויות באופן מיידי (ראו סעיף 18 בהסכם ההלוואה, ובפרט סעיפים 18.10.1, 18.17 ו-18.18. הסכם ההלוואה אף הסדיר נסיבות בהן ירד היחס בין ערך השוק של המניות לבין סכום היתרה של הלוואה A אל מתחת ל-118%, ראו סעיף 18.10.2).
9. בנוסף הוסכם בין הצדדים כי סכום שלא יפרע במועדו יישא ריבית הפרה בשיעור העולה ב-3% לשנה על הריבית ההסכמית, וזאת - החל מהמועד שנקבע לפרעונו לפי הסכם ההלוואה ועד לסילוקו בפועל (להלן: "
ריבית ההפרה").
10. במהלך תקופת ההלוואה, לאחר שהיחס בין שווי השוק של המניות לבין יתרה הלוואה A ירד אל מתחת ל-109%, הסכימו הצדדים כי זאבי תקשורת וזאבי מימון יעמידו לבנקים בטוחות נוספות. כמו כן הוסכם כי מרווח הסיכון בהלוואה A יעלה ב- 0.125% מעל הריבית ההסכמית (להלן: "
הריבית הנוספת"). מאוחר יותר הוסכם בין הבנקים לתובעות כי מר זאבי יערוב לקיום חיובי התובעות בערבות אישית מוגבלת בסך של 30,000,000 מיליון דולר, אותה ניתן יהיה לממש רק לאחר שימומשו כל הביטחונות האחרים שניתנו ע"י התובעות לבנקים להבטחת פרעון ההלוואה (ראו סעיף 41 בנספח ה' לתצהירו של מר זאבי). לא למותר לציין כי ערבות אישית מוגבלת זו לא שינתה מהותית את סיווגה של ההלוואה נושא הסכם ההלוואה כהלוואה Non - recourse.
11. על אף שמועד פירעון ההלוואה הגיע - כספי ההלוואה לא הוחזרו על ידי התובעות לבנקים. לפיכך, פנו הבנקים אל זאבי מימון ביום 12.12.2001 והודיעו על הפרת הסכם ההלוואה. בהתאם לקבוע בהסכם, מומשו מכתבי האשראי שהועמדו לטובת הבנקים לשם הבטחת פרעון ההלוואה, כך שהלוואה C נפרעה במלואה ואילו הלוואה B נפרעה ברובה. הסכום שהועבר לבנקים באמצעות חילוט מכתבי האשראי עמד על סך של 160,183,468.80 דולר (ראו נספח 79 לתצהירי הבנקים).