- הצדדים, יהודים, אזרחי המדינה ותושביה, נישאו זה לזו בשנת 2007.
(הצדדים יקראו להלן גם: "האב" ו - "האם").
- מנישואין אלה נולדו לצדדים 3 ילדים כדלקמן:
ג', יליד 2009, כבן 8 וחצי נכון ליום מתן החלטה זו.
ד', יליד 2012, כבן 5 נכון ליום מתן החלטה זו.
ה', יליד 2016, כבן שנה וחצי נכון ליום מתן החלטה זו.
(להלן: "הקטינים").
- נישואי הצדדים לא עלו יפה והם התגרשו זה מזו בגט פיטורין בשנת 2017.
- ערב גירושיהם הסדירו הצדדים את כל המחלוקות הכרוכות בגירושין, ובכלל זה הוסדר נושא זמני השהות של ההורים עם הילדים. ההסדרים קיבלו תוקף של פסק דין.
- הנושא היחיד שנותר להכרעה שיפוטית בין הצדדים, הוא הנושא שלפניי – מזונות שלושת ילדיהם המשותפים.
- כל נסיונותיי להביא הצדדים לכדי הסכמה גם לעניין מזונות ילדיהם לא עלו יפה ולפיכך הגיע עת הכרעה.
- שני הצדדים שכירים.
האב --- ומשתכר מעיסוקו הנ"ל סך של כ - 10,500 ₪ נטו בחודש.
האם עובדת ב---- ומשתכרת מעיסוקה הנ"ל סך של כ - 9,300 ₪ נטו בחודש.
שני הצדדים עובדים במשרה מלאה וממצים את מלוא פוטנציאל השתכרותם.
- הצדדים הכבירו במילים אודות שיעור הכנסותיהם, ולשוא. תלושי השכר מלמדים היטב על הכנסות כל אחד מהצדדים. אני מוצא לציין כי אין בידי לקבל את טענת האם לפיה אין להחשיב את הבונוס שהיא מקבלת כחלק מהשכר. בונוס הוא חלק משכר וגם אם הוא משולם בשיעור שונה מידי שנה, יש לקחת אותו בחשבון. גם האב נהנה מבונוס שנלקח בחשבון בחישוב הכנסתו.
- יוצא אפוא כי היחס בין הכנסות הצדדים הוא 47:53.
- לצדדים, כאמור, שלושה ילדים. שני הילדים הגדולים שוהים אצל האב בזמני שהות של 60:40, הילד הקטן, ה', שוהה רוב הזמן אצל האם, ואביו מתראה עימו פעמיים בשבוע לזמן קצר ללא לינה. בהתאם להסכם שבין הצדדים, שקיבל תוקף של פסק דין, יצטרף הבן הקטן ה' לאחיו, ללינה אצל האב, עם הגיעו לגיל 3.
- הצדדים לא הרבו בטיעונים בקשר להוצאות הילדים (וטוב שכך עשו), ובנסיבות אלו, ולאחר עיון בכתבי הטענות השונים, ובשים לב לרמת החיים אותה ניהלה המשפחה ערב הפירוד ולהכנסות הצדדים, אני מוצא לקבוע את הוצאות הילדים על דרך האומדנא, בסך של 1,600 ₪ לכל אחד מהם (לא כולל הוצאות מדור, חינוך ורפואה).
- על הצדדים חל הדין העברי.
דומה כי אין צורך להכביר במילים אודות הדין החל ביחס לגילו של כל אחד מהילדים (חיוב מלא של האב בצרכים הבסיסיים וההכרחיים עד גיל 6 וחיוב של שני ההורים מדין צדקה, לפי הכנסותיהם הפנויות, מגיל 6 ואילך). אף אין צורך להכביר במילים אודות הפסיקה הקובעת כי יש ליתן הדעת לזמני השהות של הילדים עם הוריהם, באשר עת שוהים הילדים אצל האב הוא מוציא עבורם הוצאות בעין.
- ה' כבן שנה וחצי ו – ד' כבן חמש. לפיכך חייב האב במלוא צרכיהם הבסיסיים וההכרחיים.
ג' כבן שמונה וחצי, ועל כן החיוב כלפיו מוטל על שני ההורים, מדין צדקה, לפי שיעור הכנסותיהם הפנויות.
- הבן ה' (כבן שנה וחצי):
כאמור לעיל, הבן ה' שוהה אצל האם מרבית הזמן. הוא מתראה עם האב פעמיים בשבוע לזמן קצר ללא לינה.
ה' כבן שנה וחצי, לכן על האב לשאת בכל צרכיו הבסיסיים וההכרחיים.
בשים לב כי זמני השהות של הבן ה' אצל האב מצומצמים מאוד בשלב זה, אין צורך לבצע כל הפחתה בשל תשלומים בעין שמשלם האב עבור הבן ה' עת הוא שוהה אצלו.
בנסיבות אלו, אני מוצא לחייב את האב במזונות הבן ה' בסך של 1,600 ₪ בחודש.
עם הגיע הבן ה' לגיל 3, ובהצטרפו ללינה אצל האב, יעמוד סכום המזונות ע"ס של 900 ₪ בחודש (הפחתה בשיעור של כ – 40% בוצעה בשל זמני השהות והוצאות בעין שיוציא האב עת ה' ישהה אצלו).
עם הגיע הבן ה' לגיל 6 (ובשל שינוי מקור החיוב לדין צדקה), חל הכלל כדלקמן:
הואיל וצרכיו של הילד, כאמור, הם בסך של כ - 1,600 ₪ בחודש, והואיל ועל פי הכנסות הצדדים על האב לשאת בכ - 53% מצרכיו (שהם סך של כ - 850 ₪ בחודש), והואיל ובהתאם לזמני השהות (60:40) נושא האב בפועל (בעין) בהוצאות הילד בסך של כ - 650 ₪ (40% מ – 1,600 ₪), מצאתי לקבוע כי מזונות הבן ה' החל מגיל 6 יעמדו ע"ס של 200 ₪ בחודש.
- הבן ד' (כבן 5):
ד' כבן 5, קרי, כל צרכיו הבסיסיים וההכרחיים חלים על האב. יחד עם זאת, יש לערוך הפחתה בשל זמני השהות (40:60), ועל כן מצאתי לחייב את האב במזונות הבן ד', עד הגיעו לגיל 6, בסך של 900 ₪ בחודש.
עם הגיע הבן ד' לגיל 6, יעמוד סכום המזונות עבורו ע"ס של 200 ₪ בחודש, כפי ההסבר המופיע לעיל ביחס לבן ה' בגיל האמור.
- הבן ג' (כבן 8 וחצי):
צרכיו של הבן ג' הם, כאמור, בסך של כ - 1,600 ₪ בחודש. על פי הכנסות הצדדים אמור האב לשאת ב-53% מהוצאותיו, בקיזוז זמני השהות, קרי, עפ"י החישובים דלעיל בקשר עם ה' ו – ד' – סך של 200 ₪ בחודש. ברם, הואיל ולצדדים שני קטינים מתחת לגיל 6, אשר על פי הדין על האב לשאת במלוא צרכיהם הבסיסיים, נותרת לאב הכנסה פנויה פחותה יותר מכפי שהיתה נותרת לו אם גם לשני הילדים האחרים היה חיוב המזונות מדין צדקה.
בנסיבות אלו, מצאתי בשלב זה שלא לפסוק כל סכום לבן ג'.
יחד עם זאת, עם הגיע בנם של הצדדים ה' לגיל 6, ובשים לב כי החל ממועד זה יחולו הוצאותיהם של שלוש הילדים על שני ההורים, מצאתי לקבוע כי החל מהגיע הבן ה' לגיל 6, סכום המזונות עבור הבן ג' יעמוד ע"ס של 200 ₪ בחודש, כפי ההסברים האמורים לעיל ביחס לילדים האחרים בגיל האמור.
לא נעלם מעיני כי קיים שלב ביניים, בו משלם האב את מלוא צרכיו הבסיסיים של הבן ה', אולם לא משלם את מלוא צרכיו של הבן ד'. ברם, אני סבור כי גם במצב דברים זה, ההכנסה שנותרת לאב נמוכה יותר מכפי שהיתה נותרת לו אם היה החיוב מדין צדקה לכל שלוש הילדים, ועל כן ראוי שלא ישולם סכום מזונות כלשהו גם בשלב זה.
אף לא נעלמה מעיני טענת האב לפיה במצב בו הוא משלם עבור מלוא צרכיהם של שני ילדים מתחת לגיל 6, הכנסתו הפנויה הנותרת אף נמוכה מזו של האם, באופן שאף ראוי להטיל עליה לשלם לו למזונות הבן ג'. ברם, מדובר בתקופה קצרה מאד, וממילא היא מתאזנת עם התקופה המנויה בפסקה הקודמת (מלוא הצרכים לילד קטין אחד), ובשים לב גם לכך שהכנסתו של האב גבוהה מזו של האם, איני מקבל טענה זו.
- ביחס למדור, מצאתי להורות כדלקמן:
שני הצדדים שוכרים דירות למגוריהם ולמגורי הילדים.
האם מתגוררת עם הילדים בדירה שכורה. דמי השכירות הם בסך של 1,600 ₪ בחודש. לכך יש להוסיף הוצאות החזקת הבית, בסך של כ – 1,000 ₪ בחודש.
הכלל הוא כי המדור של שלושה ילדים הוא בשיעור של 50% מדמי השכירות המשולמים וכי המדור לשני ילדים ולילד אחד, הם 40% ו - 30%, בהתאמה.
בשים לב כי שכרם של הצדדים כמעט זהה וזמני השהות אף הם כמעט זהים ביחס לשני הילדים הגדולים של הצדדים (ועתידים להיות, עם הגיע הבן הקטן ה' לגיל 3, כמעט זהים, גם ביחס אליו), אני מוצא להורות כי בשלב זה, כאשר שני ילדים של הצדדים מתחת לגיל 6 ואחד מעל גיל 6, יישא האב ב - 40% מהוצאות המדור, ועד לסך של 1,000 ₪ בחודש.
עם הגיע הבן ד' לגיל 6, יעמוד סכום המדור על שיעור של 30%, ועד לסך של 800 ₪ בחודש.
עם הגיע הבן ה' לגיל 6, לא יהא כל חיוב במדור.
- טרם נעילה מצאתי להתייחס לכמה נקודות כדלקמן:
א. ב"כ האב המלומד העלה טענות רבות בקשר לשיעור המזונות, והרבה לצרף טבלאות ודרכי חישוב שונות. בין היתר הועלו טענות הקשורות לקצבת הילדים המשולמת ע"י המל"ל ולנקודות זיכוי להן זכאי כל אחד מהצדדים עפ"י דין. כך גם הועלו טענות בקשר למקום מגורי הצדדים ולסיוע שהם מקבלים מהוריהם.
ב. עם כל הכבוד, אין בידי לקבל אף לא אחת מהטענות הנ"ל. ההורים מתגוררים מרחק 20 ד' נסיעה זה מזו. כל אחד מהם עובד במקום אחר. כל אחד מהצדדים נדרש לנסיבות למקום עבודתו וכן לנסיעות הקשורות לילדים. במצב הדברים האמור, בו המרחק בין מקומות המגורים של הצדדים אינו גדול, אין זה ראוי להעלות טענות של הוצאות נסיעה כגורם משפיע על שיעור המזונות.
ג. כך גם לעניין נקודות הזיכוי. עסקינן בהטבה אישית הניתנת לכל אזרח במדינה עפ"י נתוניו האישיים, ובכלל זה מצבו המשפחתי, מספר ילדיו ומקום מגוריו. אין בכך כדי להשפיע על שיעור המזונות, וזאת חרף העובדה כי יכול ומי שמקבל לידיו את קצבת הילדים אף נהנה מנקודות זיכוי במס הכנסה. זאת ועוד, מדובר בסכומים שאינם גבוהים יחסית ואיני סבור כי יש לכלול אותם בחישוב שיעור המזונות.
ד. מהדברים האמורים לעיל אני מגיע לעניין הכללי והחשוב יותר של אופן חישוב שיעור המזונות. דומה כי נכתב לא מעט על אופן חישוב שיעור המזונות הנכון והראוי, ובמיוחד לאחר הלכת 919/15, כשבתי המשפט השונים מנסים להטמיע ולהציע נוסחות מתמטיות שונות להקלה על מלאכת החישוב, וע"מ להגיע לתוצאות אחידות ככל שניתן. ב"כ האב אף הוא מציע שיטות חישוב משלו ומרבה מאד לעסוק ולטעון ברוב כשרון בתחום זה. המכנה המשותף של כל הנוסחות האמורות הוא הצורך ליתן ביטוי הן להכנסות ההורים והן לזמני השהות של הילדים אצל ההורים. בית משפט זה סבור כי אכן נכון ליתן ביטוי של ממש לפרמטרים האמורים, אולם מכאן ועד ירידה לפרטי פרטים של חישובים, ובכלל זה חישובים אריטמתיים מדוייקים של זמני שהות והכנסות ההורים – דומה כי עוד ארוכה הדרך וספק בעיני אם הדבר נכון להורים לילדים משותפים. אם היה עסקינן ביחסים מסחריים בין שתי חברות מסחריות, יכול והיה מקום לערוך טבלאות אקסל מדוייקות של חיובים וזיכויים. ברם, מה שנכון לתחום המסחר, אינו נכון לתחום המשפחה. בית המשפט סבור כי המסר שיש להעביר להורים הוא קביעה גלובלית של שיעור המזונות, תוך התחשבות בפרמטרים האמורים, וללא ירידה לפרטי פרטיו של חישוב.
ירידה לקוצו של יוד ורזולוציה מלאה ודקה, ובכלל זה התחשבות בנקודות הזיכוי שניתנות לכל אחד מההורים בכל עת, התחשבות בנסיעות שעושה כל אחד מההורים ומתן ביטוי לכל שעה ודקה בה נמצא כל ילד אצל מי הוריו, משדר מסר כללי של "התחשבנות יתר", אשר יכול ותביא את ההורים לכדי כאוס של ממש, שכן בכל עת שזמני השהות ישתנו במעט, ו/או יהיה שינוי בהכנסות של מי מההורים, נימצא נדרשים לחשב מחדש את מזונות הילדים. כך גם מסר התחשבנות זה יביא עימו להתחשבנות יתר בין ההורים וכבר נשמעו, ואף בתיק זה, טענות לפיהן ההורה שרוכש לילד בגד או צעצוע, מסרב להעביר הילד להורה השני כשהוא מצוייד באותו פריט שרכש עבור הילד. דומה כי אין ולא יכול להיות כל חולק על כך שאין זו טובת הילדים. זמני שהות עם הילדים זו זכות. היא מביאה עימה נטל כלכלי שיש ליתן עליו הדעת, אולם אין לטעמי לרדת לרזולוציה של דקות שהייה. כך גם לעניין הכנסות הצדדים. יש ליתן להן הדעת אולם לא יעלה על הדעת כי החישובים יעשו, למשל, באגורות, כפי שמתבקשים לעיתים בתי המשפט. יש לשאוף איפוא לאיזון בין הצדדים, כשטובת הילד עומדת לנגד, וע"מ לאפשר לו מעברים ראויים וחלקים בין שני בתי הוריו, וללא התחשבנות יתר ביניהם.
- סוף דבר
א. האב יישא במזונות הבן ה' בסך של 1,600 ₪ בחודש.
עם הגיע ה' לגיל 3 יעמוד סכום החיוב ע"ס של 900 ₪ בחודש.
עם הגיע הבן ה' לגיל 6 יעמוד סכום המזונות ע"ס של 200 ₪ בחודש.
האב ישא במזונות הבן ד' בסך של 900 ₪ בחודש.
עם הגיע הבן ד' לגיל 6 יעמוד החיוב במזונות ע"ס של 200 ₪ בחודש.
האב ישא במזונות הבן ג', בסך של 200 ₪ בחודש, וזאת רק החל מהגיע הבן ה' לגיל 6.
ב. בשלב זה יישא האב ב - 40% מהוצאות המדור, ועד לסך של 1,000 ₪ בחודש.
עם הגיע הבן ד' לגיל 6, יעמוד סכום המדור על שיעור של 30%, ועד לסך של 800 ₪ בחודש.
עם הגיע הבן ה' לגיל 6, לא יהא כל חיוב במדור.
התשלום יבוצע כנגד הצגת חוזה שכירות תקף.
ג. הסכומים הנקובים לעיל צמודים למדד המחירים הידוע היום ויעודכנו אחת ל – 3 חודשים.
ד. ההורים יישאו בכל הוצאות החינוך של הקטינים, מכל מין וסוג שהוא (מעון, צהרון עד סיום כיתה ג', ציוד לבית הספר, חוג אחד לכל ילד, קייטנה בקיץ במחזור אחד בעלות מתנ"ס, שיעורי עזר, תנועת נוער, מסע לפולין וכיו"ב), בחלקים שווים ביניהם, והכל בקיזוז המענק שזכאית האם לקבל, ככל שהיא זכאית, בתחילת כל שנת לימודים, מאת המל"ל.
תשלומים אלה יבוצעו כנגד קבלות או אישורים, ובמקרה של מחלוקת בדבר נחיצות ההוצאה יכריע בכך הגורם החינוכי הרלוונטי.
ה. ההורים יישאו בחלקים שווים ביניהם בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים, אשר אינן מכוסות על-ידי הביטוח הרפואי הממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים שבו הם מבוטחים, לרבות טיפולי שיניים, משקפיים, טיפול פסיכולוגי וכיו"ב.
תשלומים אלה יבוצעו כנגד קבלות או אישורים, ובמקרה של מחלוקת בדבר נחיצות ההוצאה יכריע בכך הגורם הרפואי הרלוונטי.
ו. תוקף החיוב החל מיום הגשת הליך יישוב הסכסוך – 4.5.17.
ז. הפרשי העבר שנצברו, בניכוי תשלומים ששילם האב לאחר מועד תחילת החיוב הקבוע לעיל, ישולמו ב - 6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים ויצטרפו לתשלומי המזונות השוטפים.
ח. התשלומים יבוצעו ביום ה - 15 לכל חודש עבור כל חודש מראש החל מיום 15.2.18.
ט. קצבת הילדים המשולמת מטעם המל"ל תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי אם הקטינים.
- ע"מ שלא להחריף ביחסי הצדדים – אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ח, 12 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.
גרסה זו, בה הושמטו פרטים מזהים, ניתנת לפרסום.