|
- ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת איריס ארבל-אסל) מיום 22.11.17 (תיק 41727-09-17) לפיה המשיבים דנן, ביצעו את כל הפעולות הסבירות ואף מעבר לכך על מנת לנסות ולאתר את יורשיה הפוטנציאליים של המנוחה XXX ז"ל (להלן: המנוחה) מצד האם וכי בשילוב הזמן הרב שחלף ממועד פטירתה של המנוחה ומתן צו הירושה לפני למעלה מ-40 שנה, מבלי שהופיע כל דורש והזדהה כקרוב משפחה של המנוחה, מלמד כי הסיכוי לקיומם של יורשים פוטנציאליים אפסי ומשכך אין צורך במינוי גנואלוג.
בהתאם, נקבע כי המשיבים הינם היורשים של מלוא עיזבון המנוחה בחלקים שווים וכתיקון לצו הירושה אחר המנוחה אשר ניתן ביום 06.07.75 וכי הצו חל על נכסים המצויים בישראל בלבד.
- בתמצית, הרקע העובדתי בקשה שהוגשה ע"י המשיב 1 עוד בשלהי שנת 1974 לבית המשפט המחוזי למתן צו ירושה אחר המנוחה אשר הלכה לבית עולמה ביום 05.11.74 וכאשר המשיבים ביקשו לרשת את המנוחה בבלעדיות, כך בהודעת הערעור וכאשר המשיבים הם אח ואחות ילדיו של המנוח XXX ז"ל (להלן: המנוח) ובני בן דודתה של המנוחה מצד אביה וכאשר עזבון המנוחה הינו מושא הערעור.
ביום 06.05.75 ניתן צו ירושה אחר המנוחה תוך קביעה כי כל אחד מהמשיבים זכאי לרשת רבע מעיזבון המנוחה ואילו המחצית השניה יועדה לצאצאים בלתי ידועים של הורי אם המנוחה וכאשר האפוטרופוס הכללי התמנה כמנהל העיזבון. כך גם הוסמך האפוטרופוס הכללי ביום 13.07.82 לנהל את חלקם של הצאצאים הבלתי ידועים.
ביום 18.09.17 הוגשה ע"י המשיבים בקשה לתיקון צו הירושה וכאשר בתגובת המערער צויין, בין היתר, כי הואיל והרכב משפחת המנוחה מצד האם טרם הוכח ע"י המשיבים אין מנוס ממינוי גנאולוג על מנת שיתחקה אחר הרכב משפחת המנוחה מצד אמה, אולם בית המשפט קמא קיבל את בקשת המשיבים, וכמפורט לעיל ובהתאם הוגש הערעור על ההחלטה האמורה שכמוה כפסק דין.
- המערער טען, בין השאר, כי בית המשפט קמא טעה בהתעלמו מהעובדה שבקשת המשיבים נסמכה על אותם תצהירים אשר בזמנו לא היה בהם ליתן צו ירושה לפיו המשיבים הם היורשים הבלעדיים, כך גם כי אין בידי המשיבים כל מידע באשר לזהות הורי אם המנוחה והצאצאים וכי לא התקיימה הדרישה של "השקידה הסבירה" וכי לא די בעבור הזמן.
- בישיבת קדם הערעור שהתקיימה ביום 28.03.18 נדרש בית המשפט לשווי העיזבון ולעלויות הקשורות במינוי מומחה ע"י בית המשפט. ב"כ המערער ציין ניתן לקצוב את עבודת המומחה לפי שעות ומדובר במי שמתמחים אך ורק בנושא התחקות אחר הרכב המשפחה וכי יש להם את המקורות ואת הידע העצום גם בארץ וגם בחו"ל וכי המערער עובד עם שני גנאולוגים מהרשימה של האפוטרופוס הכללי וכשמדובר על בחינת צד האם בלבד וכי בהתאם לתוצאות ניתן יהיה לראות הכיצד מתקדמים.
המשיבים טענו כי אין צורך באמור וכאשר הם נדרשו להסביר מה השינוי שחל, למעט עצם עבור השנים וכאשר לטענתם אכן עבור השנים הוא אחד השיקולים וכך לשאלות נוספות.
- בסופו של הדיון הסכימו הצדדים לאשר הוצע ע"י בית משפט דהיינו כי אכן ימונה מומחה בתחום הגנאולוגי מתוך הרשימה המקובלת על האפוטרופוס הכללי כאשר עבודתו תוגבל ל-30 שעות וכאשר הוסכם כי "ככל שהמומחה לא יאתר כל זיקה ליורש פוטנציאלי זה או אחר במסגרת השעות האמורות, הערעור יידחה" ומנגד ככל שהמומחה יאתר יורשים אזי הערעור יתקבל ובאופן שהיורשים יידרשו לפעול מול המערער ישירות.
עוד הוסכם " ככל שהמומחה יאתר חומר אשר לדעתו מצביע על פוטנציאל ממשי לאיתור יורשים, אזי יוסמך בית המשפט להחליט אם די באשר ציין להמשיך את הבירור או לקבוע כאחת החלופות שפורטו לעיל, כמובן לאחר שמיעת טענות הצדדים".
המשיבים הדגישו כי אשר הוצע מקובל עליהם כפוף להנחה אודות העלות וכך גם מתן אפשרות לשלוח שאלות הבהרה למומחה או חקירתו אשר יכול ותערך בפני הערכאה הדיונית.
ב"כ המערער ציין בפני בית המשפט זהות של שניים מהמומחים וכאשר בסופו של יום מונה עו"ד רוני גולן כמומחה (להלן: המומחה).
- המומחה הגיש חוות דעתו ביום 14.11.18 וכאשר הבהיר כי פעל לנסות ולבנות את עץ המשפחה של המנוחה מצד אמה ולבדוק מיהם צאצאי הורי אם המנוחה, מה עלה בגורלם והאם העמידו צאצאים ואזי אף כאן מה עלה בגורלם בהדגישו כי הושקעו במחקר שעות רבות מעבר לאשר הוקצב.
|