פס"ד בערעור מיסים של בעל חנות על פסילת ספרים בשל אי-רישום תקבול

ספריו של המערער לשנים 2015 – 2017 נפסלו מחמת אי-רישום תקבול ללא סיבה מספקת בהתאם לסעיף 145ב(א)(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). לאחר שהמערער המציא את סרטי הקופה לשנים 2016 – 2017, הסכים המשיב להמיר את פסילת ספרי המערער לאותן שנים לאזהרה. ברם, פסילת ספרי המערער לשנת 2015 נותרה בעינה. המערער משיג על החלטה זו ומכאן הערעור דנן שעניינו הפסילה לשנת 2015.

רקע רלוונטי בתמצית

1. המערער הוא בעל חנות להלבשת ילדים בשם "ביבוש" ברחוב רבי עקיבא בבני-ברק.
2. במסגרת מבצע ארצי של רשות המיסים, התקבלה במטה רשות המיסים רשימה של מאות המחאות המסתכמות בסך של 5,687,520 ש"ח, אשר נפרטו על ידי המערער במהלך השנים 2015 – 2017 אצל נותן שירותי מטבע בשם יחזקאל פנט – י.פ. המרת מט"ח (להלן, בהתאמה: "פנט" ו-"הצ'יינג'"). מדובר בהמחאות שמסר המערער לצ'יינג' אשר ברובן המכריע היו "פתוחות", כלומר, מבלי שצוין על גביהן שמות המוטבים (להלן: "רשימת ההמחאות").
3. המערער זומן לביקורת ניהול ספרים במשרדי המשיב.

נציגי המשיב הציגו למערער את רשימת ההמחאות וביקשו הסברים. כן ביקשו נציגי המשיב שהמערער ימציא תיעוד פנים להוכחת הסבריו, לרבות את סרטי הקופה לשנים הרלוונטיות. אולם, המערער לא הציג את סרטי הקופה. רק לאחר התערבות בית המשפט, המערער הציג את ספריו ואת סרטי הקופה לשנים 2016 – 2017, אולם סרט הקופה לשנת 2015 לא הוצג כלל.

4. ביום 30.7.2018 הציג פנט במשרדי המשיב תצהיר שבו פירט את אופן פעילות הצ'יינג'. בתצהירו ציין פנט, בין היתר, כי כל ההמחאות שנרשמו בכרטיסי הלקוחות בעסקו נפדו על ידי הלקוח שעל שמו הם רשומים, וביניהם גם המערער.
5. המשיב פנה ללקוחה של המערער, הגב' יפית ברזילי (להלן: "גב' ברזילי"), שאישרה כי המחאה שנתנה על סך של 230 ש"ח מיום 30.10.2015 היא בגין רכישת בגדים מחנותו של המערער, ולפיכך היא מהווה "תקבול" כהגדרתו בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (להלן: "הוראות ניהול ספרים").
6. בנסיבות אלו, החליט המשיב לפסול את ספריו של המערער לשנת 2015.

טענות המערער

7. המשיב זנח את כלל טענותיו לתקבולים שלא נרשמו מלבד תקבול אחד בלבד של הגב' ברזילי. המערער הצליח להוכיח כי אכן הוצאה קבלה בגין תקבול זה לידי הגב' ברזילי. המערער העיד כי הוציא לה קבלות תמיד, וגם הגב' ברזילי העידה כי היא קיבלה קבלות תמיד וכי אף היה לה כרטיס לקוח. עדותה זו לא נסתרה. לשני עדי המשיב אין כל ידיעה האם הגב' ברזילי קיבלה קבלה או לא. אין אלא לקבוע שהמשיב לא עמד בנטל לפי סעיף 145ב(א)(1) לפקודה.
8. ההליך הנכון שהיה על המשיב לנקוט מלכתחילה לגבי שנת 2015 היה פסילה בגין חוסר בסרט קופה רושמת, בהתאם לסעיף 145ב(ב) לפקודה. לנציג המשיב לא הייתה תשובה מדוע לא נקט בפסילה מכוח סעיף זה.
9. לכל היותר, על המשיב להטיל אזהרה לשנת 2015.

טענות המשיב

10. המערער לא עמד בנטל השכנוע ולא הראה כי התקבולים שנמצאו בשנת 2015 נרשמו בספריו. בין היתר, המערער לא עמד בנטל השכנוע כי התקבול על סך של 230 ש"ח מיום 30.10.2015 מגב' ברזילי נרשם בספריו, או כי תקבול בסך של 140 ש"ח מיום 17.8.2015 "לפקודת ביבוש" נרשם בספריו. בהתאם לדין, די באי-רישום תקבול אחד כדי להעיד על פגם בשיטה כולה ולהביא לפסילת הספרים. לא כל שכן, במקרה שלפנינו בו מדובר בשיטה לקויה מתמשכת, בה נמצאו מאות המחאות פתוחות, בסכומים נמוכים המתאימים לאופי העסק, אשר נפרטו בצ'יינג'.
11. המערער גם לא רשם את התקבולים בהתאם לסעיף 7(ג) להוראות ניהול ספרים. אי-רישום תקבול כדין כמוהו כאי-רישום, שכן המשיב לא יכול להתחקות אחר התקבולים מבלי שיהיה לו נתיב ביקורת ראוי.
12. יש לזקוף לחובת המערער את העובדה שבחר שלא להציג את סרט הקופה לשנת 2015. בהתאם, יש לקבוע כי התקבולים לא נרשמו. כן יש לזקוף לחובתו את העובדה שלא הציג כל ראיה בקשר לטענותיו בנוגע לאי-שמירת גיבוי סרט הקופה לשנת 2015 וכן שלא זימן את פנט למתן עדות. כמו כן, המערער בחר שלא להציג את פלטי רכישתה של גב' ברזילי בכרטיס המועדון, וגם זאת יש לזקוף לחובתו.
13. לא ניתן לקבל את טענת המערער לפיה, על אף העדר הצגת סרט הקופה, המשיב לא הוכיח כי התקבול לא נרשם. משהראה המשיב כי מדובר בתקבול עסקי – עניין שאין עליו מחלוקת – ומשעה שהמערער בחר שלא להציג את סרט הקופה אותו הוא חייב לנהל, לא ניתן להיווכח כי התקבולים אכן נרשמו ובכך לא עמד המערער בנטל השכנוע המוטל לפתחו. אחרת, כל נישום שיימצא אצלו תקבול עסקי, יבחר שלא להציג את סרטי הקופה, בטענה כי המשיב לא הוכיח כי התקבול לא נרשם, וייווצר מצב בו ייצא חוטא נשכר.