פס"ד בעניין ביטול דמי מזונות קטינים

הבהרה: השמות בפסק הדין בדויים.

פסק דין זה מכריע בתביעת התובע לביטול דמי המזונות בהם חויב על פי הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בטענה לשינוי נסיבות בשל קביעת זכותו של הקטין לקבלת קצבת נכות.

נוסף על כך עמד התובע על סעדים בכל הנוגע לתשלום הוצאות הקטין מתוך קצבת הנכות לה הוא זכאי.

• רקע ועובדות נדרשות:

1. הצדדים הוריהם של -------, יליד -------(בגיר) ואיתן, יליד אוקטובר 2009 (ההתייחסות אל איתן בפסק הדין תהיה בשמו או "הקטין").
2. ביום 1.11.2020 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין ביום 23.12.2020 ("ההסכם"). במסגרת ההסכם הסכימו הצדדים כי התובע ("האב") יישא במזונות והמדור של כל אחד מהקטינים בסך 1,350 ש"ח. לאחר שנחתם ההסכם נקבעה זכותו של הקטין לקצבת נכות בסך חודשי של כ-3,000 ש"ח (הסכום עודכן במהלך תקופת ניהול ההליך) לאחר שאובחן הקטין כבעל הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.
3. אציין, כי הצדדים לא הגישו תצהירי עדות ראשית (על אף שניתנה החלטה המורה על הגשת עדות ראשית בתצהיר) ועמדו על כך שההכרעה תתבסס על החומר המצוי בפני בית המשפט (החלטה מיום 11.2.2024 וכן פרוטוקול מיום 22.2.2024, עמ' 5, ש' 13 ועמ' 5, ש' 31).

• טענות התובע, האב:

4. חודשים ספורים לאחר חתימת ההסכם הנתבעת ("האֵם") לקחה את הקטין, איתן, אשר סובל מבעיות קשב וריכוז, לאבחונים פסיכיאטריים ולבדיקות מומחים וזאת לצורך אבחונו, הכרה בנכותו וקבלת קצבה עבורו.
5. האֵם לא עדכנה את האב אודות האבחונים, תוצאות הבדיקות, המלצות חוות הדעת ובזכאותו לקצבת נכות והדבר נודע לאב בדיעבד.
6. האב, אשר גילה את מצבו ההתפתחותי, הרגשי, הרפואי והנפשי של איתן פנה למוסד לביטוח לאומי לצורך בירור זכויותיו של איתן ואז נודע לו כי הוא זכאי לקצבת ילד נכה בסך של 3,000 ש"ח החל מיום 1.11.2020 וכי הקצבה משולמת לאֵם, והכל מבלי לידע את האב, אשר ממשיך לשלם את המזונות המוסכמים.
7. האֵם הסתירה את המידע בחוסר תום לב ותוך אי גילוי נאות והכרת איתן כזכאי לקצבה מהווה שינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי להביא לבחינה מחדש של גובה דמי המזונות והמדור המשולמים עבורו.
8. אין מחלוקת, כי ערב פרידת הצדדים לא ידעו הצדדים כי איתן יאובחן על הרצף האוטיסטי, יוכר בנכות ויקבל קצבה מהמל"ל ואף לא יכלו להעריך שכך יהיה בעתיד ואין מחלוקת כי ההכרה וקצבת הנכות ניתנו לאיתן לאחר אישור ההסכם.
9. איתן לומד בכיתה רגילה, מתפקד באופן עצמאי ומלא, ללא צרכים מיוחדים המצדיקים כל חיוב נוסף מעבר לסכום קצבת הנכות אשר משולמת לאֵם עבורו ועבור צרכיו. קצבתו של איתן מכסה את כלל ההוצאות שלו ואף מעבר לכך והוצאות נוספות הן שוליות ביחס לגובה קצבת הנכות אשר מספיקה לצרכיו השוטפים של איתן.
10. האב פוטר מעבודתו בחודש יוני 2022 ובמועד הגשת התביעה היה זכאי לקבלת דמי אבטלה (כאמור, האב לא הגיש תצהיר ולא הוגשו מסמכים מעודכנים לאחר הגשת התביעה).

• טענות הנתבעת, האֵם:

11. מצבו של איתן הובהר עוד טרם החתימה על ההסכם, כפי שניתן לראות מהפירוט בכתב התביעה בהליך בו נקטה האֵם בחודש יולי 2020 (א"פ 38999-07-20, סעיף 13 לכתב התביעה).

האב ידע את מצבו של איתן טרם החתימה על ההסכם אולם בחר להתעלם ממנו. אבחון בוצע עוד טרם החתימה על ההסכם כמו גם ההמלצות של ועדת הזכאות של משרד החינוך בדבר העברת איתן לחינוך מיוחד או כיתה קטנה.

12. האב מסרב לשתף פעולה עם החלטות ועדת ההשמה ועם המלצות של גורמי טיפול ממניעים כלכליים.
13. התביעה מוגשת בחוסר תום לב שכן במסגרת ההסכם הוסכם על שהות של הקטינים עם האב בימי שני בשעות אחר הצהריים וכן כל סוף שבוע שני מספר שעות ביום שישי או ביום שבת.

הוסכם, כי כאשר יסדיר האב דירה מתאימה למגוריו, יורחבו זמני השהות באופן בו הילדים ילונו אצל האב ותורחב השהות. בפועל, האב אינו שוהה עם הקטינים באופן קבוע. ---- כלל לא שוהה עם האב ואיתן שוהה עם האב באופן לא קבוע ולא סדיר וכן לא מתקיימים זמני השהות בחגים כמוסכם.

14. האב אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו ופיטוריו בסמוך להגשת התביעה מעלה תמיהה.
15. אשר לסכום המזונות טענה האֵם, כי לכתחילה נפסקו מזונות זמניים בסך 2,400 ש"ח לכל ילד ובתוספת דמי מדור בסך 800 ש"ח. לאחר שנקצבו מזונות במסגרת הליך פש"ר נוהל מו"מ וגובשו הסכמות כוללות אשר הבשילו להסכם.
16. הקצבה נועדה לשמש את הקטין עבור הוצאות צרכיו המיוחדים ובתוספת לדמי המזונות ההכרחיים. האֵם הוציאה עשרות אלפי שקלים על אבחונים וטיפולים לאיתן ואין לאפשר לאב, אשר לא לקח חלק בזמן אמת, להנות מתוצאות ההשקעה של האֵם. עד למועד הגשת כתבי הטענות כאן לא נשא האב בתשלום עריכת האבחונים או הבדיקות.
17. הקטין מטופל פסיכיאטרית על פי הצורך כאשר העלות היא 150 ש"ח למפגש ואחת לתקופה הוא נדרש לייעוץ או אבחון בעלות של 800 ש"ח. הוא מטופל שלוש פעמים בשבוע בטיפול רגשי בעלות של 1,500 ש"ח כאשר האֵם נושאת בעלויות הנסיעה ובשהות שם בזמן הטיפול. הקטין מטופל באימוני תת מודע וכן נדרש ליעוץ על ידי רופא מומחה. הקטין נדרש לשיעורים פרטיים ומתנסה בחוגים שונים.
18. בהתאם לחוות דעת רופא מומחה צרכיו המיוחדים של הקטין הם קושי בהתפתחות השפה, מעברים, רגישות יתר לרעש, לריחות, לאוכל, קושי חברתי וקושי עם מסגרות. בנוסף, ריכוז לקוי, תסכול, קושי בכתביה, קשיים תפקודיים, צורך בתיווך צמוד ואינטנסיבי.
19. האֵם הוסיפה וטענה, כי היא מפסידה ימי עבודה רבים לצורך הטיפול בקטין בעת מחלתו; כי עלויות הטיפול התרופתי בקטין הן כ-600 ש"ח לחודש וכי הנטל אינו מחולק בין הצדדים.

• דיון והכרעה

20. מאחר שדמי המזונות הוסכמו על ידי הצדדים בהסכם, השלב הראשון של הדיון צריך להיות הכרעה בשאלה האם הצדדים היו מודעים למצבו של הקטין בעת עריכת ההסכם והאם קביעת הקצבה לאחר חתימת ההסכם מהווה שינוי נסיבות בלתי צפוי.

כך, בשלב הראשון, יש לבחון האם בעת גיבוש ההסכמות היה ידוע או צפוי שהקטין יקבל קצבה.

21. ככל שיקבע כי קבלת הקצבה לא היתה צפויה ועל כן מהווה שינוי נסיבות המצדיק דיון מחודש בשאלת החיוב במזונות יש לבחון האם שיעור הקצבה מצדיק הפחתת או ביטול החיוב המזונות.

ד.1.    האם מצבו של הקטין היה ידוע בעת אישור ההסכם; והאם קבלת קצבת הנכות מהווה שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי המצדיק דיון בשאלת המזונות?

22. אקדים, טרם הדיון בשאלה האם מצבו של הקטין היה ידוע או צפוי ואציין, כי בסיכומיה ציינה האֵם שניתן פסק דין בענין מזונות הקטין ביום 5.9.2014 והפנתה לנספח 1 לכתב ההגנה. מעיון במסמך שצורף עולה, כי לא מדובר בפסק דין אלא בהחלטה למזונות זמניים שניתנה במסגרת תמ"ש 40176-04-14 - תביעה למזונות שהגישה האֵם ואשר לא המשיכה להתברר לאחר מתן החלטה זו וככל הנראה נמחקה מחוסר מעש.

מעיון בהחלטה זו עולה, כי בנקודת הזמן האמורה לא ציינה האֵם כי לאיתן צרכים מיוחדים מעבר לצרכיו הרגילים והשוטפים של קטין ובית המשפט פסק באותה העת מזונות בסך של 2,400 ש"ח לשני הקטינים בתוספת חיוב בחלקם במדור בסך 800 ש"ח (כלומר, סך הכל 1,600 ש"ח לכל קטין).

23. קיים קושי להבין באיזה הקשר הופנה בית המשפט להחלטה האמורה (אשר כונתה בכתב ההגנה ובסיכומים "פסק דין") ומה נלמד מהחלטה זו שעה שפורט בה שלא הובאה התייחסות לצורך מיוחד כלשהו של הקטין ושעה שסכום המזונות נקבע בין הצדדים בהסכמה ואושר, כאמור, ביום 13.12.2020. כך או כך, בחינת הדברים בהקשר של שינוי הנסיבות תהיה ביחס למודעות והצפיות במועד אישור ההסכם.
24. ביום 19.7.2020 הגישה האֵם תביעה בענין הקטינים (תלה"מ 38934-07-20, צורף כנספח 3 לכתב ההגנה).

בתביעה זו ציינה האֵם, כי ביום 11.9.2019 בוצע לאיתן אבחון לבדיקת כישורי למידה וחשיבה וכי אובחנה הפרעת קשב והוא נוטל רטלין על רקע קשיים לימודיים (סעיף 19). עוד צוין, כי ביום 12.9.2019 נערך לקטין אבחון פסיכולוגי משלים שבסיומו הומלץ, בין היתר, על המשך מעקב נוירולוגי והליכי טיפול.

בכתב התביעה האמור צוין, כי ביום 31.5.2020 התקיימה ועדה לאור המלצת מערכת החינוך להעביר את הקטין לחינוך מיוחד. לטענת האֵם, האב התנגד למעבר. האֵם ציינה בתביעה, כי שני הקטינים סובלים מבעות רגשיות, חרדות, בעיות קשר וריכוז ובעיות בביטחון העצמי. 

25. לכתב התביעה האמור צורפו מסמכים רבים המלמדים על אבחון קשייו של הקטין בגיל רך, על ליווי של גורמי מקצוע מגיל צעיר ביותר ועל קשיים התפתחותיים, שפתיים, לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז שאובחנו בשנות חייו הראשונות של הקטין (לשם הנוחות, ההתייחסות היא למסמכים היא לפי סדר הצגתם בכתבי הטענות ולא לפי סדר כרונולוגי):

לכתב התביעה צורף דו"ח אבחון דידקטי שנערך ביום 11.9.2019. באבחון צוין, כי הקטין טופל בשל עיכוב בהתפתחות הלשונית לפני גיל חמש וכי האבחון שנערך בהיותו רך בשנים היה מאחר ש"נצפתה מובנות דיבור נמוכה" ו- קשיים שפתיים". עוד צוין, כי הקטין טופל בגן וכי בשל קשיי שפה וקשיים מוטוריים ניתנה תמיכה של קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק וגננת שיח.

בכיתה א' ניתנו שעות שילוב ונצפו קשיים ברכישה תקינה של תהליכי קריאה וכתיבה.

עצם קיום האבחון בדבר קיומה של הפרעת קשר וריכוז וקשיים חברתיים בגיל צעיר נלמד ותיעוד הטיפול התרופתי מגיל צעיר עולה גם מתיעוד הדברים בפירוט תלונות שהוצגו לרופא המטפל כעולה מהמסמך הנושא תאריך 10.6.2018 (עמ' 106 לכתב ההגנה).

הקושי השפתי שאובחן בגיל הגן מתועד ב"אבחון שפה ודיבור" מיום 23.9.2012 (כאשר היה הקטין בן שנתיים ו-11 חודשים) (עמ' 114 לכתב ההגנה).

סיכום הליך טיפול בתקופת הגן (מסמך שנערך על ידי פסיכולוגית קלינית מומחית ביום 21.6.2015) מלמד על קושי התפתחותי שנצפה בגיל הרך ועל הליכי טיפול במעורבות שני ההורים (עמ' 116 לכתב ההגנה).

אבחון שנערך ביום 17.2.2016 הצביע על לקות שפה ודיבור, קשיים מילוליים וקושי בריכוז (עמ' 123 לכתב ההגנה).

סיכום הליך טיפול שנערך בחודש ספטמבר 2015 התייחס לקשייו של הקטין ולהליכי הטיפול הקיימים והמומלצים (עמ' 124 לכתב ההגנה)

26. בד בבד עם הגשת התביעה בענין הקטינים הגישה האֵם תביעה להתיר את חתימתה הבלעדית בענייני חינוך ובריאות של הקטינים (א"פ 38999-07-20, צורף כנספח 4 לכתב ההגנה). בתביעה זו נטענו הטענות ביחס למצבו של הקטין כפי שנטענו בתביעה בענין הקטינים וצורפה החלטת ועדת זכאות ואפיון בענין הקטין הקובעת את זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים בשל רמת תפקוד בינונית ונמוכה. איפיון המוגבלות הוא לקוחת למידה והפרעה התנהגותית / רגשית.
27. מעיון בהוראות ההסכם עולה, כי אחת מהנחות היסוד בהסכם היתה ש"הקטינים זקוקים לטיפולים מנחים היות ושניהם אובחנו כסובלים בעיות רגשיות ובעיות קשב וריכוז" (כך, בפסקה השישית בעמוד הראשון להסכם). נוסף על כך, במסגרת הוראות ההסכם ניתנו הוראות ברורות בדבר התייצבות לוועדות רפואיות והליכים טיפוליים (סעיף 2.ז).

בפרוטוקול הדיון התייחסו הצדדים לסוגיית מתן סמכויות בלעדיות לאֵם וב"כ האֵם התייחסה לאפשרות של שינוי טיפול תרופתי בקשב וריכוז (עמ' 13 לפרוטוקול מיום 23.12.2020 בהתייחס לסעיף 2.ח).

כלומר במעמד חתימת ההסכם היה ידוע לצדדים כי איתן סובל מבעיות קשב וריכוז וכן בעיות רגשיות.

28. כל התיעוד הרפואי שקדם לחתימה על ההסכם מלמד על קשיים שחווה הקטין ועל צרכים מיוחדים (הקטין אובחן וטופל מתקופת הגן המוקדמת). עם זאת, מדובר היה בעיכוב התפתחותי, קשיים שפתיים, קשיים רגשיים וקשיי קשב וריכוז.
29. בחודש אוגוסט 2021 בוצעה לקטין הערכה פסיכולוגית בתחום התקשורתי - חברתי (נספח 2 לכתב התביעה). בתחילת ההערכה נסקר כל החומר הרפואי - מקצועי שהוצג למאבחנת החל משנת 2014 ולאורך השנים ובכלל כך הערכה נוירו- התפתחותית, סיכום טיפול בריפוי בעיסוק, סיכום טיפולים רגשיים, מעקב נוירולוגי, אבחון דידקטי והערכה פסיכולוגית.

מכל המסמכים מתגבשת תמונה של מורכבות התפתחותית, עיכוב התפתחותי רב תחומי, קשיים רגשיים, קשיים לימודיים וקשיי קשב וריכוז. אין תיעוד להפרעות תקשורת על הספקטרום האוטיסטי מתקופה מוקדמת למועד ההערכה האמורה. 

30. בהערכה זו צוין כי "מאז ומתמיד דווח על קושי בוויסות חושי ורגשי והתנהגויות לא מותאמות בצד קשיים ניכרים בתפקוד החברתי תקשורתי אך נטו להתייחס אליהם כנובעים מקשייו הרב תחומיים. כיום ניתן לראות בבירור כי קשייו החברתיים תקשורתיים בולטים יותר ככל שהוא מתבגר".

צוין, כי "התסמינים הופיעו כבר בילדות המוקדמת, בעיקר בתחום התפתחות חברתית והתקשורת הבין אישית אך נטו לייחס אותם לקשייו ההתפתחותיים הכללים. כיום ניתן לראות באופן חד משמעי את המוגבלות והפער בין תפקודו החברתית תקשורתי לתפקד המצופה מבני גילו". בעקבות הערכה זו הומלץ על פניה לביטוח לאומי לשם מיצוי זכויות.

31. בחודש אוקטובר 2021 נבדק הקטין על ידי פסיכיאטר מומחה אשר אבחן את הקטין כסובל מהפרעה התפתחותית מסוג ASD, כלומר ליקוי על הקשת האוטיסטית. הומלץ על הכרה במצבו במוסד לביטוח לאומי.
32. ביום 25.5.2022 ניתנה החלטת ועדת זכאות ואפיון בענין השמת הקטין כאשר אופן המוגבלות היא על רצף האוטיזם, הפרעות התנהגויות ורגשיות, לקות למידה וקשב וריכוז. צוין, כי הקטין זקוק למעטפת רחבה, תמיכה והכוונה.
33. כלומר בתיעוד הרפואי שמוקדם לחתימה על ההסכם אין התייחסות לאפשרות של ליקוי על הקשת האוטיסטית ואבחנה של ASD; אדרבא, בתיעוד המאוחר להסכם מצוין בבירור כי התסמינים שהופיעו בילדות המוקדמת יוחסו לקשיים כלליים ורק בחלוף הזמן ניכר הפער בין תפקודו של הקטין והתפקוד המצופה על פי גילו.

כלומר, המצב הידוע היום לא היה ידוע באותה העת, על אף תיעוד הקשיים; והאבחנה הנוכחית של אוטיזם לא הוגדרה על ידי אנשי המקצוע בשלבי האבחון הראשוניים והתיעוד הרפואי והתיעוד הטיפולי לא מתייחסים לאפשרות זו.

34. עדותו של האב ביחס לייחוס הקשיים בשלבי ההתפתחות הראשוניים לקשיים כלליים תואמת את התיעוד במסמכים:

האב העיד, כי עד שנת 2020 לא ידע שיש לקטין צרכים מיוחדים (עמ' 11, ש' 2), כי הניח, על סמך ניסיונו וילדותו שלו שיתכן שזו לא "אפיון של בעיה" אלא "כמו ילד רגיל שהוא שובב" (עמ' 11, ש' 15-3) ולא חשב שזה יגיע למצב של הכרה בביטוח לאומי (עמ' 11, ש' 25-24).

35. הדברים עולים גם מעדותה של האֵם:

האֵם הסבירה, כי בחרה להגיש תביעה לביטוח לאומי מאחר שמצבו של הקטין התדרדר (עמ' 14, ש' 9-5 וכן ש' 20-19). האֵם העידה, כי "הילד תמיד הלך לטיפולים, מגיל אפס. פסיכולוגים בגן, בבית ספר, ועדות... מה שהיה חריג שהתחילו להיות יותר סיטואציות שהילד נכנס בהן... המצב התדרדר. אתה רואה יותר דברים" (עמ' 15, ש' 20-14).

36. אם כן, לסיכום ענין זה אני קובעת, כי עצם אבחון הקטין כמצוי על הקשת האוטיסטית לא היה ידוע ולא היה צפוי טרם החתימה על ההסכם וכי הכרתו של הקטין כזכאי לקצבה בשל מצבו לא היתה ידועה או צפויה במועד החתימה על ההסכם. גורמי הטיפול והצדדים עצמם לא ניתחו את המידע שהיה בפניהם כמצביע על מצב של אוטיזם אלא עד לשלבי התפתחות מאוחרים יותר, כאשר הפער בתפקוד אל מול בני גילו של הקטין הלך והתחדד.
37. על כן אני דוחה את טענות האֵם כי הדברים היו ידועים או צפויים וכי יש בכך כדי לחסום את דרכו של האב בתביעה כאן. כך, שעה שאושרה לקטין קצבת נכות יש לבחון האם יש בעצם אישור הקצבה כדי להוביל לשינוי סכום המזונות (עמ"ש (תל אביב) 20337-04-13 פלוני נ' פלונית (13.11.2013)).

ד.2.    האם קביעת סכום קצבה חודשי עבור הקטין מצדיקה הפחתת המזונות המשולמים בהתאם להסכם?

38. כאמור, האב מחויב במזונות הקטין בסך 1,350 ש"ח בהתאם להוראות ההסכם. החל מחודש נובמבר 2020 נקבעה לקטין קצבה בשיעור של 100% ושולמה לו קצבה בסכום של 3,000 ש"ח (נספח 3 לכתב התביעה).

כפי שצוין, התובע לא הגיש תצהיר עדות ראשית (וזאת על אף שנקבע במפורש, כי עדויות ראשיות יובאו בתצהירים) והודיע בפתח דיון ההוכחות כי מבוקש להסתמך על כל החומר המצוי בתיק. על אף האמור, לסיכומים צורף אישור לפיו קצבת הנכות בשנת 2024 היא בסך 3,479 ש"ח.

39. הפסיקה הגדירה טווח של דמי מזונות שאינם טעוני הוכחה ואשר משקפים את היקף הצרכים ההכרחיים של קטין ללא התייחסות לצורך מיוחד ולא כולל מדור בסכום שנע בין 1,350 ש"ח ל-2,250 ש"ח (כאשר קיימות בפסיקה התייחסויות לקביעת סך הצרכים ההכרחיים בטווח הגבוה שעה שקטין חולק זמנו בין שני בתים בשל הכפל של חלק מההוצאות בשני הבתים) (ראו למשל עמ"ש (חיפה) 56000-10-18 פלוני נ' פלונית (31.1.2019); עמ"ש (חיפה) 38445-08-17 פלוני נ' אלמונית (5.10.2018); עמש (חי') 26409-10-18‏ מ' ש' נ' ק' ש'‏ (25.7.2019); עמ"ש (מרכז) 45565-07-20 א.פ. נ' ק.פ. (18.2.2021); עמש (מרכז) 36635-10-23‏ א.ל. ס נ' ה. ס (2.7.2024), בהתייחס להבחנה בין שיעור הצרכים שאינם דורשים הוכחה בהבדל לפני גיל שש ולאחריו); עמש (מרכז) 40874-09-23‏ י. כ נ' י. כ. א (12.5.2024)).
40. הצדדים בתביעה שלפניי חלוקים ביחס להיקף הנטל בו נושא האב בפועל במסגרת השהות עם הקטין, אולם משעה שדמי המזונות שהוסכמו הם בטווח הנמוך שהוכר בפסיקה אף במסגרת השהות בבית אחד בלבד (כך שככל שטענות האב בענין חלקו בנטל גידולו של הקטין מבוססות - היה בכך כדי להגדיל את סכום הצרכים שאינם טעונים הוכחה) והם כוללים את חלקו של הקטין במדור, איני נדרשת להכרעה בדבר שיעור הנשיאה בצרכיו של הקטין בפועל בעת השהות בבית האב שכן ממילא, כאמור, הסכום המוסכם הוא ברף התחתון של הצרכים שאינם דורשים הוכחה (נדמה כי לאור ההתפתחות בפסיקה והשיעור שנפסק בשנים האחרונות, ניתן אף לומר שהסכום נמוך מהרף התחתון, אם כי הסכום הוא תלוי גם בהיקף הכנסות ההורים, ראו עמ"ש 40874-09-23 שהוזכר לעיל).
41. אם כן השאלה העומדת להכרעה בנקודה זו של הדיון היא - האם הסכום הנוסף שמשולם לקטין באמצעות הקצבה מצדיק הפחתת הסכום המוסכם שמשקף את צרכיו "הרגילים" של הקטין.
42. בכדי להכריע בענין זה יש להתחקות אחר תכליתה של קצבת נכות של קטין:

קצבת נכות מהווה סכום יעודי ואישי שנועד לסייע בידי אדם שהוכרה נכותו ולשקף את ההוצאות הרפואיות להן הוא נזקק ועלות השירותים הנלווים הנובעים מנכותו ושל אלה המטפלים בו (רמ"ש 4484-02-13 פלוני נ' פלונית (18.4.2013).

43. בעמ"ש (חיפה) 11101-12-17 ב. נ' ב. (18.11.2018) (ענין ב. נ' ב.") נדרש בית המשפט לשאלה בדבר היעוד של גמלת ילד נכה ותוספת קצבה.

בית המשפט קבע, כי הקצבה נועדה בראש ובראשונה לסייע תחילה במימון הוצאות מיוחדות הנובעות מצרכיו המיוחדים של הקטין.

באותו ענין הבהיר בית המשפט, כך:

"גובה הקצבה המשולמת לקטינים תלויה בעיקר בסוג הנכות ובאחוזי הנכות שנקבעו על-ידי המוסד לביטוח לאומי, בהתבסס על בדיקה של וועדה רפואית וחוות דעת רפואיות של הרופאים המטפלים, ולא מושפעת מהכנסות ההורים, בשונה מקצבת נכות כללית ובדומה לקצבת זקנה.

אין לצאת מנקודת מוצא לפיה הקצבה מכסה גם את הצרכים הבסיסיים של הקטינים או כי היא נועדה לשמש כמעין פיצוי להורים שכושר השתכרותם נפגע כתוצאה מהעומס הטיפולי הכרוך בגידול בנם/בתם וכמעין "השלמת הכנסה".

הנחת המוצא היחידה האפשרית תהא, כי הקצבה נועדה לכסות את הוצאות הקטין בגין צרכים מיוחדים, וזוהי מטרתה העיקרית.

רק אם יוכח כי לאחר תשלום כל הצרכים המיוחדים לשם כיסויים נועדה הגמלה, נותרה יתרה, כי אז יש מקום להתחשב בכך במסגרת פסיקת המזונות הבסיסיים בגין צרכים רגילים ודמי המדור.

... המטרה מהקצבה היא הקלה על גידולו של הילד, לאור העומס הטיפולי הכרוך בכך, והחורג מהעומס המוטל על הורים לילדים שאינם בעלי צרכים מיוחדים. אף שלא ניתן להתייחס לאותה מעמסה ככלכלית בלבד, אולם הדעת נותנת כי בהיבט מצומצם זה (ההיבט הכלכלי), ההקלה מכוונת לאותה מעמסה כספית נוספת המוטלת על ההורים בעטין של אותן הוצאות משמעותיות בגין הצרכים המיוחדים, ולא הצרכים הרגילים השווים לכל קטין".

(בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי נדחתה (בע"מ 8994/18 פלוני נ' פלונית (4.3.2019)).

44. בית המשפט המחוזי נדרש לענין זה שוב ברמ"ש (חיפה) 73968-05-23 י.ב. נ' א.ב. (2.7.2023) וקבע, כך:

"שאלת פסיקת המזונות עבור קטין המקבל קצבה מהמל"ל עבור צרכים מיוחדים נדונה בפסיקה לא פעם. הגישה הרווחת בשנים האחרונות היא, כי מטרתה העיקרית של הקצבה היא למימון הוצאותיו המיוחדות של הקטין, ולא נועדה לכסות גם את הצרכים הבסיסיים של הקטין; אף אין היא נועדה לשמש כמעין פיצוי להורים שכושר השתכרותם נפגע כתוצאה מהעומס הטיפולי הכרוך בגידול בנם וכמעין "השלמת הכנסה" אולם, אם יוכח כי לאחר תשלום כל הצרכים המיוחדים לשם כיסויים נועדה הקצבה, כי נותרה יתרה, או אז יש מקום להתחשב בכך, במסגרת פסיקת המזונות הבסיסיים בגין צרכיו השוטפים של הקטין".

45. כלומר, קצבת הנכות נועדה למימון הוצאות מיוחדות של קטין ולא לפיצוי ההורה שכושר השתכרותו נפגע כתוצאה מהעומס הטיפולי הכרוך בגידול הקטין ואם מוכח, כי לאחר תשלום כל הצרכים המיוחדים נותרת יתרה, ניתן להתחשב בכך במסגרת פסיקת המזונות בגין הצרכים השוטפים. (ראו, לשם ההשוואה, תמ"ש (טבריה) 7112-01-10 ט.ח. נ' י.ח. (14.1.2011) אשר קבע, כי יש להוכיח את ההוצאות והצרכים שאינם מכוסים על ידי הקצבה).
46. בית המשפט העליון נדרש לשאלה דומה בבע"מ 2083/19 פלונית נ' פלוני (28.4.2021). באותו ענין נדרש בית המשפט לשאלה בדבר חיוב אב במזונות בתו הואיל וקצבת הנכות אמורה לספק את כל צרכיה.

בית המשפט העליון בחן את הוראות החוק הרלבנטיות וקבע, בדומה לבית המשפט המחוזי בבענין ב. נ' ב. לעיל, כי הקצבה "נועדה לסייע במימון סידורים מיוחדים הנדרשים עקב המוגבלות שעמה חי הילד ולא בהוצאות הקיום השגרתיות" ומטרתה "לסייע בהתמודדות עם ההוצאות העודפות הנובעות מהמגבלות עמה חי הילד - להבדיל ממכלול עלויות המחיה שלו".

בית המשפט הסביר, כי אין חפיפה בין קצבה או גמלה לה זכאי ילד בשל מצבו המיוחד וחובת המזונות המוטלת על ההורים "בליבתה נצבים צרכי קיום הכרחיים ואוניברסלים של הילדים" וייעודה שונה שכן היא מתמקדת בצרכים הנובעים מן המוגבלות (ראו גם רמ"ש (מחוזי חיפה) 67776-07-23 א' ב' נ' ג' ב (21.1.2024)).

47. על כן, יש לבחון את היקף הצרכים המיוחדים של הקטין, לוודא שהקצבה משמשת עבור אותם צרכים מיוחדים ונוספים על הצרכים ההכרחיים של קטין שאינו מיוחד, לוודא שאין יחוס של "צרכים אוניברסליים" לעלויות המכוסות על ידי הקצבה ורק לאחר שנקבע היקף הצרכים אשר נובעים ממצבו המיוחד של הקטין, ניתן לבחון שימוש ביתרת הקצבה עבור הוצאות הכרחיות קבועות.

בכדי להכריע האם יש להורות על תשלום מזונות נוסף על סכום קצבה קבוע ושיעורו של אותו תשלום, על בית המשפט לבחון את היקף ההוצאות הנובעות מנכותו של הקטין והאם נותרה דלתא פנויה.

48. בהתאם, כאמור, בהחלטה מיום 14.12.2022 התבקשה האֵם להבהיר מהו השימוש שנעשה בקצבה לה זכאי הקטין, איזה צרכים מיוחדים יש לו ואותם נועדה הקצבה לאפשר ומהן ההוצאות הנוספות הנובעות מצרכיו.
49. בהמשך להחלטה האמורה פרטה האֵם, כי הקטין מקבל טיפול פסיכיאטרי לפי הצורך בעלות מופחתת של 150 ש"ח ואחת לתקופה אבחון / יעוץ מחודש בסך 800 ש"ח. האֵם העריכה הוצאה זו בסך חודשי של 200 ש"ח והוצאות נלוות בשל הזמן ועלויות הנסיעה בסך 800 ש"ח.

עוד פרטה האֵם הוצאות בגין טיפול במים בסך 1,500 ש"ח והאֵם העריכה את העלויות החודשיות בהקשר זה בסך 500 ש"ח.

כן צוינו עלויות של טיפול אימוני תת מודע אחת לתקופה בסך 350 ש"ח ויעוץ רופא מומחה לפי הצורך בעלות של 450 ש"ח.

הובאה התייחסות לשיעורים פרטיים בעלות של 100 ש"ח לשיעור ובתדירות של שיעור - שניים בשבוע (לכל היותר 800 ש"ח).

האֵם התייחסה להוצאות התשלום עבור כיתת חינוך מיוחד בסך של כ-100 ש"ח לחודש ועלויות חוגים.

בהקשר של עלויות הטיפול התרופתי טענה האֵם לעלות של כ-550 ש"ח בחודש עבור טיפול לקשב וריכוז וטיפול בקנאביס רפואי.

בנוסף טענה האֵם לפיצוי בגין אבדן ימי עבודה בשל הצורך לטפל בקטין בעת מחלה ובשל הצורך להגיע לאסוף את הקטין באמצע יום הלימודים בשל התפרצויות זעם חריגות.

עוד טענה האֵם לזכותה לדמי טיפול בקטין (ביום 16.1.2024 הגישה האֵם פירוט של המועדים בהם בוטלה השהות של הקטין אצל האב וטענה כי הנטל המוטל עליה מוגבר).

50. האֵם הציגה אסמכתאות לעלויות הנובעות ממצבו של הקטין וצרכיו המיוחדים:

מעיון במסמכים שהציגה האֵם עולה, כי היא נשאה בעלות יעוץ פסיכיאטרי בסך 800 ש"ח ביום 20.10.2021 ובסך 1,100 ש"ח ביום 29.3.2020.

הוצג תיעוד של תשלום עבור טיפולי הידרותרפיה בסכום כולל של כ-1,900 ש"ח אשר שולם ביום 20.11.2022; סך של 2,720 ש"ח ביום 22.9.2022; סך של 750 ש"ח ביום 23.8.2020; סך של 750 ש"ח ביום 28.7.2020.

עוד הוצגה קבלה על תשלום סך של 350 ש"ח עבור "תכנות תת מודע" ביום 2.1.2022 ועבור תשלום ליעוץ מומחה בסך 450 ש"ח ביום 12.12.2021.

הוצג תיעוד של תשלום עבור שיעורים פרטיים בתקופה של אוגוסט – ספטמבר 2020 בסך כולל של 900 ש"ח וקבלה על תשלום עבור חוג טניס בסך 220 ש"ח בחודש ינואר 2022 ואישור על תשלום למסגרת החינוכית.

בנוסף הוצגה קבלה המעידה על תשלום סך של כ-250 ש"ח עבור תרופה לטיפול בקשב וריכוז ותשלום סך של כ-290 ש"ח ו-כ-580 ש"ח עבור קנאביס רפואי.

51. כאמור, האֵם לא הגישה תצהיר וביקשה להסתמך על החומר המצוי בתיק.
52. בעדותה התייחסה האֵם לצרכים המיוחדים של הקטין וטענה, כי התביעה לביטוח לאומי הוגשה מאחר שהקטין אינו יכול לשהות לבד; שובר דברים בבית; הבית התפרק; נדרש לסיוע גם כאשר הוא במקלחת (עמ' 15, ש' 20-16) וכי כל ההוצאות מתועדות באמצעות קבלות (עמ' 15, ש' 31-25 וכן עמ' 16, ש' 1).

כאשר נשאלה האֵם בדבר השימוש שעשתה בקצבה השיבה שנוסף על עלויות הוצאות שנכללות במסגרת "מחציות", היא כיסתה חריגה בחשבון ("כיסיתי מינוסים") ושילמה על רופאים ותרופות (עמ' 16, ש' 7-3).

53. בסיכומיה טענה האֵם, כי בנם הבכור של הצדדים עבר את גיל 18 ובמצב הנוכחי המזונות המשולמים עבור הקטין בקושי מכסים את חלקו בשכירות ואינם מספיקים ליתר צרכיו.
54. כאמור, הפסיקה מורה כי הקצבה שנקבעה לקטין בשל נכות שהוכרה, נועדה למימון הצרכים המיוחדים הנובעים ממצבו ולא למימון צרכיו "הרגילים", "אוניברסליים" של קטין, הוצאות של יתר בני המשפחה ואף לא להפסד ההשתכרות בו נושא ההורה המטפל על כן, בהתאם להוראות האמורות, אין להביא בחשבון את עלויות השכירות, "סגירת מינוסים" (כפי שהעידה האֵם), עלות חוג טניס, הוצאות אחיו של הקטין והפסד ימי העבודה של האֵם.

שונה ההתייחסות לתשלום עבור הוצאות הנובעות ממצבו והוצאות נלוות (כמו הוצאות נסיעה לטיפולים) אשר נכללות בהוצאות המיוחדות הנובעות ממצבו של הקטין וצרכיו המיוחדים.

55. מסכימת כל הנתונים שהציגה האֵם עולה כי קיימות הוצאות שאינן שוטפות וקבועות עבור יעוץ והערכה פסיכיאטרית וכן הוצאות חד פעמיות (כמו תכנות התת מודע). מתאריכי פגישות היעוץ שהוצגו נדמה, כי מדובר בהיערכות לקראת הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי אך סביר להניח כי נדרשת התייעצות מפעם לפעם ולו בכדי לחדש מרשם רפואי או להתאים מינון לגדילה.

יש קושי לקבוע את היקף ההוצאות החודשי עבור טיפולי הידרותרפיה שכן צורף תיעוד לפרק זמן שבין יולי לנובמבר 2022 בלבד; כמו גם ביחס לשיעורים הפרטיים לגביהם צורף תיעוד לחודשים אוגוסט - ספטמבר 2022 בלבד.

56. האֵם הביאה מדברי רופא מומחה כדי לתאר את קשייו של הקטין וצרכיו המיוחדים ומהתיאור ברור ומובן כי לקטין הוצאות נוספות על צרכים רגילים של קטין שאינו מיוחד אולם האֵם לא פרטה בצורה מספקת מה בחיי היומיום ובשגרת החיים דורש מימון נוסף מעבר לאמור ולאיזה הוצאות שוטפות נוספות היא נדרשת (מעבר להידרותרפיה בסך חודשי כולל שבין 750-1,500 ש"ח).
57. עדותה של האֵם ותיאור מצבו של הקטין על ידי גורמי הרפואה ויתר הגורמים המקצועיים המלווים מלמדים על מצבו של הקטין באופן שמחייב מסקנה, כי קיימות הוצאות נוספות מעבר להוצאות שגרתיות הנדרשות לגידול קטין אולם התיעוד שהוצג אינו מאפשר קביעה מדויקת של ההוצאות הנדרשות.
58. איני מקבלת את עמדת האב השוללת כל צורך מיוחד של הקטין ועומדת על כך שהקטין משתלב במסגרת רגילה ואין לו צורך מיוחד הנובע ממצבו. תיאור זה של האב אינו תואם את התיעוד הרפואי, טיפולי וחינוכי ויש קושי ממשי עם הצגת הדברים באופן הזה שעה שכל החומר שהציגה האֵם (למרביתו היה האב מודע בזמן אמת) מלמד על קשיים שחווה הקטין וביטול קשיים אלה על ידי האב יוצר תחושת אי נוחות ביחס לתפיסת ההתמודדות של הקטין.
59. בהסתמך על התיעוד שהוצג ותוך השוואה לתיאור במסמכים הרפואיים וההמלצות, ניתן ללמוד על היקף הוצאות כולל (לרבות הוצאות שאינן קבועות) בסך של כ-2,000 ש"ח בחודש (בהנחה שהקטין מטופל בהידרותרפיה או טיפול בעלות דומה; לוקח תרופות על פי ההמלצה הרפואית; נדרש לאבחון או חוות דעת פעמיים בשנה (לרבות אמדן של הוצאות הנסיעה לטיפולים ולאבחון)).

אדגיש, כי הסכום הוא אמדן המסתמך על התיעוד שהוצג שכן לא ניתן לקבוע את תדירות הצורך ביעוץ, את תדירות הצורך בטיפול חד פעמי ואת ההתמדה בטיפול גופני. האמדן מבוסס על המידע הידוע כעת כאשר נקבע סכום סביר ומידתי בנסיבות.

לאור האמור, מאחר שקצבת הנכות היא כעת בסך 3,479 ש"ח - הסכום שמשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי מותיר יתרה לאחר תשלום כל ההוצאות הנובעות מצרכיו המיוחדים של הקטין בשיעור העולה במקצת על סכום המזונות הקבוע כעת.

משכך, בהסתמך על העקרונות שהותוו בפסיקה, מאחר שיתרת סכום הקצבה, לאחר מימון הוצאותיו החריגות של הקטין, מאפשרת כיסוי הוצאות "רגילות-אוניברסליות", אין לחייב את האב בתשלום מזונות נוסף על סכום הקצבה שכן יתרת הקצבה מאפשרת מימון ההוצאות ההכרחיות.

על כן, אני מורה על ביטול החיוב במזונות כאשר הביטול יחול כל זמן שמשולמת לקטין קצבה בשיעור הנוכחי או בכל סכום העולה על 3,350 ש"ח. ככל שיופחת סכום הקצבה - יושלם הסכום על ידי האב בכדי להגיע לסכום האמור.

נוסף על האמור, מחויב האב במחצית הוצאות הקטין כמפורט בהסכם ובכלל כך במחצית עלויות הוצאות המפורטות בסעיף ט' להסכם ("מחציות").

60. היות שהסכום מהווה הערכה שכוללת התייחסות להוצאות שאינן קבועות, ככל ובחודש מסוים היקף ההוצאות המיוחדות להן נדרש הקטין נמוך מסך של 2,000 ש"ח תפקיד האֵם את יתרת הקצבה שנותרה בפיקדון על שם הקטין אשר ישמש אותו לצרכיו העתידיים. מידי 6 חודשים תעדכן האֵם את האב האם נותר סכום לפיקדון ואת שיעורו.
61. לאחר ששקלתי את חלוקת נטל גידולו של הקטין בין הצדדים; את עדותו של האב בנוגע לאי השתתפות בנטל לקיחת הקטין לטיפולים; את הטענה בדבר אי גביית סכומים ששולמו על ידי האֵם; את ההוצאות הנוספות להם נדרשת האֵם בשל הטיפול האינטנסיבי בקטין ואשר אמנם לא נלקחות בחשבון בעת חישוב הצרכים המכוסים על ידי הקצבה אך התעלמות מהם בהקשר של קביעת תקופת החיוב תוביל למצב קיצוני של חוסר צדק; את הטרחה והעלויות בהן נשאה האֵם כדי להוביל להכרה בנכותו של הקטין ולאשר את קצבתו; את ההלכה בדבר מזונות שנאכלו ואת סכום המזונות הנמוך לכתחילה - אני מורה כי ביטול החיוב במזונות יחול החל ממועד מתן פסק דין זה.
62. איני נעתרת לסעד המבוקש של תשלום הוצאות החינוך והרפואה של הקטין מתוך קצבת הנכות החודשית שכן לאחר ביטול החיוב במזונות, שיעור הצרכים "הרגילים" והצרכים "המיוחדים" יחד תואם את סכום הקצבה והוצאות חינוך ורפואה שאינן הוצאות קבועות הן נוספות על הסכום הכולל לו נדרש הקטין.

כך גם איני נעתרת לסעד המבוקש של חלוקת הקצבה בין ההורים (סעד שהתבקש במסגרת ההליך כבקשת ביניים) הן מאחר שלא מדובר בסעד שנכלל בתביעה והן מאחר שמהעדויות עולה, כי האב אינו נושא בעלויות צרכיו המיוחדים של הקטין ואף שניתנה לו ההזדמנות להציג ראיות בענין זה, לא הציג דבר. על כן, משעה שלא הוכח שהאב נושא בעלות של הוצאה כלשהיא שנובעת ממצבו המיוחד של הקטין אין להורות על חלוקת הקצבה אלא יש להותיר את העברתה לידי האֵם אשר תעשה בו שימוש עבור הקטין.

63. לסיכום הדברים -

אני מורה על ביטול החיוב במזונות החל ממועד מתן פסק דין זה.

חיוב בהוצאות חינוך ורפואה חריגות יחול בהתאם להוראות ההסכם.

ככל שבחודש מסויים צרכיו המיוחדים של הקטין יהיו נמוכים מהסכום שמתקבל, תפקיד האֵם את היתרה בפיקדון עבור הקטין ויעשה בפיקדון זה שימוש לצרכיו של הקטין.

ככל שבתקופת זמן מסוימת לקטין יהיו צרכים מיוחדים שעולים על סכום האמדן (למשל בשל צורך חד פעמי לרכוש ציוד מסוים, להשתתף בהליך טיפולי נוסף או בשל צורך אחר) ואין יתרה מספקת בחשבון הפיקדון - יחלקו הצדדים את ההוצאה בחלקים שווים.

64. על אף תחושת אי הנוחות מקבלת הקצבה מבלי שהובא הדבר לידי האב ועל אף שהתביעה התקבלה ברובה - לאור נסיבות הענין, מצבו של הקטין, חלוקת הנטל, המשמעות של תוצאת פסק הדין והקושי בו עתידה האֵם לשאת לאור הפחתת הסכומים וסכום המזונות שנקבע לכתחילה - איני מחייבת את האֵם בהוצאות.

אני מתירה את פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.

המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום,  ל' אב תשפ"ד, 03 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.