פס"ד בערעור על החלטה לקבל תמלול הקלטה כראייה

1.עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת אלה מירז) בתמ"ש 63205-06-18 מיום 19.1.2020, במסגרתה התקבלו כראיה בתיק קמא תמליל והקלטה של שיחה (להלן: "ההחלטה קמא").

רקע בזעיר אנפין

2.המבקשת היא התובעת קמא, והיא אמהּ של המשיבה, הנתבעת קמא.

3.בתביעתה עותרת המבקשת לביטול הסכם מתנה שנכרת בין השתיים, מכוחו העניקה המבקשת למשיבה דירה במתנה.

4.בקליפת אגוז יסופר, כי לטענת המבקשת היא אינה קוראת עברית ו"בקושי מדברת" עברית, ועל הסכם המתנה הוחתמה בכחש תוך ניצול חולשתה. בכתב ההגנה טענה המשיבה, בין השאר, שבמעמד החתימה על ההסכם נכחה מתורגמנית לשפה הרוסית. כן צוין בכתב ההגנה כי עורכת הדין שערכה את החוזה "אף הקליטה את השיחה" במעמד החתימה על ההסכם (להלן: "הקלטת" או "ההקלטה" לפי ההקשר).

5.ביום 25.10.19 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת קמא (המבקשת כאן), והן "בקשה לפסילת קלטת", הואיל ו"התנהלות הנתבעת מלמדת על אי כשירות של הקלטת", וכן נטען כי בהגשתה יש משום הרחבת חזית. זאת עוד בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית או ראיות כלשהן מצד הנתבעת קמא (המשיבה כאן).

6.ביום 3.11.19 נדחתה בקשת המבקשת לפסילת הקלטת בהחלטה מנומקת. יצוין שהמבקשת לא בקשה לערער אחר ההחלטה קמא הנ"ל.

7.ביום 27.11.19 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה. אל תצהיר המשיבה צורף תמלול מן ההקלטה המדוברת, אליו צורפה הצהרת המתמלל והמתרגם, כי התמלול זהה להקלטה ושלא נערך כל שינוי.

8.ביום 28.11.19 הגישה המשיבה "בקשה להציג מוצג אודיו כראיה" וכחלק בלתי נפרד מתצהירהּ, ובאותו היום התיר בית משפט קמא לעשות כן. המבקשת לא בקשה לערער אף אחר החלטה זו.

9.באותו יום, שבוע ימים לפני מועד ההוכחות שנקבע, הגישה המבקשת בקשה לדחיית מועד ההוכחות, מן הטעם ש"קלטת התמלול" לא הומצאה לידי ב"כ המבקשת, אשר טענה ש"דברים הוצאו מהקשרם" ולפיכך דרשה לבדוק את "הקלטת" ע"י מומחה. ביום 2.12.19, לאחר קבלת עמדת המשיבה, נדחתה הבקשה. גם על בקשה זו המבקשת לא בקשה לערער.

10.למחרת דחיית הבקשה, ביום 3.12.19 ויממה לפני דיון ההוכחות, הגישה המבקשת "בקשה לדחיית מועד עקב מחלה", והציגה אישור רופאת משפחה. בית משפט קמא דחה אפוא את מועד הדיון. בהקשר לטענות ב"כ המבקשת, הורה בית משפט קמא לב"כ המשיבה להמציא אישור למסירת ההקלטה לידי ב"כ המבקשת. ביום 1.12.19 אכן הוצג לביהמ"ש אישור על מסירת התצהיר וההקלטה לידי ב"כ המבקשת.

11.ב"כ המבקשת השיבה שקבלה לידיה התקן "דיסק און קי", אך "מכשיר ההקלטה" עצמו לא הועבר לידיה. המבקשת טענה שהתמליל אינו משקף את שהתרחש בפגישה וכי נערכו בו שינויים. לפיכך מבוקש למסור לידיה את "מכשיר ההקלטה".

12.ביום 9.12.19 – יומיים לפני מועד ההוכחות השני – הוגשה תגובת המשיבה לטענות המבקשת, ובו ביום, הגישה המבקשת "בקשה דחופה לביטול שמיעת ראיות", עקב הניסיון "להעלים מכשיר ההקלטה".

13.בהחלטה מפורטת מיום 10.12.19, הורה בית משפט קמא על ביטול דיון ההוכחות השני ועל הגשת סיכומים מטעם הצדדים בשאלת קבילות ההקלטה.

14.ביום 19.01.2020 ניתנה ההחלטה קמא, להלן עיקריה (ההדגשות במקור, ח"ש):

"לסיכום

1. התובעת לא הצביעה על חשש לעשיית מעשים מניפולטיביים בהקלטה ו/או התמליל, אלא הסתפקה בטענה – שלא נתמכה בתצהיר ולא זכתה לפירוט נוסף – שדבריה הוצאו מהקשרם ושהאמור בתמליל או שמא בהקלטה אינו משקף את שנאמר באותו מעמד. עסקינן בהקלטה בדמות קובץ דיגיטלי, אשר הפסיקה הכירה כקובץ שהעתקיו זהים למקורו. עורכת הדין הצהירה שזהו הקובץ המקורי ושלא נערכו בו שינויים כשלהם, וכי המכשיר בה הוקלטה ההקלטה אינו ברשותה יותר. טענות התובעת המתייחסות לתוכן ההקלטה אינן מהוות עילה לפסלותה, וטענות אלה עומדות לה להמשך בירור ההליך. מקל וחומר שטענות התובעת אינן מהוות עילה לבדיקת מכשיר הטלפון , לנוכח חשיבותו ומהותו של מכשיר טלפון סלולרי כמשקף פרטיותו של אדם, והיות הבדיקה משום פגיעה בלתי מידתית בזכות מוגנת בפרטיות.