פס"ד בנוגע למחיקת על הסף של תביעה להפחתת מזונות קטינים

19. לעניין זה, לציין כי במועד הגשת התביעה שני הקטינים היו מתחת לגיל 6 וממילא בע"מ  919/15 עליו נסמך התובע, איננו חל עליהם. גם בהתנהלות זו של התובע ומועד הגשת התביעה, ניתן לראות מעבר לאי  תחולת הבע"מ התנהלות שלא בתום לב.
20. יתרה מזאת, בהתאם לפסיקה בערכאות הדיוניות ביחס להלכת 919, הלכה זו אינה חלה על פסקי דין חלוטים (בניגוד לכאלה בהליכים תלויים ועומדים ו/או בהליכי ערעור). משכך,  אין די בהלכת 919 כדי להוות שינוי נסיבות מהותי.  אלא, יש להוכיח שינוי נסיבות מאז מתן פס"ד  המקורי ועד להגשת התביעה, והכל בשים לב כי ההסכם אושר לפני זמן קצר יחסית. 
21. אף טענות התובע להיות התביעה תביעתם הראשונית של הקטינים, אין להן מקום. ההלכות ביחס לתביעות ראשוניות של קטינים באות לשמור על זכויותיהם של קטינים במסגרת תביעות להקטנת מזונות נגדם ואינן באות לפגוע בזכויות של קטינים. וראה לעניין זה בג"צ 4407/12 מיום 07/02/2013.
ועוד - השתכרות התובע:
22. לכתב ההגנה צורפו תלושי שכר מהם עולה כי התובע עובד בעסק של אביו "***" כאשר נטען כי הסכום השעתי הינו 27 ₪ - סכום נמוך לכל הדעות בהתחשב בסוג העבודה. בתלוש מצוינת  מועד תחילת עבודתו שם כ- 4/17 אף שמדובר בעסק השייך לאביו של התובע, עסק בו עבד ועובד התובע מזה שנים רבות. התובע, עת פירט בכתב התביעה את שינוי הנסיבות המהותי, הוא לא טען כי פוטר מעבודתו ו/או כי הוא עובד במקום העבודה רק חודשים בודדים. במסגרת הדיון טען כי האב "עבד בזמנו אצל אביו" וכי העסק עומד לפני סגירה, הכל ללא שצורף בדל של  ראייה.
23. כיצד ניתן לטעון "עבד בזמנו" אם בתלוש נרשם כי תחילת העבודה הינה לאחר מועד אישור ההסכם?   בדיון אמר התובע כי העסק של אביו "על סף סגירה", אמירה ללא אסמכתא וללא הגיון עסקי, בהתייחס לעסק ל*** הקיים שנים, עסק בו עבד ועובד התובע שנים, ייסגר זה עתה עם הגשת התביעה להפחתת מזונות.
24. המסקנה מהמכלול שאין לתת אמון בטענות התובע לעניין השתכרותו. הדעת נוטה לקבל את טענות הנתבעת לעניין גובה הכנסותיו של התובע כפי שנבחנו על ידי הצדדים בזמן אמת,  במועד עריכת ההסכם ביניהם ובהתאם להתחייבויות אשר נטל אז התובע על עצמו, מרצון לרבות נשיאה ב-3/4 מעלות הגן של הקטין ס' בידיעה כי יכול לעמוד בסכומים להם התחייב. 
25. ביחס לנתבעת, הרי שהוכח כי עבדה גם במועד עריכת ההסכם.  היא הצהירה מפורשות במועד אישור ההסכם כי הינה עובדת ב*** ומשכך אף נבחנה סוגית מקום הגן, שכן היא נדרשה לנסיעות לא מעטות והיה צורך להבטיח כי הקטינים יגיעו בזמן. גם מתלושים שצורפו עולה כי הנתבעת החלה לעבוד סמוך למועד אישור ההסכם (זו עבדה בחודש 10/17 במקום אחר, והחל מחודש 11/17 מועד אישור ההסכם, עברה למקום שני, בו עבדה גם במועד הגשת התביעה). 
26. משכך, גם אם היה מתאפשר לאב להמשיך לנסות ולהוכיח את תביעתו במסגרת דיון הוכחות,  תביעתו זו לא תוכל לעמוד, הן לאור חוסר תום לב שהוכח, והן מאחר ואין שינוי נסיבות בכל הנוגע להכנסות הצדדים. 
27. ככל שלאב תביעה נפרדת בטענה בטענה כי הקטינים כעת במשמורתו, יגיש הוא הליך מתאים לשינוי המשמורת הנטען ובשים לב כי האם טוענת כי מדובר במעבר זמני בלבד ובגין הנסיבות שפורטו. 
28. לאור האמור, הריני מורה על מחיקת התביעה וסגירת התיק.
29. המשיב ישא בהוצאות המבקשת ותשלום שכר טירחת עורך דינה  בסכום של 5,500₪ ( כולל מע"מ), אף לאור התנהלותו הדיונית בהגשת סיכומים באיחור ניכר וללא בקשת וקבלת רשות.
ניתנה היום, ט"ז ניסן, תשע"ח, 1 לאפריל, 2018, בהעדר הצדדים.

חתימה