פס"ד בארבעה הליכים בעניין זהות יורשי מנוחה

לפני ארבעה הליכים בעניין זהות יורשי המנוחה ש. ע. ז"ל (להלן: "המנוחה"):

בקשת התובע לקיום צוואת המנוחה מיום 20.6.13;

התנגדות הנתבעת 1 לקיום הצוואה מיום 20.6.13;

בקשת הנתבעת 1 לקיום צוואת המנוחה מיום 6.7.05;

בקשת הנתבעת 1 למתן צו ירושה אחר המנוחה לפיו הצדדים יורשיה בחלקים שווים ביניהם.

 

רקע עובדתי רלוונטי וההליכים המשפטיים

1.הצדדים הנם שלושת ילדי המנוחה, אשר הלכה לבית עולמה ביום 13.3.16, כשהיא בת 81.

בעלה של המנוחה אביהם המנוח של הצדדים נפטר ביום 21.5.2011.

ההורים נישאו בשנות החמישים והתגוררו בבית הבנוי על מגרש ברח' ... ביישוב א..

במהלך השנים התובע בנה ברשות ההורים את ביתו סמוך לביתם שם מתגורר עם משפחתו.

הנתבע 2 לאחריו בנה ברשות ההורים את ביתו סמוך לביתם.

 

2.המנוחה ערכה בחייה שתי צוואות:

צוואה מאוחרת מיום 20.6.13, היא הצוואה שבמחלוקת –

נערכה בפני עדים, עו"ד עזורי שרוני אשר ערך את הצוואה ומר מ.ב. אחיה של המנוחה (להלן: "מר ב.").

בצוואה ביטלה המנוחה צוואה מוקדמת מיום 6.7.05.

בצוואה הורישה המנוחה את כל רכושה לתובע, כפוף לכך שיטפל בה בצורה טובה, ראויה ומכובדת ולצורך כך נדרש תצהיר חתום על ידי מר ב.

ככל שמר ב. לא יחתום על תצהיר כאמור יחולק העיזבון בין שלושת ילדיה בחלקים שווים.

(להלן: "צוואת 2013")

לבקשת התובע לקיום צוואת 2013 צורף תצהיר חתום על ידי מר ב. מיום 1.6.16 ובו מצהיר כי התובע טיפל במנוחה בצורה ראויה ומכובדת.

 

צוואה מוקדמת מיום 6.7.05 –

צוואה נוטריונית שנערכה על ידי הנוטריון עו"ד ישראל הדר.

הצוואה מתייחסת רק לזכויות המנוחה בנכס המקרקעין בא., אותן ציוותה לנתבעת.

הנתבעת לא תוכל למכור את הנכס טרם נתנה זכות סירוב ראשונה לתובע ולנתבע.

(להלן: "צוואת 2005").

 

3.הנתבעת 1 (לעיל ולהלן: "הנתבעת") הגישה התנגדות לקיום צוואת 2013 נגד התובע.

בהחלטה מיום 28.6.18 צורף הנתבע 2 כנתבע נוסף בהליך ונקבע במספר החלטות כי עליו להתייצב לדיונים, להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ולהתייצב לחקירה.

הנתבע 2 (לעיל ולהלן: "הנתבע") הודיע כי מצטרף לעמדת הנתבעת, מתנגד לקיום צוואת 2013 ומבקש לקיים את צוואת המנוחה משנת 2005.

הנתבע נמנע מלהתייצב לדיונים, לא התייצב לחקירתו במועדים שנקבעו ליום 5.7.21, 15.7.21. הנתבע התייצב לדיון ביום 2.12.21 ללא הסבר ונקבע כי ייחקר. בשל כך התארך הדיון, לא ניתן היה לסיים שמיעת חקירות באותו מועד ונקבע מועד נוסף.

הנתבע בחר שלא לחקור את עדי התובע ובחר שלא להגיש סיכומים מטעמו בהליכים.

 

4.במסגרת ניהול ההליכים התבקשו והתקבלו מסמכים רפואיים בעניין המנוחה לתקופה הרלוונטית. התבקש והתקבל, בהסכמת הצדדים, התיק של המנוחה במחלקה לשירותים חברתיים בא. לתקופה משנת 2000 ועד למועד פטירת המנוחה בשנת 2016.

התובע הצהיר בדיון מיום 27.11.19 כי בשנים 2013-2016 התקיימו מספר ישיבות ברווחה בעניין המנוחה בנוכחותו, אשתו, הנתבעים ואחיה של המנוחה.

גם הנתבעת הצהירה כי בשנים אלו נעשו פניות מרובות לרווחה בעניין המנוחה.

הגם שכך נסרקו מסמכים מתיק הרווחה עד חודש יולי 2013 בלבד, ומתוך כך נדרש הסבר מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בא. בהחלטה מיום 1.12.19.

ביום 30.12.19 הוגש הסבר מנהלת מחלקת הרווחה כי בשל שיפוץ שנערך בשנת 2017 תיקים הועברו לאחסון בארכיב חיצוני, נערך חיפוש נוסף ולא נמצאו מסמכים בעניין המנוחה לאחר שנת 2013 במועצה או בארכיב. הוער כי אין המשמעות שלא היו מסמכים לאחר שנת 2013. לא ניתן הסבר מדוע לא נשמר כל התיק בעניין המנוחה במאוחד, ופוצל.

לבקשת שני הצדדים מנהלת הרווחה בא. זומנה לחקירה ונחקרה (ראו להלן).

 

5.בהחלטה מיום 21.6.19 מונה מומחה מטעם בימ"ש, פרופ' שלמה נוי, למתן חוות דעתו בשאלה האם המנוחה היתה כשירה לערוך צוואה ביום 20.6.13.

חוות דעת המומחה הוגשה ביום 12.11.19 ומסקנתו כי המנוחה היתה כשירה קוגניטיבית ונפשית לבצע פעולות משפטיות במועד הרלוונטי.

לא נשלחו שאלות הבהרה למומחה ולא התבקשה חקירתו.

 

6.מטעם התובע נשמעו חקירות התובע, אשתו הגב' א.ע., הגב' א.ר. אחות המנוחה, מר ב. אחי המנוחה, עו"ד שרוני עזורי עורך צוואת 2013. הגב' צ.ד. אחיינית המנוחה, הגב' מ.ק. אחות המנוחה והגב' א.ב. אחיינית המנוחה, הגישו תצהירים, ב"כ הנתבעת ויתר על חקירתם הנגדית.

מטעם הנתבעת העידו הנתבעת והגב' מ.ע. בתו של הנתבע.

הנתבע נחקר.

נחקרה גם מנהלת מחלקת הרווחה בא. הגב' ציפי שדה.

 

טענות הצדדים

7.טענות הנתבעת

אצוואת 2005 הנה צוואה הדדית שערכו ההורים בה ציוו לנתבעת את מלוא זכויותיהם שנותרו במגרש, בהינתן החלקים שנתנו לתובע ולנתבע בחייהם.

ב.בכל השנים התובע נמנע מלבקר את הוריו בביתם ולא ארח את ההורים בביתו, בנה חומה בין הבתים ולא אפשר לילדיו ליצור קשר עם הסבים. לא היה קשר בין התובע ומשפחתו להורים. מנגד הנתבעת אשר התגוררה ב... נהגה להגיע בקביעות עם בנותיה לבקר ההורים בשבתות וחגים.

ג.לאחר פטירת האב בשנת 2011 הנתבעת עברה להתגורר עם האם ודאגה לצרכיה. בסוף שנת 2012 יצאה מבית המגורים והנתבע ומשפחתו המשיכו לארח חברה לאם.

ממועד יציאתה התובע ומר ב. החלו לבקר את האם בתדירות גדולה ובדיעבד התברר כי החתימו את האם על צוואה. מאז דאג התובע לבודד את האם מיתר ילדיה, נכדיה וניניה, השתלט על התנהלותה הכלכלית וחשבון הבנק שלה.

ד.חודשיים קודם חתימת הצוואה גרמו התובע ומר ב. למנוחה להגיש נגד הנתבעת בקשה לצו הגנה בבימ"ש למשפחה בחדרה. לא נמצא ליתן צו והתובע ומר ב. זנחו הבקשה.

ה.המנוחה הוחתמה על הצוואה כשהיא בת 78, חולה בגופה ובנפשה, אנאלפבתית שלא יודעת קרוא וכתוב.

ו.לאחר החתמת המנוחה על הצוואה המאוחרת בתו של הנתבע ארחה למנוחה חברה, סעדה אותה, קלחה אותה וטיילה עמה.

ז.התובע נמנע מלהודיע לנתבעים על אשפוזה של המנוחה, כשנודע להם הגיעו מיד. בלוויה התובע לקח בעלות על בית המנוחה ונעל את חדרה, התפתחה מהומה והוזמנה משטרה. התובע עשה שימוש בכספי המנוחה למימון הוצאות השבעה ומנע כניסה של הנתבעים לאוהל האבלים.

ח.בצוואה פגמים צורניים המעבירים את נטל ההוכחה לתובע – הצוואה אינה חתומה על ידי המנוחה בעמוד הראשון המהותי; מספר הזהות על גבי הצוואה אינו של המנוחה; יש טעות בציון תאריך צוואתה הראשונה; לא צויין בצוואה כי המנוחה אינה יודעת קרוא וכתוב.

ט.המנוחה לא היתה כשירה לערוך צוואה במועד חתימתה ולא ידעה להבחין בטיבה של צוואה. המנוחה היתה תמימה, חרדתית, תלותית, אושפזה בבי"ח שלוותה, סבלה מדיכאון, נטלה כדורי הרגעה, סבלה גם מבעיות בריאותיות בלב, בכבד, בברכיים ומעודף משקל.

י.הצוואה נחתמה בהשפעה בלתי הוגנת של התובע ומר ב. על המנוחה בכוונה להשתלט על רכושה. הם ויתר אחיה של המנוחה הסיתו את המנוחה נגד הנתבעים, ניצלו את מצוקתה הנפשית וחרדתה וגרמו לה להאמין כי אם תחתום על הצוואה התובע יטפל בה ואם לא תשאר לבד. התובע ניצל את גילה של המנוחה, מצבה הרפואי ומצוקתה הנפשית.

התובע ומר ב. יצרו אצל המנוחה תלות מוחלטת בהם, בידדו אותה וניתקו אותה מאחרים. המנוחה לא ידעה על מה היא חותמת ולא היתה שותפה לעריכת הצוואה או למסירת מידע לעוה"ד. מר ב. היה הזרוע הארוכה של התובע והרוח החיה מאחורי הצוואה, התובע היה מעורב בתכנה של הצוואה ובפרטיה, בעת עריכתה ובעת החתמת המנוחה. יש פסול בכך שמר ב. שימש כעד וכגורם הבלעדי שיקבע את זהות היורש.

יא.לחלופין ואם לא יימצא לבטל את הצוואה יש לקבוע כי לא התקיים התנאי בה ויש לחלק את עזבון המנוחה על פי סעיף 4 בצוואה בין שלושת ילדיה בחלקים שווים. התובע לא טיפל במנוחה בצורה טובה ראויה ומכובדת. המנוחה היתה חרדה מהתובע עד יום מותה.

 

8.טענות התובע

א.הנתבעת ידעה על רצון המנוחה להוריש את רכושה כמפורט בצוואת 2013 ואף התעמתה עם האם על כך בחייה. האם המנוחה העדיפה את הקשר הטוב שהיה לה עם התובע ורעייתו, היחס שקיבלה מהם והטיפול בה על הדרך הקשה שנהגה הנתבעת עם ההורים.

ב.הנתבעת קיבלה מההורים תשלום על התחייבותה לטפל באב המנוח ואף קיבלה את חלקו של האב המנוח בבית בתמורה להתחייבותה. הנתבעת ביזתה את ההורים והזניחה אותם בצורה קיצונית. הנתבעת התנהגה באופן מחפיר כלפי האם והאם סבלה ופחדה ממנה. התנהגות הנתבעת הקצינה לאחר שקיבלה את חלקו של האב והפכה לשותפה עם האם בבית תוך שהיא סוחטת את האם להעביר לה את כל רכושה בחיים. הנתבעים רבו ביניהם מי יחזיק בכרטיס האשראי של האם והשתמשו בו לצרכיהם. מנגד לא טיפלו באם ולא דאגו לה. האם פחדה להתעמת עם הנתבעת.

ג.מספר שנים טרם פטירת האם הנתבע ניתק לאם את החשמל בבית לאחר ויכוח על כספים והתובע חיבר את האם לחשמל מביתו. האם היתה חסרת אונים עד שאחיה התערבו והעבירו את הטיפול בה לתובע ורעייתו. התובע ורעייתו קיבלו על עצמם את הטיפול באם, דאגו לצרכיה, לטיפול אישי ורפואי בה. האם החלה לקבל ביטחון ולומר את רצונה מה שלא העזה לעשות עם הנתבעת, פנתה לעו"ד וערכה צוואה לטובת התובע כפוף לטיפול בה. הנתבעת לחצה עם האם לשנות צוואתה לטובתה בצעקות ופרובוקציות והאם פנתה למשטרה לבימ"ש.

ד.ביום הלוויה הנתבעת פרצה את דלת חדרה של המנוחה ובזזה תכולתו, סרבה לאפשר למנחמים להכנס לבית, הקימה מהומה וצעקות עד שהוזמנה משטרה. השבעה הועברה לבית התובע.

ה.התובע ורעייתו היו היחידים שטיפלו במנוחה מבין ילדיה עד יום מותה, לא מתוך כוונה לזכות ברכושה אלא מתוך דאגה, אהבה ומצוות כיבוד הורים. המנוחה, צלולה לחלוטין, הוקירה תודה לתובע ולרעייתו.

ו.המנוחה היתה צלולה, כשירה לצוות, הבינה טיבה של צוואה ובחרה לצוות רכושה לתובע. לא היתה כל מגבלה המונעת מהמנוחה לערוך צוואה. הצוואה משקפת את רצון המנוחה אותו הביעה גם בפני הנתבעת ואנשים אחרים לאחר הצוואה.

ז.הצוואה נערכה כדין בפני שני עדים ללא כל מעורבות של התובע. עדות עורך הצוואה עו"ד שרוני לא נסתרה.

ח.עדות מר ב. לגבי הנסיבות וטיפולו המסור של התובע במנוחה לא נסתרה ויש לקבל תצהירו. המנוחה לא הותירה בידי מר ב. את ההכרעה בדבר זהות היורש או במנת הזכייה. המנוחה קבעה ברור ומדויק כי רוצה לצוות לתובע את כלל רכושה. המנוחה ביקשה כי מר ב. יצהיר על טיב הטיפול בה על ידי התובע, ללא כל תלות ברצונו. משכך יש לדחות את הטענה לפסילת הצוואה מכח הוראת סע' 28 או 29 לחוק הירושה.

ט.מעבר לעדות מר ב. גם מדיווחי הרווחה עולה כי התובע טיפל במנוחה במסירות.

י.טעות קולמוס בצוואה מינורית ואין בה לפגוע בכשירות הצוואה, במהותה ובתכנה.

יא.אין כל בסיס לטענות הנתבעת בדבר מצב נפשי ובריאותי של האם והעדר יכולת לערוך צוואה, והובאו עדויות רבות בהליך שלא נסתרו.

יב.יש לחייב הנתבעת בהוצאות ריאליות לרבות שכ"ט מומחה, דיונים, שליחים, שכר עדים, שכ"ט עו"ד בסך 46,402 ₪. יש להשית הוצאות על הנתבע לנוכח התנהלותו וגרירת רגליים בהליך.

 

 

 

 

דיון והכרעה

 

טענת הנתבעת לפגמים צורניים בצוואה - נדחית

9.טענת הנתבעת לפגם בצוואה בהעדר חתימת המנוחה בכל עמוד

צוואת 2013 מחזיקה שני עמודים, המנוחה חתומה בעמוד השני לצוואה, במקום המסומן לחתימתה מעל שמה ולפני אישור העדים על הצוואה.

הלכה היא, כפי שנקבע בע"א 681/77 מרק נ' שאבי (7.12.78) כי המצווה יוצא ידי החוק לפיו הצוואה "תחתם בידי המצווה", שעה שהוא חותם על הדף האחרון המיועד לחתימתו, ואין לדרוש ממנו כי יחתום על כל עמוד בצוואה.

עוד נקבע שם, כי העדר חתימה של המצווה על כל עמוד ועמוד מדפי הצוואה אינו מטיל כשלעצמו פגם בצוואה. הדבר עשוי להטיל ספק באמיתות הצוואה בהצטרף לשאר הנסיבות העובדתיות של כל מקרה.

בנסיבות שלפני, כפי שיפורט בהרחבה להלן, כלל הנסיבות אינו מטיל ספק באמיתות הצוואה.

מתוך כך לא מצאתי כי יש בעובדה שהמנוחה חתמה על העמוד השני בצוואה בלבד, במקום שיועד לחתימתה, משום פגם בצוואה.

 

10.טענת הנתבעת לפגם בצוואה בהינתן רישום שגוי של מספר תעודת זהות של המנוחה וברישום תאריך צוואת 2005

מספר הזהות המלא של המנוחה 041375601.

בצוואת 2013 נרשם מספר הזהות 41357601. הוחלף סדר הספרות במקום 75, 57.

במכלול הנסיבות לרבות עדות עורך הצוואה שתובא להלן, אותה מצאתי מהימנה, לא מצאתי שיש בפגם זה מעבר לטעות סופר ברישום מספר הזהות של המנוחה, ולא מצאתי בכך משום פגם בצוואה ובאמיתותה.

 

תאריך חתימת הצוואה משנת 2005 נרשם באופן נכון בעמוד הראשון בצוואת 2013 – 6.7.05. בעמוד השני נרשם התאריך 7.6.05. אין חולק כי צוואת 2005 נחתמה ביום 6.7.05.

לא מצאתי באופן רישום תאריך הצוואה המוקדמת בעמוד השני בצוואת 2013 משום פגם בצוואה, מעבר לטעות סופר. לא מצאתי שיש בכך כדי לפגום בצוואה או באמיתותה, זאת לאחר ששוכנעתי כי יש לקיימה, כפי שיובא להלן.

 

11.טענת הנתבעת לפגם בצוואה משלא צוין בה שהמנוחה אינה יודעת קרוא וכתוב

אין מחלוקת בין הצדדים כי המנוחה לא ידעה קרוא וכתוב, התובע לא הכחיש זאת.

אין חולק כי הדבר לא נרשם במפורש בצוואה.

לצד זאת –

נרשם בסעיף 10 לצוואת 2013: "הנני מבהירה ומצהירה, כי עו"ד שרוני עזורי הקריא לי את האמור בצוואתי זו, וכי אני בשיקול דעת, ובדעה צלולה ובכושר גמור להבחין בטיבה של צוואה, הנני חותמת עליה בדעה מוגמרת וללא כל לחץ וכפיה, אינוס, הכרח או השפעה בלתי הוגנת עלי מצד כלשהו".

בהצהרה העדים נרשם: "....כמו כן הננו מעידים שחתמנו בתור עדים בנוכחות המצווה, ושכל אחד מאיתנו חתום בנוכחות העד השני, לאחר שהמצווה הצהירה בפנינו כי זוהי צוואתה והאמור בה הוא רצונה"

עדות עו"ד שרוני עורך הצוואה והעד לה מר ב. בדבר נסיבות עריכת הצוואה יובאו להלן.

אני מוצאת במכלול הנסיבות והמובא בצוואה בקשר לכך, כי אין בכך שלא נרשם במפורש בצוואה שהמנוחה אינה יודעת קרוא וכתוב להוות פגם בצוואה ולפגום באמיתותה.

לשון סעיף 10 בצוואה והצהרות העדים משקפים את נסיבות עריכת הצוואה כהוויתן – עוה"ד שרוני הקריא למנוחה את הצוואה והמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה והאמור בצוואה הוא רצונה.

 

לא מצאתי בפגמים הנטענים בצוואה כמפורט, אף לא כולם יחד, ככאלו שיש די בהם להעביר את נטל ההוכחה לתובע.

למעלה מן הצורך יאמר כי גם אם מסקנתי היתה אחרת, הוכחה ושוכנעתי באמיתות הצוואה וכי האמור בה משקף את רצונה האמיתי והחופשי של המנוחה.

 

טענת הנתבעת להעדר כשרות המנוחה לצוות - נדחית

12.על פי חוות דעת המומחה מטעם בימ"ש, המנוחה היתה כשירה לעשות פעולות משפטיות, ביניהן חתימה על צוואה, במועד חתימתה על צוואת 2013.

הנתבעת ביקשה ביום 15.1.20 מתן ארכה להגשת שאלות הבהרה למומחה עד יום 1.2.20 ובקשתה אושרה בהסכמה.הגם שכך הנתבעת בחרה שלא לשלוח שאלות הבהרה למומחה ולא ביקשה לזמנו להחקר על חוות דעתו.

 

בחוות דעת המומחה נרשם:

"בשנת 2001 קבע הפסיכיאטר המחוזי של קופ"ח כי היא סובלת מדיכאון אולם ללא קיפוח קוגניטיבי. בתיקה הרפואי מצויין לאורך השנים מצב דכאוני עם החמרות לעיתים אך אין רישומים בולטים לגבי קיפוח משמעותי. בשנת 2011 עלתה שאלה של ירידה קוגניטיבית אולם בבדיקה נוירולוגית צוין כי בהכרה, מדברת לעניין.

בשנת 2013 הועלתה שוב שאלה לגבי מצבה הקוגניטיבי, אולם ביולי 2013 צוין בבדיקה גריאטרית כי מתמצאת היטב בענייניה. במבחן MMSE הושגה תוצאה המעידה על העדר ליקוי קוגניטיבי משמעותי. כמו כן נקבע כי דעתה צלולה ושיפוטה נראה תקין ולכן יש להתחשב בדעתה בלבד לגבי ניהול ענייניה ופרט הנושא הכלכלי הנוכחי. בנוסף, בדו"ח סוציאלי מאותה תקופה צוין כי המנוחה מתמצאת ומבינה את הסיטואציה.

ביולי 2015 צוין במסגרת אשפוז במחלקה פנימית כי בהכרה מלאה, ללא חסר נוירולוגי. צויין כי לאחר שהתייצבה חזרה לעצמה ושחררה לביתה. לא צוינה ירידה קוגניטיבית.

ניתן להתרשם כי המנוחה סבלה שנים רבות מדיכאון ממושך אך ללא קיפוח קוגניטיבי משמעותי, שפגע בכשירותה המשפטית. לכל היותר צוין לעיתים כי קיימת ירידה קלה בזיכרון וריכוז. אולם ירידה זו אינה מגיעה לכדי פגיעה בכשירות המשפטית.

לכן, להערכתי יש לקבוע כי במועד הנדון הייתה המנוחה כשירה קוגניטיבית ונפשית לבצע פעולות משפטיות".

 

13.ממסמכים רפואיים שצורפו לתיק עולה:

ברישומי ד"ר עובדיה ברוך הרופא המטפל במנוחה ומכיר אותה שנים מא. מיום 8.7.13 נרשם: "המטופלת צלולה בדעתה וניתנת תעודת רופא המאשרת קביעה זו".

זאת לאחר קבלת סיכום ייעוץ גריאטרי של ד"ר גרינבלט אליו הופנתה המנוחה, מיום 8.7.13 לפי המנוחה עצמאית בתפקודה, מתמצאת היטב בענייניה, תוצאת מבחן MMSE 26/30 מביעה את רצונה באופן ברור וללא כפיה לערוך התחייבות כלכלית סביב ביתה.

מהמסמכים הרפואיים שהתקבלו לא עולה כל אינדיקציה להעדר כשרות של המנוחה לצוות במועד עריכת צוואת 2013.

זו גם מסקנת המומחה שמונה על ידי בימ"ש.

הנתבעת לא ביקשה לשאול שאלות את המומחה ולא ביקשה לחקרו.

אני מוצאת כי חוות דעתו לא נסתרה ואני מקבלת אותה.

 

14.זאת ועוד –

הנתבעת בחקירתה אישרה כי האם היתה צלולה סמוך למועד פטירתה בשנת 2016, ידעה והיתה ערה למתיחות בין הילדים, הבינה את האינטרס של כל אחד מהילדים, מה מכעיס אותם, וכלשונה (פרו' 5.7.21 עמ' 25 שורות 16-31):

"ש.את מתארת סיטואציה ש-3 שבועות לפני שאמא נפטרה היא מגיעה לבית של הנתבע 2 ומתלוננת מכאב אך שמה יד על הפה ונבהלה מכך שאמרה משהו שיגרום לעוד סכסוך בין האחרים כי הבינה שהתובע ומר ב. לא רוצים שתפנה לנתבע 2?

ת.ברור, כי זה מוריד מהם את ההילה, הם רצו לקטוף את כל ההילה. אני ספגתי את זה. הייתי באה לישון עם אמא שלי והיא אמרה לי צאי מהר לפני שהתובע יבוא.

ש.הסיטואציה שאת מתארת היתה ממש סמוך לפטירה?

ת.כן.

ש.אז אנחנו מדברים על אישה שמאד מבינה את האינטראקציה בין האחים, מאד מפוקסת לגבי מה האינטרס של כל אחד או מה יכעיס כל אחד?

ת.נכון.

ש.והיא ערה למתיחות שביניכם?

ת.כן.

ש.למה גררת אותנו לבית המשפט למנות מומחה בטענה שאמא שלך לא היתה צלולה כשחתמה על הצוואה אם 3 שבועות לפני פטירתה היא כזאת חדה?

ת.אמא שלי היתה ערה וצלולה אך גם ערה לפחד. ידעתי מה אמא שלי עוברת מבחינה נפשית. לא מבחינה כספית."

 

15.גם מהמסמכים מתיק הרווחה שצורפו, ממסמך ועדה שהתקיימה בעניין המנוחה ביום 8.7.13 ומעדות מנהלת מחלקת הרווחה לפני, עו"ד ציפי שדה עולה כי המנוחה מודעת מאוד למצבה, מקבלת החלטות מתוך מודעות והבנה, מתמצאת ומבינה את הסיטואציה. במועד עריכת הצוואה אף נמצא לאחר שנשקל כי אין צורך במינוי אפוטרופוס. ראו בהרחבה להלן.

מכל האמור - לא הוכח כי המנוחה לא היתה כשירה לערוך צוואה בשנת 2013.

 

טענת הנתבעת להשפעה בלתי הוגנת של התובע ומר ב. על המנוחה לערוך צוואה - נדחית

16.בפרשת מרום (דנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה (פ"ד נב(2) 813)) ופסיקה מאוחרת יותר, נקבעו ארבעה מבחני עזר לצורך בחינת הוכחת הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת: תלות ועצמאות, תלות וסיוע, היקף הקשרים שקיים המנוח עם אחרים ונסיבות עריכת הצוואה ומידת מעורבות הנהנה בעריכתה.

כפי שיובא להלן, לאחר בחינת מבחני העזר, נמצא כי הנתבעים לא הוכיחו קיומה של השפעה בלתי הוגנת מצד התובע ולא מצד מר ב. על המנוחה לעריכת הצוואה.

 

17.תלות ועצמאות - נקבע כי זהו המבחן הבסיסי, במסגרתו על בימ"ש לבחון אם בתקופה הרלוונטית למועד עריכת הצוואה היה המנוח עצמאי מבחינה פיזית ומבחינה שכלית-הכרתית, ועד כמה. ככל שימצא כי המצווה עצמאי יותר מכל אחת משתי הבחינות, תתחזק הנטייה לשלול קיומה של תלות המצווה בנהנה.

מבחינה קוגניטיבית – שוכנעתי על יסוד המסמכים הרפואיים שהתקבלו, חוו"ד המומחה והתרשמות מהעדויות לרבות עדות העו"ס והמסמכים מתיק הרווחה כי המנוחה היתה צלולה קוגניטיבית, הבינה היטב את מארג הנסיבות, מצבה, היחסים בין ילדיה ובמשפחה.

אשר לעצמאות פיזית – גם כאן לא הוכח העדר עצמאות פיזית של המנוחה בתקופה הרלוונטית. לא עלה בכל העדויות שנשמעו לפני כי המנוחה לא היתה עצמאית בביתה.

מעבר לכך ומהצהרות העדים למצבה:

הנתבע – העיד כי בשנת 2013 התובע לא היה צריך לטפל במנוחה "היא עשתה הכל לבד" (פרוט' 2.12.21 עמ' 66 שורה 27). היא לא נזקקה לטיפולים רפואיים (פרוט' שם עמ' 67 שורה 1).

מר ב. העיד כי המנוחה הלכה לרופא בא. לבד (פרוט' 2.12.21 עמ' 71 שורות 19-20).

הגב' א.ר. אחות המנוחה העידה כי המנוחה היתה עצמאית (פרוט' 18.7.22 עמ' 110 ש' 24-25, 111 ש' 19-20).

18.תלות וסיוע - מבחן זה מתמקד בשאלה אם הקשר בין המצווה לנהנה התבסס על מתן סיוע מצד הנהנה למצווה שנזקק לו. ככל שהנהנה היה זה שסייע למצווה להתגבר על קשייו ומגבלותיו וככל שהיה הוא היחיד שסייע למצווה בכל צרכיו, תתחזק הנטייה לקבוע תלות.

התרשמתי כי התובע סייע רבות למנוחה לאחר עריכת הצוואה, טיפל בה היטב ובמסירות ודאג לצרכיה. הסיוע והטיפול של התובע ואשתו במנוחה היה בדאגה לארוחות, לקיחה לטיפולים, הגעה מדי יום לבדוק ש"הכל בסדר" ושהמנוחה אינה זקוקה לדבר, לא מצאתי במכלול הראיות שהונחו לפני כי המנוחה היתה תלויה בו באופן המשליך על כשירות הצוואה. התרשמתי כי התובע דאג וטיפל באמו, המתגוררת בבית סמוך לביתו, במסירות ובכבוד. התרשמתי כי מעבר לתובע גם אחיה של המנוחה, אחיינים ובתו של הנתבע היו בקשר עמה ודאגו לה ככל שנדרש.

 

19.קשרי המצווה עם אחרים - על פי מבחן זה, ככל שיתברר כי בתקופה הרלוונטית למועד עריכת הצוואה היה המצווה מנותק מאנשים אחרים או שקשריו עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק הנטייה לקבוע תלות המצווה בנהנה. שוכנעתי כי המנוחה היתה בקשר עם אחרים:

לעדות בתו של הנתבע הגב' מ.ע. היתה בקשר עם סבתה המנוחה "הכי הרבה", כל חייה. לעדותה בשנה האחרונה לפני פטירת המנוחה היתה מגיעה מספר פעמים בשבוע להיות עם המנוחה, חצי שעה כל פעם. "הייתי מגיעה לסבתא שלי כל הזמן ומדברת אתה על הכל" (פרוט' 2.12.21 עמ' 55 שורות 21-25). בהמשך עדותה אישרה כי הייתה מגיעה לסבתה גם בשנים 2014, 2015 ובשנת 2013 "הייתי אצלה המון" (פרוט' שם עמ' 57 שורות 4-11). העידה כי היתה בקשר טוב עם המנוחה עד יומה האחרון, יכלה לבוא מתי שרצתה והמנוחה שיתפה אותה במחשבותיה, שהתה עם המנוחה לבד (פרוט' שם עמ' 58-59).

לעדות הנתבעת - עד שנת 2012 התובע לא היה בקשר עם המנוחה ומי שטיפל במנוחה היו הנתבעים ובתו של הנתבע (פרו' 5.7.21 עמ' 23 שורות 27-30). העידה כי המנוחה נהגה, עד סמוך לפני פטירתה לפנות לנתבע 2 והיתה מגיעה לביתו. הנתבעת העידה כי היתה בקשר שוטף עם האם בשנת 2012, בשנת 2016 עברה לגור עמה (פרוט' שם עמ' 26 שורות 6-20). הנתבעת הודתה כי ניסתה להשפיע על האם לשנות מצוואתה משנת 2013 (פרוט' עמ' 27-28 שורות 30-5).

המנוחה היתה בקשר שוטף ויום יומי גם עם אחייניתה הגב' א.ב., אחייניתה הגב' צ.ד. ואחותה הגב' מ.ק. כעולה מתצהיריהן אשר לא נסתרו.

מעדות העו"ס שדה מנהלת המחלקה לשירותים בא. עלה כי המנוחה נהגה לבקר במועדון "מופת", מועדון לקשישים הפועל שלוש פעמים בשבוע בשעות הבוקר. המנוחה נהגה לפקוד את המועדון ונערכו עמה שיחות שם מטעם העו"ס (פרוט' 15.7.21 עמ' 41-42).

מר ב. העיד כי היה מגיע לבקר את אחותו המנוחה פעם בשבוע, שבועיים או חודש, ובכל פעם שהיתה מבקשת וקוראת לו היה מגיע (פרוט' 2.12.21 עמ' 71).

מהראיות והעדויות שהונחו לפני והעדויות שוכנעתי כי המנוחה היתה בקשר עם אחרים ועם הסביבה. היא לא נותקה על ידי התובע מהנתבעים, ממשפחתה המורחבת ומהסביבה.

20.נסיבות עריכת הצוואה - יש לבחון את מידת מעורבותו של הנהנה בעריכת הצוואה. גם אם מדובר במעורבות שאינה מגיעה לכדי לקיחת חלק בעריכתה שיכול ויהא בה משום ראיה להשפעה בלתי הוגנת של הנהנה על המצווה.

 

עדות עו"ד עזורי שרוני – עורך הצוואה

עוה"ד הגיש תצהיר ונחקר.

בתצהירו - הצהיר כי סמוך למועד עריכת הצוואה התקשר אליו מר ב. ואמר שאחותו רוצה לערוך צוואה וביקש שיגיע לביתה לפגישה לשמוע את רצונה.

עוה"ד הגיע לביתה ושוחח עמה, שמע ממנה על הקשיים שיש לה עם הנתבע שמתגורר לידה וכעסה על הנתבעת. המנוחה סיפרה לו שבעבר ערכה צוואה קודמת לטובת הנתבעת אך הנתבעת לא מטפלת בה ולכן אמרה לילדיה שתוריש את רכושה למי שיטפל בה.

התובע הסכים לטפל בה.

לאחר הפגישה פנה אליו מר ב. ואמר לו שמנוחה חוששת שלאחר שתערוך צוואה לטובת התובע הוא יחדל מהטיפול בה ועוה"ד הציע להוסיף סעיף בצוואה שהתובע יזכה על פי הצוואה רק אם יתקבל אישור ממי שהמנוחה סומכת עליו שאכן התובע טיפל בה. להצהרתו המנוחה אמרה לו שסומכת על מר ב. ושהוא זה שיוכל לאמת את הטיפול בה בפועל על ידי התובע.

עוה"ד תאם פגישה נוספת עם המנוחה בביתה. בפגישה השניה ביקש מהמנוחה לחזור על בקשותיה בעניין וכך עשתה, היא ביקשה לוודא שמר ב. הוא שיעיד לאחר 120 אם התובע טיפל בה כנדרש.

עוה"ד הקריא למנוחה את הצוואה, המנוחה אישרה שהצוואה תואמת את רצונה וחתמה עליה בנוכחות עוה"ד ומר ב. כעדים.

בחקירתו – חזר על תכן תצהירו, והוסיף כי את פרטי המנוחה לקח מתעודת הזהות שלה והספח, לגבי פרטי הנכס ידע את כתובת המגורים והוציא מהמחשב את פרטי הגוש והחלקה. המנוחה עצמה היא ששילמה לו על עריכת הצוואה.

בשל חשיבות הדברים תובא עדותו להלן:

"...

ש.כשהגעת לבית משה ב. היה נכון. בפעם הראשונה שאתה ציינת בתצהיר?

ת.כן

ש.היכן ישבתם?

ת.במרפסת בחוץ.

ש.מי היה נוכח בפגישה?

ת.אני והיא. מר ב. ישב בצד כזה. לא היה חלק מהשיחה. אני שמעתי ממנה את מה שהיא רוצה.

ש.האם היו אנשים נוספים שראיתי לפני כן , או אחרי זה, או במהלך הפגישה?

ת.לא זכור לי.

ש.תספר ליבת המשפט כי ציינת בתצהיר שלך מה היה בפגישה הראשונה שנפגשת מה המנוחה ביקשה ממנך או סיפרה לך?

ת.כמו שכתוב בתצהיר

ש.אני אחדד את השאלה. ציינת בס' 4 לתצהיר על קשיים שיש לה בקשר עם ילדה. איזה קשיים?

ת.כמו שכתוב שהיה ביניהם עליות ומורדות בין כולם. בין כולם. בתקופה הספציפית הזאת שרצתה לערוך את הצוואה היה נתק בינה לבין הבן ר. (הנתבע 2).

...

ש.כתבת שהנתבע 2 ניתק אותה?

ת.זה מה שהיא סיפרה

ש.מה היה הטענות שלה כלפי הנתבעת?

ת.מה שכתוב בתצהיר. התלוננה שהנתבעת לא מגיעה אליה, לא מטפלת בה, היא מעדיפה ללכת לקשישים בנתניה ולטפל בהם במקום לטפל באמא שלה

...

ש.אני אבקש תספר לבית המשפט האם ידעת מה מידת הקשר של התובע ומשפחתו עם המנוחה בתקופה שקדמה לעריכת הצוואה?

ת.אני אומר, היא אמרה שהיו בינה לבין הילדים שלה מורדות ועליות. היו כאלה שכן דיברו איתה היו כאלה שלא דיברו אותה

ש.לגבי התובע ספציפית?

ת.היו מקרים. היחסים לא היו תקינים

ש.ציינת בתצהיר שלך בתקופה ממושכת לא היו בקשר. האם התכוונת חודש חודשים שנה שנתיים או יותר מזה?

ת.ממושכת. כנראה הרבה יותר מחודש חודשיים.

ש.את מי הציעה האם שיטפל בה?

ת.מי היא הציעה?

ש.כן?

ת.אני לא יודע את מי הציעה.

ש.ז"א שהייתה בעצם אמירה כללית של המנוחה היא אמרה לך מי שיטפל בי יקבל את רכושי לאחר אריכות ימים ושנים, נכון?

ת.כן

ש.ואז הסתיימה הפגישה?

ת.אני לא יודע אם זו היתה השאלה האחרונה לגבי מי שיטפל בה ואז זה נגמר. הדברים עלו תוך כדי שיחה. היא רצתה שמי שיטפל בה או מי שיעזור לה יקבל. זה גם כתוב בתצהיר. ס' 6 כתוב.

ש.איך אדוני ידע לציין בצוואה דווקא שהתובע הוא זה שיטפל בה, אם גם בשיטתך היא בעצמה לא ידעה מי יטפל וצינה מי שיטפל בה יזכה בעזובנה לאחר אריכות ימים ושנים?

ת.היות היחסים בינה לבין התובע לא היה תקינים. אז מי שטיפל בה היה הבן הנתבע 2. הבן הנתבע 2 לא יודע בדיוק מה היה אבל הבן הנתבע 2 הפסיק לטפל בה, הפסיק את התקשורת, ניתק לה את החשמל בבית. היחסים בינה לבין התובע חזרו להיות תקינים, הוא כן טיפל בה התובע ונכון לנקודה הספציפית של עריכת הצוואה התובע הוא זה שטיפל בה.

...

ש.ואז. למה לא כתוב בצוואה שאם הנתבעת או התובע או הנתבע 2 מי שיטפל בה הוא זה שיזכה בעזבונה. הרי אני מניח שהיא אמרה לך שהיא אוהבת את הנתבע 2 אהבת עולם, גם את הנתבעת ואת התובע וכמובן שהייתה רוצה שיהיה שלום בית ביניהם?

ת.לא יודע להגדיר את האהבה בינה לבין הילדים שלה. האהבה לא היתה שמה. בין הילדים בינם לבין עצמם.. היחסים לא היו תקינים בין הילדים ואמא. עובדה טענה בנושא של הנתבעת היא כעסה שהיא לא גרה איתה בבית ולא מטפל בה ומעדיפה לטפל בקשישים שגרים ב.... בנקודת הזמן הזאת החליטה לתת לתובע כי התובע הוא זה שטיפל לבה באותה תקופה. בגלל פעם זה טיפל בה, פעם זה רב איתה אז נכנס הסעיף שהאח ב. כבנאדם נטרלי אחרי שהאמא תלך לעולמה. האח ב. ירשום את התצהיר מי באמת טיפל בה. ואם אף אחד לא טיפל בה אז היא אמרה שיתחלק בין כולם ולא יהיה זוכה ספציפי.

ש.אתה ציינת בתצהיר שלך שהמנוחה פנתה סיפרה לך סעיף 8 לתצהיר המנוחה פנתה לילדיה ואמרה שהיא תוריש את רכושה למי שיטפל בה והתובע הסכים לטפל בה?

ת.כן

ש.תראה לי איפה ציינת שהתובע טיפל בה בעבר ועל בסיס הטיפול של התובע החליטה לצוות לו ותראה לי איפה הנתבעת סירבה לטפל בה, הנתבע 2 סירב לטפל בה?

ת.זה סוג הדברים שלא כותבים בצוואה עצמה. היא החליטה להוריש לתובע כי בנקודת הזמן הזאת התובע טיפל בה. אם הוא לא היה מטפל בה כמו שאר האחים היא לא היתה מעבירה הכל אליו.

...

ש.אז למה היא נדרשת להגיד לך שמי מהילדים שיטפל בי רק הוא יזכה?

ת.היחסים ביניהם פעם התובע היה מטפל בהל, פעם הנתבע 2 היה מטפל . בנקודת זמן הזאת התובע הוא זה שטיפל בה . היא רצתה שהיה בטחון אם חלילה אחרי שנכתבה הצוואה לא טיפל בה, שיהיה לזה משמעות.

...

ש.האם שערכת את צוואה ידעת או נאמר לך ע"י מישהוא שהתובע מסכים לטפל באמא?

ת.כן

ש.ממי?

ת.מהאמא

ש.תספר לבית המשפט האם שנפגשת עם המנוחה האם היא אמרה וציינת בסעיף 8 שציינת כי המנוחה פנתה לילדך ואמרה שהיא תוריש למי שיטפל בה והתובע הסכים לטפל בה, מה המנוחה סיפרה לך על אותה שיחה עם התובע?

ת.שהוא הסכים לטפל בה.

ש.כנגד מה. כנגד זה שיטפל בה הוא יקבל את רכושה?

ת.לא כנגד מה. אף אחד מהילדים לא רצה לטפל בה. היא אמרה שפנתה לכולם והתובע היחיד שהסכים לטפל בה.

ש.האם המנוחה אמרה לך שהיה ברור גם לתובע כמו ליתר הילדים שהמנוחה אמרה להם שמי יטפל בה הוא זה שיקבל את רכושה?

ת.מה שהיא אמרה שהיא פנתה לילדים ותוריש להם למי שיטפל בה והתובע הסכים. לא הייתי בשיחה בינה לבין הילדים.

...

ש.הגעת לבית של אישה שלא התקשרה אליך להזמין אותך אלא אחיה התקשר?

ת.נכון

ש.הגעת אליה הביתה לאישה בת 78 מבוגרת. האם ביקשת איזה אישור רפואי כזה או אחר ממנה או מבני משפחתה לפני שערכת עבורה את הצוואה?

ת.לא התרשמתי שיש צורך.

...

ש.מי נתן לך את כל הפרטים לעריכת הצוואה, פרטי הת.ז. , פרטי הנכס, פרטים של הילדים?

ת.לא זוכר. אולי מהת.ז. של האמא. אולי מהספח של האמא. לא זוכר

ש.ולגבי פרטי הנכס?

ת.אפשר להיכנס לגוש חלקה

ש.לא שאלתי מה אפשר, שאלתי מה אתה עשית?

ת.אני ידעתי שהנכס נמצא ברחוב ... ודרך המחשב הוצאתי את הפרטים של הנכס את הגוש והחלקה.

...

ש.האם המנוחה סיפרה לך מי מנהל את ענייניה הכספיים?

ת.לא.

ש.האם המנוחה סיפרה לך מי מנהל את ענייניה הרפואיים?

ת.מה זה העניינים הרפואיים

ש.סיפרה לך מי קונה לך את התרופות, מי לוקח אותה?

ת.לא זוכר.

ש.סיפרת בתצהיר שלך שיצאת מהבית מהסיום הפגישה הראשונה ולאחר כמה זמן ספר לנו יצר איתך קשר מר ב., מתי זה היה, אם זה היה יום יומיים שבוע אחרי , מה הוא סיפר לך?

ת.אניח לא יודע להגיד לך בדיוק מתי יום יומיים. זה היה אחרי הפגישה, לא יודע אם זה שעה או יום אחרי. ב. התקשר ואמר שאחותו חוששת איך היא יכולה להבטיח שהתובע ימשיך לטפל בה. אז אמרתי שאנחנו נכניס סעיף לצוואה שהוא בנאדם שלא זוכה על פי הצוואה הוא זה יכתוב במידה וזה מקובל על המנוחה. הוא יאשר אם התובע טיפל בה או הנתבע 2 או הנתבעת

ש.כמה זמן היה בין הפגישה הראשונה לבין הפגישה שחזרת עם המנוחה?

ת.ימים ספורים

ש.שתיאמת פגישה חוזרת עם המנוחה אני מניח שעשית את זה עם ב.?

ת.כן. אמרתי לו שהצוואה מוכנה ויראה מתי אני יכול לבוא לאותו להחתים אותו. הוא גם היה עד לצוואה. אני חייב לתאם את זה.

...

ש.הגעת לבית. שוב פעם איפה ישבתם?

ת.במרפסת

ש.מי נכח בפגישה?

ת.אני המנוחה וב.

ש.מה היה בפגישה?

ת.ישבנו במרפסת אני והמנוחה הסברתי לה מה כתוב בצוואה, הקראתי לה את הצוואה, אמרתי לה אם זה מקובל עליך, ענתה לי שכן. שאלתי אם יש משהוא שהיא רוצה לשנות או משהוא לא בסדר היא אמרה לא.

שואז מה היה?

ת.החתמתי אותה על הצוואה.

ש.איפה העד בזמן הזה?

ת.במרפסת

ש.היה נוכח?

ת.כן

ש.האם לפני שהגעת לפגישה שלחת למר ב. מהצוואה שיעיין בה?

ת.לא זוכר. אבל אני לא נוהג לעשות דברים כאלה.

...

ש.מי שילם לך על עריכת הצוואה?

ת.הנתבעת. לא הנתבעת. המנוחה.

ש.אם אני אומר לך שהמנוחה לא ניהלה את הכספים, לא היה לה כסף אפילו את הבנקט לא החזיקה ?

ת.יכול להיות שהביאו לה כסף לפני

ש.זכור לך שהמנוחה שלמה?

ת.כן. אני לוקח מהמצווה לא לוקח מאנשים אחרים"

(פרוטוקול מיום 15.7.21 עמודים 32-40).

 

עדותו של עו"ד עזורי שרוני לא נסתרה והיא מהימנה עלי במלואה.

 

21.עדות מר ב., העד לצוואה:

העיד לגבי נסיבות עריכת הצוואה כדלקמן:

"ש.ציינת, התקשרת לעו"ד עזורי ובקיש שיפגוש את אחותך לשמוע מה היא רוצה. עו"ד עזורי תיאם איתך את ההגעה לבית של המנוחה?

ת.כן. כי הייתי צריך לקבוע עם המנוחה יוחד.

ש. מה היה בפגישה הראשונה שלכם עם המנוחה.

ת. ישבנו. שמענו שרוצה לעשות צוואה. מה היא רוצה לעשות בצוואה, ואז הוא אמר שהוא ידבר איתה , דיברנו רבע שעה עשרים דקות ואז אמר שהוא יבצע מה שהיא אומרת ויבוא ויקריא לה את זה. לשאלת בית המשפט, אני הייתי נוכח כל זמן הפגישה.

ש. כשישבתם מה המנוחה ביקשה?

ת. דיברה על הכסף, על הבית.

ש. ישבת ושמעת את המנוחה מדברת עם העו"ד. מה אמרה לו?

ת .שהיא רוצה לעשות צוואה. להעניק את הבית לתובע, אמרה על הכספים, על הבית, זה מה שאמרה לו. אני רוצה כך וכך, היא שאלה איך היא יודעת שהתובע יטפל בה, אמרתי שאני אשגיח על זה ואתן תצהיר אם טיפל בה באמת או לא, ואז העו"ד אישר שזה אפשרי וזהו. הוא הכין את הצוואה, הקריא אותה אחרי שבוע בערך ,חתמנו וזהו.

ש. אני מפנה לעדות של עו"ד שרוני. הוא אומר שכשהוא שאל את המנוחה מה רוצה שיהיה בצוואה, היא אמרה שהיא רוצה שמי שמטפל בה יקבל את הבית שלה. היא לא ציינה את התובע ספציפית. האם זכור לך דבר כזה?

ת .לא זכור לי.

ש. מה כן זכור לך?

ת. היא ביקשה את הבית והכספים, שהתובע יקבל, כי הוא זה שיטפל בה. הם לא הסכימו לטפל בה ולכן ציוותה לתובע.

ש. כשאתה מדבר ברבים, מי זה החלטנו?

ת. אני והמנוחה. ההחלטה היא שלה בסוף.

ש. אמרת שהתובע לא ידע על הכוונות של אמא שלו להוריש לו את הבית כנגד הטיפול, לפחות לא עד הצוואה. לא ידע על הצוואה.

ת. אני לא יודע אם הוא שמע מהנתבעת או הנתבע 2 שהיו באים, כל הזמן הם היו צועקים בחוץ ברחוב, חתמת לו, שיטפל בך. כל הזמן.

...

ש.הפניתי שאלה לעו"ד שרוני, האם המנוחה אמרה לך שהיה ברור לתובע מול יתר הילדים שהמנוחה אמרה להם שמי שיטפל בה הוא זה שיקבל את הירושה. הוא ענה, מה שהיא אמרה שהיא פנתה לילדים ותוריש להם למי שיטפל בה והתובע הסכים. היית נוכח באותה ישיבה. זה היה או לא היה?

ת. לא היה דבר כזה. היא אמרה לעו"ד שמי שיטפל בה יקבל את הבית. אני לא שמעתי שהמנוחה אמרה שהתובע הסכים.

ש. מי מסר לעו"ד שרוני את כל הפרטים שיש היום בצוואה, מי מסר לו את הפרטים לעו"ד שרוני שבאמצעותם הוא רשם את הצוואה,

ת. לא ידוע לי. לא זכור לי שאני הבאתי לו מסמך כזה.

ש. אז מי כן?

ת.לא יודע. תשאל אותו.

ש. האם עו"ד שרוני דיבר עם מישהו בנוגע לצוואה חוץ ממך?

ת. אני לא יודע.

ש. למה פנית לעו"ד שרוני?

ת. כי הוא היה עורך דין,

ש. אתה מכיר אותו אישית?

ת. אני מכיר אותו, אבל אנחנו לא חברים.

ש. האם המנוחה מסרה את כל הפרטים לעו"ד שרוני מה למסור בצוואה?

ת. כן.

ש. היא אמרה מה היא רוצה?

ת. כן.

ש. מי נתן את כל הפרטים לעו"ד שרוני?

ת. לא יודע. תשאל אותה.

...

ש. איך ידע עו"ד שרוני שיש צוואה קודמת?

ת. אמרתי לו שיש צוואה קודמת.

ש. איך הוא ידע לציין מה התאריך שלה?

ת. אני לא יודע.

ש. אחרי כמה זמן הוא הגיע כדי להחתים את המנוחה על הצוואה?

ת. שבוע, שבועיים, בערך.

ש. תיאם איתך את הביקור?

ת. כן. כי אני צריך לקבוע עם אחותי.

ש.היה עוד מישהו נוכח בבית כשהגעתם.

ת. לא.

ש. איפה ישבתם?

ת. במרפסת.

ש. מה היה?

ת. הוא הקריא לה את הצוואה, שאל אותה אם היא מבינה על מה היא חותמת. שאל אותה על הצוואה בדיוק, היא אמרה שהיא מסכימה וחתמה על הצוואה, אני חתמתי גם."

(פרוטוקול 2.12.21 עמ' 80-83).

 

מהעדויות שוכנעתי כי הצוואה נערכה על יסוד דברים שאמרה המנוחה עצמה ומיוזמתה לעוה"ד עזורי, עליהם חזרה באזניו בשתי הפגישות שנערכו, ללא כל השפעה בלתי הוגנת. עדות עו"ד עוזרי וכן עדות מר ב. אינן סותרות ומהימנות עלי.

 

22.עוד לעדותו של מר ב. –

עד שנת 2013 הנתבע 2 הוא שטיפל במנוחה, לקח אותה לבדיקות והיה ברשותו כרטיס אשראי של המנוחה. לאחר שהחשבון נכנס ליתרת חובה, הוא והמנוחה הלכו לבנק וביטלו את הכרטיס. מאותה נקודה הודיע הנתבע 2 כי מפסיק לטפל באם ואז פנה לתובע שהסכים לקבל עליו את הטיפול באם לאחר שידע שהן הנתבעת והן הנתבע 2 לא יתערבו בטיפול. לאחר ביטול כרטיס האשראי הנתבע 2 ניתק את האם מהחשמל שהיה מחובר לביתו. התובע שהה בחופשה באילת ומר ב. חיבר את החשמל בבית האם לביתו של התובע בהסכמתו.

לעדותו, אחותו המנוחה אמרה לו שתעביר את הבית לתובע כיוון שהנתבעים לא מטפלים בה. מר ב. פנה לנתבעים ואמר להם שיטפלו באם, באותה תקופה התובע לא רצה להכנס לטיפול באם כאשר הנתבעים היו ברקע. הנתבעים אמרו לו שלא מעניין אותם ושהאם תעשה מה שרוצה, ואז שוב פנה לתובע ושכנע אותו ואת אשתו לטפל באם ולדאוג לה, כשהנתבעים לא מתערבים בטיפול. לדבריו התובע לא שמע על הצוואה ממנו אלא מהנתבעים לאחר עריכתה (פרוט' 2.12.21 עמ' 70-79).

חקירתו של מר ב. היתה ארוכה ונמשכה כשעה וחצי, העד ענה על כל השאלות באופן ענייני וקוהרנטי. העד העיד ברוגע חרף שאלות שנשאלו לעיתים בהרמת קול. העד חזר ונשאל מספר פעמים אותן שאלות ותשובותיו היו עקביות.

עדותו של מר ב. היתה מהימנה עלי במלואה.

יצויין כי מר ב. לא נחקר על תצהירו בדבר הטיפול של התובע במנוחה עד יומה האחרון. תצהירו כי התובע טיפל במנוחה עד יומה האחרון בצורה טובה, ראויה ומכובדת לא נסתר ומקיים את רצון המנוחה בצוואה.

 

נדחית טענת הנתבעת לפסלות הצוואה מכח סעיף 28(ב) לחוק הירושה

23.סעיף 28(ב) לחוק הירושה קובע כי הוראת צוואה התולה תוקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה – בטלה.

המנוחה ציוותה בצוואתה את כל רכושה לתובע (סעיפים 3.2 ו-3.3 בצוואה).

המנוחה קבעה את זהות היורש על פי רצונה ואת היקף זכייתו בכל עיזבונה, על פי רצונה.

המנוחה התנתה את זכיית התובע בכך שיטפל בה בצורה טובה ראויה ומכובדת עד יום מותה. לצורך כך קבעה כי יוגש תצהיר כדין חתום על ידי מר ב. בו יאשר כי התובע טיפל בה בצורה טובה, ראויה ומכובדת (סעיף 3.4 בצוואה).

עוד קבעה המנוחה כי אם לא יצורף תצהיר כאמור יחולק עיזבונה בין שלושת ילדיה בחלקים שווים ביניהם (סעיף 4 בצוואה).

האם הצוואה כפי שנוסחה תולה את תוקפה ברצונו של מר ב.? אני מוצאת להשיב על כך בשלילה.

התנאי שקבעה המנוחה בצוואתה מותר ותקף על פי סעיף 43(א) לחוק הירושה. התנאי משקף את רצונה הברור של המנוחה לשמור על האינטרס שלה שתהיה מטופלת בצורה טובה ראויה ומכבדת. המכשיר שקבעה המנוחה על מנת לוודא קיום התנאי הנו בתצהיר מר ב..

קיומו של התנאי אשר אין בו כל פגם נוגע לזכיית התובע בלבד, ולא לתוקפה של הצוואה. אין בו כדי לתלות את תוקפה של הצוואה ברצונו של מר ב..

מתוך כך נדחית הטענה.

 

עדויות ומסמכים נוספים -

24.מסמכים מתיק הרווחה בעניין המנוחה

המסמך המהותי הרלוונטי למועד עריכת צוואת 2013 הנו פניה של העו"ס וינגרד אשר טיפלה במנוחה ברווחה יחד עם העו"ס ציפי שדה מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בא., למפקחת השירות לזקן במשרד הרווחה מיום 1.7.13.

בפניה זו תואר הרכב המשפחה.

נרשם כי בשנים האחרונות יש סכסוך במשפחה בשאלות כספים וירושה של האם כשכל אחד מנסה להשפיע על האם להיות מיופה כח בחשבונה ולקבל את חלקה בבית. לוקחים חלק בסכסוך גם שני אחיה העומדים לצד התובע וטוענים כי הנתבעים מזניחים את האם ואינם דואגים לצרכים בסיסיים עבורה.

נרשם:

"משך השנים המנוחה משנה עמדתה חדשות לבקרים וכשבוחרת באחד מילדיה לנהל את ענייניה, האחרים מפנים לה עורף.

...

משך השנים האב סייע לנתבעת ואף הוריש לה את חלקו בבית בו מתגוררת האם. לאחר מותו דרשה הבת מהאם להפריש לה מקצבתה את החלק שמקבלת כקצבת שארים. האם התנגדה בתמיכת בני המשפחה האחרים. לאחר סכסוכים תכופים עם האם ובני משפחה אחרים עזבה נתבעת את בית אמה.

בתקופה מסוימת לנתבע 2, הבן הצעיר, היה כרטיס אשראי לחשבון האם. הוא דאג להוצאת הקצבה מהבנק, לקניות עבורה ולתשלומים השוטפים. אחיו טענו נגדו שהוא עושה שימוש בקצבה גם לצרכיו שלו.

ראוי לציין כי בשיחות עם המנוחה היא מאוד מודעת למצב. היתה רוצה לראות מערכת יחסים טובה בינה לבין כל ילדיה ובינם לבין עצמם.

...

המנוחה מרגישה בודדה למרות המגורים הסמוכים לשני ילדיה...

מהכרות עם בני המשפחה ומהמידע שהוצג בפנינו בשיחות עמם נראה כי כל אחד מהילדים מתנה טיפול באם בקבלת חלק מרכושה או מכספה. קיימת התערבות של שניים מאחיה של המנוחה שתורמים לליבוי הסכסוך. המנוחה משנה עמדתה תכופות בהתאם ללחצים מאוד מושפעת מהסכסוך ומצב רוחה ירוד. עם זאת נראה כי המנוחה מקבלת החלטות מתוך מודעות והבנה. בשיחה אחרונה עמה אמרה את הדברים שלהלן: אני מצווה את חלקי בבית למי שמטפל בי, חתמתי על צוואה בה חלקי בבית ינתן לתובע, בני, והצוואה מותנית בכך שיטפל בי, אם לא יעשה כן אשנה את הצוואה"

 

25.עדות הגב' ציפי שדה, מנהלת מחלקת הרווחה בא. 

לעדותה, בכל הפגישות עם המנוחה היתה מתמצאת ומבינה את הסיטואציה. בחודש 7/2013 פנו לשירות לזקן במשרד הרווחה להתייעצות כמפורט במסמך מיום 1.7.13 המדבר בעד עצמו.

העידה כי כל שרצתה המנוחה היה שקט ושיטפלו בה. היא שינתה את עמדתה חדשות לבקרים. העו"ס המטפלות היו מגיעות לביתה של המנוחה ובכל פעם היה מישהו שהאזין ולכן החליטו להפגש אתה במועדון "מופת" אליו היתה מגיעה המנוחה (פרוטוקול 15.7.21 עמ' 41-42).

לעדותה, היו מגיעות תלונות מרובות לרווחה בעניינה של המנוחה במסמכים אנונימיים, בעיקר על התפקוד של הנתבעת והנתבע כלפי המנוחה. לגבי הנתבע הטענה העיקרית היתה שמשתמש בכרטיס האשראי של המנוחה ומוציא כספים מחשבונה לשימוש האישי ומשפחתו.

לגבי הנתבעת הקשר שלה עם המנוחה לא היה טוב (פרוט' שם עמ' 43-44).

מעדותה עלה כי כל המשפחה, הילדים והאחים היו מעורבים בחיי המנוחה ומתערבים בחייה וכל שרצתה המנוחה היה שקט. היא רצתה לקנות את השקט בכסף. התובע לא רצה ממנה כסף ואף דאג שילדיו יחזירו כסף שהמנוחה נתנה להם במתנה. לעדותה אמר שיטפל במנוחה תמורת צוואה. הוא טיפל במנוחה במסירות ובאהבה אבל התנאי שיירשם בצוואה (פרוט' עמ' 46-47).

עוד העידה כי להתרשמותה "היה חוסר אונים. היה לחץ. יחד עם זה היתה צלולה לא יכולתי להגיד שהיא צריכה אפוט' (פרוט' שם עמ' 47 שורה 24).

ובהמשך ביחס לפניה לשירות לזקן: "האינטנסיביות סביבה. לא היה לה שקט. תחושה של מחול שדים. באנו וראינו הרבה. היינו לפחות פעמיים בשבוע בבית הקשיש. אנחנו פנינו לצורך שאלתנו מה ניתן לעשות מעבר לזה. אולי יש מעורבות שאנחנו לא רואים וקיבלנו תשובה שאין פה עניין פלילי ונבדוק אפשרות שיהיה לה עובד זר ואם צריך למנות אפוט' אבל לא היה צורך למנות כי היא היתה צלולה" (פרוט' שם עמ' 48 שורות 1-4).

 

26.עדות הנתבע

בחקירתו העיד כי חתם על תצהירו בפני ב"כ הנתבעת, דבר שב"כ הנתבעת הכחיש מכל וכל. כאשר הופנה לשם עוה"ד שאימתה את תצהירו הצהיר שלא זכור לו שחתם לפניה ועמד על כך שחתם בפני ב"כ הנתבעת. גם לאחר שהוצגה לו חתימתו שאומתה על ידי עו"ד אחרת אמר שלא חתם לפניה ולא היה לו הסבר (פרוט' 2.12.21 עמ' 61-62).

הנתבע אישר כי המנוחה היתה מחוברת לחשמל מביתו, לטענתו גבה ממנה 10% מהסכום החודשי. עדותו סותרת את הרשום במסמכי הרווחה (גיליון טיפול מיום 5.9.11) שם אמר כי עלות החשמל מתחלקת חצי-חצי בינו לבין האם. לאחר שאומת עם דבריו לעו"ס השיב כי היה גובה ממנה 10% אבל האם היתה נותנת לו יותר (פרוט' שם עמ' 63).

הנתבע אישר כי לאחר שנודע לו שהאם ערכה צוואה לטובת התובע, ניתק את האם מהחשמל אליו היתה מחוברת דרך ביתו.

הצהיר כי הנתבעת לא היתה מטפלת כלל באם המנוחה אלא הוא טיפל בה, על שהתובע נכנס לתמונה בשנת 2013 ואז ניתק הנתבע קשר עם האם (עמ' 64-65).

הצהיר כי שנה לאחר עריכת הצוואה שאל את אמו מדוע ציוותה לתובע, והסבירה לו כדי שיטפל בה (פרוט' עמ' 66 שורות 8-16).

יצויין כי לאחר שהסתיימה עדותו הנתבע יצא מהאולם ולא חזר, הנתבע בחר שלא להגיש סיכומים מטעמו.

 

27.עדות הגב' א. ב. – אחיינית של המנוחה

כעולה מתצהירה – היתה קרובה למנוחה והמנוחה היתה מתקשרת אליה "על כל דבר קטן שקורה". עד לימיה האחרונים של המנוחה היא זכרה את מספר הטלפון שלה;

הנתבעים הציבו למנוחה תנאים כספיים שתתן להם כספים לקייטנה של הילדים, לכסות מינוס בבנק והמנוחה חששה מהם ושתקה;

הנתבעת היתה משפילה את המנוחה והתעללה בה מילולית בשמות גנאי. לפני אשפוזה האחרון ביקשה המנוחה מהעדה להתלוות אליה למשטרה כדי להרחיק את הנתבעת, המנוחה היתה אומללה מהתנהגות הנתבעת כחפיה ומפוחדת ממנה;

המנוחה אמרה לה מספר פעמים שתתן את חלקה בבית למי שיטפל בה;

המנוחה היתה צלולה עד אשפוזה האחרון, ממוקדת ומבינה כל מה שהתרחש סביבה;

מהרגע שהתובע לקח על עצמו את הטיפול במנוחה עשה זאת במסירות רבה וברגישות לצרכיה, היה מבקרת אותה במועדון, זמין לכל דבר שנדרשה לו מדי יום, המנוחה סיפרה לה שהתובע ואשתו מפנקים אותה, מארחים אותה, מבשלים עבורה, היתה הולכת אליהם לארוחות שבת;

התובע ואשתו היו מעדכנים את המשפחה על מצבה של המנוחה, התייעצו עם העו"ס, לקחו אותה לכל הבדיקות שנדרשה.

ב"כ הנתבעת ויתר על חקירתה הנגדית של העדה מבלי להודות באמור בתצהיר.

האמור בתצהיר לא נסתר.

 

28.עדות הגב' מ.ק., אחותה של המנוחה

כעולה מתצהירה – לאורך השנים התגוררה סמוך למנוחה, נפגשה ודיברה עמה באופן יום יומי;

המנוחה היתה מגיעה למועדון שגם העדה היתה הולכת אליו שלוש פעמים בשבוע;

הנתבעת היתה מקללת וצועקת על המנוחה עד שהמנוחה ביקשה שיקחו אותה ממנה;

המנוחה סיפרה לה שהנתבעת והנתבע 2 היו לוקחים אותה לבנק ולוקחים לה כסף;

המנוחה סיפרה לה שהתובע ורעייתו מטפלים בה, התובע מגיע כל ערב לבדוק לשלומה ולראות שהכל בסדר, סיפרה לה תמיד שהתובע ואשתו דואגים לה לארוחות מסודרות, בדיקות וטיפולים רפואיים;

המנוחה אמרה שתתן את ביתה למי שיטפל בה, לאחר שראתה איך התובע ואשתו מטפלים בה אמרה שמגיע להם לקבל את חלקה בבית;

התובע לקח על עצמו את השבעה וכלם היו אצלו בבית לחלוק כבוד אחרון למנוחה למרות שראוי היה שיהיו בביתה.

ב"כ הנתבעת ויתר על חקירתה הנגדית מבלי להודות באמור בתצהיר.

האמור בתצהיר לא נסתר.

 

29.עדות צ.ד., אחיינית של המנוחה

כעולה מתצהירה – נכחה במספר ביקורים של הנתבעת אצל המנוחה שהיתה אומרת למנוחה שתמרר לה את החיים, היתה נכנסת בטריקת דלת, צועקת ומקללת את המנוחה;

בשלב מסוים המנוחה אמרה שצריכה שמישהו יטפל בה ואשתו של התובע טיפלה בה מעולה, ברוגע, בשקט, בכבוד ובאהבה;

לעדותה שמעה את אשת התובע מציעה למנוחה לגור אתם אך המנוחה העדיפה להשאר בביתה;

המנוחה סיפרה לה שאשת התובע מכינה לה ארוחות;

היתה נוכחת גם באחד מביקורי העו"ס אצל המנוחה ושמעה את המנוחה אומרת לעו"ס שלא רוצה לראות את הנתבעת בביתה, שהיא גורמת לה להיות חולה;

התובע ואשתו העניקו למנוחה טוב ואהבה בשנותיה האחרונות.

ב"כ הנתבעת ויתר על חקירתה הנגדית מבלי להודות באמור בתצהיר.

האמור בתצהיר לא נסתר

 

30.עדות התובע

התובע הסביר בעדותו מדוע לא טיפל במנוחה עד חודש יולי 2013 (פרוט' 23.3.22 עמ' 95):

"ת.הילדים של לא באו לאמא שלי הו אומר שלא טיפלתי לא יכולתנו להגיע לשם כל זמן שהנתבעת והנתבע 2 נכחו שם כי הם עשו פרובוקציות, ניסו לסבך, היינו מגיעים, אתם רוצים רק את זה, כל היום צעקות, רצינו את השקט הזה, ניגשנו כשהם לא היו נמצאים.

...

ש.  בסעיף 3 אתה מציין שהיית עד ליחסים הקשים בין האחים שלך לבין ההורים. בכמה שנים ראית את זה?

ת.   ב-2005 הנתבעת היתה גם בצוואה כי אני קרוב לאמא שלי וראיתי שהיא היתה נוכחת בצוואה. מאז התקופה שלה, כל הזמן שהיא היתה שם אנחנו קרובים, מה זה עד? אני שומע. החלון שלי... הנתבע 2 והנתבעת כל הזמן היו רבים, חוזרים, רבים, חוזרים, הנתבעת והנתבע 2 היו רבים וחוזרים, היא היתה לוקחת את הכרטיס חודש הוא היה... אני הייתי שומע כל הזמן צעקות וריבים בין הנתבעת לאימי והנתבע 2. היה שם בלגן. לא רצינו להכנס לזה.

ש. מה עשית עם זה?

ת. לא יכולתי לעשות כלום כי אמא שלי היתה כנועה לה. היא היתה מתעללת. חברה תקשיבו אתם לא יודעםי הייתי נוכח 24/7 גם בתקופה שלה וגם ב-3 שנים שטיפלתי באמא שלי היא היתה מתעללת, העוזרות סיפרו לי. הן היו מתעללים בה מילולית, כספית, הנתבעת ונתבע 2"

 

התובע הכחיש שידע על הצוואה טרם חתימתה או כי התנה את הטיפול באם בכך שתוריש לו את רכושה (פרוט' שם עמ' 99 שורות 14-18). עדותו בעניין תואמת את עדותו של מר ב..

 

אשר לנסיבות מחודש יולי 2013 והטיפול באם מאילך העיד:

"ת. אנחנו טיפלנו באמא שלנו כבר לפני כי הנתבעת היתה ב... ולא היתה בא. והגיע רק ב-28 לחודש לגנוב כסף. היא אמרה בעדות שלה שהיתה ב.... כשבימש שאל את הנתבעת בעדות שלה היא אמרה שהיתה ב.... ביולי 2013 זה מה שהיה, כי מר ב. בא, הלך אליהם בתקופה הזו, אמר להם לא יודע מה, וקיבלנו את האחריות לטפל בה בלבד. אנחנו טיפלנו בה כל הזמן היתה תקופה שהנתבעת לא היתה.

ש.מפנה לתשובת אשתך לשאלה מהקרה ביולי 2013 והיא משיבה קצת לפני יולי 2013 מר ב. הגיע אלינו הביתה וכו'. מה קרה באותה תקופה בשונה מפעמים קודמות כי אמרת שראית את ההתעללות הרבה שנים?

ת.כי פה ביקשו מאתנו, מר ב., בזמנו אז.

ש.מפנה אותך לשאלה נוספת ששאלתי אותה. אשתך סיפרה שיש לה אהבה מאד גדולה לתיעוד, היא אוהבת לרשום ביומן, היא הציגה יומנים כשבמקרה היומן התחיל באוג' 2013 ושם כתוב על דברים שקרו ביולי 2013. ראית את היומן?

ת.לא ראיתי. אבל אשתי יסודית ובגלל שיש לי אח ואחות הנתבעת והנתבע 2 שאי אפשר לסמוך עליהם. אני לא יודע מה היא עושה יש לה את התיעודים שלה.

ש.מפנה אותך ליומן שלה שבו כתוב שבתאריך 14.7.13 עד 19.7.13 הייתם במלון באילת וב-18 יום לפני שחזרתם ניתק הנתבע 2 את החשמל בבית של אמא, מה היה?

ת.  יצאנו לאילת, אני ואשתי, סוף סוף יצאנו לחופשה שהיינו צריכים לצאת. נתנו לא.ר. ולשמור על אימי בתשלום וביום חמישי מר ב. מתקשר אלי ניתקו את החשמל. מה עושים? אמרתי לו אין בעיה, לך אלי הביתה, קח כבלים וסדר פרוביזורית עד שאגיע ואסדר את החשמל. אז היא תיעדה את זה, מה הקשר?

ש.  זו הפעם היחידה שהנתבע 2 ניתק את החשמל?

ת.  כן. אז אני חיברתי אותה מאצלי.

ש. מפנה אותך מסעיף 31 בתצהירך, דרך אגב הגירסה שאתה אומר בסעיף 31 היא הגירסה שאמרו גם ב., אשתך, כל העדים שלך, קרא והגד האם זו באמת הגירסה שלך ומה שכתוב פה אמת?

ת.  (מעיין) אמרתי לך את זה כרגע. מה שכתוב כתוב. כן. אני מאשר. אני לא רוצה לשנות.

ש.כתוב פה בסעיף 35 אחרי סיפור הניתוק והחיבור וכו'. תסביר לי איך מה שאתה כתבת בסעיף 35 מסתדר עם כל מה שסיפרת פה?

ת.זה שכתוב מצווה לי את הבית צריך להיות כתוב פה תצווה וחוץ מזה זה לא היה כרוך. זה שזה מה שכתוב לא אומר שזה נכון, לא ביקשתי את הבית, לא ביקשתי לעשות צוואה, באתי לטפל באמא שלי. לא ביקשתי בית, צוואה

ש.אתה מספר שאחרי הניתוק של החשמל מהבית ושסידרת לה את החשמל כשחזרת הם הלכו, כלומר ב. ואמא, ורשמו צוואה כפי שנרשמה. שאלתי אותך אם זה נכון א לא?

ת.אני לא זוכר דבר כזה, לא שייך לצוואה ולא כלום. אני לא שייך לצוואה בכלל. צריך להיות כתוב תצווה, שאמא תצווה. יש הבדל בין תצווה לבין זה.

ש.מפנה לסעיף 39, אתה אומר שמהרגע שאתה נכנסת עם א. לקחת אחריות על הטיפול במנוחה מיולי 2013 אמא התחילה לפרוח, קיבלה ביטחון, העזה לומר את דעתה וכו', ספר לי במה זה בא לידי ביטוי שהיא קיבלה בטחון ?

ת.קיבלנו את אמא שלי מדוכדכת לגמרי עם כדורים שהיא הכניסה לה של פסיכיאטרי כל מיני כדורים שלא היו צריכים להיות ואני הורדתי דרך הרופא שלי. ומה זה התחילה לפרוח. לא בפתאומיות. היא התחילה לאט לאט להרגיש בטחון היינו לוקחים אותה לקניות, לבתי מלון.

ש.איך היה מצבה הרפואי?

ת.כשקיבלנו אותה מצבה היה מדוכדך ואז התחלנו להחזיר אותה אבל זה לא מהיום למחר, זה תהליך, היא היתה הולכת לרופא, היינו שולים אותה לכל מיני גורמים אבל זה לא בפתאומיות שמעכשיו לעכשיו היא כבר פורחת. היא היתה, ממש סבלה מהם, הייתי עד לסיטואציה שהיא היתה דוחפת אותה לאוטו לקחת אותה לבנק. יש הרבה דברים, הייתי 24/7. היא לקחה רכב מושכר לקחת אותה לבנק.

ש.ביולי 2013, ממש בחודש שבו אתם התחלתם לקחת אחריות לטענתך כתוב באישור הרפואי שהיא הגיעה לרופא בגלל ירידה במצב רוח. ככה היא היתה ביולי 2013, אח"כ ב-2.10.13 תקריא מה אומר הרופא שלה דר ברוך עובדיה עליה.

ת."יש ירידה בתפקוד כללי, סחרחורות, תחושה כללית נפילות חוזרות זקוקה לעזרה לקום לאחרונה בריחת שתן ואירוע אחד של בריחת צואה.

ש.מי מטפל בה לטענתך?

ת. אנחנו. לאמא שלי היתה בעיה בכבד, שחמת. טיפלנו בה ולקחנו אותה לרופאים והדר עובדיה אמרה שנתבעת לא טיפלה בה והזניחה ואתה ולא הביאה אותה לטיפול. אנו טיפלנו בה, היו לה סחרחורות וזה זה לא מהיום למחר היא בריאה אבל במשך הזמן היא פרחה, חזרה לעצמה, היתה עצמאית, הלכה למועדונית לבד, היתה ישנה אצלי, אז מה את הרוצה? תסתכל מה היה בהמשך.

ש.שנה לאחר מזה ב-2014 היא היתה בביקור ב-5.2.14, מפנה לדיווח הרופא. "יש ירידה במצב רוח, מתלוננת כי רע לה, בוכה". ב-9.1.15 היא מגיעה שוב לביקור אצל הרופא ומתלוננת על חוסר מצב רוח.

ת.האישה הזאת סבלה כל כך מהם. חוץ מזה יש לנו תיעודים רפואיים תראו מה עשינו למענה. איך היא טופלה ותעשו השוואות בין מסמך זה למסמכים שקיימים אצלנו. יש לנו ספר. אז מה הוא מספר לי שהיא מדוכדכת? נכון, היא היתה הולכת לרופא לפעמים כשהיא רצתה אמרתי לה לכי דברי איתו. שתתפרק, זה חלק מהבריאות שלה. היא היתה אצלנו שנים, עצמאית, הכל עושה לבד.

 

עדותו של התובע מהימנה עלי. התרשמתי כי הדברים נאמרו על ידו מדם ליבו, עדותו היתה עקבית ושוטפת ואני מקבלת אותה במלואה.

 

31.עדות הגב' א.ע., אשת התובע

העידה כי משך כל השנים היתה עדה לדברים מזעזעים במשפחה (כלשונה), ביקשה לשמור על מערכת יחסים תקינה עם התובע ומשפחתם הגרעינית ולכן העדיפה להתרחק הגם שגרו סמוך לבית המנוחה.

העידה כי בכל פעם שהתובע היה מנסה לגונן על המנוחה מפני הנתבעים, הייתה מקבלת איומים מצד הנתבעים.

המנוחה היתה פונה אליה ובוכה, והעדה הסבירה לה שלא יוכלו לעזור לה אם לא תבוא אתם יד ביד.

אשר לשינוי בשנת 2013 העידה –

"ש.אמרת שביולי 2013 לקחתם על עצמכם את הטיפול במנוחה. מה קרה ביולי 2013 שבמועד הזה החלטתם לקחת על עצמכם את הטיפול במנוחה?

ת.קצת לפני יולי 2013 ב. הגיע אלינו הביתה וביקש מהתובע לטפל באמא שלו. אני התערבתי כי הוא שאל גם אותי ואמרתי אני לא כל כך רוצה להיכנס למשפחה הזאת כי אני רוצה שקט. אני מוכנה שחמותי תבוא אלי והיא באה אלי כל השנים אבל בלי טיפול צמוד ואחריות שהיא כולה עלי ועל התובע וגם שהדודה לא נתנה לנו את האפשרות לטפל בה כל השנים שהתעללו בה אז לא יכולנו להרגיש ממש מחויבים לה כי אם הי אלא תיתן לי גיבוי מלא לא אוכל למשל להתקשר למשטרה ולטפל בה. אמרתי לב. חד משמעית אם היא רוצה שנטפל בה וזה בהסכמה שלה בתנאי שאתם המשפחה המורחבת תהיו צמודים כלומר אתה וא.מ.. בתנאי שאתם אתנו. ושגם הכסף לא יהיה אצלנו. לא רוצה לגעת בשום כסף. זה יהיה אצל הדודה או אצל ב.. שמישהו ינהל שם את הכספים וייתן לנו רק את הצרכים שלה.

ש.מדוע אם התמלאו שני התנאים האלה למה עמד הצורך שאתם תרשו את החלק בבית אם הצוואה לא היתה רלבנטית אליכם?

ת.לא ידעתי שום דבר מענין הירושה.

ש.כשאתם ביולי לקחתם על עצמכם את האחריות לטענתך לטיפול במנוחה וכל מה שהי החשוב לכם זה שני התנאים מדוע היה צריך שתהיה צוואה שבה היא מורישה לכם את כל הרכוש שלה?

ת.לא ידוע לנו בכלל מענין הצוואה. זה לא היה תנאי. חד משמעית.

ש.אז את טוענת שדווקא ביולי כשלקחתם את האחריות לא ידעת בכלל על הצוואה?

ת.כלום.

ש.את מדברת בשמך או בשמך וגם בשם התובע?

ת.אני מדברת עלי. גם התובע לא ידע שום דבר. אני אומרת את זה בוודאות."

(פרוט' 2.12.21 עמ' 87-88 שורות 18-8)

 

העדה הצהירה כי ניהלה יומן אישי עם תיעוד של כל מה שקרה ממועד לקיחת האחריות על הטיפול במנוחה ביולי 2013 וסרקה העמודים עד למועד פטירת המנוחה (צורפו ביום 8.2.22).

עדותה מהימנה עלי ולא נסתרה.

מהימנים עלי הסבריה מדוע לא טיפולו במנוחה כל השנים כאשר היתה מעורבות גדולה מצד הנתבעים, ומהימנה עלי עדותה לעניין הטיפול המסור במנוחה מחודש יולי 2013 עד פטירתה.

 

32.עדות הגב' א.ר. – אחות המנוחה מאב

העידה כי כאשר המנוחה ראתה שהנתבעים לא מטפלים בה ורק רוצים את כספה, רצתה שהתובע יטפל בה והאחים פנו אליו ואל אשתו. קודם לכן הנתבעים השתלטו על המנוחה.

מאז המנוחה היתה אומרת לתובע ואשתו מה היא צריכה ומה שביקשה קנו לה (פרוט' 18.7.22 עמ' 111-113). לאחר שהתובע החל לטפל במנוחה היה מצבה טוב, היא היתה מאושרת (פרוט' של עמ' 114).

עדותה לא נסתרה.

 

סיכומם של דברים ומסקנות

33.שוכנעתי כי הדבר שהיה חשוב להורים המנוחים שיטופלו בכבוד עד סוף ימיהם ושילדיהם או מי מהם ידאגו למחסורם והטיפול בהם. בצוואתם ההדדית העניקו לנתבעת את זכויותיהם בבית בא. בהבטחתה לטפל באב (דוח רווחה 30.5.12).

התרשמתי כי הנתבעת לא טיפלה במסירות בהורים, והתנתה את הטיפול באם בקבלת תשלום (דוח רווחה 9.11). הנתבעת לא הכחישה זאת בחקירתה הנגדית (פרוט' 5.7.21 עמ' 29-30). הנתבעים היו רבים ביניהם מי ישתמש בכרטיס האשראי של האם. בשנת 2011 נשלח מכתב אנונימי מעובד בנק למנהל הסניף ב... עם העתק לרווחה "ברצוני להתריע על לחץ שמופעל על הלקוחה שלכם בידי ילדיה להוצאת כרטיס אשראי..." בתקופה זו מי שטיפל במנוחה היו הנתבעים. הנתבעת נחקרה על כך ואישרה "הם כנראה חשדו במשהו ודיווחו" "כמו שכן שרואה שמכים ילד צריך לדווח" (פרוט' 5.7.21 עמ' 24 שורות 10-16).

כאשר לבסוף המנוחה סרבה לבקשת הנתבע להמשיך להחזיק בכרטיס האשראי שלה ופנתה לבנק לבטלו, ניתק לה את החשמל בבית. אז התערבו ביתר שאת אחיה של המנוחה והעבירו הטיפול בה לתובע ורעייתו אשר קיבלו על עצמם את הטיפול במנוחה.

 

34.שוכנעתי כי לאורך השנים רצונה של המנוחה, אשר היתה צלולה, להוריש לילד אשר ידאג לטפל בה. שוכנעתי כי המנוחה סבלה בשל התנהלות ילדיה, בפרט הנתבעים אשר שמו עיניהם על רכושה וניצלו את מצבה של המנוחה לשימוש בכספיה. שוכנעתי כי לאורך השנים התובע בחר שלא להתערב ביחסים בין המנוחה והנתבעים, וגם שידע כי המנוחה אינה מטופלת על ידם ונזקקת להתערבות בחייה לטובתה, בחר שלא להתערב כאשר נוכחים הנתבעים בסביבתה של המנוחה. שוכנעתי כי מהמועד שהתובע נטל על עצמו יחד עם רעייתו את הטיפול באם, טיפל בה במסירות בכבוד וכראוי עד פטירתה.

 

35.התרשמתי כי המנוחה ביקשה לשנות מצוואת 2005 בצלילות ובמודעות מלאה לטובת התובע, כפוף להמשך הטיפול בה.

שוכנעתי כי זה היה רצונה החופשי וכי היתה כשירה להחליט ולבצע פעולות משפטיות. שוכנעתי כי המנוחה בחרה לצוות לתובע ללא השפעה בלתי הוגנת מצידו עליה.

במועד עריכת הצוואה למנוחה היו קשרים עם אחרים, עם אחיה, עם הנתבעים וילדיהם ועם התובע. גם עו"ס הרווחה היתה בקשר עם המנוחה.

המנוחה היתה עצמאית ולא היתה תלויה בתובע באופן שיש בו כדי להשפיע באופן לא הוגן על רצונה החופשי.

שוכנעתי כי רצונה של המנוחה היה שיטפלו בה ככל שתזקק לעת זקנתה, ורצונה החופשי היה שהיורש שלה יהא מי שטיפל בה עד יום מותה – התובע.

עוד שוכנעתי כאמור כי התובע טיפל במנוחה במסירות עד יום מותה, ללא תנאי.

הגם שאחי המנוחה מר ב. היה מעורב בעריכת הצוואה ועד לה, הוא אינו זוכה על פיה ולא מצאתי במעורבותו כפי שהיתה ובאופן שהיתה כדי לפגום בצוואה שהתרשמתי שנערכה מרצונה המלא והחופשי של המנוחה.

שוכנעתי כי המנוחה אמרה את רצונה המפורש לעו"ד שרוני עזורי עורך הצוואה וכי הצוואה נוסחה על פי רצונה המלא והחופשי, הצוואה הוקראה למנוחה והמנוחה אישרה שזה רצונה.

חיזוק לכך מצאתי כי גם בדברי המנוחה בפני עו"ס הרווחה, לאחר חתימת הצוואה, כי ערכה צוואה לטובת התובע, כי היא מצווה למי שמטפל בה והצוואה מותנית בכך שימשיך לטפל בה ואם לא תשנה את הצוואה.

שוכנעתי כי הנתבעת ידעה שהמנוחה שינתה את צוואתה הקודמת לטובתה, לטובת התובע, ומרגע זה עשתה מאמצים לשכנע את המנוחה לשנות את צוואתה האחרונה. יש במאמציה אלו כדי להעיד שהנתבעת ידעה שהמנוחה כשירה, צלולה ובידיה בלבד לשנות מצוואתה, דבר שהמנוחה בחרה שלא לעשות עד מועד פטירתה.

גם הנתבע הצהיר כי שנה לאחר עריכת הצוואה אמו הסבירה לו מדוע ציוותה לתובע .

 

36.מסקנותיי על יסוד כל המובא לעיל והנימוקים –

לא נמצא כי בצוואת 2013 פגמים צורניים אשר יש בהם כדי להעביר את נטל ההוכחה על כתבי התובע מבקש קיום הצוואה.

הנתבעים לא הוכיחו טענתם בדבר העדר כשרות המנוחה לצוות במועד עריכת צוואת 2013.

הנתבעים לא הוכיחו טענתם בדבר השפעה בלתי הוגנת של התובע או מר ב. על המנוחה בעריכת צוואת 2013 לטובתו.

הנתבעים לא הוכיחו טענתם בדבר מעורבות פסולה של התובע בעריכת צוואת 2013, לא הוכח כי התובע היה מעורב בעריכתה בכל דרך.

הנתבעים לא הוכיחו כי מתקיים האמור בסעיף 28(ב) לחוק הירושה לפסילת הצוואה.

שוכנעתי ללא כל ספק, כי צוואת המנוחה מיום 20.6.2013 משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.

 

סוף דבר

37.התנגדות הנתבעים לקיום צוואתה האחרונה של המנוחה מיום 20.6.2013 – נדחית.

צו לקיום הצוואה מיום 20.6.2013 ינתן בנפרד.

 

38.אשר להוצאות ההליכים –

התנהלו ארבעה הליכים משנת 2017, התקיימו תשעה דיונים, מהם ארבעה דיוני הוכחות.

הוגשו עשרות בקשות ותגובות.

כל טענות הנתבעים נדחו, אחת לאחת.

הנתבע – התנהל כמי שזנח את התנגדותו. לא התייצב לדיונים שנקבעו, נחקר במועד אליו התייצב שלא במועד שנקבע לחקירתו וגרם בכך להתארכות ההליכים בשל הצורך לקביעת דיון נוסף, בחר שלא לחקור מי מעדי התובע, בחר שלא להגיש סיכומים.

עיקר ההליכים, בקשות, קבלת מסמכים, זימון עדים, מינוי מומחה נוהלו על ידי הנתבעת.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ההליכים ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 46,402 ₪ בהתאם למפורט בסיכומיו.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, ומחלוף המועד ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד התשלום בפועל.

 

 

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את ארבעת התיקים שבכותרת.

פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, ג' אלול תשפ"ג, 20 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.