בקצירת האומר אציין כי ביום 6.3.2022 הוגש לתיק ביהמ"ש תסקיר עו"ס סדרי דין [(עשירי במספר), אשר מתוך חשש לטובת הקטינות הוגש תחילה באופן חסוי וחסיונו הוסר בהחלטתי מיום 26.4.2022], אודות וועדת תסקירים שהתכנסה ביום 28.2.2022 ובסופה הומלץ לצמצם באופן דרמטי את הסדרי השהות של האב עם הקטינות מהסדרים רחבים הכוללים לינה- להסדרי ביקורים תחת פיקוח במסגרת "מרכז הקשר", מחשש לניכור הורי מצד האב ומניעת המשך הפגיעה הרגשית והנפשית בקטינות גם אגב אותו ניכור הורי.
-
מזה זמן שהצדדים מתנהלים בחלוקת זמני שהות רחבה (ע"פ המלצות עו"ס סדרי דין מיום 20.5.2019, שקיבלו תוקף של פס"ד ביום 16.7.2019) ולפיה שוהות הקטינות בבית האב פעמיים בשבוע כולל לינה וכן בכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד ליום ראשון בבוקר. באותו מועד ניתן תוקף של פס"ד גם להמלצת העו"ס בעניין הפניית ההורים להליך של תיאום הורי על מנת לשפר את דרכי התקשורת ביניהם, לטובת הקטינות.
-
במסגרת פסק הדין מאותו מועד (תלה"מ 16398-02-19) ושלא באופן סטנדרטי ניתנו ע"י ביהמ"ש מספר הבהרות:
"למען הסר ספק משמורת הקטינות תהא משותפת, אך ביתן העיקרי בבית האם ושם מרכז חייהן....
ההורים מתחייבים לשתף פעולה ביניהם בכל ענייני הקטינות או מי מהן ולנהל תקשורת שוטפת ורציפה בין במסרונים ובין בשיחות טלפון, תוך שהם מחויבים לדבר זה לזו, בלשון נקיה, מכובדת ועניינית.
מי מהצדדים אשר מקבל מסרון ממשנהו, מחויב להשיב עליו תוך שלוש שעות לכל היותר.
בכל עניין מהותי הנוגע לקטינות יקבלו ההורים החלטות במשותף ומראש..."
-
כבר ביום 2.4.2020 הוגשה (בתלה"מ 16398-02-19) בקשה בהולה להפסקת הסדרי ראיה בין האב לבנותיו בטענה לניכור הורי חמור ואי קיום הסדרי ראיה על ידיו וביום 5.4.2020 הוגשה בקשה נוספת, במסגרתה דווח כי האב אינו משיב את הקטינות לבית האם ואף תקף אותה לעיני הבנות.
-
בתיק שבכותרת הוגשו ע"י עו"ס לסדרי דין מספר תסקירים. הראשון שבהם ביום 10.12.2020 ובו המליצה העו"ס להפנות הצדדים להליך טיפולי מערכתי בו הקטינה א' תשולב בטיפול ושני ההורים ישולבו בהדרכה הורית ותיאום הורי.
-
ביום 7.1.2020 הגיש האב תגובתו לתסקיר, התנגד להמלצות העו"ס והוסיף באלו המילים:
"למותר לציין כי האב אינו יושב עם האם באותו חלל מוך הכנעה ומבקש מהאם להסביר מה הצורך בתיאום הורי..." (ההדגשה אינה במקור. א.מ.).
-
הגם עמדתו של האב, בהחלטה מיום 24.1.2020 הורה ביהמ"ש (כב' השופטת פאני גילת כהן) על הפניית הצדדים ללא דיחוי לטיפול רגשי לקטינה א', להדרכה הורית נפרדת ולתיאום הורי משותף.
-
ביום 3.3.2021 דיווחה עו"ס לסדרי דין כי חרף החלטתו המפורשת של ביהמ"ש, האב מתנגד למתן טיפול רגשי לקטינה ומסרב לקחת חלק בהדרכה הורית ותיאום הורי.
-
ביום 10.3.2021 הגיש האב תגובה וטען שהכל נובע מפערים בתפיסת המציאות בינו לבין האם, האשים את האם במצב ועמד בסירובו להעניק טיפול רגשי לקטינה א' וביקש להזמין העו"ס לחקירה על תסקירה.
-
ביום 14.3.2021 דחה ביהמ"ש את הסבריו של האב והורה לו לפעול ללא דיחוי ולהתחיל בטיפול בהתאם להנחיות עו"ס לסדרי דין.
-
ביום 2.6.2021 הוגש ע"י עו"ס לסדרי דין תסקיר משלים במסגרתו דווח כי הגם שהצדדים התגרשו לפני כשלוש שנים (נכון לאותו מועד), עוצמת הסכסוך בין הצדדים גבוהה והילדות נמצאות בתווך. כך דווח שהאב מביע התנגדות נחרצת להליך הטיפולי הן ביחס להורים עצמם והן ביחס לקטינות.
העו"ס הוסיפה כי צוות המחלקה לשירותים חברתיים רואה בדאגה את מצב הבנות ועמדה על המלצותיה הקודמות (מיום 8.12.2020) ודרשה להורות על חיוב שני ההורים לבצען.
-
ביום 7.6.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים, בסופו ניתנה ההחלטה, אשר מחמת חשיבותה לסוגיה שבפני, תובא כמעט במלואה:
"ביהמ"ש זה מצוי בעניינם של הצדדים ומלווה את הסכסוך המשפחתי מזה קרוב לשלוש שנים.
ענייני המשמורת וזמני השהות של בנות הצדדים הקטינות, הוסדרו בהסכמה ובחודש יולי לפני שנתיים כבר ניתן פסק דין בעניין זה.
... אולם, למרבה הצער, הפערים בתפיסות העולם ובאידאולוגיה החינוכית שכל אחד מן הצדדים אוחז בה מציבים את הקטינות בסיכון על כך יעידו התסקירים הרבים שהוגשו לתיק ביהמ"ש ועמדת האפוטרופא לדין שביהמ"ש מינה לקטינות, על רקע העובדה שהמחלוקות בין ההורים לא זו בלבד שלא צומצמו אלא רק הלכו והעמיקו למרות חלוף הזמן מאז נפתחו ההליכים.
יצוין כי האב לא הגיש כתב הגנה בהליך זה, אך הגיש מעת לעת תגובות לעניין הבקשות אשר הוגשו על ידי האם...
... לפני כשבוע ימים, הוגש תסקיר משלים בהתאם להחלטת בית המשפט, ממנו עולה שביום 16.3.2021, התקיימה וועדה לתכנון טיפול במחלקה לשירותים חברתיים במועצה איזורית יואב, אשר האב בחר להדיר את רגליו ממנה.
כן עולה מהתסקיר שהאב מתנגד בתוקף למתן טיפול רגשי לבת א', והביע התנגדות נחרצת להליך הטיפולי שאליו הופנו הצדדים ואינו משתף פעולה.
בניגוד אליו, האם מגויסת להליך הטיפולי ואף נמצאת בטיפול אישי מחוץ למרכז ההורים והילדים.
האם שיתפה את עו"ס לסדרי דין בקשיים בהם היא נתקלת בהתנהלות מול הקטינות ובתחושה שלה כי הן מעורבות בשיח על הקונפליקט בין ההורים.
האב הביע בפני עו"ס לסדרי דין את התנגדותו לשבת עם האם בחדר אחד ולעבוד על התקשורת ההורית.
מבחינת האב אין קושי בהתנהלות ההורים. לשיטתו, משההורים נפרדו והם גרים בנפרד ומחזיקים בתפיסות עולם שונות, אזי כל אחד מהם רשאי לנהוג בדרך שבה הוא מאמין בזמן שהקטינות שוהות עימו ותחת אחריותו.
לטענתו יש תקשורת קונקרטית בכל הנוגע לקטינות.
האב הביע תסכול וכעס כלפי האם בגין ההליכים המשפטיים והצעדים שבהם נקטה בפרט על רקע מצבו הכלכלי הקשה.
עו"ס לסדרי דין חוותה את האב כתוקפן וציינה בתסקירה, שהפגישה עימו הייתה בלתי נעימה.
בסופו של דבר, הציב האב, כנטען בתסקיר, מספר תנאים לצורך ההפניה לטיפול.
על פי התרשמות העו"ס, אבן הנגף בכל הנוגע ליחסים בין ההורים, היא הסוגיה הכספית וההליכים המשפטיים התלויים ועומדים ביניהם, אשר לשיטתה מעצימים את הסכסוך ואת הקונפליקט.
כפי שצוין לעיל, ועל כך יש לשבח את הורים, עלה בידם היום להסיר מעל סדר היום את המחלוקות הכספיות וההליכים הנוספים בעניינם הסתיימו בפשרה.
יש לקוות ולהאמין כי בכך עוצמת הקונפליקט תפחת וכך גם התסכול ההדדי שהם חשים האחד מפני משנהו.
עם זאת, מקבלת אני את המלצות העו"ס והאפוטרופא לדין, לפיהן יש הכרח בהפניית המשפחה להליך של תיאום הורי והדרכה ולו כדי לגשר על הפערים בין ההורים ולהעניק לקטינות חוויה של הורות מכבדת ומכילה, למרות ההבדלים בתפיסות העולם של ההורים.
שותפה אני לרושם של נשות המקצוע, כי הקטינות שרויות במתח ומוצאות עצמן בקונפליקט נאמנויות.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכל אשר מונח לפני, מצאתי כי בעת הזאת ומשכאמור העננה שריחפה מעל יחסי ההורים בשל ההליכים הנוספים הוסרה, יש לתת הזדמנות להליך הטיפולי.
מקבלת אני את עמדת ב"כ האב שלפיה, טרם הטלת סנקציות, יש ליתן בידי הצדדים ההזדמנות לשתף פעולה עם הליכי הטיפול, אך מובהר בזאת לאב, כי לא מדובר בהמלצה אלא בצו שיפוטי ומחובתו לציית לו.
ככל שהאב לא יעשה כן, לא יהיה מנוס מלהשית עליו סנקציות ולנקוט באמצעי אכיפה, כדי להביא למיצוי ההליך הטיפולי ולגרום לו לשתף עימו פעולה.
בעת הזו, לא מצאתי כי יש להטיל על הצדדים הוצאות נוספות בדמות מינוי מומחה, בפרט לנוכח טענות האב בדבר מצבו הכלכלי הקשה.
אך על האב להבין כי אם לי הא מנוס וימשיך בסירובו, ימונה מומחה על מנת לבחון את הטענות בדבר ניכור הורי.
כן מצאתי שבעת הזו, יש לאפשר רגיעה של המערכת המשפחתית ולא להכניס גורמים נוספים לתוך המרחב המשפחתי ולחשוף את הקטינות בפני מומחים וגורמים נוספים לאלה שכבר מעורבים בהליך.
האחריות לשלומן הנפשי של הקטינות ולהתפתחותן התקינה מונחת על כתפי ההורים, ככל שהם ינמיכו את להבות הסכסוך כך ייטב לבנותיהן הקטינות.
לפיכך, אני מחייבת בזאת את שני ההורים לפנות להליכי הדרכה הורית והתיאום ההורי, בהתאם להמלצות בתסקיר מיום 8.12.2020 ביחידת מפגשים.
על הצדדים לפעול בהתאם להוראות אני הטיפול וככל שאנשי הטיפול יבחרו לקיים איזה מהמפגשים כמפגשים משותפים, לרבות מפגשים בהם יקחו חלק הקטינות או איזו מהן, על ההורים לפעול בהתאם להנחיותיהם.
ככל שיתקבל דיווח לתיק ביהמ"ש שמי מההורים אינו משתף פעולה, תוטל עליו סנקציה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט..." (ההדגשות אינן במקור. א.מ.)
-
ביום 25.7.2021 ובעקבות מחלוקות בעניין פעילות מסוימת של הקטינות, ניתנה החלטת ביהמ"ש ובה נכתב, בין היתר כי בנסיבות הקיימות, עת הקטינות מצויות בקונפליקט נאמנויות ספק אם יש בהתנהגותו של האב ניכור הורי, אך התנהלות זאת של האב עלולה לפגוע בסמכויותיה ההוריות של האם ועליו לחדול מכך מיד.
-
ביום 26.10.2021 הוגש דיווח האפוטרופא לדין במסגרתו הובעה דאגה ביחס לתנאים החומריים בהן שוהות הקטינות וכן ביחס למארג המשפחתי בבית האב ונדרש להורות שעו"ס לסדרי דין תערוך ביקור בבית האב.
במסגרת זו ציינה האפ' לדין כי הקטינות סופגות את חוסר התקשורת שבין ההורים והדבר משפיע השפעה מזיקה על חוסנן של הקטינות, על בריאותן, על שלומן ואף עלול לפגוע בקשר שלהן עם כל אחד מהוריהן.
-
ביום 3.10.2021 ניתנה החלטה נוספת במסגרתה ביהמ"ש הביע תמיהתו אודות התנהלות האב, אשר לא הגיב באופן ענייני להחלטות מיום 13.9.2021 ומיום 17.10.2021 בעניין צירוף הקטינה ב' להליך טיפולי. משכך, לצד קביעת דיון דחוף, הורה ביהמ"ש לעו"ס לערוך ביקור פתע בבית האב ולהגיש תסקיר משלים נוסף.
-
ביום 8.11.2021 ובהיעדר תגובה עניינית מצד האב, הורה ביהמ"ש על צירוף הקטינה ב' לטיפול הרגשי לאלתר וזאת תוך חיוב הצדדים לשאת בעלויות הטיפול בחלקים שווים.
-
ביום 21.11.2021 הוגש דיווח חסוי במסגרתו דיווחה עו"ס לסדרי דין על ביקור בית בבית האב ובת זוגו והעלתה רשמים קשים אודותיו והוסיפה כי האם דיווחה על התנהגות קשה של הקטינות כלפיה, כשלדברי האם הדבר נובע מהשפעה שלילית של האב על בנותיו.
בנוסף ציינה עו"ס לסדרי דין כי האב מיישר קו עם רצונותיה של בת זוגו ומבחינתם אין הכרה ביחידה הורית של האב והאם כהורים משותפים לבנות.
-
בתום דיון דחוף מיום 22.11.2021 ניתנה החלטת ביהמ"ש, שעיקריה כדלהלן:
"למרבה הצער, עד כה לא החל האב בקבלת ההדרכה ההורית, הגם שבמסגרת אותה החלטה והבהר כי מי מהצדדים שלא ישתף פעולה תוטל עליו סנקציה בהתאם לשיקול דעת ביהמ"ש.
מדיווחי העו"ס לסדרי דין עולה, כי האב התנה תנאים להשתתפותו בהדרכה הורית...
עוד ובנוסף דווח כי האב סירב לחתום על כתב ויתור על סודיות, דבר שאף הוא עיכב את תחילת שילובו בהדרכה הורית.
... ניכר כי הקונפליקט בין ההורים, הפערים בתפיסות העולם שלהם, הנוקשות ההדדית והיעדר התקשורת, מציבים את הקטינות בסיכון ומאיימים על התפתחותן התקינה.
מהדיווחים המונחים לפני עולה כי מדובר בשני הורים מיטיבים, אך כאמור אין די בכך וכל עוד הקטינות חשופות לקונפליקטים המתמשכים ביניהם, לחילוקי הדעות ונמצאות בקונפליקט נאמנויות ומשמשות כצינור להעברת מסרים, הדבר משפיע על תפקודן ועל מצבן הרגשי.
בהינתן שאלה הם פני הדברים, ברור שלכל הפחות כצעד ראשון מחויבים ההורים לקבל הדרכה הורית והדבר אינו בגדר המלצה כי אם בגדר צו שיפוטי.
בנסיבות הקיימות ובשים לב למהות התובענה שהוגשה לפני, לא מצאתי בשלב הזה לפחות ליתן הוראות בעניין בחינת המסוגלות ההורית של ההורים, אך מצאתי להבהיר לאב כי תוך 7 ימים מחובתו לתאם מועד לתחילת ההדרכה ההורית.
עוד מצאתי להבהיר כי על האב לציית להוראות עו"ס לסדרי דין ויתר גורמי הטיפול וכי אין לו הזכות להתנות תנאים או לקבוע איזה שהם כללים בעניין ההדרכה ההורית...
כן אני מורה בזאת לאב, לחתום על כל מסמך שידרש, לרבות כתב ויתור על סודיות וזאת תוך 7 ימים מהיום, הכל בהתאם להנחיות עו"ס לסדרי דין.
לא יעשה כן האב, תושת עליו סנקציה כספית בגין כל יום של איחור במילוי הוראה זו של ביהמ"ש ובמידת הצורך, יינתנו הוראות בעניין זמני השהות הכל בראי טובת הקטינות וככל שביהמ"ש ישתכנע כי העדר שיתוף פעולה מצד האב פוגע בקטינות..." (ההדגשות אינן במקור. א.מ.)
-
ביום 8.12.2021 הגישה עו"ס לסדרי דין דיווח נוסף, חלקו חסוי ובו הביעה דאגה רבה למצב הקטינות והביאה ממצאים המלמדים שהאב ובת זוגו פועלים במודע על מנת להסית לחבל בקשר שבין האם לקטינות.
-
לנוכח האמור ומתוך דאגה רבה למצב הבנות והמורכבות המשפחתית, ביום 19.1.2022 דיווחה עו"ס לסדרי דין כי נקבעה וועדת תסקירים בהשתתפות צוות רב מקצועי, על מנת להרחיב את מסגרת ההתייעצות באשר להמלצות הטובות ביותר למשפחה וזו נועדה ליום 28.2.2022.
-
ביום 20.1.2022 ולנוכח הדיווחים שהצטברו עד לאותו מועד, ניתנה החלטת ביהמ"ש במסגרתה הועבר הדיווח לעיון הצדדים ובית המשפט הביע מורת רוח ודאגה לשלום הקטינות לנוכח העולה מן התסקיר. במסגרת זו מצא ביהמ"ש להבהיר שוב ולהזהיר בפעם נוספת את האב שככל שבית המשפט ישתכנע שהאב ממשיך להערים קשיים על הליך הטיפול וכי יש בכך כדי לפגוע בקטינות, להעמידן בסיכון ולאיים על התפתחותן התקינה, יישקל צמצום משמעותי של זמני השהות שלהן עמו.
תסקיר עו"ס לסדרי דין ועדות העו"ס בבית המשפט:
-
כאמור, ביום 6.3.2022 ותחילה באופן חסוי, הוגש עדכון המלצות וועדת התסקירים מיום 28.2.2022.
בעדכון דווח כי חלף וועדת תסקירים כתקנה ולנוכח היעדרותו של האב גם מוועדה זו הגם שהוזמן אליה מבעוד מועד, התקיימה וועדת התייעצות וחשיבה ומאחר שהאם התייצבה לוועדה, נשמעה גם עמדתה.
בוועדה נכחו, גב' יעל דיצק זפרני- מפקחת המחוזית לסדרי דין במשרד הרווחה; גב' ענת רוטשילד פרנקו, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים במועצה האזורית, גב' מרב ארבל, עו"ס לסדרי דין במועצה האזורית (עורכת התסקיר), מר עוז גליק- פסיכולוג חינוכי מומחה (באמצעות היוועדות חזותית) והאפוטרופא לדין.
בעדכון האמור עלה כי:
-
צוות הוועדה העלה דאגה רבה למצב הקטינות, לנוכח האירועים עד כה והביע חשש מפני ההשפעה עתידית של המצב על הקטינות.
-
האב מתנגד לכל קשר עם האם והתקשורת בין ההורים קשה ופוגענית.
-
האב הפסיק להסתובב עם טלפון נייד וההתקשרות עמו נעשית באמצעות בת זוגו ובדוא"ל וגם שם הוא לא תמיד זמין.
-
האב מתנגד למעורבות של עו"ס סדרי דין ומביע חוסר אמון ותוקפנות לאורך ההליך.
-
ידוע כי האב ניתק קשר מהוריו ואחיו בעוד האם ממשיכה לקיים קשר בינה ובין הבנות עם משפחת האב.
-
הניסיונות של גורמי הרווחה לקבל את שיתוף הפעולה של האב עלו בתוהו, וישנה תחושה של הסתרה.
-
האב אינו משתף את האם בעניינים מהותיים הנוגעים לטיפול בקטינות ובצרכיהן.
-
האב מסרב לקיים כל הליך טיפולי ללא מעורבותה של בת זוגו, תוך שנראה שהאב מיישר קו עם רצונותיה של בת הזוג.
-
מבחינת האב ובת זוגו אין הכרה ביחידה ההורית של האב והאם, כהורים משותפים לבנות, אשר אמורים לדאוג לצרכיהן.
-
האב מגלה עוינות כלפי האם וההורות שלה.
-
האב לא הגיע לפגישה אליה הוזמן בדוא"ל ולא ענה לטלפונים.
-
לנוכח האמור, הקטינות חיות באווירה שבה אין מקום לשני ההורים ומתוך כך ישנו חשש כי בשלב מסוים לא יוכלו לשאת את המתח ויאלצו לבחור בין ההורים.
-
הובעה דאגה רבה למצבן הנפשי וההתפתחותי של הקטינות וישנה תחושה כי הן נתונות להסתה מצד האב.
-
הוועדה הייתה עדה לסממנים של פיצול, הזדהות יתר של הקטינות עם האב ובת זוגו וחוסר אמפטיה ותוקפנות כלפי האם כולל acting out, האדרת האב וביטול ערכה של האם, העמדת האם במצבי מבחן עם תוצאה ידועה מראש מבחינת הבנות (testing).
-
התנהגות שונה של הקטינות בהתאם לנוכחות מי מהוריהן.
-
דיבור הקטינות אינו תואם גיל ומצב.
-
תחושת כוח /גדלות של הקטינות מול האם.
-
אובדן האוטנטיות העצמית של הקטינות- הצגת העצמי דרך מסרים של ההורה והקטינות מרגישות כנושאות תפקיד וצינור להעברת מסרים, לרבות מוטיבציה להחצנת מסרי ההורה.
כל אלו הביאו את הוועדה להערכה כי הקטינות מצויות במצב סיכוני אשר ישפיע על המשך הקשר הרציף שלהן עם אימן ומשכך הומלץ שהמפגשים בין האב לקטינות יתקיימו במסגרת מרכז קשר בלבד, בפיקוח גורם מקצועי וזאת לצד המלצות טיפוליות בקטינות ובמשפחה כולה.
-
ביום 23.3.2022, לנוכח שינויים ארגוניים בבתי המשפט לענייני משפחה במחוז דרום ובהנחיית הנשיא כב' השופט אלון גביזון, התובענה הועברה להתברר בפניי.
-
ביום 26.4.2022 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים, עו"ס לסדרי דין והאפוטרופא לדין.
בסופו של הדיון, עתרה עו"ס לסדרי דין להסיר החיסיון מהדיווח שהוגש על ידה ביום 6.3.2022 ומשכך הוריתי על הסרת החיסיון מהדיווח והצדדים התבקשו להגיב לעולה ממנו בכתב.
כמו כן, הבעתי דאגה רבה למצב הקטינות לנוכח המשתקף מתסקיר עו"ס לסדרי דין ומדברי האופוטרופא לדין, סברתי כי יש לשמוע את קולן של הקטינות בטרם מתן הכרעה אשר תשפיע בהכרח על טובתן ועל כן הוריתי הקטינות תישמענה באמצעות המחלקה לשיתוף ילדים של יחידת הסיוע של ביהמ"ש.
-
ביום 9.5.2022 הוגש על ידי יחידת הסיוע דו"ח חסוי אודות הפגישה עם הקטינות מיום 2.5.2022, וגם בו דווח על ממצאים המלמדים על תסמונת של ניכור הורי, כגון האדרה של ההורה המועדף (האב) וקושי להתייחס לקשר שלהן עם אימן, על כל גווניו. עו"ס יחידת הסיוע התרשמה כי הקטינות השתמשו בביטויים שאינם מותאמים לגילן, ציינה כי הן מצויות במלכוד רגשי ובקונפליקט נאמנויות ומתקשות לראות חלקים מיטיבים אצל אימן.
-
לאחר שהתקבלו תגובות הצדדים לדו"ח העו"ס מיום 6.3.2022 ולבקשת האב, הוריתי על קיום דיון נוסף לצורך חקירת עו"ס לסדרי דין ע"י ב"כ הצדדים וזה התקיים ביום 29.5.2022.
-
מעדות העו"ס עלה כי לא במחי יד או בנקל הומלץ על ידה ועל ידי הוועדה שהתכנסה בעניינם של הצדדים, על צמצום זמני השהות ועל קיומם תחת פיקוח במסגרת מרכז הקשר.
העו"ס הבהירה כי הנזק הצפוי לקטינות בהותרת המצב על כנו עולה על הנזק, הפגיעה או חוסר הנוחות שייגרמו לקטינות כתוצאה מקיום מפגשים תחת פיקוח חלף ההסדרים הרחבים הנוהגים מזה זמן רב.
העו"ס הוסיפה כי היא רואה בחומרה את דברי האב כי לא יהיה מוכן לקיום קשר עם הבנות ככל שזה יהיה תחת פיקוח.
העו"ס לסדרי דין תיארה את חוסר שיתוף הפעולה של האב עם גורמי המקצוע מזווית ראייתה.
חקירת עו"ס לסדרי דין ע"י האב לא פגעה במהימנות הדיווח שהוגש על ידה ומצאתי כי עדותה קוהרנטית וכי המלצתה, שנסמכה על המלצות וועדה בלתי תלויה של מספר אנשי מקצוע, בעניין צמצום הסדרי השהות וקיומם תחת פיקוח ניתנה לאחר שנשקלה בכובד ראש טובת הקטינות, נשקלו חלופות אחרות וההצעה מסתמכת על עמדת כלל גורמי המקצוע שנכחו בוועדה מיום 28.2.2022.
-
עיון מדוקדק בסיכומי הצדדים והאפוטרופוס לדין רק חיזק את מסקנתי זו.
טענות האב:
-
טענות האב בתמצית בסיכומיו:
-
עו"ס לסדרי דין אינה מוסמכת להמליץ על צמצום הסדרי השהות וזאת משלא נבחנו באופן מקצועי הנזקים שעלולים להיגרם לקטינות במצב בו יועברו המפגשים של האב עם הקטינות למרכז הקשר ומשכך העלה לראשונה דרישה לפיה יש לקבל חוות דעת פסיכולוגית ע"י פסיכולוג המתמחה במסוגלות הורית.
-
לא הועלתה כל טענה נגדו.
-
לא ניתנה התייחסות לעמדת הקטינות או לגורמי החינוך שלהן וכי התמונה שהונחה בפני ביהמ"ש מצומצמת מאוד וביהמ"ש אינו יכול בעת הזאת ליתן החלטה המורה על צמצום הסדרי השהות וקיומם תחת פיקוח.
-
האב המשיך להאשים את האם במצב והכחיש כל קשר לפגיעה שלו בקטינות או בטובתן.
דיון והכרעה:
-
לאחר שבחנתי את כל אשר הונח בפניי ועיינתי בכלל החומר המצוי בתיק, לרבות התסקירים הרבים, עמדת הוועדה מיום 28.2.2022, החלטות המותב הקודם, עמדות הצדדים והאפוטרופא לדין ובחנתי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, הגעתי לכדי מסקנה כי יש לקבל את המלצות עו"ס לסדרי דין והאפוטרופא לדין של הקטינים ולהורות כי מכאן ואילך ועד להחלטה אחרת, המפגשים בין האב לקטינות יתקיימו תחת פיקוח במסגרת "מרכז הקשר" והכל מהנימוקים המפורטים להלן;
-
עוד מצאתי כי טובת הקטינות מחייבת נקיטת פעולות מידיות, אשר יימנעו הידרדרות נוספת במצבן הרגשי והנפשי של הקטינות ושיכול ויהיה בהן כדי לסייע לשקם את הקשר בין האם לקטינות ומניעת ניתוק קשר צפוי ביניהן.
-
סעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק") מעגן את סמכותו של בית המשפט לשנות הסדרי שהות שנקבעו לפי חוק זה "אם השתנו הנסיבות או נתגלו עובדות נוספות לאחר שנתן החלטתו".
-
בע"א 217/75 נחום ו-אלישבע לוי נ' עידה נחול , פ"ד כט (2) 309, 310 נקבע כי החלטה בנושא משמורת ילדים (כהגדרתה אז) לעולם אינה יוצרת מעשה בי-דין, מאחר שכל שינוי מהותי בנסיבות מצמיח עילת תביעה חדשה לשינוי ההחלטה הקודמת. יחד עם זאת, לא כל שינוי נסיבות או גילוי עובדות יצמיח עילה לשינוי הסדרי השהות ונקבע כי ביהמ"ש ישתמש בסמכותו לפי סע' 74 לחוק בזהירות רבה ורק במקרים מיוחדים.
-
בענייננו, מצאתי כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את צמצום זמני השהות של האב עם הקטינות, מאלו שנקבעו בפסק הדין.
-
שינוי הנסיבות המהותי הרלוונטי העולה מהמלצות עו"ס לסדרי דין נולד בעת האחרונה לכשהתברר מעל לכל ספק כי התנהלותו החד צדדית של האב, סירובו העקבי לשתף פעולה עם הוראות הגורמים המקצועיים, התנערותו מהחלטות שיפוטיות רבות, אשר הורו לו להשתלב בטיפול, הסתת הקטינות והניכור ההורי שמבצע האב נגד האם פוגעים בקטינות פגיעה חמורה.
-
מצאתי היגיון רב בהמלצות עו"ס לסדרי דין כי הדרך היחידה למזער הנזקים הנגרמים לקטינות ולהעניק להן טיפול ראוי היא באמצעות צמצום המפגשים וקיומם תחת פיקוח מרכז הקשר.
-
נהיר כי טובתן הקונקרטית של הקטינות מחייבת הבטחת קשר איכותי ויציב עם כל אחד מהוריהן. אשר על כן, מחד, יש לשקול במשורה צמצום זמני השהות של הקטינות עם האב ולעשות זאת רק במידה שהותרת המצב על כנו יפגע בקטינות באופן העולה על הנזק הכרוך מטבע הדברים בצמצום המפגשים והעברתם לביצוע תחת פיקוח.
-
רק בשעה שמצאתי שהתנהלות האב חמורה ומסבה לקטינות נזק רב, העולה על הנזק שעלול להיגרם לקטינות כתוצאה מצמצום המפגשים עמו, אני מוצא לקבל את המלצות עו"ס לסדרי דין ואת עמדת האפוטרופא לדין שביקשה לאמצן.
-
בנסיבות שתוארו, סבורני כי הותרת הקטינות באחריות האב וקיום הסדרי שהות רחבים עמו, כפי מתכונתם בעת הזאת, תוך חשש להסתה כנגד האם, העדר שיתוף פעולה של האב עם הרשויות וגורמי הטיפול, מסכנת את הקטינות מבחינה נפשית ורגשית ופוגעת בטובתן.
-
רק לאחרונה אמר ביהמ"ש המחוזי את דברו ביחס לתופעת "הניכור ההורי" וחייב הורה מנכר בתשלום פיצוי בסך של 400,000 ₪ להורה האחר זאת לאחר שגינה בכל פה תופעה זו ותוצאותיה ההרסניות כלפי קטינים באשר הם:
"תסמונת "ניכור הורי" היא תופעה של התנכרות הילד לאחד ההורים ללא צידוק, כאשר האחראי להתנכרות הוא ההורה האחר. התופעה מאופיינת בדחייה חריפה מצד הילד את ההורה הלא משמורן, מסע של הכפשות כלפי אותו הורה כאשר אין לתוכן הטענות יסוד סביר במציאות ובהיסטוריית היחסים הקודמת לפרידה, חשיבה מתוכנתת שהילד מציג כלא תלויה בהורה המנכר והתפשטות השנאה או העוינות של המנוכר למי שמזוהה עימו. במדינות מסוימות הוכרה התופעה כהתעללות פסיכולוגית בילד. האינטנסיביות הרגשית שחווים ילדים מנוכרים לאורך זמן ממושך מציפה את עולמם הפנימי וגובה מהם מחיר כבד בעודם ילדים, וגם מאוחר יותר, כאנשים בוגרים (ר' ד"ר ענבל בר און, ד"ר יואב מאז"ה, ניכור הורי סקירת ספרות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, תש"ף, 2019, 9, 24).
בתי המשפט רואים בחומרה תופעה בזויה זו, שכונתה כעין חטיפה נפשית של הילדים באמצעים פסיכולוגיים הגורמים לניתוקו מההורה האחר ופיתוח תלות בהורה המנכר." [ראו: עמ"ש (מחוזי באר שבע) 72323-10-21 ש.א נ' ח.א (נבו 03.05.2022)]
-
טענת האב לפיהן עו"ס לסדרי דין אינה מוסמכת להמליץ על צמצום הסדרי שהות, מנוגדת לרציונאל העומד ביסוד חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955, שכן עיון בדברי ההסבר לחוק מלמד כי זוהי בדיוק מטרת החוק- להעניק לעו"ס לסדרי דין סמכויות לחוות דעתה בעניינם של קטינים:
"בתי המשפט... בבואם לעמוד על שלום הקטין, נוהגים לעתים תכופות לבקש את חוות דעתם של עובדים סוציאליים, אולם התעוררו ספקות רציניים אם נוהג זה יש לו בסים מספיק בחוק... אי לזאת בא החוק המוצע לקבוע את סמכויותיהם של בתי המשפט ולהסדיר את מעמדו של פקיד הסעד במשפטים אזרחיים שיש להתחשב בהם בקטינותו של אדם...
פקידי הסעד יהיו לפה לקטינים... ומחמת בקיאותם המיוחדת וגישתם המקצועית לבעיותיהם של אלה, יש בחוות דעתם משום הדרכה יעילה וטובה ביותר לבית המשפט..." (ההדגשה אינה במקור. א.מ.)
-
מלבד האמור, דרישת הנתבע כי ביהמ"ש יורה על קבלת חוות דעת פסיכולוגית בטרם צמצום הסדרי השהות נולדה רק במסגרת סיכומיו, שכן, כזכור, עד לאותו מועד דרש הנתבע לזמן העו"ס לחקירה ומבוקשו ניתן לו. אולם משחקירתה של העו"ס לא עלתה יפה לדידו, לא שירתה את גרסתו ואף הציגה את התנהלותו הקשה, ללא שהיה בפיו טענה של ממש לסתור זאת, נולדה דרישה חדשה זו. נהיר כי בנסיבות אלה, אין להיעתר לבקשתו.
-
מעבר לאמור, עמדת העו"ס מגובה בעמדת יתר חברי הוועדה שהתכנסה ביום 28.2.2022, בה היה חבר פסיכולוג, אשר היה שותף למסקנותיה ומשכך, גם אם היה ממש בטענת הנתבע, מצאתי כי די בכך על מנת שתונח בפני ביהמ"ש גם עמדה פסיכולוגית רלוונטית.
-
הדבר מקבל משנה תוקף עת מצאתי כי קיים הכרח לעצור את הידרדרות הקטינות והקשר שלהן עם אימן לאלתר והמתנה לחוות דעת פסיכולוגית בעת הזאת תפגע בטובת הקטינות, בשעה שדיווחיה של האם אודות מצבן של הקטינות התקבלו כבר לפני כשנתיים ועל אף ההזדמנויות הרבות שניתנו לנתבע והניסיונות הרבים שלא להידרש לצמצום הסדרי השהות, מצב הקטינות רק הלך והחמיר, בעת שדומה שהנתבע עומד מנגד.
-
כידוע, ביהמ"ש מכריע בענייני חלוקת זמני שהות ואחריות הורית על בסיס עיקרון טובת הילד. יישומו של עיקרון זה מצריך את ביהמ"ש לשקול כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו ולהכריע ביחס לטובת הילד הספציפי שבפניו (ראו: בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה(1) 453).
-
כלל ידוע הוא שככלל יאמץ ביהמ"ש את המלצת המומחים שמונו על ידו "אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטיה מאותה המלצה" (רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2) 331, 332). בענייננו, עדותה של עו"ס לסדרי דין לא נסתרה ומי מהצדדים לא ביקש למנות מומחה ולמעשה ממצאי עו"ס לסדרי דין בתסקיר לא נסתרו גם לאחר שנחקרה עליו.
-
בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הונחו בפני "טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי המצדיקים סטייה מהמלצות התסקיר".
-
ההפך הוא הנכון, התנהלותו של האב עליה ניתן ללמוד לא רק מתסקיר עו"ס לסדרי דין האחרון, אלא מדיווחי האם שלא נסתרו ומעמדת האפוטרופא לדין שאמונה על טובת הקטינות ומונתה על מנת לייצג את האינטרסים שלהן וטובתן, מלמדת כי קיימים דווקא טעמים נכבדים ובעלי משקל לאמץ את המלצות העו"ס וועדת התסקירים.
-
מלבד זאת, ביהמ"ש עצמו למד על התנהגותו של הנתבע מהתנהגותו שלו לאורך ההליך, מתגובותיו, מסירובו להעניק לקטינות טיפולים רגשיים נדרשים ומסירובו לקחת חלק בטיפול ותיאום הורי והדבר הינו בבחינת ידיעה שיפוטית.
-
דינה של טענת האב לפיה קולן של הקטינות לא נשמע להידחות על אתר וזאת משביהמ"ש שמע את קולן ורצונן באמצעות המחלקה לשיתוף ילדים, כמפורט לעיל.
-
אשר על כן ומכל המקובץ והאמור לעיל מצאתי לקבל את המלצות עו"ס לסדרי דין ולהורות כדלהלן:
-
לעת עתה, עד להחלטה אחרת, החל מיום 26.6.2022 יופסקו כליל הסדרי השהות הנוהגים בין האב לקטינות והללו יתקיימו אך ורק תחת פיקוח במסגרת "מרכז הקשר".
-
אני מורה לאפוט' לדין ולעו"ס לס"ד לידע הקטינות באופן מותאם לגילן ולהביא החלטתי זו לידיעתן, בשיתוף פעולה ובהתייעצות עם יועצ/ת המוסד החינוכי הרלוונטי.
-
בסמוך לאחר מעבר הקטינות למגורים והשגחה בבית האם, עו"ס לס"ד תציע מתווה אבחון וטיפול לקטינות ולצדדים נוכח מצבן המתואר בתסקיר שהוגש.
-
ככל שהטיפול יעלה יפה וככל שהאב ישתף פעולה עם ההמלצות הטיפוליות ויעשה את כל הדרוש ממנו על מנת לשקם את הקשר שלהן עם אמן, תיבחן חלוקת זמני השהות בשנית.
-
עו"ס לס"ד תגיש דיווח בעניין ביצוע הוראות החלטתי זו וזאת בתוך 7 ימים.
לעת עתה, אינני נותן צו להוצאות והדבר ייבחן שוב בהתאם להתנהלות הצדדים בהמשך ההליך.
ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים ושמות הצדדים.
ניתנה היום, כ"ג סיוון תשפ"ב, 22 יוני 2022, בהעדר הצדדים.
