פס"ד בעניין אישור קיום צו ירושה ממנוחה ליורשת ללא קרבה משפחתית

בפניי בקשה למתן צו לקיום צוואת המנוחה מיום 31.3.2016.

מבוא

1. ההליך דנן הובא בפניי בהתאם להחלטת כב' הרשמת לענייני ירושה בחיפה ובעקבות החלטת המשיב להתערב בהליך. המבקשת היא היורשת היחידה של המנוחה בהתאם לצוואתה מיום 31.3.2016 (להלן – "הצוואה"), והיתה חברתה הקרובה של המנוחה במשך שנים ארוכות. המנוחה הלכה לעולמה ביום 00.3.2020, כשהיא ערירית, ללא קרובי משפחה ידועים. יצוין שהמנוחה היתה בת יחידה להוריה שהלכו לעולמה לפניה, לא נישאה ולא הביאה ילדים לעולם. על פי הצוואה, עזבון המנוחה כולל כספים בשני חשבונות בנק, אותם היא מצווה במלואם למבקשת.

    

2. לאחר פטירת המנוחה המבקשת הגישה בקשה למתן צו לקיום הצוואה. הואיל והמבקשת אינה קרובת משפחה של המנוחה ואינה יורשת של המנוחה על פי דין, כי אם חברתה הקרובה, דרש המשיב מהמבקשת להמציא הודעה על בקשתה ליורשי המנוחה על פי דין, אך לא עלה בידי המבקשת לאתר קרובי משפחה, ולפי מיטב ידיעתה היתה המנוחה ערירית בעת פטירתה כאמור. המשיב סבור שהואיל וחרף חלוף הזמן לא עלה בידי המבקשת לאתר קרובי משפחה של המנוחה, יש להעביר את הבקשה להכרעת בית המשפט, שיבחן האם אפשר להסתפק במאמצי האיתור בהם נקטה המבקשת. כמו כן, מותיר המשיב לשיקול דעתו של בית המשפט את השאלה, האם להיעתר לדרישתו מהמבקשת למנות גנאולוג כמומחה מטעם בית המשפט, שינסה לאתר קרובי משפחה של המנוחה.

    

   טענות המבקשת

    

3. המבקשת פרשה בפניי בית המשפט תמונה נאמנה של הרקע להיכרותה עם המנוחה ועשיית הצוואה לטובתה, כמו גם הדין ודברים שניהלה עם המשיב. לבקשה צורפו דרישות המשיב בעקבות הגשת הבקשה, ומנגד תצהירי המבקשת, תצהירים מעדוׄת נוספות, ומסמכים נוספים וכולם נמסרו לעיון המשיב טרם פתיחת ההליך דנן. בית המשפט עיין בדברים באריכות, ויביאם להלן בתמצית. באמצעות עיון בסימוכין האמורים, נתוודע עוד לנסיבות המקרה.

    

4. בתצהירה מיום 9.7.20 תיארה המבקשת חברות קרובה בת למעלה מ - 20 שנה עם המנוחה. המבקשת אישה רבת פעלים, מורה ומרצה ועוסקת גם בפעילות עם גיל הזהב, הועסקה בין היתר בדיור הציבורי "[...]" בעיר (להלן – "הדיור"), שם התגוררה המנוחה. לדבריה, בשנת 2005 נפטרה אמה של המנוחה, והיא סייעה למנוחה עם ארגון הקבורה, אמירת הקדיש וארגון השבעה. המנוחה השביעה אותה שבבוא העת תטפל גם בסידורי הלווייתה, וכך עשתה ואף שילמה לאדם לשם אמירת קדיש מידי חודש למשך השנה הראשונה לאחר פטירתה לעילוי נשמתה של המנוחה. המבקשת מוסיפה שבשנת 2016 המנוחה סיפרה לה על הצוואה, והמבקשת שבה על הבטחתה לדאוג למנוחה גם אחרי לכתה לעולמה. המבקשת עומדת על כך שהמנוחה היתה בת יחידה, מעולם לא נישאה או הביאה ילדים לעולם. עוד עומדת על כך שהמנוחה היתה צלולה בדעתה עד יומה האחרון, והלכה לעולמה בנסיבות טרגיות, בעקבות נפילה בחדרה בשעת לילה.

    

5. בתצהירה מיום 28.10.20 המבקשת הוסיפה שלמדה מהמנוחה שכל בני משפחתה המורחבת נספו כולם בשואה ובפרעות ברוסיה (מוצא משפחתה של המנוחה מאוקראינה). המבקשת צרפה עוד שלל תמונות שלה ושל המנוחה יחדיו באירועים שונים. המבקשת מוסיפה וטוענת שהמנוחה היתה מרכזת את חשבונותיה לתשלום, והמבקשת היתה משלמת עבורה את החשבונות בסניף הדואר ב[...], בכספי המנוחה (לתצהיר צורפו העתקי חשבונות שונים). לתצהיר צורף עוד נספח לחוזה השכירות בין המנוחה לבין "הדיור" משנת 2005, שמוכתר כ"הצהרה על מסירת חפצים בדירה לאחר פטירה", ובו הורתה המנוחה בכתב ידה למסור לאחר מותה את מיטלטליה למבקשת.

    

6. לדברי המבקשת, היא ובעלה היו היחידים שנכחו בהלווייתה של המנוחה, והיא שארגנה את ההלוויה. בסמוך לאחר פטירת אמה, המבקשת סייעה למנוחה לרכוש חלקת קבר בסמוך לקבר אמה, ובקרה איתה במועצה הדתית ב[...] (לתצהיר צורף העתק תעודת רכישת החלקה). לדבריה למנוחה לא היה אף אדם אחר להיעזר בו או לסמוך עליו.

    

7. המבקשת מוסיפה שהיא זו שזיהתה את גופתה של המנוחה טרם קבורתה, באין אדם אחר שיעשה כן. לתצהירה צרפה העתק "הצהרת זיהוי" המאשר את הטענה. צורפו עוד העתקים מרישיון הקבורה של המנוחה, העתק קבלה לתשלום לחברה קדישא, וכן העתק תעודת הפטירה ממנהל האוכלוסין שנמסר לידי המבקשת וממוען אליה, כמצוין במסמך.

    

8. לתצהירה מיום 6.1.21 צרפה המבקשת, בין היתר, אישור בכתב ממר אלמוני, המאשר בכתב ידו שהמבקשת שילמה לידיו 200 ₪ מידי חודש למשך השנה הראשונה שלאחר פטירת המנוחה, כדי לומר קדיש על קברה של המנוחה לעילוי נשמתה.

    

9. למכתב מאת באת-כוח המבקשת אל המשיב מיום 9.12.21, צורף אישור אֵם-הבית בדיור הציבורי מטעם "הדיור", המאשר שהמבקשת היא שטפלה בפינוי דירתה של המנוחה והשבתה ל"הדיור" לאחר פטירתה. כמו כן צורף אישור מטעם מזכיר המועצה הדתית – חברה קדישא [...], שמאשר שהמבקשת היא שטיפלה בסידורי ההלוויה של המנוחה.

    

10. המבקשת צרפה עוד העתק מצוואתה הקודמת של המנוחה מיום 5.3.2009. בצוואתה זו ציוותה המנוחה את כל עזבונה לצה"ל, ולא עולה ממנה אינדיקציה לקרובי משפחה אחרים.

     

11. המבקשת צרפה עוד צמד תצהירים משתי נשים שהתגוררו ב"דיור" ושהכירו את המנוחה ואת המבקשת. גב' ב' הצהירה שהכירה את המנוחה ממגוריה ב"הדיור" במשך 14 שנים, ומתארת ממראה עיניים את החברות הקרובה בין המנוחה ובין המבקשת. הגב' ד' מצהירה שהתגוררה עם המנוחה 10 שנים ב"הדיור", ויחד עמה השתתפה בשיעורים שהעבירה המבקשת. היא מצהירה שהמנוחה היתה ערירית, ללא קרובי משפחה, והמבקשת סייעה לה בכל. זכור לה שהמבקשת לקחה את המנוחה עם הרכב לעלות לקבר אימה, נסעה עמה לערוך קניות והביאה לה ספרים. לעיתים המבקשת היתה מסיעה אותה ואת המנוחה יחדיו להופעות. לה ולמנוחה היה חשבון בנק באותו הסניף, והיא היתה פוגשת שם את המנוחה והמבקשת שסייעה לה.

     

    תגובת המבקשת לעניין מינוי גנאולוג

     

12. המבקשת טוענת שפנתה למומחה מר [...], על פי המלצת משרד הרשם לענייני ירושה, ועלות חוות הדעת היא כ - 50,000 ₪ (צורף העתק מהצעת המחיר מטעם המומחה). מדובר בעלות לכיסוי של 40 שעות בלבד שאינה כוללת הוצאות חריגות. המבקשת עומדת על כך שאין לה את היכולת הכלכלית לעמוד בעלות זו או כגון זו (צורף העתק דף ריכוז יתרות של המבקשת). המבקשת מוסיפה שמוצאה של המנוחה באוקראינה כאמור, וקיים ספק רב לקיום גישה לארכיונים לאור מצב המלחמה במדינה (זו גם עמדת המומחה כמצוין בהצעת המחיר). עוד מזכירה המבקשת שהמנוחה התגוררה בדיור ציבורי משום חסרון כיס ומפני שלא היה ביכולתה לממן מקום מגורים. הכנסתה השוטפת היתה נמוכה והיא חיה בדוחק. אין לצפות לקיומם של כספים רבים בעזבון. לדברי המבקשת, כל שידוע לה מהמנוחה הוא שחסכה לכאורה 40,000 ₪ שמוחזקים ע"י "הדיור" לכאורה. לא מן הנמנע אפוא שעלות חוות הדעת והניסיון לאתר קרובי משפחה, תעלה על שווי העזבון.

     

    טענות המשיב

     

13. המשיב לא הגיש תגובה קונקרטית, או בקשה קונקרטית, ולא התייחס לכל טענה שהעלתה המבקשת בהקשר למינוי המומחה – כנדרש על ידי המשיב. לחילופין, המשיב לא העמיד נימוקים לדרישתו מן המבקשת להמציא חוות דעת גנאולוג, או למצער העמיד בפניי בית המשפט קנה מידה כלשהו לשימוש במומחה לשם איתור קרובי משפחה, לשיטתו, בכלל ובנסיבות העניין בפרט. בתגובתו הסתפק המשיב בהותרת ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

     

    דיון והכרעה

     

14. לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, בכל תצהירי המבקשת והעדוׄת וכל הסימוכין מטעמה, כמו גם בחילופי הדברים בין המבקשת לבין המשיב לאורך השנים 2020 – 2022, נחה דעתי שיש לתת בידי המבקשת צו לקיום הצוואה, ואין מקום להוסיף ולדרוש איתורם של קרובי משפחה נוספים למנוחה.

     

15. ראשית, אין חולק שעל פי רישומי הרשויות, אין למנוחה קרובי משפחה מקרבה ראשונה, וכי אמה היתה שאר הבשר האחרון של המנוחה. אין חולק עוד שהלכה למעשה, שימשה המבקשת האדם היחיד שטיפל בכל הנובע, למצער, מפטירת המנוחה – החל מזיהוי גופת המנוחה והבאתה לקבורה, עובר בסדרי הקבורה, וכלה בהקמת המצבה. למעשה, המבקשת ובעלה היו היחידים שלקחו חלק בהלוויית המנוחה, ואיני מוצאת סיבה לפקפק בטענה זו לאור כלל הסימוכין שלפניי. עולה עוד, שהמבקשת מוענה לתעודת הפטירה שהופקה לאחר פטירת המנוחה. השתכנעתי עוד במהימנות טענות המבקשת לאור אישורו של מר אלמוני, מאישור המועצה הדתית [...] על טיפול המבקשת בסידורי קבורת המנוחה, והן מאישור אֵם הבית ב"הדיור" על כך שהמבקשת היא שטיפלה בפינוי דירת המנוחה ומסירתה ל"הדיור".

     

16. שנית, עולה מן הסימוכין שהמנוחה ראתה אף היא במבקשת כאדם הקרוב לה ביותר. היא הורתה להעביר אל המבקשת את חפציה לאחר מותה, עוד בשנת 2005, ואין לחלוק על הוראות הצוואה, שאינה מזכירה אף בן משפחה אחר. גם הצוואה המוקדמת אינה מזכירה אף בן משפחה. בנוסף התרשמתי מתצהירי צמד העדות. שתיהן הכירו את המנוחה והן את המבקשת שנים ארוכות, בסביבתן הטבעית. יש משקל להצהרתן שלא נתקלו בבני משפחה של המנוחה, וכי היתה ערירית בעת פטירתה.

     

17. שלישית, יש להדגיש שאיש אינו קורא תיגר על תוקף הצוואה או על כשירות המנוחה לצוות. לא נעלמו מעיני תהיות המשיב בהקשר זה במסגרת התכתובת בין הצדדים, אך טענות אלה לא עלו לפניי, ולא מצאתי בחומר שלפניי אותות לחשש שעלול לקום בהקשר זה.

     

18. יוצא אפוא, שאין בנסיבות שבפניי יסוד לסברה שקיימים קרובי משפחה של המנוחה. במידה והיתה קמה מהנסיבות תחילת ראיה לכאורה לאפשרות קיומם של קרובי משפחה, היה מקום לשקול האם ראוי לפנות למומחה, תוך שקילת חוזקה של הראיה לכאורה, סיכויי האיתור, היקף החיפוש הדרוש, העלות הכרוכה בניסיון האיתור, והיקף העזבון. בענייננו המשיב לא הציג ראיה לכאורה לאפשרות קיומם של קרובים – ואף אינו טוען שסבור שקיימים קרובי משפחה כאמור.

     

19. רביעית, ובאותו הקשר, אני מקבלת את טענת המבקשת שבשים לב לעלות חוות הדעת, אין מקום לחייב אותה למלא דרישה כגון זו בנסיבות העניין. המבקשת אינה אישה אמידה והפרוטה אינה מצויה בכיסה. אין חולק עוד שעלותה של חוות דעת גנאולוגית היא גבוהה ביותר. מטבעה של חקירה גנאולוגית שקשה להעריך מראש את היקף החקירה הדרוש, שיתברר רק בעיצומה של החקירה ובהתאם לתוצאות הביניים. הדברים משתקפים גם בהצעת המחיר מטעם המומחה. לדברים משנה תוקף בהעמידם לעומת השווי הצפוי של העזבון. גם המנוחה לא היתה אדם אמיד. רחוק מכך, ולראיה התגוררה בדיור ציבורי. יש להניח שככל שחסכה כספים, היקפם צנוע. בהעמדת עלות חוות הדעת מול שוויו הצפוי של העזבון, על בית המשפט לדרוש למצער תחילתה של ראיה לכאורה לקיומם של קרובי משפחה נוספים, וכזו אין בנמצא.

     

20. אציין שאני מוצאת שהכרעתי מתיישבת עם הדין והפסיקה בהקשר הנדון. אמנם וכאמור המשיב לא העמיד נימוק כלשהו לדרישתו למינוי המומחה, אך להשלמת התמונה, אציין בתמצית שהפסיקה העסיקה עצמה בשיעור הנטל שעל כתפי המבקש לממש זכויותיו כיורש, להוכיח שלא קיימים יורשים נוספים על פי דין למוריש. כך מתוך התפיסה ש"סטנדרט ראייתי נוקשה מדי לגבי הוכחת מערך היורשים עלול אף הוא למנוע חלוקה נאותה של העיזבון, ובכך תסוכל תכליתו של חוק הירושה" (ע"א 9694/01 האפוטרופוס הכללי, מנהל עיזבון המנוח זאב בן צבי ברגמן נ' פרידמן, פ"ד נח(2) 65, 75, פס' 12). תובנה נוספת שהנחתה את הפסיקה היא הקושי להוכיח כי אדם פלוני אינו קיים, בנסיבות בהן לא ידוע על קיומם של קרובי משפחה נוספים, וזו הובילה להכרה באפשרות להסיק מן הנסיבות שיורשים נוספים אינם קיימים:

     

    "הגמשה ראייתית זו הינה מתבקשת וברורה מאליה. שלילתה תציב בפני היורש המבקש צו ירושה משימה בלתי אפשרית שתסכל את תכליות חוק הירושה למלא אחר רצון המנוח ולממש את זכויות היורשים הקיימים. הלכה למעשה בתי-המשפט מוכנים להסיק מהנסיבות היעדרם של יורשים אחרים אם חומר הראיות שלפניהם מאפשר זאת [...]" (שם, 77, פס' 16).

     

21. בהלכת "ברגמן" לעיל העמיד בית המשפט העליון את מבחן "השקידה הסבירה" לבירור דיוּת המאמצים מצד המבקש לאיתור יורשים נוספים – מבחן שמרכיביו אינם נקובים מראש וישתנו בהתאם לנסיבות המקרה. עוד נקבע, ש"סבירות המאמץ תהיה פועל יוצא גם של גודלו של העיזבון" (שם, 78 ואילך). ועוד, בשינויים המחויבים: "כמובן שהשאלה אם יש לנקוט את אמצעי הפרסום במסגרת השקידה הסבירה, ומה היקפו של הפרסום, תהיה תלויה בגודלו של העיזבון העומד על הפרק. אין לשלול מקרים שלא יהא בהם כלל צורך בפרסום במסגרת השקידה הסבירה. כל מקרה ונסיבותיו" (שם, 80; ר' גם בע"מ 11405/05‏‏ היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, מיום 11.4.2006).

     

22. בהינתן שלא קיימת ראיה לכאורה לקיומם של קרובי משפחה נוספים, ולא נטען על יד המשיב שיש ללמוד מהנסיבות על קיומם של קרובים כאמור, ובהינתן מנגד גודלו המשוער של העזבון, אין להכביד יותר את הנטל שעל המבקשת. תוצאה זו מתבקש עוד מאיזון בין שוויו המשוער של העזבון לבין עלותה המשוערת של חוות הדעת, על כל הקשיים הכרוכים כאמור בהערכת העלות בשלב זה.

     

23. סבורני שהדין והדברים בין המבקשת לבין המשיב מוצה על הצד הטוב ביותר. המבקשת עשתה כל שלאל ידה על מנת להניח דעתו של המשיב שאין מקום לסברה שקיימים קרובי משפחה נוספים, ולא מצאתי בנסיבות העניין צידוק לכך שתוסיף ותעשה כן. אוסיף שחלפו כשנתיים מאז פטירת המנוחה, במהלן באה המבקשת בדין ודברים עם המשיב. סבורני שאף הצדק מחייב שבחלוף תקופה ממושכת, ובאין אות לקיומם של קרובי משפחה נוספים, תחדל המבקשת ממאמציה ותזכה לממש את זכותה כיורשת. הדעת נותנת עוד, שככל שחולפים הימים מבלי שיורש לכאורה של המנוחה מתייצב ומבקש לעמוד על ירושתו, הולכים ופוחתים הסיכויים לקיומם של קרובי משפחה אלמוניים. לבסוף אוסיף, כי אני מוצאת חשיבות לעובדה שבעניינו המבקשת היא יורשת על פי צוואה, וקיומו של קרוב משפחה אלמוני שיכול ויהווה יורש על פי דין של המנוחה, אינו בהכרח מאיין את היותה של המבקשת היורשת היחידה של עזבון המנוחה.

     

     

    סוף דבר

     

24. על בסיס האמור, נקבע כדלקמן.

     

    • אני מקבלת את בקשת המבקשת למתן צו לקיום צוואת המנוחה ומייתרת את הצורך במינוי מומחה, על רקע נימוקיי דלעיל.

       

    • המבקשת תגיש צו מתאים לחתימתי.

       

       

      המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

       

      פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

       

       

       

      ניתן היום, י"ח ניסן תשפ"ג, 09 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.