לפני ביהמ"ש תביעות הדדיות בין רוכש דירה ליזמת מקרקעין שמכרה לו הדירה.
-
התובע (להלן: "הקונה") הגיש ביום 17.4.19 כתב תביעה בו ביקש לחייב הנתבעת (להלן: "המוכרת") שמכרה לו דירה (להלן: "הדירה") בהסכם מיום 8.9.15 (להלן: "חוזה המכר") לתקן ליקויים וכן לחייב אותה לשלם לו פיצוי בסך של 840,660 ₪.
כתב ההגנה וכתב תביעה שכנגד
-
המוכרת, לאחר שביקשה וקיבלה שתי ארכות, הגישה ביום 1.8.19 כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד בהם טענה כי יש לסלק התביעה בהיותה תביעה טרדנית, קנטרנית, חסרת תום לב המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ותוך הפרה של הוראות הדין וחוזה המכר וכי הקונה הפר את חוזה המכר וביקשה לחייב אותו לשלם לה יתרת חוב ופיצוי בגין איחור בהשבת ערבויות והוצאות בהן נשאה בסך של 283,329 ₪. כמו כן, העלתה טענות לקיזוז.
כתב תשובה
-
הקונה הגיש ביום 18.9.19 כתב תשובה לכתב ההגנה בו תאר אירועים שהתרחשו לטענתו לאחר הגשת כתב התביעה ודחה טענות המוכרת כי הוא הפר את חוזה המכר.
כתב הגנה שכנגד
-
הקונה הגיש ביום 29.10.19 כתב הגנה שכנגד בו חזר על טענותיו בכתב התביעה ובכתב התשובה.
הדיון הראשון
-
הדיון הראשון התקיים ביום 11.12.19. ביהמ"ש קבע לו"ז למיצוי הליכים מקדמיים ולהמשך הליך מינוי מומחה מטעמו.
מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש
-
ביהמ"ש מינה ביום 5.2.20, לאחר שעיכב שמיעת התביעה לפרק זמן קצר לצורך מיצוי הליך גישור שלא עלה יפה, את המהנדס והשמאי דן אורמן כמומחה מטעמו.
הדיון השני והשלישי
-
הדיון השני התקיים ביום 11.8.20. ביהמ"ש דן בבקשת המוכרת לפסול המומחה מטעמו וקצב לה פרק זמן להודיע אם עומדת על הבקשה. לאחר הדיון המוכרת הודיעה כי אינה עומדת על הבקשה. הדיון השלישי התקיים ביום 20.12.20. ביהמ"ש דן בטענות הקונה בדבר גרירת רגליים של המוכרת על מנת לעכב הכנת חוות הדעת ובטענות המוכרת בדבר רצונה המחודש לפסול המומחה מטעם ביהמ"ש ונתן הוראות בדבר בדיקת אקוסטיקה. לאחר הדיון ביהמ"ש חייב המוכרת ביום 6.1.21 בהוצאות בגין טענת הקונה כי לא השיבה לבקשתו לברר עמה אם שילמה שכר המומחה וכי לכן נאלץ להגיש בקשה בעניין זה. כמו כן, ביהמ"ש הזהיר המוכרת מפני חיובה בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
דחיית בקשת המוכרת לפסול המומחה מטעם ביהמ"ש והגשת חוות דעתו
-
ביהמ"ש דחה ביום 31.1.21 בקשת המוכרת לפסול המומחה מטעמו וחייב אותה בהוצאות הקונה והמומחה. המומחה מטעם ביהמ"ש הגיש חוות דעתו מיום 31.1.21 ביום 5.2.21.
הדיון הרביעי
-
הדיון הרביעי התקיים ביום 25.2.21. ביהמ"ש נתן צו להגשת ראיות.
הגשת ראיות
-
הקונה הגיש ראיותיו כתובע ביום 12.4.21 והמוכרת כתובעת שכנגד ביום 13.4.21. המוכרת הגישה ראיותיה כנתבעת ביום 4.5.21 והקונה ביום 26.5.21. המוכרת הגישה תצהיר משלים ביום 18.6.21.
הדיון החמישי, השישי, השביעי והשמיני
-
הדיון החמישי התקיים ביום 21.7.21. ביהמ"ש קבע מועדים לשמיעת העדים וסדר החקירות. הדיון השישי התקיים ביום 26.10.21. נחקרו העדים מטעם המוכרת, ה"ה אבי שטרן ויואב חטב. הדיון השביעי התקיים ביום 25.11.21. נחקרו המומחה לשמאות מטעם הקונה המהנדס והשמאי יוסי לזר, מומחה ביהמ"ש להנדסה ושמאות אורמן ומומחה מטעמו לפרופילי אלומיניום המהנדס סמיח חורי. הדיון השמיני התקיים ביום 2.12.21. נחקרו הקונה, ובעלי המוכרת, מר יעקב אטרקצ'י (להלן: "יעקב").
חוות דעת משלימה מטעם המומחה לפרופילי אלומיניום
-
המהנדס חורי הגיש ביום 8.12.21 השלמה לחוות דעתו בהתאם להוראת ביהמ"ש.
הגשת סיכומים
-
רק ביום 7.2.22 התקבל התמליל של הדיון מיום 2.12.21 וביהמ"ש הורה על הגשת הסיכומים בהתאם ללוח זמנים שקבע בהחלטה קודמת. הקונה הגיש סיכומיו כתובע, לאחר שהצדדים ביקשו וקיבלו שתי ארכות, ביום 20.3.22 והמוכרת ביום 21.3.22. הקונה והמוכרת הגישו סיכומיהם כנתבעים ביום 8.4.22. ביהמ"ש מחק ביום 7.4.22 הסיכומים שהוגשו עקב הגשתם באופן לא תקין. הצדדים הגישו סיכומיהם המתוקנים ביום 12.4.22. ביהמ"ש מחק שוב ביום 12.4.2 סיכומי הקונה כנתבע וסיכומי המוכרת כתובעת וכנתבעת והורה להם להגישם שוב. הקונה הגיש הסיכומים שוב ביום 13.4.22 והמוכרת ביום 14.4.22.
דיון והכרעה
-
על ביהמ"ש להכריע בטענות ההדדיות לגבי הפרת חוזה המכר.
טענות הקונה בדבר יישום חוזה המכר
-
הקונה טען בכתב התביעה כי בחוזה המכר רכש דירת מיני פנטהאוז בת 6 חדרים בקומה 25 מתוך 27 קומות בבניין רב קומות בפרויקט "מאריס" היוקרתי, שהוקם בקרבת הים, בעיר נתניה. עוד טען, שביום 10.11.15 ולדרישת המוכרת, נחתמה על ידי הצדדים תוספת לחוזה המכר שנוסחה על ידיה ועיקרה בשינוי סכום התמורה ומועדי התשלום בגינה וכן תמחור נפרד לקבלן המבצע בסעיף השינויים. עוד טען, שעוד במהלך שלבי הבנייה ולמצער כבר מחודש דצמבר 2015 ואילך, הוא התריע בכתובים, על חריגות מתקנות הבניה, חריגה/אי התאמה בביצוע לתוכניות המכר והמפרט, על איכות בנייה ירודה ועל העדר פיקוח צמוד.
עוד טען, שבראשית המיזם שימשה כקבלן המבצע, חברת מליבו (להלן: "מליבו") מקבוצת אורתם סהר הנדסה, אלא שביום 26.10.16 בימ"ש של חדל"פ נתן נגדה צו להקפאת הליכים, עקב היקלעות הקבוצה לקשיים כלכליים. עוד טען, שהמוכרת הפיצה מכתב ביום 15.3.17 בו הוא נדרש לשלם לה במישרין את התמורה הנפרדת בסעיף השינויים המקדמים בדירה כפי שתומחרה במסגרת התוספת להסכם המכר, על סך של 100,000 ₪ ומע"מ. ברם, בניגוד גמור לדרישת המוכרת נקבע במפורש בסעיף 3 לתוספת, כי התמורה בעד סעיף השינויים תשתלם במישרין למליבו. עוד טען, שבהתכתבויות עם בא כוח מליבו, האחרונה דרשה כי התשלום יבוצע לנאמן שלה. הקונה טען כי הציע שימשוך המחאה בנקאית שתוחזק בנאמנות עד לליבון העניין במישור היחסים שבין מליבו ובין המוכרת. אולם, האחרונה, דחתה ההצעה והגישה נגדו תביעה, ומנגד הוא הגיש בקשה בהליך טען ביניים נגד המוכרת ומליבו בה"פ 14114-09-17. סיומו של הסכסוך בפסק דין (להלן: "פסק הדין") בו נקבע שהוא יסדיר התשלום בחלקו למוכרת ובחלקו למליבו. עוד טען, שלנוכח התוצאה, מתחייבת המסקנה שאין לתלות את האשם בעיכוב תשלום התמורה בעד סעיף השינויים לפתחו.
טענת הקונה כי המוכרת איחרה במסירה
-
הקונה טען שבסמוך לאחר מתן פסק הדין ובהסתמך עליו, הוא פעל לאלתר לשלם את התמורה בסעיף השינויים בהתאם לחלוקה המוסכמת. לנוכח הצהרת המוכרת בדיון בטען ביניים על כך שהדירה מוכנה וראויה למסירה, תואם בין הצדדים מועד למסירת הדירה ליום 13.12.17.
הקונה טען, שבביקורת המסירה, התגלו אי התאמות המונעות שימוש סביר בדירה ובכלל זה התגלו ליקויים ואי התאמות במערכת החשמל בדירה וכן בעיות אקוטיות באיטום שגרמו לחדירת מים למספר מוקדים בשטח הדירה ומכאן, טען, שנמצא שהצהרת המוכרת לא נכונה שלא לומר, הצהרה שקרית. עוד טען, שביום 21.1.18 התקיים בדירה ניסיון מסירה נוסף בנוכחות נציגי המוכרת ובנוכחותו. גם בניסיון המסירה השני הסתבר שהליקויים ואי ההתאמה במערכת החשמל ובמערכת האיטום, עדיין לא באו על פתרונם. הוא פנה לקבלת חוות דעת מומחה להערכת נזקים – ארתור וייס הנדסה בע"מ, אשר בחוות דעתו הגיע למסקנה שבשל חדירת הרטיבות העולה כדי סכנה בריאותית ממשית, אין הדירה ראויה למגורים. ביום 23.3.18 התקיים ניסיון מסירה שלישי. בסיום הסיור בדירה הסתבר, כי המוכרת שוב לא פעלה למיגור הרטיבות בדירה, כי אם פעלה לביצוע פעולות קוסמטיות בלבד. כך גם בניסיון המסירה הרביעי. ביום 19.10.18 התקיימה ביקורת נוספת במטרה למסור את הדירה. על פי ממצאי הביקורת הגם שתוצאות בדיקת הרטיבות הראו שיפור ביחס לממצאי הביקורת הקודמת, הרי שעדיין אותרו שני מוקדים בדירה בהם נמדדה רטיבות גבוהה ושני מוקדים נוספים, בהם נמדדה רטיבות בינונית, הכל כעולה מחוות דעת משלימה שלישית במספר, מאת מומחה הקונה.
עוד טען, שביום 24.10.18 התקבל מכתב ב"כ המוכרת, בו התהפכו היוצרות עת מחדליה למגר את הרטיבות ולהשמיש דירה ראויה למגורים, הפכו לפתע, להפרה מצדו, המקימה כביכול, זכאות לקבלת פיצוי מוסכם.
עוד טען, שהוא קיבל ביום 2.11.18 את החזקה בדירה תחת מחאה מתוך הבנה שבלית ברירה, יהיה עליו למצוא מזור בקבלת סעדי בית המשפט. הוא צירף לפרוטוקול המסירה את חוות הדעת המשלימה ושלושה עמודים שנכתבו בכתב ידו בהתייחס לממצאים ויזואליים כפי שנצפו על ידו בשטח הדירה.
טענות המוכרת
-
המוכרת טענה בכתבי טענותיה שהדירה הועמדה לרשות הקונה והייתה ראויה למסירה בהתאם להוראות חוזה המכר והדין כבר ביום 7.5.17 לפני המועד החוזי הנקוב למסירתה, והקונה הוא זה שסירב בעקשנות ובדווקנות- שלא כדין ותוך הפרות יסודיות ומתמשכות של חוזה המכר - לקבל את המסירה בדירה במועד הנ"ל- כולל הפרת פסק הדין שחייב אותו לקבל חזקה בדירה עד ליום 14.12.17. עוד טענה, שברשותה חוות דעת מומחה מאת מהנדס אשר קבעה בזמן אמת על פי ביקור שנערך ביום 3.5.17, כי הדירה מוכנה וראויה למסירה ולקבלה על ידי הקונה.
עוד טענה, שהקונה גרם לעיכובים רבים בבניית דירתו, בין השאר, בעיכוב בבחירות פריטים ואביזרים, בסירוב להתנהל מול הקבלן המבצע ועוד כהנה וכהנה הפרות. המוכרת טענה שלא איחרה למסור את הדירה, ולמעשה אף העמידה את הדירה כראויה ומוכנה למסירה לקונה כבר ביום 7.5.17, לכל הפחות 46 ימים לפני המועד החוזי למסירתה.
עוד טענה, כי הקונה איחר בתשלומי התמורה החלים עליו על פי הסכם המכר, כאשר סך ימי האיחור המצטברים עמד על 53 ימים. עקב הליכי חדלות פירעון של מליבו והפסקת העבודה, נגרם עיכוב של 58 ימים שאינו בשליטתה. בנוסף, הקונה סיפק לוח חשמל תעשייתי, מחומר מוליך, שלא קיבל את אישור חברת החשמל, באופן שחייב ייצור, אספקה והתקנה של לוח חדש, וכן קבלת אישור חברת החשמל. המוכרת טענה שסך ימי העיכוב עקב מחדלו של הקונה עמד על 18 ימים. עוד טענה, שעל פי סעיף 15.8 לחוזה המכר, ניתן לה "גרייס" של 60 ימים, שאינו מהווה הפרה של חוזה המכר שאיננו מזכה את הקונה בפיצוי כלשהו.
עוד טענה, שהתנהלותו החמורה של הקונה, נועדה לשמש כסות לגורם האמיתי שבגינו סירב לקבל את החזקה בדירה, והיא כוונתו להשתמש בדירה כמשרד עבור עיסוקיו בניגוד להוראות החוזה ולמרות התנגדות נחרצת הן מצד נציגות הדיירים והן שלה - הואיל והדבר נוגד את הוראות חוזה המכר. בתגובה לכך, וכפי הנראה, עד למציאת פתרון עבורו, הוא החליט לעשות ככל שלאל ידו לצורך דחיית מועד המסירה, והכל בחוסר תום לב ותוך הפרות יסודיות ומתמשכות של הוראות ההסכם והדין.
הטענה כי הדירה יועדה לשמש כמשרד
-
מומחה הקונה לזר, אישר בדיון מיום 25.11.21 עמוד 24 בשורה 29 קיום חלל פתוח בדירה:
"עו"ד אריאל: אז אני חוזר ושואל אותך שאלה מאוד. פשוטה כשאתה ביקרת בדירה, הדירה נבנתה כמשרד למעשה? פנימית, חלוקה פנימית שלה,
העד, מר לזר: חלוקה פנימית הייתה, היה OPEN SPACE אחד גדול והיה איזה חדר או 2 משהו כזה.
...
העד, מר לזר: נכון, היא לא הייתה כמו דירת מגורים רגילה אבל יכול להיות גם בן אדם שעושה OPEN SPACE ועושה חלוקה אחרת."
-
הקונה הכחיש בעמוד 107 בשורה 10 כי ייעד את הדירה לשמש כמשרד:
"עו"ד אריאל:תודה. מר רכס, נכון שתכננת את הדירה בצורה של open space על מנת שתשתמש משרד לעובדים שלך?
העד, מר רכס:לא נכון.
ש:לא נכון. נכון שהדירה תוכננה כ-open space?
ת:נכון.
ש:נכון. נכון שבדירה יש תשתית נקודתית לאורך כל הקירות להצבת עמדות חשמל, להצבת עמדות עובדים לצורך חשמל, תקשורת וכולי?
ת:אתה מניח שזה לטובת עובדים. הדירה תוכננה כמרחב מגורים פתוח ודינמי, שעתידו לא ברור, עם גמישות מלאה.
...
כב' הש' הדר:למה צריכה גמישות? אתה שקלת להפוך את זה למשרד?
העד, מר רכס:לא. אני לא ידעתי מה יהיה יעודה הסופי, האם היא תלך לבת, האם ההורים ישתכנו בה, האם אנחנו נשתכן בה, האם, לא ידענו. כל מה שרציתי כפי שאני מנסה לעשות, זה שבזמן נתון, מרחב האפשוריות והגמישות הפונקציונלית, תעמוד לרשותי. הדירה הזאת תוכננה עם שני חדרי שינה, עם חדר, סוויטת הורים, עם חדר מקלחת ושירותים צמודים, ועוד שני חדרי נוחיות. ובמסגרת העובדה שהיא תוכננה כחלל פתוח, (לא ברור) ממש לא ידענו. חשבנו להעמיד שם פסנתר כנף, אנחנו משפחה של אמנים, ומנגנים, ומוסיקאים, והכול היה אפשרי.
..
עו"ד אריאל:מר רכס, אני אומר לך גם שאחד מהדברים שטרחת לעשות בדירה הזו, זה לספק לדירה לוח חשמל תעשייתי שמתאים לאכלוס משרד. האם נכון שעשית את זה?
העד, מר רכס:סיפקתי לה לוח חשמל שעונה לצרכים כפי שתיארתי אותם. לוח החשמל הזה, אינו שונה מלוח החשמל שנמצא בביתנו, אגב.
..
ש:לא. המלצה של מי? מי אמר לך להזמין את זה, או שאתה, כמהנדס מכונות יזמת את העניין?
ת:אנחנו תכננו את הלוח לפי הצרכים.
ש:עוד פעם, אתה משתמש במילים "אנחנו".
ת:אני והיועצים.
...
עו"ד אריאל:תודה. אז מר רכס, אתה בעצם אומר לנו לא התכוונת להעביר לדירה הזו את העובדים שלך ולעשות שם משרד ולא חששת בדיעבד בעקבות זה שהבנת שהדיירים התנגדו לכך, שאתה למעשה מבין שאתה לא יכול לעבור למקום הזה כמשרד, ומאז עשית הכול כדי לא לקבל את הדירה?
העד, מר רכס:ממש לא."
-
יעקב טען בעמוד 166 שורה 11 כי לא שמע מהקונה על כוונתו לייעד הדירה למשרד "אני לא צריך לקבוע ולדבר עם מר רכס בשביל לדעת את זה. אומרים את זה המהנדסים ואלה שהגישו את החוות דעת, תיקנו את הדירה תיקוני מליבו כנראה שהוא עשה התאימו את הדירה למשרד. ולכן זה לא מתאים לו ולכן הוא רוצה לבטל את העסקה ולכן הגענו עד הלום מה שנקרא."
-
המוכרת הפנתה בסיכומיה בעניין כוונת הקונה לייעד הדירה למשרד לתצהיר מר אלכס פיש ממליבו שעמד בקשר עם הקונה. אולם, הוא הצהיר שהמידע הגיע אליו "מגורמים שונים" והפנה ללוח החשמל. מן האמור לעיל עולה שחשד המוכרת לגבי ייעוד הדירה מתבסס על התכנון הגמיש של הדירה, מיקום חדרי השירותים בסמיכות, ולוח החשמל. לא הובא עד מטעם נציגות הבית שהתנגדה, לטענת המוכרת, לייעוד הדירה למשרד, או כל ראיה נוספת לייעוד הדירה למשרד. התנהלות הקונה מעלה תהיות, אך לא הוכח שייעד הדירה למשרד. חשוב מכך, יש לבחון טענות הקונה לגבי ליקויים בדירה ואי התאמתה למסירה לגופן.
טענת המוכרת שפסק הדין יצר מעשה בי דין
-
המוכרת טענה, כי יש לסלק את התביעה מחמת מעשה בי-דין, מכיוון שהקונה הפר את פסק דינו החלוט של בית המשפט במסגרת טען הביניים, כאשר התחייב לקבל לידיו את מסירת החזקה בדירה, לכל המאוחר עד ליום 14.12.17. בכך, טענה, למעשה, נסתם הגולל על טענות הקונה בדבר איחור במסירה. עוד טענה, כי יש לסלק את התביעה הואיל ומשמעותה בקשה לביטול הסכם הפשרה שאושר בפסק דין. הקונה טען בכתב התשובה לכתב ההגנה שהטענות לעניין מעשה בי-דין וביטול הסכם הפשרה, אינם מתקיימות בענייננו.
-
המוכרת טענה כי בחודש מרץ 2017 התקבל טופס אכלוס לבניין ולכן הקונה זומן בחודש אפריל 2017 לקבל חזקה בחודש מאי. אולם, הוא סרב לשלם את יתרת התמורה ולהשיב את הערבויות. הקונה טען בעדותו כי לא קיבל הזימון למסירת חזקה ביום 7.5.17. הוא העיד בעמוד 121 שורה 27 כי:
"במאי ב-1/5/2017, הוגש חשבון שני על ידי אאורה, אחרי שהחשבון הראשון שהגישו במאי, לבקשתי, ביקשי פירוט חשבון כדי שנדע כמה נדרש לשלם ולהחזיר. למגינת ליבי, הסתבר כחשבון מנופח, לא אמין, בוא נאמר
...
ת:החשבון הראשון היה מנופח. החשבון השני גם היה שגוי, אבל כדי לא לעכב שילמתי תחת מחאה.
....
עו"ד אריאל:וזומנת למסירת הדירה לחודש מאי. 2017 שילמת בחודש מאי 2017 את התשלום?
העד, מר רכס:כן, אני הגעתי למשרד אאורה, עם הצ'ק למליבו כפי שכתוב בדיוק בהסכם על הסכום שכתוב למליבו, הסכום שבעצם סוכם בהסכם עם מליבו, ודאז הגברת נאוה שרעבי, זרקה אותי בבושת פנים ממשרדי אאורה ואמרה שהיא לא מקבלת את הצ'ק ממליבו."
המוכרת הגישה נגד הקונה תביעה כספית והוא הגיש בקשה לפי טען ביניים
-
מכיוון שהקונה סרב לשלם למוכרת תשלום שלטענתו היה עליו לשלם לקבלן, היא הגישה נגדו תביעה כספית. הקונה אישר בעמוד 123 שורה 1 כי את התשלום האחרון שילם רק על פי פסק הדין. הוא העיד בעמוד 123 שורה 27 כי "במקום לתת תשובה בואו שימו אצל נאמן אובייקטיבי או מה, קיבלנו תביעה מאאורה על כך שאנחנו לא משלמים להם את הסכום שמעוגן בחוזה לטובת מליבו." חודשיים לאחר הגשת התביעה של המוכרת לתשלום היתרה, הקונה הגיש בקשה בהליך טען ביניים בו ביקש מביהמ"ש באותו הליך להכריע בין דרישותיהם הסותרות של קבלן הביצוע מליבו והיזם, היא המוכרת, לקבל התשלום.
פסק הדין בתביעה הכספית ובהליך טען הביניים
-
ביום 5.12.17, במסגרת דיון בהליך טען הביניים, ביהמ"ש שם נתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שאמור היה להכריע בשתי מחלוקות. לגבי תביעת המוכרת מהקונה לקבל לידיה יתרת התמורה, ביחס לדרישה הסותרת של הקבלן, ולגבי המחלוקת בין המוכרת ובין הקונה בדבר מסירת החזקה. בעניין מסירת החזקה, ההסכם כולל הצהרת המוכרת "כי הדירה נשוא טען הביניים, מוכנה למסירה מידי מזה חודשים רבים." הקונה נשאל בעמוד 124 בשורה 7 מדוע לא טען בדיון שהדירה לא מוכנה והשיב "כי האמנתי". הקונה התחייב לקבל המסירה עד יום 14.12.17.
ניסיונות המסירה לאחר מתן פסק הדין
-
ניסיון המסירה הראשון לאחר מתן פסק הדין התקיים ביום 13.12.17. המוכרת טענה שהקונה עשה "פרוטוקול שמונה עמודים רבים במצורף להסכם, אתה בטח מכיר אותו, ומתוך הרשימה בערך, אני ספרתי פה כמעט 100 תתי עמודים, 10 עמודים, למעלה מ-100 תתי סעיפים, כמעט אין שום דבר היום בחוות דעת מומחה בית המשפט, אתה מסכים איתי? מרבית הדברים למעשה לא קיימים".
-
הקונה השיב בעמוד 119 שורה 1:
"ת:לקח להם חודש לנסות לתקן חלק מהליקוי, בינתיים, הביקורת הבאה הניסיון הבא התקיים, ב-21/1, כלומר חודש ו-10 ימים אחרי שהם ניסו לתקן את הליקוי".
-
ניסיון מסירה נוסף התקיים ביום 23.3.18. הקונה העיד בעמוד 129 שורה 27 כלהלן:
"אני טוען שבכל ניסיונות המסירה, הדירה לא הייתה יבשה, תמיד היו נזילות, תמיד היו רטיבויות, ומי שליווה את כל ניסיונות המסירה מצידי, זה מהנדס ארתור וייס, וגם אחרי תחילת הדיונים, וגם בחודשים האחרונים, הוא ערך מדידות ובחוות דעתו לא השתנה כהוא זה לאורך כל המדידות."
מסירה תחת מחאה
-
הקונה העיד בעמוד 113 שורה 10 לגבי המסירה שהתקיימה ביום 2.11.17 כי "פרוטוקול המסירה ב-2/11 מנה את כל הליקויים, והפנה לליקויים הקודמים. כתוצאה מכך, מתוקף מחויבות אאורה לטפל בדו"ח הליקויים האלה, בחלוף 10 ימים התקשרו חברת (לא ברור) מה שם החברה?
עו"ד אריאל:בונים איכות.
העד, מר רכס:בונים איכות. והציגו את עצמם כקבלנים מטעם אאורה, הופנו על ידי אאורה על מנת לקבל את מפתחות הבית כדי לטפל.
כב' הש' הדר:טוב, תודה.
העד, מר רכס:ומאז הם קיבלו את המפתחות, והמפתחות לא חזרו אלי מעולם."
-
הקונה הכחיש בעמוד 112 שורה 27 טענת המוכרת כי ביום 29.11.18 הקבלן מטעם המוכרת שביצע את עבודות התיקון השיב לו את המפתח.
-
הקונה העיד בעמוד 127 שורה 7 כי קיבל הדירה ביום 2.12.18 "תחת מחאה בכפוף לכל ההסתייגויות שנרשמו".
-
כאמור לעיל, ביהמ"ש בהליך טען הביניים נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כלהלן:
"1. המבקש, אבי רכס, ישלם לידי הטוענת 1, ס.י. אבן יזמות בע"מ, סך של 98,905 ₪ (כולל מע"מ), וזאת עד ליום 10/12/17.
הסכום הנ"ל יופקד על ידי המבקש במישרין לחשבון הטוענת 1, בנק מזרחי טפחות (20), סניף 461, חשבון 472909.
2. המבקש, אבי רכס, ישלם לידי הטוענת 2, מליבו בנייה בע"מ, סך של 18,095 ₪ (כולל מע"מ), וזאת עד ליום 10/12/17.
הסכום הנ"ל יופקד על ידי המבקש במישרין לחשבון הטוענת 2, בבנק פועלים, סניף 177, חשבון 400927.
3. תשלום זה מסלק את חוב המבקש בהתאם לתוספת מס' 1 לחוזה מכר מיום 21/09/15, ומסלק הדדית את טענות הטוענת 1 וטוענת 2, האחת כנגד השנייה, ביחס להליך דכאן בלבד.
4.מוסכם על הצדדים כי התביעה שהוגשה בתיק 61105-07-17, תימחק, ללא צו להוצאות, כשכל צד שומר על טענותיו, ויוכל לעלותן בעתיד במסגרת כל הליך שיהיה בין הצדדים.
5. הטוענת 1מצהירה כי הדירה נשוא טען הביניים מוכנה למסירה מידית, מזה חודשים רבים.
6. המבקש מתחייב לקבל את המסירה בדירה, לא יאוחר מיום 14/12/17.
7. במועד קבלת הדירה, יחזיר המבקש לידי הטוענת 1 את ערבויות המכר ופנקס השוברים שבידיו.
8. מבקשים להורות על החזר האגרה וליתן תוקף של פסק דין."
-
מן האמור לעיל עולה כי הוכרעה המחלוקת לגבי חלוקת תשלום התמורה בין המוכרת ובין נאמן מליבו ביחס לקבלת יתרת התשלום מהקונה. לגבי מועד המסירה, על אף שהסכמת הצדדים כוללת הצהרה של המוכרת כי הדירה מוכנה מזמן, ולא הסכמה שכך הוא המצב, הקונה התחייב לקבל חזקה ביום 14.12.17. מרגע שהסכים לכך, והסכמתו מעוגנת בפסק דין, היה עליו לעשות אחת משתיים. להגיש תביעה לביטול פסק הדין או שינויו, או לכבד הסכמתו, תוך שמירת זכויותיו לעניין תיקון ליקויים.
טענת הקונה שעל המוכרת לשלם לו פיצוי בגין איחור במסירת הדירה
-
הקונה טען, שעל המוכרת לשלם לו למצער, בגין 25.5 חודשי איחור במסירת החזקה בדירה על סך של 284,550 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מיום 15.3.17, וזאת על בסיס החישוב כקבוע בסע' 5 א' ס"ק (1) לחוק המכר, ועל פי אומדני דמי השכירות ראויים על סך של 8,400 ₪ לחודש, כנקוב בשמאות המומחה מטעמו לשמאות. אולם, הקונה לא עמד בהתחייבותו לקבל חזקה ביום 14.12.17. המוכרת טענה כי עומדת לה זכות קיזוז נגד הקונה מכיוון שהוא גרם לעיכוב במסירה העולה כדי 543 ימי עיכוב החל מיום 8.5.17 ועד ליום 2.11.18.
טענת המוכרת שאין למנות חלק מפרק הזמן עד המסירה עקב קריסת הקבלן
-
בעקבות קריסת הקבלן מליבו, המוכרת הודיעה ביום 20.12.16 לרוכשי הדירות כלהלן:
"אנו מבקשים לעדכנכם כי בקשת החברה להוצאת אורתם סהר מהפרויקט נתקבלה על ידי בית המשפט וכעת, וניתן כעת להשלים את הפרויקט. אנו שמחים לעדכנכם, כי בימים הקרובים נחדש את העבודה, את העבודות ונעשה מאמצים למסור את דירתכם בהקדם."
-
ביהמ"ש דוחה טענת המוכרת כי קריסת מליבו, קבלן הביצוע, הוא בבחינת אירוע שלא היה בשליטתה, ולכן אין למנות אותו לגבי תקופת האיחור. זאת, מכיוון שיעקב לא ידע להסביר מדוע לא הוצגו ממצאי בדיקות שערכה המוכרת לגבי איתנות מליבו לפני ההתקשרות עמה. יעקב העיד בעמוד 147 שכל הבדיקות היו בעל פה. לעניין זה ראו גם סעיף 43 לפסק הדין בעניין ת"א 8239-12-18 חדד ואח' נ' ס.י. אבן יזמות בע"מ (פורסם בנבו) שם דחה כבוד השופט דלוגין אותה טענה בקובעו:
"43.על המוכר לקחת מראש בחשבון את האפשרות של כניסת הקבלן לקשיים ועד כדי כניסתו להליכי חדלות פירעון ובהתאם לכך לקבוע מועד מסירה רחוק יותר, או לקחת בחשבון כי יאלץ לשלם פיצוי בגין איחור במסירה, אם יאחר במסירת הדירות עקב מקרה כזה."
טענת המוכרת שאין למנות חלק מפרק הזמן עד המסירה עקב קיום פטור ("גרייס")
-
ביהמ"ש דוחה גם טענת ההסתמכות של המוכרת על הפטור המכונה "גרייס" שכן אלא אם כן נקבע אחרת במפורש, ככל שהאיחור חורג מתקופת הגרייס, מונים את תקופת הגרייס בתקופת האיחור.
-
בשעה שהקונה העיד מידיעה אישית על ההשתלשלות עד מועד המסירה שנקבע ע"י ביהמ"ש בפסק הדין, יעקב לא היה מעורב אישית בטיפול בדירה. הוא העיד בעמוד 136 כי קרא דוחות ועודכן בשיחות טלפוניות. המוכרת לא העידה את הגורם מטעמה עמו עמד בקשר הקונה, מר דוד נורמן שנטען כי לא עובד אצלה. עדים עובדתיים נוספים ששמם הוזכר, נאווה שרעבי משירות לקוחות, ניר לאור שהחליף אותה וגיא חנינה שניהל המו"מ עם הקונה, לא העידו. המוכרת הגישה את תצהיר מר פיש שמאשר שלאחר מתן פסק הדין הייתה רטיבות אך מקורה בדירת השכן ולכן אינה באחריות המוכרת. הוא הצהיר כי התרשם שהליקויים בדירה לא הצדיקו סרוב לקבלה.
-
המומחה מטעם ביהמ"ש אורמן אישר בעמוד 42 שורה 21 כי הקונה היה זכאי לדרוש תיקון הליקויים לפני קבלת הדירה:
"עו"ד וקנין: הבנתי אוקיי, אני מפנה אותך לסעיף 88 לחוות דעתך בו אתה מסכם את חוות הדעת שלך ואתה מתייחס לחדירת המים ואני מפנה אותך למשפט שמתחיל במילים במקרה הנדון, "במקרה הנדון מדובר על דירה שעדיין לא נמסרה לתובע ובמקרה כזה מקובל שהדייר זכאי לדרוש מהקבלן לפני קבלת הדירה לתקן את הליקויים המהותיים". אני רוצה לשאול אותך משהו לגבי המסקנה הזו שלך, זו מסקנה שהיא תולדה של כל מה שראית בדירה נכון?
העד, מר אורמן: אני רוצה להגיד. בדירה שמעל הדירה של התובע, דירת אורנשטיין יש רטיבות, ראיתי, באתי עם מד רטיבות בקירות, ספוגה במים. הטפטוף למנורה, שמתחת למנורה זה בעצם בא מהדירה של אורנשטיין אבל הוא נכנס לדירה והוא גר עם הרטיבות ואין ספק שמגיע לו, נגיד אם יתבעו, אם הוא יעשה תביעה,"
וראו בעמוד 43 שורה 9:
"כב' הש' הדר: תראה, מה שאני הבנתי שנשאלת האם בעצם פה אתה קבעת שבדין התובע סירב לקבל את הדירה.
העד, מר אורמן: כן אז אני חושב שאם רואים כבר מראש רטיבות יש אנשים שאומרים אני לא רוצה להיכנס כבר מההתחלה עם ראש בריא למיטה חולה, אני רוצה שיתקנו את הרטיבות וזה סביר וזו דרישה הגיונית. למה לא תיקנו ולמה לא זה באמת לא עבודה מסובכת הייתה לתקן את כל הדברים, זה אני, אני אין לי מושג, אני לא יודע מה, צריך בחקירות."
וראו בעמוד 44 שורה 1:
"עו"ד וקנין: הבנתי. תאשר לי בבקשה שהמסקנות שאתה מצאת מלמדות על הימצאות של נזילות ובעיות איטום שגורמות בפועל לחדירת מים שהם להבדיל מסתם כתמי רטיבות.
העד, מר אורמן: נכון."
ובעמוד 50 שורה 29:
"העד, מר אורמן: אני איך שראיתי את הנזילות ברור שאי אפשר להיכנס לדירה, הוא לא היה צריך להיכנס לדירה עם הנזילות. למה לא תיקנו זאת שאלה שאני לא יודע מה התשובה."
-
ביהמ"ש קובע כי התוצאה של פסק הדין היא שהחל מיום 14.12.27, ולא מיום 8.5.17 כטענת המוכרת, היה על הקונה לקבל החזקה. מכאן שהוא הפר התחייבותו על פי פסק הדין במשך כשנה. אולם, כפי שפורט עד כה ועוד יפורט בהמשך, המומחים מטעם ביהמ"ש קבעו שבדירה היו ונותרו ליקויים מהותיים של חדירת רטיבות ורעשים והמומחה אורמן קבע שסירוב הקונה לקבל חזקה היה סביר.
-
המוכרת לא העידה מי מהעובדים, לרבות קבלני המשנה שביצעו עבודות תיקון בדירה.
-
כמו כן, על פי סעיף 15.26.3, לחוזה המכר: "אי התאמות שמונעות מהקונה שימוש סביר בדירה, יהיו ליקויים כדלהלן בתנאים הכלליים". על פי חלופה 3 "נזילות ו/או בעיות באיטום הגורמות בפועל לחדירת מים לתוך שטח הדירה להבדיל מכתמי רטיבות".
-
מכאן שאם יש נזילות, או בעיות באיטום שגורמות בפועל לחדירת מים לתוך שטח הדירה, להבדיל מכתמי רטיבות, זו אי התאמה שמונעת מהקונה שימוש סביר בדירה.
-
לכן, ביהמ"ש קובע כי סירוב הקונה לקבל הדירה עד המועד שנקבע בפסק הדין היה סביר ומכאן שעל המוכרת לשלם לו פיצויים בגין האיחור במסירת הדירה כשהיא ראויה למגורים עד המועד למסירה שנקבע בפסק הדין. לכן, מחייב המוכרת לשלם לקונה פיצוי בגין תשעה חודשים בסך של 75,600 ₪ לפי הסך של 8,400 ₪ מאמצע חודש מרץ 2017 ועד אמצע חודש דצמבר.
בקשת הקונה לחייב המוכרת לתקן ליקויים
-
הקונה טען כי בדירה ישנם ליקויים עקב חדירת רטיבות ורעשים, פועל יוצא מכשל במערכת האלומיניום בדירה בכללותה. הוא התבסס על ממצאי המומחה מטעמו להנדסאות ולחוות דעת מיום 31.3.19 מאת יועץ לאקוסטיקה מר שמי משיח אשר התבקש לחוות דעתו בנוגע לכשל האקוסטי, בה נמדדו בדירה חריגות משמעותיות ממפלס הרעש הנדרש.
-
המוכרת טענה בכתב הגנתה, כי ברצונה לבדוק ולתקן את כל הליקויים ככל שקיימים, ובהתאם לאחריותה, מבלי שהקונה יתנה את תיקון הליקויים בכל תנאי שהוא ו/או בכל הסתייגות שהיא, וזאת כפי שפעלה עד מועד הגשת כתב הגנתה - בהתאם להוראות הסכם המכר.
-
הקונה טען בכתב התשובה לכתב ההגנה כי ביקר בדירה לאחר הגשת התביעה וכי הביקור העלה ממצאים קשים באשר למצב הדירה ובכלל זה תפרוחות עובש, פיצוצים וכתמים ברצפת הדירה כמו גם ריח חריף של רטיבות וטחב.
חוות דעת המומחים מטעם ביהמ"ש
-
כאמור לעיל, ביהמ"ש מינה כמומחה מטעמו להנדסה ושמאות את המהנדס והשמאי אורמן שנעזר לצורך הכנת חוות דעת במומחה לפרופילים של אלומיניום, המהנדס חורי והמומחה לאקוסטיקה עמוס יפה. בחוות דעתו מיום 31.1.21 העריך המומחה אורמן, את עלות תיקון הליקויים בסעיף 8.9 לחוות הדעת כך:
"סה"כ עלות התיקונים - 135,394 ₪.
בצ"מ - 13,000 ₪.
פיקוח - 13,500 ₪.
סה"כ - 161,894 ₪.
מע"מ - 27,522 ₪.
סה"כ כולל מע"מ במעוגל - 190,000 ₪."
-
אולם, המומחה קבע כי לא ניתן לקבוע בטרם ביצוע התיקון, את מלוא העלות שכן יתכן ויתברר בעת ביצוע התיקון שיש צורך בתיקון משמעותי בעלות גבוהה.
-
המומחה העיר בחודש ינואר 21 כי יש לבצע את התיקונים בדחיפות "עוד בחורף הקרוב" על מנת לבחון את התיקונים בגשמים ב"חורף הנוכחי" ולאחר ביצוע התיקונים יש לבצע בדיקת תכולת רטיבות של מצע הריצוף ולבצע יבוש במידה ותכולת הרטיבות תעלה על 3%.
-
ביחס לנושא האלומיניום שאף הוא נכלל בסך עלות התיקונים, קבע המומחה אורמן כך:
"6.1 רון מאורי קבע שמערכת החלונות דגם "7000" אינה יכולה לעמוד בדרישות התקנים לחלונות אלומיניום. המערכת הקיימת גורמת לחדירת מי גשמים, לחדירת רוחות ושריקות עזות בחלל הדירה, אי לכך יש להחליף את החלונות ולתקן הליקויים: לצורך בדיקת הטענות, מיניתי מומחה אלומיניום אינג' חורי סמיח מחב' "BRAVO". חורי ביקר בדירה בתאריך 21.10.20 וחוות דעתו מצורפת כנספח לחוות דעתי.
עפ"י חוות דעת חורי החלונות אינם תקניים ויש להחליפם בעלות של 95,494 ₪ בתוספת מע"מ."
-
בחוות דעתו שצורפה כאמור לעיל כנספח לחוות דעת המומחה אורמן, קבע המומחה חורי בסעיף 14.3 של חוות דעתו כך "סה"כ אומדן לביצוע תיקונים והחלפת מוצרים – 95,494 ₪". בפרק הסיכום קבע כלהלן:
"15. סיכום כללי
15.1. על אף בקשתי לא הוצגו בפניי מסמכים חשובים דוגמת תכניות ביצוע של הקבלן, חוזה, רשימות אלומיניום של האדריכל ודוחות פיקוח. בד"כ מסמכים אלה כוללים מידע אודות תהליך התכנון, הייצור וההתקנה וכאמור הנ"ל לא הועבר.
15.2. נדרש להשלים את כל החסרים ולתקן את כל הליקויים המפורטים בדוח זה וכל זה לקבלת מוצר תקין ושלם ובהתאם להנחיית התקן ויצרן המערכת.
15.3. ההחלטה להשתמש במוצרים המותקנים בדירה ובמיוחד חלונות מסדרת 7000 ! הנה החלטה שגויה באופן עקרוני ובניגוד לדרישות התקנים 1068, 414. חלונות אלה אינם מתאימים לשימוש בדירה זו וכמפורט בחוות הדעת סעיף 2.1 וסעיף 6.2. בכל מקרה הנתבעת/הקבלן המבצע נדרשים להשתמש במוצרים העומדים בדרישות התקנים 1068 ו 414(2008).
15.4. טרם החלפת חלונות נדרש לבצע תיקון בדיקת חלון במידות זהות לקיים בדירה במעבדת מכון התקנים והצגת תעודת בדיקה המאשרת את עמידת החלון בדרישת התקן.
15.5. פרופילים צבועים בגוון שונה ביחס ליתר הפרופילים של החלון ללא אפשרות לתיקון צבע וללא אפשרות של צביעה חוזרת ולכן נדרש להחליפם בחדשים עם צבע מתאים, ראה הערכת החלפת פרופילים לעיל."
-
המומחה חורי חזר על האמור בחוות דעתו בעת חקירתו בעמוד 61 שורה 14
"עו"ד וקנין: האם יהיה נכון לומר באופן כללי שככל שהדירה היא יותר קרובה לים וככל שהיא חזית לים וככל שהיא בקומה יותר גבוהה עומס הרוח הוא יותר גבוה.
העד, מר חורי: נכון. בהתאם לתקן 414 הדבר הזה מתקיים.
עו"ד וקנין: בסדר גמור. אני מציג לך, חבר'ה תעצרו בבקשה, אני מציג לך את חוות הדעת של המומחה, מומחה האלומיניום מטעם התובע, סליחה מר רון מאירי, אני מגיש אדוני רק לצורכי נוחות, בבקשה. אני מפנה אותך לסעיף 3.01 שבעמודים 10 עד 11 לחוות הדעת של מר מאירי שם הוא מתייחס למערכת האלומיניום מדגם 7000 של חברת כליל שמותקנת בדירה של התובע והוא קובע שמומנט האנרציה שלה הוא נמוך מהנדרש. זה חומר שאנחנו נתנו לך לצורך מתן חוות הדעת שלך אתה זוכר?
העד, מר חורי: כן בהחלט.
עו"ד וקנין: הבנתי. אתה מכיר את הקביעה הזו של מומחה התובע?
העד, מר חורי: אני מכיר את הקביעה ואני קיבלתי אותה כן.
עו"ד וקנין: ואתה קיבלת אותה, מצוין.
העד, מר חורי: אבל לדייק, הוא מדבר על הפרופיל האופקי שמפריד בין המערכת שזזה לבין החלק הקבוע התחתון, אותו פרופיל שהוא מציין כאן ומציין את הנתונים שלו. כלומר הנתון הזה לא מתייחס לכלל המערכת, לפרופיל מסוים."
וראו בעמוד 62 שורה 30:
"כב' הש' הדר:רגע אבל סליחה, אני חייב בכל זאת לשאול. אבל מר מאירי ולא לחינם שאלתי אם דגם 7000, הוא אומר 7000 לא מתאים, צריך 9200. מה אתה אומר על הקביעה הזו?
העד, מר חורי: כעיקרון אני מקבל את הקביעה הזו ואני גם ציינתי את זה. מערכת 7000 להערכתי ולהבנתי איננה מתאימה במידות האלה למיקום הזה. כאילו אי אפשר לדבר על מיקום הפרויקט ומיקום הדירה מבלי להזכיר את המידות של החלון."
וראו בעמוד 62 שורה 1:
"העד, מר חורי: מומנט אינרציה זה נתון מחושב בהתאם לגיאומטריה של הפרופיל שבסופו של דבר המספר שמתקבל קובע את החוזק של הפרופיל. הוא קובע את החוזק ואת הקשיחות של הפרופיל. המספר הזה מתקבל בדרך כלל לשני כיוונים לפחות, כאילו כיוון אופקי וכיוון אנכי והוא מסמן את החוזק של הפרופיל. ככל שהוא יותר גבוה אז הפרופיל יותר חזק.
המוכרת טענה שהמומחה חורי לא ערך חישובים עצמאיים
-
המוכרת טענה שהמומחה חורי לא ערך חישובים עצמאיים, אלא התבסס על חוות דעת מומחה הקונה. המומחה חורי דחה הטענה בעמוד 92 שורה 22:
"עו"ד אריאל: אני מפנה אותך לסעיף 2.1.1 לחוות הדעת שלך, רק שנייה, כן הנה: "החישוב והמספרים המפורטים בחוות הדעת מטעם התובע נראים סבירים והגיוניים ויש להתבסס על המספרים האלה". כלומר אתה לא עשית חישוב אלא התבססת באופן אוטומטי ומלא לפי המילים שלך על חוות הדעת.
העד, מר חורי: לא, אתה מסיק מסקנות לא נכונות.
עו"ד אריאל: אז איפה,
העד, מר חורי: אני כן בדקתי ואני אימתי את המספרים האלה ולכן אני מאמץ אותם"
וראו עמוד 63 שורה 6 ביחס לכתמים מסביב לחלונות
"עו"ד וקנין: אוקיי. עכשיו אני שוב מפנה אותך לסעיף 3.2 לחוות דעתך שבו אתה מציין שבמהלך הביקור הבחנת בסימני רטיבות קשים במספר מקומות ובמיוחד מסביב למסגרת החלונות המותקנים בחזית המערבית. השאלה שלי אליך מר חורי היא למה בחרת להשתמש דווקא במילה קשים? מה? הופך את מה שראית לקשה להבדיל מקל להבדיל מבינוני.
העד, מר חורי: רטיבות קלה זו רטיבות שמתאפיינת בכתמים בלבד על פני הצבע אבל כאשר ישנו נזק לשכבה הפנימית של הטיח, כשאר הוא מתחיל להתקלף ולהראות שם מעין גושים והתנתקויות של, של השכבה הפנימית של הגמר אז זה כבר מצביע על רטיבות קשה, על חדירת מים שהיא לא רטיבות קלה, היא רטיבות יותר מסיבית.
כב' הש' הדר: אז מה מצב הדירה?
העד, מר חורי: אותם כתמים שאני ראיתי אני הגדרתי אותם כרטיבות קשה, כאילו זה מצביע על חדירה לא קטנה של מים נקרא לזה ככה. יש שם בפינות האלה חדירה של כמות, אני קשה לי להעריך את זה בליטרים או באיזשהו מדד פיזי אבל יש שם חדירה של כמות מים גדולה שגורמת לנזקים האלה"
וראו בעמוד 64 שורה 8 ביחס לכשל בייצור ובהתקנה
"עו"ד וקנין: עכשיו בסעיף 3.2 אתה גם כותב שסימני הרטיבות הללו מעידים בוודאות על כשל גם בייצור וגם בהתקנה. תסביר לי בבקשה.
העד, מר חורי: ישנן הנחיות די מפורטות איך לייצר חלון ואיך להתקין אותו ועל מה צריך להקפיד בכדי שחלון יהיה אטום ולא יחדיר מים. ברגע שיש חדירת מים זה אומר שיש כשל, יש סטייה מההנחיות בזמן הייצור שזה ייצור זה אומר הפעולות שעושים בבית המלאכה, מייצרים את החלון כמסגרת, מביאים אותו לדירה ומתקינים אותו אז להבנתי ולהערכתי יש שם חריגות ויש שם ליקויים הן בזמן הייצור והן בזמן ההתקנה.
..
העד, מר חורי: והכוונה פה במיוחד, כאילו האלומיניום עצמו זה חומר שלא מחדיר מים הפרופיל עצמו, נקודות התורפה ונקודות החולשה הן במחברים ובמפגשים שבין הפרופילים שאם לא עושים שם את האיטום הדרוש, לא משתמשים שם בחומרים דוגמת מדבקות וחומר סיליקוני ונותנים לו להתייבש אז זה גורם לבעיות בהמשך ואחרי זה בזמן ההתקנה צריך גם לדעת איפה לאטום ולהשתמש בחומרים הנכונים וכל זה כמובן אנחנו מדברים על המוצר עצמו שזה החלון. יש גם את התשתית שאני גם ציינתי, היא הייתה מוסתרת מעיניי ואני לא ידעתי לבחון אותה, התשתית אני מתכוון לכל מה שצריך לעשות לפני שמביאים את החלון לדירה, כאילו שם עולה, עולה לי חשש שיש שם ליקויים אבל לא ידעתי להצביע עליהם בוודאות מאחר ואני לא ראיתי אותם."
וראו עמוד 65 שורה 1:
"העד, מר חורי: עוד פעם, אני מתייחס רק למוצרי אלומיניום שבדירה אותם אני בדקתי. החומרים עצמם שהוא השתמש בהם, המושג הזה הוא כללי מדי, הוא לא מספיק מפורט. כאילו החומרים עצמם הם חומרים תקניים, החומר ממנו עשוי החלון זה אלומיניום שהוא תקני, של מפעל שעובד תחת מכון התקנים.
עו"ד וקנין: חומרים זה גם הדבקים,
העד, מר חורי: חומרים זה האלומיניום עצמו.
עו"ד וקנין: זה מה שמחבר בין הפרופילים.
העד, מר חורי: כן אבל המוצר שנבחר הוא לא נכון, כאילו המוצר שנבחר לדירה להערכתי הוא לא נכון.
כב' הש' הדר: וההתקנה?
העד, מר חורי: גם ההתקנה, עולים,
כב' הש' הדר: מה? מה הפריע לך בהתקנה?
העד, מר חורי: אותם, נקרא לזה מבחן התוצאה שמראה על סימני מים,
כב' הש' הדר: ענית לי, ענית לי, תודה.
העד, מר חורי: סימנים של חדירת מים הם מצביעים על ליקויים במהלך ההתקנה."
ראו בעמוד 62 שורה 13 ביחס לרעש
"עו"ד וקנין: "המוצר במצבו הקיים צפוי במשבי רוח להתכופף, ליצור מפגעי רעש גבוהים מהמותר, להחדיר רוחות ובמצבי קיצון אף לגרום לשבר זכוכית". אתה מסכים עם הקביעה הזו?
העד, מר חורי: אני מסכים. במצבים של משבי רוח חזקים הפרופיל הזה מתכופף, מתכופף בצורה אופקית.
ניסיון המוכרת לקעקע חוות הדעת של המומחה חורי באמצעות עדות מר שטרן
-
המוכרת הקדישה מירב מאמציה בניסיון לקעקע חוות הדעת של המומחה חורי באמצעות עדות מר אבי שטרן. העד נשאל בעמוד 25 מה היה תפקידו במיזם:
"העד, מר שטרן:כן, האמת שלפרויקט הזה לא היה יועץ אלומיניום מטעם חברת ״אאורה״ וחברת "מליבו" הקבלן ביצוע, זו חברה שבנתה את הבניין מטעם חברת ״אאורה״ והיות ועבדתי איתם בכמה פרויקטים במקביל.
...
העד, מר שטרן:היות ועבדתי עם חברת ״מאליבו״ במספר פרויקטים, הם ביקשו ממני אם אני מוכן לבוא לבדוק דירה לדוגמה, או שמקבץ של דירות לדוגמה, אני לא זוכר אם זה קומה רביעית, חמישית, משהו כזה ולאשר את התוכניות אחרי שאני בודק את הדירות, לאשר את התוכניות האם זה הפרופילים שהותקנו פיזית בפתחי האור של החדרים.
...
כב׳ הש׳ הדר:אז אני הבנתי שלא היית יועץ אלומיניום ולכן לא התחלת מנקודת ה-0 הבנתי את זה.
העד, מר שטרן:אכן.
כב׳ הש׳ הדר:אבל מה היית אמור להשוות למה? זה לא הבנתי.
העד, מר שטרן:אני אסביר לאדוני, כשאני בא ובודק חלון, יש בכל חלון יש וורסיה של פרופילציה, דומה ואני בא ומשווה לגבי התוכניות, תוכניות ביצוע זה שרטוטי.
כב׳ הש׳ הדר:אה עכשיו הבנתי, מטרת הבדיקה הייתה להשוות את מה שהראו לך שנבנה בפועל, בדירות לדוגמה אל מול תוכניות הביצוע?
העד, מר שטרן:אלה מול תוכניות הביצוע אל מול התקן ואם הם שלמות, ז"א אם ישנם כל האביזרים, אטמים, הברגים, כל מה שצריך להיות בחלון..".
-
מר שטרן הסביר בעמוד 42 משורה 23 כי חולק על חוות דעת מומחה ביהמ"ש:
"העד, מר שטרן:תראה, אני נתקל בחוות דעת של מהנדס חורי ושל עוד קולגות שלי, יש דברים שאני מסכים איתם ויש דברים שאני לא מסכים איתם, בחוות דעת שלו אני לא מסכים איתו, כי אני טוען דבר אחד, שאני מספק מוצר לאתר והוא עומד בדרישות התקן, בשבילי זה קו אדום, כלומר החלון הוא תקני וזה לא משנה אם הוא יהיה מטיפוס 7000, 9000, 9,200, או 9,400, החלון עומד כשאתה מביא חלון למכון התקנים מעלים אותו למתקן.
...
העד, מר שטרן:לא היה שום שינוי, ב׳ אין חלון במדינת ישראל, אם זה 7000, אם זה 9,000, אני מדבר על הדגמים הרלוונטיים, או 9,200, או 9,400 שעומד ברמות הגבוהות האלה, רק חלונות פתיחה, כמו ממ"דים כמו חלונות "dry keep", זה חלונות צירים, שהסגירה היא כמו ב״פריג׳ידר״, שאתה סוגר דלת ב״פריג'ידר״, זה עומד ברמות הגבוהות האלה, לא חלונות הזזה בשום פנים ואופן.
כב׳ הש׳ הדר:וזה אתה אומר על סמך מה?
העד, מר שטרן:על סמך הבדיקות שנערכו במכון התקנים.
..
העד, מר שטרן:בסדר אוקיי, אני אסביר לאדוני, עכשיו יש מקומות כמו בעיר ימים, או כמו בשכונת האומנים, במוצקין אחד שאני גר, שיש בניין 1 שעשה קבלן X וקבלן Y, באחד אין בעיות עם החלונות 7,000 ויש אחד עם בעיות בחלונות 7,000 ושנקראתי לבדוק אותם פשוט מאוד החלונות האלה לא היו מכוונים כמו שצריך להיות וחסרו בהם אביזרים."
-
אולם, מר שטרן שהוא מומחה לענייני אלומיניום, לא שימש בתובענה זו כמומחה, אלא עד עובדתי שהיה אחראי על בדיקת התקנת החלונות. לכן, קביעותיו כי אין חלון בישראל שעומד "ברמות הגבוהות האלה", אינן מסייעות למוכרת. כמו כן, הטענה שיתכן והחלונות לא היו מכוונים וחסרו אביזרים, נותרה בגדר השערה ולא הוכחה. מעדות מר שטרן עלה כי במיזם לא היה יועץ אלומיניום. שירותיו של מר שטרן נשכרו לעניין ממוקד. לא זו אף זו, התברר שהוא נשכר ע"י מליבו לבדוק את עבודת קבלן הביצוע של האלומיניום במיזם, א"ת, על אף שהיה לו קשר עסקי לא"ת. מר שטרן טען בעמוד 26 שגילה למליבו את קיום הקשר לא"ת, אך לא זכר את שמו של מנהל הפרויקט "אני לא זוכר זה היה איזה רוסי, לא זוכר שמות." שלו מסר המידע.
-
מר שטרן העיד בעמוד 27 שורה 9 כי לא יודע מי הכין התכניות הביצוע. בשורה 12 העיד כי אין תיעוד של מסקנותיו. המוכרת אישרה כי אין בידיה את הדו"ח, אלא את ה "Shop drawing".
-
העד הסביר בעמוד 29 בשורה 21 "שזה ״shop drawing", תכניות עבודה שעל פיהם הם מייצרים ואלה הפרופילים שיהיו בפועל באתר הבנייה כולל אטמים, כולל אביזרים." מר שטרן העיד שבדק שלוש דירות. כמו כן, העיד בעמוד 62 כי על אף שהוגדר "בתיבה השנייה שכותרתה ״תיאור המוצר״ בסוף השורה השנייה, כתוב כמוגדר ע"י המזמין" הוא לא ראה את הגדרות המזמין. כאשר עומת בעמוד 64 עם כך שהוא מתייחס לדירה אחת ולא לשלוש, כפי שהעיד קודם לכן, טען שמדובר בטעות סופר. כמו כן, אישר כי לא היה בקומות העליונות ולכן "לא יודע מה הרכיבו שם." עוד עלה מעדותו שלא הוזמן לבצע בדיקות נוספות בהמשך, לרבות לצורך בדיקת הקומות העליונות כפי שמקובל (ראו עדותו מעמוד 31). העד הסביר שלא הוזמן שוב כי ״מאליבו״ הם קצרים, היו קצרים בכסף כבר באותה תקופה והם לא נהגו להזמין זה הכל." העד נשאל בעמוד 30 כיצד יודע אם לא בדק הקומות העליונות שלא הורכב בהם פרופיל אחר מזה שאישר ועל כך ענה בגלל ש"שיש להם מוניטין והם לא יעשו דבר כזה".
-
המומחה חורי אישר בעמוד 77 שורה 19 כי "בהחלט שצריך" להגיע ועשות בדיקה מדגמית בקומות העליונות."
-
גם לגבי ממצאי בדיקתו של מר שטרן עלה קושי כעולה מחקירתו. העד טען בעמוד 45 בשורה 5 שתוך כדי מתן עדותו מצא תעודה בדיקה לרמה E.
"העד, מר שטרן:אני רוצה שתציג לבית המשפט את התעודת בדיקה שיידעו שזה עבר ברמה E, לרמה שנדרשה באותה תקופה, והנה מצאתי את הדוח שלי, הנה הדוח שלי שהיה.
כב׳ הש׳ הדר:איפה מצאת אותו?
העד, מר שטרן:פתאום פתחתי, עלעלתי בדפים ואני ראיתי.
כב׳ הש׳ הדר:דפים של מה? שאתה הבאת איתך היום?
העד, מר שטרן:כן לא שמתי לב אפילו, זה הכל.
...
העד, מר שטרן:ואז אותו חלון מגיע למכון התקנים כשהוא מאובזר, עם אטמים, עם מברשות, עם כל מה שצריך להיות, החלון מועלה למתקן הוא נבדק ברוחות של 120 קמ"ש ובכמויות מים אדירות והוא חייב לעמוד בו ברגע שהחלון בזמן שהוא נמצא על המתקן מטפטף מים, עקב כניסת רוח, החלון נפסל על הסף.
כב׳ הש׳ הדר:אז השאלה שלי האם אתה יודע מידיעה אישית שלגבי כל החלונות של דירות הדוגמה, הטיפוס, היה לכל חלון וחלון תעודה מתאימה של מכון התקנים?
העד, מר שטרן:בוודאי."
וראו בעמוד 85 שורה 1:
"העד, מר שטרן:אבל אני מזהה פה חלון ברמה E, שזה חלון 7,000 מונו בלוק חשמלי, זה כן אני מזהה."
-
אולם, המומחה חורי אישר בעמוד 78 שורה 3 כי ראה "בשטח החלונות המדוברים עומדים ברמה C. הם אפילו לא עומדים ברמה D ובטח לא ברמה E.
העד, מר חורי: כן."
-
כמו כן, העיד בעמוד 84 שורה 10 כי לא הוצגה תעודה של מכון התקנים:
"העד, מר חורי: יש, אני בהיכרות שלי עם הניסיון שלי אנחנו יודעים כל חלון איפה המגבלות שלו, אנחנו יודעים שחלון בסדרת 7000 במידות האלה לא יכול לעמוד בלחצים שישנם בדירה הזו. אני גם מדי פעם מעיין בתעודות של מכון התקנים ויודע כל חלון לאן הוא יכול להגיע, לאיזה רמה הוא יכול להגיע. החלון הזה לא יכול, אין לו את הנתונים, אין לו את המידות, אין לו את הפרופילים הנכונים לעמוד בלחץ ובעומס הרוח הקיים בדירה הזו ואם תהיה תעודה כזו אני אבחן אותה ב-7 עיניים, אני אשמח אבל אני מניסיוני חלון כזה לא עומד.
...
העד, מר חורי: לא אני החלטתי, אני עוד לא ראיתי תעודה של מכון התקנים שאומרת חלון 7000 במידות כאלה במאפיינים האלה עומד ברמה הנדרשת."
-
המומחה העיד בעמוד 89 שורה 29 כי החלון לא מתאים גם לפי התקן הקודם:
"העד, מר חורי: והחלונות שם בדירה סומנו ברמה C, C שזה מביא אותנו לעומס של 1050 ואנחנו נדרשים פה לפחות לעומס של 1560 שזה רמה E.
כב' הש' הדר: זה זכרתי,
העד, מר חורי: זאת אומרת גם לפי הטבלה הזו,
כב' הש' הדר: זכרתי שאמרת את הדברים האלה אז התכוונת שזה מתייחס גם לתקן שהיה לפני השינוי?
העד, מר חורי: לפני השינוי, כן, כן".
-
לנוכח האמור לעיל, ביהמ"ש דוחה טענת המוכרת כי החלון שהותקן בדירה עומד בדרישות התקן.
-
לא רק שלא היה בידי המסמכים שהוגשו באמצעות מר שטרן כדי לבסס הטענה שהחלונות בדירה, הותקנו לפי התקן, המסמכים העלו על פניהם סימני שאלה. העד נשאל בעמוד 54 לגבי אי התאמות בתאריך הביקור ביחס לתאריך האישור.
"עו"ד וקנין:... עכשיו לפני שאתה מגיע לשם בפעם הראשונה אני מבין ששולחים לך את ה-shop drawing.
העד, מר שטרן:שלחו לי את ה-shop drawing שאני אתכונן לבדיקה.
עו"ד וקנין:הבנתי, מצוין, עכשיו יפליא אותך אם אני אומר לך שה-shop drawing הוא נדמה לי 11/05/2015, בעוד שהמועד שבו אתה חותם הוא בערך שבועיים שלושה לאחר מכן.
העד, מר שטרן:נכון.
עו"ד וקנין:ואני מניח שבין לבין ביקרת במקום?
העד, מר שטרן:יכול להיות, לפי התאריך של הביקור, לפי התאריך של החוות דעת שלי.
....
עו"ד וקנין:רגע ולכן השאלה שלי איך יכול להיות שב-11/05, אלא אם כן אתה מחלק חותמות פיקטיביות, אתה שם חותמת וב-23/06 אתה נותן רשימת ריג'קטים חדשה.
...
העד, מר שטרן:התשובה שלי, הדו"ח נעשה בתאריך מסוים, זה היה 17/06, אז הוא נעשה ב-17/06.
כב׳ הש׳ הדר:לא הבנתי עכשיו.
העד, מר שטרן:הדוח מספר 1.
...
העד, מר שטרן:שאני חותם על תוכניות, שאני חותם על תוכניות, אם אני מסתכל על תוכנית, אני רואה את המסילות ואני מכיר את כל המטריה ואני חותם כי אם היה נאמר, א״ת שם לי מסילה פתוחה, לדוגמה, ממסילה חלולה, אני לא עכשיו יפרט, אני לא הייתי מאשר את התוכנית, אני בודק התוכניות בהתאמה לתקן, למה שנהוג לייצר, לחלונות שמייצרים אותם 30 שנה.
כב׳ הש׳ הדר:אבל אני מבין שבמקצוע, בעלי מקצוע שרואים את ה-shop drawing, יוצאים מנקודת הנחה, שחתימה ל-shop drawing, משמעותה שהשווית מול מצב בשטח וכל פעם אני שומע תשובה אחרת.
העד, מר שטרן:לא בהכרח.
...
כב׳ הש׳ הדר:רק שנייה אבל כדי להגיע למסקנה שאני רואה שיש רעידות, אתה צריך לבוא לשטח ולראות את הדלת בשטח.
העד, מר שטרן:אבל זה מהניסיון, מהניסיון שלי, שאני בא ובודק, יש מקרים שאני עושה shop drawing, אני לא מגיע לשטח, מזמינים אצלי עבודה, המשרד שלי, גם עושה תוכניות ביצוע שאני לא מעורב בהם."
-
מתשובות העד עולה ספק לגבי טענתו לגבי הגעתו לאתר לצורך בדיקת המסגרות.
-
כמו כן, עלה מעדות מר שטרן בעמוד 33 בשורה 32 כי התבסס לגבי הרמה הנדרשת על פי התקן E על מידע שקיבל מאת קבלן ביצוע האלומיניום:
"העד, מר שטרן:כן נאמר לי, שהרמה הנדרשת שם, היא רמה E, לגבי החלונות.
כב׳ הש׳ הדר:זה לא הבנתי, מה זה נאמר לך, מי אמר לך?
העד, מר שטרן:האנשים הטכניים אמרו לי, של א"ת תעשיות.
כב׳ הש׳ הדר:זה לא משהו שאתה אמור לבדוק?
העד, מר שטרן:לא אז הם נתנו לי, יש לי תעודה, חכה אני אראה לך, אז ביקשתי שיציגו לי, רק רגע איפה זה.
כב׳ הש׳ הדר:רגע משהו פה לא מסתדר לי, תקשיב לי רגע.
העד, מר שטרן:שיציגו לי תעודת בדיקה.
עו"ד אריאל:תעודת בדיקה ממי ממכון התקנים?
כב׳ הש׳ הדר:תעודת בדיקה של מי?
העד, מר שטרן:מכון התקנים הישראלי.
כב׳ הש׳ הדר:שבדק מה ואיפה ומתי?
העד, מר שטרן:הרי מה קורה, אני אסביר לכבודו, שאני מקבל פרויקט, אני, זאת אומרת שהמפעל מקבל פרויקט, אני אם אני מדבר על אני, זה לא אני, אלא מפעל מקבל פרויקט, של מספר מוצרים, הוא צריך לוודא מה מותר לו לייצר או מה אסור לו לייצר, במידה ויש לו חלון שהוא אסור לו לייצר, הוא מגיש בקשה להרחבה, עכשיו גם לגבי חלונות כל פעם יש נטילות ממכון התקנים, נטילות של מכון התקנים, למכון התקנים של חלונות לבדיקה לראות אם המפעל שומר על רמה מסוימת.
כב׳ הש׳ הדר:אז רגע נציג של מכון התקנים הגיע לחצריה של א"ת, הראו לו היכן עומדים להתקין את החלון.
העד, מר שטרן:הוא לא, הוא מוסר להם, בכל התקנים מקבל אינפורמציה, מהיצרן איפה הוא מתקין חלונות."
-
מעדות מר שטרן בעמוד 37 שורה 4 עלה שאינו יודע מהו המידע שמסר קבלן האלומיניום למכון התקנים:
"כב׳ הש׳ הדר:האם אתה יודע מידיעה אישית שמכון התקנים הגיע במועד מסוים ועשה פעולה מסויימת?
עו"ד וקנין:אדוני הוא היה שם.
העד, מר שטרן:לא שלילי."
-
לעניין ההנחה של מר שטרן שהחלון נלקח למכון התקנים ראו עדותו בעמוד 39 שורה 11:
"העד, מר שטרן:בשלב שהם פנו אלי, אז אני אמרתי להם חבר'ה אין לכם על חלון כזה וכזה היתר, זה לפני שהם התחילו לייצר אותו ואז אמרתי להם חבר'ה בואו נכין את זה, את התוכנית לייצר אותו, שתוכלו להרכיב אותו בשטח ואז הכנתי את התוכנית ייצור, החלון נלקח למכון התקנים, נבדק ע"י מכון התקנים, עכשיו אני לא קובע את הרמה, אני יכול להגיד להם תגיעו לרמה הכי גבוה והרמה הכי גבוהה בתקופת ביניים."
-
מר שטרן העיד בעמוד 41 בשורה 19 שתקן 1068 היה רלוונטי:
"כב׳ הש׳ הדר:זאת אומרת זה שעשו כל מיני שינויים, זה לא העלה ולא הוריד לעניין החלונות.
העד, מר שטרן:בדיוק.
עו"ד אריאל:הספציפיים הללו.
כב׳ הש׳ הדר:הנוגעים במחלוקת.
העד, מר שטרן:כן."
-
מעדות המומחה חורי בעמוד 68 משורה 22 עלה שיישום הוראות התקן חייבו התחשבות במספר משתנים לעניין קביעת עומס רוח החלון:
"העד, מר חורי: כל חלון יודע, כאילו אי אפשר, לא ניתן להסתפק במילה או בקביעה שחלון עומד בתקן, צריך לציין באיזה רמה הוא עומד בתקן. לכן בא תקן 1068 וממיין את האזורים בארץ לרמות - A,B,C,D,E ובדף התיקון או בגיליון התיקון ישנן עוד רמות כאלה, הוא בא ועשה סדר חדש לרמות האלה ובכל רמה כזו אנחנו רואים באיזה עומס רוח החלון הזה צריך לעמוד וככל שהרמה עולה כאילו עומס הרוח שהוא צריך לעמוד בו הוא יותר גבוה.
עו"ד וקנין: בשפה של הדיוטות ככל שאנחנו נעים סוג A לסוג E אפשר לומר שמדובר בחלון חזק יותר, עמיד יותר,
העד, מר חורי: אטום יותר."
-
המומחה חורי קבע בעמוד 69 בשורה 11 שבמקרה שלנו החלונות היו צריכים להיות ברמה H:
"העד, מר חורי: זה כאילו נקבע על פי שיקול דעתו של המתכנן, כאילו מעל הרמה הזו של 3000 אני בא ואני אומר החלון צריך לעמוד, לצורך דוגמה כן? החלון צריך לעמוד ברמה H 3200, צריך לעמוד ברמה H 3800, זה לצורך דוגמה. אז האיקס הזה נקבע על פי שיקול דעתו של היועץ בפרויקט ושל המתכנן של החלונות.
....
עו"ד וקנין: עכשיו תראה אני אומר לך, תראה אתה כותב בחוות הדעת שלך, בחוות הדעת שלך באותו סעיף 3.2 אתה כותב שהיה בתוקף בתקופה הרלוונטית לביצוע העבודה. זו הסיבה שבגללה אימצת את רמה H? אימצת את רמה,
העד, מר חורי: כן, שנת 2015."
-
מעדות מר שטרן בעמוד 57 שורה 25 עלה שהוא לא ערך החישובים הנדרשים:
"העד, מר שטרן:על השאלה שפנו אלי להכין תוכנית יצור, שאלתי לאיזה רמה אתם רוצים להגיע, אמרו לי רמה E, נקודה.
עו"ד וקנין:יפה ואתה לא בדקת בעצמך, לא עשית בדיקה בשטח או בדיקה חישובית שמראה שזה E, או F,G,I.
העד, מר שטרן:יש לי את הטבלאות.
עו"ד וקנין:שאלתי שאלה תענה לי בבקשה בכן ולא.
העד, מר שטרן:לא עשיתי."
-
העד התבקש לאשר בעמוד 59 שורה 7 כי קיבל:
"את ה-shop drawing, ביצעת ביקור אחד בשטח ראית 3 דירות, כנראה בשתי קומות, ביקור אחד וקיבלת לצורך כך נתון אקסיומטי, שאתה לא בדקת, לא חישבת וביצעת בדיקות כאלו ואחרות, התוצאה של הבדיקות הללו, אם אני מבין נכון היא שאתה חותם על תוכנית מסוימת, אותה תוכנית שהראה לך עו״ד דורון אריאל.
העד, מר שטרן:כן."
-
כמו כן, העד אישר בעמוד 70 שורה 26 שאין בתקן עליו הסתמך:
"שום דבר שמדבר על כך שאפשר לבצע בדיקה סטטיסטית, מדגם, אני כבר לא מדבר על זה אם 3 דירות הם בכלל מדגם, אבל הוא בכלל לא מדבר על מדגם, הוא אומר כל דירה, כל עבודת אלומיניום צריכה לעמוד בתקן וממילא צריך לבדוק אותה, מה יש לך לומר על זה?
העד, מר שטרן:אתה צודק זה נכון."
-
העד נשאל בעמוד 71 שורה 22 "האם ידוע לך שבמקרה שלנו, קבלן האלומיניום התחייב להציג חישובים שמראים עמידות בפני לחצים ועומסי רוחות בין היתר על רקע קרבה אל הים?
העד, מר שטרן:לא ידוע לי.
עו"ד וקנין:האם אתה עשית חישובים?
העד, מר שטרן:אני לא עושה.
עו"ד וקנין:אתה לא עושה וממילא גם לא אישרת חישובים כאלה.
העד, מר שטרן:לא מאשר כי אני לא עושה."
-
גם מנהל התפעול של קבלן הביצוע של האלומיניום מר אמנון חטב לא ידע בעמוד 106 על קיום חישובים. מחקירתו בעמוד 89 עלה ש"המעורבות שלי היה בלשלוח את החלונות למכון התקנים". לעד זה, לא הייתה תרומה, אם בכלל, לברור המחלוקת. מר חטב העיד בעמוד 90 שעובד אחר בשם סלבה הוא שטיפל בעניין החלונות נשוא המחלוקת. בעמוד 95 שורה 20 העיד שעובד נוסף בשם איתי "הלך לאתר, עשה בדיקה והכין את הטבלה" וכי מר אורן דהאן היה מנהל הפרוייקט. גם קבלן ההתקנה, לטענת מר חטב, היה זה "חאלד והילדים שלו". מי מהם לא העיד.
-
לא ידוע מדוע בחרו מנהלי קבלן הביצוע של האלומיניום לא להתייצב בעצמם, או להעמיד כעדים את סלבה, איתי, מר דהאן, או חאלד, אלא לשלוח דווקא את מר חטב. המוכרת מצדה, לא עמדה על התייצבות עד אחר מטעם קבלן הביצוע של האלומיניום.
-
מר שטרן נשאל בעמוד 72 שורה 30 "ואם אני לוקח רגע סיטואציה שבה מים נכנסים ורעשים חודרים כתשובה, אתה יודע ההיגיון הישר שלך, היית אומר שזה עומד בדרגה E?
העד, מר שטרן:לא, אם מים נכנסים ויש שריקות רוח כמו שתיארתי לעצמכם, לא זמזום חלש של השריקות אז זה בלתי אפשרי."
-
על פי סעיף 3.3.1 לחוזה המכר, ״דלתות הוויטרינה תבוצענה באמצעות פרופילי אלומיניום מטיפוס הזזה, כנף על כנף כדוגמת 9,200 חברת קליל או ש״ע אקוסטי״. מר שטרן אישר בעמוד 53 שורה 33 כי לא היה מודע לכך "שבמקרה שלנו החוזה שנחתם בין מרשי התובע לבין ״אאורה״, יש בו דרישה מסוימת בנושא אקוסטיקה, אני לא אומר אפילו מהי, דרישה לא סטנדרטית, האם אתה מודע לכך?
העד, מר שטרן:לא."
וראו בעמוד 78 שורה 26:
"כבודו אף אחד לא ביקש ממני, ביקשו ממני דבר אלמנטרי ביותר, להכין פרטי ביצוע נקודה, גם להם יש מחלקה טכנית כנראה שהם היו עמוסים בעבודה אז הם נתנו לי את העבודה.
כב׳ הש׳ הדר:כן אבל,
העד, מר שטרן:לא הציגו חוץ מרשימות האלומיניום.
כב׳ הש׳ הדר:אבל תסכים איתי, שעבודתך התאימה לבדיקה מול תקנים, לא מול חוזה, מול התחייבות חוזית, אתה מסכים איתי או לא?
העד, מר שטרן:הנושא, אני לא בודק, אני אני אומר לך עוד הפעם שאני בא ומתכנן לעשות את הפרטי ביצוע זה על פי רשימות האלומיניום, על פי תוכניות קומה ועל פי פרטי הגמר מעבר לזה,
כב׳ הש׳ הדר:אבל כל אלה לא אמורים להיגזר מהתחייבות חוזית גם?
העד, מר שטרן:זה כנראה נגזר מהתחייבות חוזית, אם לפעמים יש מקרים שנדרש 9,200 ואותו יצרן אומר לי לא, אל תכנס לי לכיס."
-
מר שטרן אישר בעמוד 73 בשורה 1 כי לא קיבל דו"ח של יועץ אקוסטיקה על אף הדרישה החוזית לכך:
"עו"ד וקנין:כן, כתוב כל האלמנטים יעמדו בדרישות התקן ובדרישות יועץ אקוסטיקה ובידוד תרמי, האם אתה לצורך עבודתך קיבלת את דרישות יועץ האקוסטיקה ודרישות יועץ הבידוד התרמי?
העד, מר שטרן:שלילי לחלוטין לא קיבלתי.
עו"ד וקנין:כן, כתוב כל האלמנטים יעמדו בדרישות התקן ובדרישות יועץ אקוסטיקה ובידוד תרמי, האם אתה לצורך עבודתך קיבלת את דרישות יועץ האקוסטיקה ודרישות יועץ הבידוד התרמי?
העד, מר שטרן:שלילי לחלוטין לא קיבלתי."
-
העד שינה גרסתו בשאלה מדוע לא חתם על תצהיר. הוא העיד בעמוד 42 כי לא זוכר שביקשו ממנו לחתום על תצהיר. בעמוד 58 העיד כי הסיבה היא "היה לי כעס מסוים לגבי האירוע.
...
העד, מר שטרן:היה לי כעס לגבי ״אאורה״."
-
העד טען בעמוד 87 שורה 28 "האמת לא זכרתי, יש לי בעיה של שיכחה מה לעשות."
-
מעדות מר שטרן בעמוד 47 שורה 2 עלה כי לשיטתו לאדריכל המיזם חשיבות רבה כי "מי שקובע, מי שקובע את סוג המוצרים ואת הדגמים זה אדריכלי האתר ועל פי זה.
כב׳ הש׳ הדר:רגע זה עכשיו הפתעת אותי זה נתון חדש.
העד, מר שטרן:ברור אם זה לא ידוע, זה ידוע.
כב׳ הש׳ הדר:לא ממש לא ברור לי, עד עכשיו הבנתי, עד עכשיו הבנתי שיועץ אלומיניום שלא היה בפרויקט הזה, היה אמור לשלוח את המסמכים למכון התקנים, לקבל אותם עם אישור ואז היו מבצעים את העבודה.
עו"ד אריאל:אדוני מהשהוא מנסה להגיד.
כב׳ הש׳ הדר:פתאום אני שומע שגם האדריכל פה בסיפור..."
-
אולם, האדריכל לא העיד והדבר נזקף לחובת המוכרת.
-
מר שטרן העלה בעמוד 60 שורה 15 טענה נוספת ולפיה "לאותה תקופה, כמו שבשאר הפרויקטים, שאני מעורב בהם, דין חלון בקומה הראשונה היה דין חלון בקומה האחרונה.
..
כב׳ הש׳ הדר:למה מצאת לנכון להוסיף את ההערה בדיעבד, היום אתה חושב אחרת?
העד, מר שטרן:היום אני חושב שמקומה 15, צריכים, החלונות, לא להיות חלונות הזזה, אלא חלונות פתיחה כמו שיש לכם פה במשרדים.
כב׳ הש׳ הדר:מתי רכשת את המסקנה הזו?
העד, מר שטרן:אני רואה שיש בעיות בכל הארץ, בבת ים יש בעיות קראו לי לשם, בכל מיני מקומות קוראים לי ואומרים לי ׳תשמע, מה עושים נגד שריקות רוח׳, לא אני לא מדבר על מים, כי למים מצאו פתרון, אבל לשריקות לא מצאו פתרון ואמרתי רק חלונות בסגנון מקרר."
-
מר שטרן אישר בעמוד 61 שורה 24 כי הרוח בקומות גבוהות, נשמעת בצורה יותר משמעותית. העד נשאל בעמוד 70 בשורה 1 "עזוב תקן, best practice, כשעושים עבודה לפי ה-best practice, מים ורעשים מעבר למה שאתה קראת שריקה מינורית לא אמורים להיכנס לפי הנוהג?
העד, מר שטרן:נכון לא מכחיש."
-
לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש קובע כי עדותם של ה"ה שטרן וחטב לא סייעו למוכרת לקעקע חוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש.
חוות הדעת המשלימה של מר חורי
-
במהלך חקירתו של המומחה חורי ביום 25.11.21, המוכרת העלתה טענות שונות, לרבות, כי לא התייחס למסמכים שהעבירה אליו. כמו כן טענה, לרבות בסיכומיה, כי המומחה טעה כאשר התבסס על גיליון 6 במקום על גיליון 5, על אף שלא היה בתוקף בעת קבלת היתר הבניה. לכן, ביהמ"ש הורה לו להגיש חוות דעת משלימה. בחוות דעתו המשלימה מיום 8.12.21 קבע המומחה חורי כך:
" 1. קביעת עומס הרוח על חזיתות הדירה.
1.1.החישוב בוצע ונקבע על בסיס תקן 414 (2008) שהנו בתוקף משנת 2009, עומס הרוח מחושב בהתבסס על מספר נתונים ומקדמים לרבות מיקום הבניין ובמיוחד מרחקו מהים, גובה הדירה מפני הקרקע, אופי הסביבה בה שוכן הבניין ומידת החלונות.
1.2.על פי החישוב הרצ"ב ומסומן כנספח 1, עומס הרוח הצפוי לפעול על חזיתות הבניין עומד על 3610 נ'/מ"ר שזה בערך 360 ק"ג למ"ר.
1.3.עומס הרוח המחושב והצפוי לדירה שבנדון (3610) גבוה מהערך הגבוה ביותר הנקוב בטבלה מספר 4 בת"י 1068 בעמודת עומס סטטי (1560) נ' למ"ר וליתר דיוק העומס המחושב (הצפוי) פי שניים מהערך הגבוה ביותר הנקוב בטבלה.
1.4.יתרה על כך יש לקחת בחשבון שעל פי אותו תקן 1068 בגרסת 2015 נדרש לבצע בדיקה בלחץ של 1.5 מהערך של הערך הנקוב באותה שורה בעמודת עומס סטטי ! בדיקה זו נקראת בדיקה תחת "עומס שיא" ומיועדת לבדוק את עמידת החלון תחת עומס קיצוני בכדי לוודא שהחלון לא יתפרק/יתנפץ במקרה של משב רוח וחריג.
במקרה של העומס המקסימלי הנקוב בטבלה (1560) יש לבצע את הבדיקה בלחץ של 2400 נ' למ"ר.
במקרה של העומס המחושב הצפוי בדירה (3610) יש לבצע את הבדיקה בלחץ של 5400 נ' למ"ר.
1.5.עצם העובדה שהעומס המקסימלי הנקוב בטבלה שבתקן 1068 נמוך מהעומס הצפוי לפעול על החלון אינה מבטלת ואינה משפיעה על הצורך בתכנון וביצוע חלון העומד בדרישות אלה.
1.6.במקרה כזה וכמו בכל מקרה אחר נדרש לתכנון ולבצע חלון העומד בלחץ הצפוי לפעול עליו בפועל במהלך השנים בה מותקן החלון בדירה. יתרה על כך וכאשר העומס הצפוי הנו פי שניים!! מהערך הגבוה ביותר הנקוב באותה טבלה ישנה חובה ודרישה ללא פשרות לתכנן חלון שכן יעמוד בדרישות אלה ואין מנוס מבדיקת חלון במעבדה מוסמכת בכדי להיווכח שהחלון אכן עומד בדרישות אלה.
1.7.העובדה שהעומס הצפוי לפעול על החזית ועל חלונות אלה גבוה פי 2 ! ממה שנקוב בת"י 1068 הייתה צריכה להדליק נורה אדומה ולהיות אות אזהרה המורה בפני המתכננים והקבלנים שביצעו את העבודה טרם תכנון וביצוע החלונות.
2.סקירת תעודות של מכון התקנים:
2.1.לאור הדיון שהתנהל בפני כבוד השופט ו"הספק" באשר לעמידת החלון שהותקן בדרישות מכון התקנים ובכדי להסיר כל ספק באשר לעמידת חלון מסדרה 7000 בדרישות המתאימות לדירה שבנדון ערכתי בדיקה באתר של מכון התקנים וסקרתי את ה"תעודות" לבדיקות שבוצעו לחלונות מסדרת 7000 במהלך השנים שעברו של מספר יצרנים מוכרים וטובים בארץ וביניהם היצרן א.ת שביצע את העבודה בדירה שבנדון, כפי שניתן לראות, לא קיימת אפילו תעודה אחת של חלון מסדרה כזו שעמד בדרישות אלה. רצ"ב מספר גליונות של תעודות ומסומנות כ "נספח 2".
2.2.לא ניתן לצרף את כל התעודות המופיעות באתר מכון התקנים וזאת לאור המספר הרב של הבדיקות והתעודות, אבל חשוב לציין שמדובר במידע גלוי וזמין לעיון הציבור הרחב.
2.3.לעיון במסמכים המקוריים ניתן לגלוש לאתר מכון התקנים ולעיין בגרסת המקור של מסמכים אלה."
-
מכאן שהטענה של המוכרת כי המומחה הסתמך בטעות על גיליון 6, אינה מסייעת לה שעה שהחלון אינו ברמה E כנטען ע"י המוכרת, אלא C, ואינו עומד בעומס הרוח בקומה 25 בהתאם לכיוון החלון ומקום הבניין בהתאם לדגם קליל 7000 ואין תעודה של מכון התקנים המאשרת התאמתו.
-
ביהמ"ש דוחה טענת המוכרת כי נפלה כביכול טעות בחוות הדעת של המומחה חורי ומאמץ חוות דעתו, לרבות ההשלמה לה, וקובע כי יש לתקן החלונות כך שיעמדו בעומס הרוח בהתאם.
חוות הדעת בעניין מפגע הרעש
-
במסגרת חוות דעתו של המומחה אורמן, הוא התייחס אף לנושא של אקוסטיקה וקבע כלהלן:
"7.1. עפ"י חוו"ד של ש. משיח מפלסי הרעש שנמדדו בדירה מגיעים ל- 46.3 – 44.7 (A) DB הגבוהה פי 4 מזו הנחשבת סבירה ומקובלת המתייחס לרמת רעש שאינה עולה על (A) DB 40 ולדבריו הבידוד האקוסטי של מערכת הפרופילציה אינו עונה על דרישות המינימום בבניינים הממוקמים ברבי קומות לאורך צירי תנועה ראשיים.
לצורך בדיקת הטענות מיניתי מומחה אקוסטי, עמוס יפה, שיבדוק הטענות.
חוות דעתו של עמוס יפה מצ"ב כנספח לחוות דעתי.
עפ"י חוות דעת עמוס יפה החלונות אינם עונים על תקנות הרעש הן לתחבורה והן לרוחות.
מאחר ומומחה האלומיניום קבע שיש להחליף את החלונות, יש לוודא שהחלונות החדשים יעמדו בדרישות האקוסטיות."
-
המומחה יפה לא זומן לחקירה, וביהמ"ש קובע כי החלונות כשלו לא רק לעניין חדירת המים, אלא גם עקב עוצמת הרעש בדירה.
ההשתלשלות לגבי תיקון הליקויים מאז מסירת החזקה
-
הקונה העיד בעמוד 132 שורה 1 כי לאחר המסירה "התכנסנו במשרד עורכי דין ובא נציג אאורה, ובא ואמר יש כשל חמור באלומיניום, אנחנו יודעים, אנחנו נטפל בו. הסיכום של אותה ישיבה היה, שאאורה תגיש לוח זמנים עם שם של מומחה מטעמם שינהל את התיקון ויפקח עליו, ויבצע הלכה למעשה, עוד לפני שחשבתי בכלל (לא ברור) עד עכשיו אנחנו ממתינים לאותה בדיקה ולאותו מומחה ולאותו איש מקצוע. זו התשובה הקצרה.
...
העד, מר רכס:מדוע לא אני טיפלתי? מכיוון שכבר אז הבנתי, שזה כשל רוחבי, שלא מסתכם רק בדירה 94, יש בעיה אדירה באיטום החזיתות המערביות, אנחנו למדנו במהלך הדיונים האחרונים שיש בעיה אדירה בכשל (לא ברור) ולכן, כל מה שביקשתי זה לקבל דירה ראויה אני לא רוצה להתעסק בתיקונים, אני לא רוצה להתעסק,"
-
בתחילת ינואר 2019, כ-4 חודשים לפני הגשת התביעה, הקונה הודיע למוכרת "שבלי צו עשה, לא יינתן יותר שום זכות לתקן שום ליקוי בדירה".
-
הקונה טען שביום 18.2.19 מומחה הקונה ביקר בדירה ומדד "ערכי רטיבות גבוהים ביותר, והדו"ח הזה הופץ לכולם."
-
המוכרת אישרה במכתב, שנשלח אותו בפרק זמן, לאבי אורנשטיין, בעל הדירה שנמצאת מעל דירת הקונה כי "לפני למעלה מחודש ימים התריעו בפניך נציגי מרשתי, כי בדירה מספר 94 שבפרויקט שבנדון (דירת הקונה – ע.ה.), אשר מצויה מתחת לדירתך, התגלו נזילות פעילות במספר מוקדים בדירה, אשר גורמים לנזקי רטיבות מתפשטים בדירה, וכי על פי הערכות הגורמים המקצועיים אלה נגרמות כתוצאה מנזילות הקיימות בדירתך".
-
המוכרת נקלעה לטיעון סותר בעניין טענתה בסעיף 71 לתצהיר הראשון שהוגש מטעמה שאומר שלאחר ה-2 בנובמבר 17, בוצעו תיקונים לבקשת הקונה, שעה שבסעיף 22 לתצהיר השני, כתוב שאחרי ה-2 בנובמבר הקונה לא אפשר לבצע תיקונים.
-
כמו כן, מומחה ביהמ"ש העיד בעמוד 34 שורה 36 כי ראה שלולית:
"העד, מר אורמן: אני בביקורים שלי ראיתי סימני רטיבות, לא ראיתי טפטוף, ראיתי סימני רטיבות מתחת לחלונות ומתחת למנורה ראיתי רטיבות ברצפה, נזילה ממנורה.
עו"ד וקנין: ממש, גם אני הייתי בביקור, ממש הייתה שלולית גדולה.
העד, מר אורמן: כן, יש תמונה, יש תמונה. יש תמונה פה אדוני יכול לראות בעמוד 5 מצד שמאל למעלה.
עו"ד וקנין: זאת אומרת שמתחת למנורה יש ממש שלולית נכון?
העד, מר אורמן: נכון.
..
עו"ד וקנין: זאת אומרת נזילה, מה שנקרא רטיבות פעילה.
העד, מר אורמן: כן.
עו"ד וקנין: וזה גם חודשים אחרי החורף.
העד, מר אורמן: כן.
עו"ד וקנין: עכשיו אני מפנה אותך לאותה תמונה שבה ראינו את השלולית, רק תאשר לי פחות או יותר שזה פחות או יותר מרכז הבית, מרכז הדירה.
העד, מר אורמן: מרכז החלל של, יש את החדרים, חדרי השינה ויש את החלל,
עו"ד וקנין: מטבח.
העד, מר אורמן: חלל המטבח, זה בין, בין המטבח, במרכז בין המטבח לבין,
עו"ד וקנין: חדרי השינה.
העד, מר אורמן: חדרי שינה.
כב' הש' הדר: שאלה. אתה זוכר מתי צילמת את זה? במאי או ביולי?
העד, מר אורמן: את התמונה הזאת בביקור השני ביולי.
..
העד, מר אורמן: הסימן של הרטיבות המקורית שהייתה בחורף הייתה 70 ס"מ מרובעים,"
-
כמו כן, המומחה אורמן אישר בעמוד 36 שורה 9 קיום רטיבות בשקע חשמל ומסביב למנורה:
"עו"ד וקנין: נכון. עכשיו אני שוב מחזיר אותך לעמוד 6 לחוות דעתך בו קבעת שנמצאה רטיבות גם בתוך שקע חשמלי.
העד, מר אורמן: נכון.
עו"ד וקנין: וגם בתוך, וגם מסביב למנורה בתקרה.
העד, מר אורמן: עיקר הרטיבות הייתה בחורף, בגשמים."
-
המומחה אורמן אישר בעמוד 36 שורה 25 כי בדיקת ההמטרה הופסקה עקב חדירת מים מהחלונות:
"עו"ד וקנין: הבנתי. עכשיו אני מפנה אותך לסעיף 8.2 שבעמוד 10 לחוות דעתך בו הפנית לחוות הדעת של מר בנימין בלדר מומחה ההמטרה שמונה על ידך וציינת שמר בלדר עצר את ההמטרה שבוצעה על ידו ב-13/12/2020 לאור חדירת מים מהחלונות. הבדיקה הזו בוצעה לפי הנחייתך?
העד, מר אורמן: כן.
"חלון מערבי אזור צפוני של הדירה יש חדירת מים מאחורי הפאנל הממוקם מתחת לחלון, זה בעקבות המטרה של 10 דקות בלבד".
-
המומחה אורמן אישר בעמוד 38 שורה 13 על פי תמונות שהוצגו לפניו קיום רטיבות גם במועד מאוחר להגשת חוות דעתו:
"עו"ד וקנין: אני מציג לך את נספח 29 לתצהירו של מר רכס, זאת הודאה שהוא הגיש לבית המשפט בפברואר 21, אני נותן גם לאדוני עותק שיהיה עותק קריא. אני שוב מזכיר מר אורמן אתה נתת את חוות הדעת שלך בינואר 21 והיא מתבססת על ביקורים שאתה ערכת במאי וביולי 20 ומר רכס מגיש הודאה לבית המשפט בפברואר, חודש אחרי חוות הדעת שלך ואליה הוא מצרף תמונות של מצב הדירה לאחר הגשמים שירדו ב-17/02/2021. תסתכל בבקשה על התמונה האחרונה רק כדוגמה, התמונה הגדולה.
העד, מר אורמן: אני רואה.
עו"ד וקנין: אתה מזהה את המיקום של התמונה בדירה?
העד, מר אורמן: כן.
עו"ד וקנין: איפה זה נמצא ביחס לליקויים ולחדירות המים שאתה זיהית?
העד, מר אורמן: בקיר המערבי, בקיר המערבי של החלון, לדעתי זה גם איפה,
כב' הש' הדר: בוצעה ההמטרה?
העד, מר אורמן: ההמטרה של בלדר כן."
-
המומחה אורמן העיד בעמוד 39 שורה 1 כי ראה שכל הרצפה ספוגה במים:
"העד, מר אורמן: היא מתיישבת כי אני ראיתי שכל הרצפה ספוגה במים אז אם הרצפה ספוגה במים זה לא בגלל חדירת כמה טיפות מים, בגלל שהייתה חדירה מסיבית של מים למצע השומשום. הרי ראיתי עליה קפילרית מעל פאנלים של רטיבות אז זה מצביע שנכנסו כמויות של מים."
-
המומחה אורמן הסביר בעמוד 39 שורה 24 כיצד יש לטפל בליקוי:
"העד, מר אורמן:רגע, עבודות, עבודות כאלה חייבים לבצע רק על ידי הקבלן שבנה את הבניין עם אחריות שלו למשך 5 שנים כי אני רוצה להסביר, פה חייבים לעשות אחרי שאנחנו מתקנים את האיטום של החלונות ופוסקת חדירת המים מהחלונות, אנחנו עושים המטרות על הקירות כל כמה שורות, רואים אם יש כשל ואם יש כל צריך לפעמים לפרק אבנים, לעשות איטום, הכל עם סנפלינג בגובה גבוה, צריך, לפעמים יש בעיה של תעלות, בין כל אלמנט טרומי יש תעלה שמובילה את המים החוצה מהבניין. עכשיו אם התעלה נשברת אז המים נכנסים פנימה ואז היא חודרת לתוך הדירה.
...
העד, מר אורמן: כלומר זה עבודה מאוד מורכבת ויכולה לעלות, אני סתם זורק, עשרת אלפים ויכולה גם להגיע לחצי מיליון, זה דברים שאי אפשר להעריך עד שאתה לא מתחיל לתקן את זה.
..
העד, מר אורמן: זה רק, אתה עושה המטרה, כל כמה שורות אתה עושה המטרה, אם אתה רואה חדירת רטיבות אתה מתחיל לדפוק על האבנים, רואה אם יש סגרגציה. אם יש סגרגציה אתה מפרק את האבן, אוטם, עושה עוד פעם המטרה, רואה שלא נכנסים מים, מחזיר את האבנים, לפעמים זה גם בעיה שצריך לתקן חרבות, יש בסוף כל תעלה יש גם חרב, אתה לפעמים צריך לתקן תעלות. זה משהו מאוד מורכב שרק מי שמתעסק בבנייה מסוג ברנוביץ', זה בנייה טרומית מסוג ברנוביץ', רק קבלן שמתמחה בעבודה הזאת יכול לתקן את זה.
...
העד, מר אורמן: אני לא, אני לא יודע אם יש חדירת מים כי החלונות מטעים אותי כי כשעשינו המטרה החלונות מיד מכניסים מים אז אני לא יכול, אני לא יכול לדעת אם זה מהקירות או מהחלונות. אחרי שאני אתקן את החלונות אז אני אעשה המטרות."
-
המומחה אורמן התייחס בעמוד 41 שורה 2 להתזת סילר ע"י המוכרת:
"עו"ד וקנין: זאת אומרת, עכשיו בוא תסכים איתי שההתזה של הסילר נועדה לתת סוג של פתרון פלסטר לבעיה בקירות החיצוניים.
העד, מר אורמן: נכון."
וראו בעמוד 47 שורה 10:
"העד, מר אורמן: סילר מחזיק בדרך כלל מעמד כשנתיים כי השמש והרוחות והגשם בסוף הסילר הוא מפסיק להשפיע לכן,"
-
המומחה אורמן הסביר בעמוד 41 משורה 11 כי מניסיונו יש בעיה בבניה טרומית:
"העד, מר אורמן: אני מניח שכן. הניסיון שלי עם ברנוביץ', בכל בניין יש את הבעיות האלה של חדירת רטיבות מהאבן החיצונית ופותרים את זה.
כב' הש' הדר: כשאתה אומר את המושג ברנוביץ' למה אתה מתכוון?
העד, מר אורמן: ברנוביץ' זו שיטת בנייה טרומית שמרכיבים קירות שלמים שבאים כבר עם חיפוי האבן יוצקים את הבטון על חיפוי האבן יחד ואז עם מנוף מרימים את הלוחות של, את כל הקיר שלם עם חיפוי האבן, מרימים אותו עם מנוף, מחברים אותו ומחברים קיר לקיר. עכשיו ברגע שמחברים קיר לקיר לפעמים זה נותן מכה ושוברים את התעלה ביניהם ואז צריך לתקן את זה כי המים נכנסים מאחורה.
..
היום, אני יכול להגיד לאדוני אם כבר אדוני מתעניין ורוצה ללמוד, היום כבר כנראה הקבלנים מבינים שיש בעיה עם השיטה הזאת של ברנוביץ', הם מתחילים לעבוד עם שיטה יבשה. מה זה, תלייה יבשה, מה זה תלייה יבשה? זה קיר הבטון, עושים בטון, עושים על זה איטום ואז את כל הפלטות של האבן יש מרחק של בערך 10 ס"מ בין האבן לבין הקיר, ממש תולים את זה יבש חיצוני, אם יש בעיה נפרקים את הלוח, מתקנים, מחזירים את הלוח אז היא יותר יקרה אבל בסך הכול יותר זולה כי אין לך את כל הבלאגן של התיקונים והנזילות."
-
המומחה אורמן הסביר בעמוד 56 שורה 5 מדוע יש להחליף החלונות:
"העד, מר אורמן: כל יש גם סוגיה של רעש. החלונות לא עמדו בתקן רעש של רוחות אז קודם כל בבדיקה של רעש רוחות הייתה בעיה אבל זה בוא נאמר ככה, לא בגלל זה לא יגורו בדירה. אפשר לבוא להחליף את החלונות שבוע אחד לבוא, הדייר הולך לבית מלון, מחליפים את כל החלונות בדירה לחלונות תקניים. עכשיו מבחינת הרטיבות יכול להיות, יכול להיות שיפרקו את החלון, יעשו איטום מסביב לחלון, יעשו איתו מסביב לחלון וייפתר, תיפתר הבעיה. אבל גם יכול להיות, אחד הדברים בדו"ח אבל אפשר לשאול את זה את חורי הרבה יותר טוב, העומק של הפרופיל הוא יותר קטן פה והוא יכול לקלוט פחות מים אז לפעמים כשהוא קולט פחות מים אז אין למים איך לצאת והם נכסים פנימה אז יכול להיות שבגלל שגם החלון לא תקני אני לא אצליח לפתור את בעיית הרטיבות גם."
וראו בעמוד 57 שורה 33:
"העד, מר אורמן: יש בעיה, בטח.
...
העד, מר אורמן: נכון, נכון, בין המסגרת לקיר."
טענת המוכרת שהרטיבות נגרמה מעבודות שביצע השכן בקומה העליונה
-
המומחה נשאל בעמוד 48 שורה 4 לגבי טענת המוכרת שהרטיבות נגרמה עקב חדירה מהבית של אבי אורנשטיין, בעלי הדירה, שמעל הדירה:
"כב' הש' הדר: רק מאינסטלציה או גם רטיבות מחלונות?
העד, מר אורמן: גם חלונות, גם חלונות וגם אינסטלציה."
-
הקונה הגיש את חוו"ד המומחה גולדנברג וכן תצהיר ה"ה אורנשטיין ושושני לפיו אין קשר בין עבודות אינסטלציה בדירת אורנשטיין ובין הרטיבות שכן הרטיבות הייתה קיימת בדירה זו עוד לפני שנמסרה בה החזקה וכי גם לאחר שהמוכרת ביצעה עבודות תיקון בדירת אורנשטיין הרטיבות נמשכה.
-
ביהמ"ש קובע כי לא הוכח שמר אורנשטיין ביצע עבודות אינסטלציה לאחר רכישת הדירה באופן עצמאי ורשלני וכך גרם לחדירת מים לדירת הקונה. מכאן שבין אם חדירת המים היא מהחלון או מאינסטלציה בדירת מר אורנשטיין, האחראית לחדירת הרטיבות היא המוכרת שבנתה את שתי הדירות.
ביהמ"ש מאמץ מסקנות המומחה מטעמו ומורה למוכרת לבצע התיקונים בהתאם לחוות דעתו
-
הקונה טען בעמוד 106 כי הפגמים התשתיתיים "נעדרו מעיניו" של מומחה ביהמ"ש. מומחה ביהמ"ש לא אישר קיום כשל תשתיתי בחזית המערבית. אולם, קבע שרק במסגרת תיקון החלון ניתן יהיה לקבוע האם נגרם נזק לתעלות שמחייב תיקון בעלות גבוהה ביחס להחלפת החלון בלבד.
-
ביהמ"ש מאמץ מסקנות המומחים מטעמו ומקבל בקשת הקונה לחייב המוכרת לבצע תיקון ליקויי חדירת הרטיבות והרעשים בהתאם לאמור בחוות דעתם. ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה תוך 60 יום ממועד מתן פסק דין זה, הקונה יהיה רשאי לחייב את המוכרת לבצע התיקונים באמצעות רשות האכיפה על פי חוות הדעת של המומחים מטעם ביהמ"ש אורמן חורי ויפה. ביהמ"ש מסמיך את ראש ההוצל"פ ליתן צווים בהתאם לצורך ביצוע העבודות והיקפם בשים לב שרק לאחר השלב הראשון ניתן יהיה להיווכח האם נגרם נזק לתעלות שמחייב תיקון, לרבות ע"י מינוי בעלי מקצוע כגון מפקחים על פי שיקול דעתו.
טענת הקונה כי יש לחייב הנתבעת לשלום לו פיצוי בגין ירידת ערך
-
הקונה טען כי יש לחייב המוכרת לשלם לו פיצוי בגין ירידת ערך בסך של 386,400 ₪. המומחה מטעם ביהמ"ש לשמאות קבע כי ירידת ערך הינה רק במקרים שלא ניתן לתקן את הליקויים ולכן המליץ שהיזם יבצע את התיקונים כולל מתן אחריות ובמידה ויוכח שהיזם לא מצליח לתקן את הליקויים ניתן יהיה להעריך את ירידת הערך.
-
הקונה טען שמסקנת המומחה אינה תואמת הפסיקה, אך המומחה עמד על דעתו בעמוד 48 שורה 29. אולם, ממילא, לא ניתן בשלב זה לקבוע היקף הנזק והאם אפשר לתקנו. לכן, ביהמ"ש מוחק רכיב התביעה בעניין ירידת הערך. הקונה יהיה רשאי ולהגיש תביעה בעתיד לאחר שיתברר היקף הליקוי, והאם ניתן לתקנו.
טענת הקונה כי יש לחייב הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין אובדן ימי עבודה והוצאות ממשיות
-
הקונה טען כי יש לחייב המוכרת לשלם לו פיצוי בגין אובדן ימי עבודה, בסך של 40,000 ₪ וכן, החזר הוצאות ממשיות בהן נשא, בסך כולל של 49,710 ₪. מכיוון שביהמ"ש קבע כי המוכרת כשלה בתיקון הליקויים בדירה, יש לחייב אותה בהחזר הוצאות הקונה עקב הצורך בטיפולו על פני תקופה ממושכת. אולם, ביהמ"ש מוצא שהיקף העיסוק של הקונה חרג מהסביר וכך גם היקף ההוצאות להעסקת מומחים. לכן, ביהמ"ש קובע החזר על סך של עשרים אלף ₪ בלבד.
טענת הקונה כי יש לחייב הנתבעת לשלום לו פיצוי בגין עוגמת נפש
-
הקונה טען כי יש לחייב המוכרת לשלם לו פיצוי בגין עגמת נפש, בסך של 80,000 ₪. מכיוון שביהמ"ש קבע כי המוכרת כשלה בתיקון הליקויים בדירה, על פני תקופה ממושכת, יש לחייב אותה בפיצוי בגין עוגמת נפש. אולם, מכיוון שהקונה לא עבר להתגורר בדירה, ביהמ"ש מעמיד הפיצוי על הרף הנמוך בסך של עשרת אלפים ₪ בלבד.
טענת המוכרת כי יש לחייב הקונה לשלם לה יתרת חוב ופיצוי בגין הפרת חוזה המכר
-
המוכרת טענה בכתבי טענותיה, כי הקונה התנהל במשך תקופה ארוכה כבריון, איחר בביצוע התשלומים בגין תמורת הדירה (ועדיין מחזיק במועד הגשת כתבי טענותיה, חוב בגין יתרת תמורת הדירה), איחר איחור משמעותי בהשבת ערבויות חוק המכר ופנקס השוברים, וכן סירב פעם אחר פעם, במשך לא פחות מ- 6 פעמים לקבל לידיו המסירה בדירה, והכל בבריונות של ממש.
-
עוד טענה, שהחל ממועד רכישת הדירה ואילך, החל הקונה במסכת אובססיבית של פניות והעלאת טענות סרק נגדה וגורמיה השונים, כל זאת בהתעלם ובניגוד מוחלט להוראות הסכם המכר שאסרו עליו להתערב בבניית הדירה.
המוכרת טענה כי עומדת לה זכות קיזוז
-
המוכרת טענה כי עומדת זכות קיזוז כנגד הקונה מכיוון שהוא גרם לעיכוב במסירה העולה כדי 543 ימי עיכוב החל מיום 8.5.17 ועד ליום 2.11.18 ובנוסף נגרמו לה נזקים כספיים אחרים, לרבות פגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה. המוכרת טענה שסך החוב של הקונה הינו בסך של 283,329 ₪.
-
הקונה ענה לטענות המוכרת בכתב ההגנה, בכתב תשובה בו עתר למחוק מכתב ההגנה סעיפים פוגעניים שנועדו להשחיר את פניו בפני בית המשפט. עוד טען, שלא נמצאה התמודדות עניינית, באמצעות חוות דעת נגדית בהתייחס לטענותיו על כשלים באיטום וחדירת רטיבות לדירה או עם יתר הכשלים ההנדסיים ובעיית האקוסטיקה. עוד טען, שהמוכרת מחזיקה במפתחות הדירה עוד מיום 12.11.18 מבלי לעדכן אותו באשר לטיבם של התיקונים המתבצעים על ידה. עוד טען, שפקד את הדירה ביום 7.9.19 והסתבר לו לתדהמתו שקבלני בדק מטעם המוכרת נוהגים בחסותה בדירה מנהג בעלים. בנוסף טען שהסתבר שנעשה שימוש שלא כדין על ידי הקבלנים בכלים הסניטריים. הוכנסה מיטה נפתחת וכריות ראש למנוחה. בנסיבות אלו עתר בנוסף לסעדים נשוא התביעה גם להחלפת כל הכלים הסניטריים בהם נעשה שימוש שלא כדין ולניקיון יסודי של הדירה.
-
עוד טען, כי לא ניתן לייחס לו הפרה כלשהי של חוזה המכר מקום שהמוכרת לא פעלה לקיום חיוב מקביל החל עליה ואפילו לא הראתה נכונות לעשות כן. עוד טען למשבר אמון בגינו איבדה המוכרת את זכות התיקון.
-
הקונה אישר בעמוד 101 שנכנס לדירה לאחר הרכישה בלי שקיבל אישור. הוא העיד בעמוד 102 שמנהל המיזם דוד נורמן אישר לו לעמוד בקשר עם נזאל מנהל העבודה. הקונה כתב ליעקב בחודש פברואר 2017 "אבקש לתאם פגישה מקצועית בדירה על בסיס שבועי כדי להבטיח מועד המסירה שיגיע ניתן יהיה לאכלס את הדירה."
-
הקונה נשאל האם הוא "מכיר עוד דייר שרוכש דירה ומקיים עם החברה או דורש לקיים מהחברה מהרגע הראשון שהוא מתחיל לקנות את הדירה, פגישה שבועית? אתה מכיר דבר כזה?" ועל כך ענה בעמוד 103 שורה 4:
"ת:לאור מה שכתוב בדיוק במייל, שאתה הנחת פה על שולחני, הפגישה הזאת לא באה על רקע סתום או מוואקום. ואני מצטט. מאז דצמבר 2015 כשהתקבל אלם מוחלט נוכח הבקשות האלה..... התנערות מוחלטת וחוסר תגובתיות, ביקשתי לתאם פגישה מקצועית על בסיס שבועי.
ש:הבנתי.
ת:כדי להימנע מהמצב שבו אנחנו נמצאים היום. כבר אז ראיתי שהדירה חולה שיש בעיות תשתיתיות מאוד מאוד עמוקות, שדורשות טיפול בזמן אמת ולא בדיעבד, כי אז התיקון כמעט בלתי אפשרי."
-
בסופו של יום, התברר כי בניית החלונות הייתה רשלנית וגרמה לחדירת רטיבות ורעש בניגוד לקבוע בחוזה. על פי המומחה מטעם ביהמ"ש קיימת אפשרות שכאשר יתחיל התיקון, יתברר שעקב שיטת הבניה הטרומית, ניזוקו התעלות והתיקון עלול להיות יקר באופן משמעותי. הקונה השקיע ממיטב כספו בדירת יוקרה, ועמד על זכויותיו ובדיעבד התברר שבעניינים מהותיים, כגון הכשל בהתקנת החלונות, צדק. הקונה צדק גם במחלוקת לגבי תשלום היתרה, ולראיה במסגרת טען הביניים, ביהמ"ש באותו הליך, הורה להעביר חלק מהכספים לקבלן ולא למוכרת. כמו כן, סירובו של הקונה לאפשר למוכרת לבצע ניסיונות נוספים לתיקון, לאחר שכשלה פעמים כה רבות, ועמידתו על הסדרת התיקון במסגרת הליך משפטי הינה סבירה. ביהמ"ש קובע זאת, על אף שבסיכומיו, הקונה ניסה לטעון שלא התכוון לדרוש זאת. אם הצדדים היו משכילים לסכם מיד בתחילת ההליך שיבוצעו תיקונים על פי הוראות מומחה ביהמ"ש, סביר להניח שהמחלוקת הייתה מסתיימת תוך כשנה. אולם, כפי שתואר במבוא לפסק הדין, המוכרת עסקה בניהול מערכה משפטית במטרה לפסול מומחה ביהמ"ש שביהמ"ש דחה פעם אחר פעם וכך עיכבה שמיעת התביעה שלא לצורך. גם נכון לכתיבת פסק דין זה המוכרת חולקת על מומחה ביהמ"ש ובמיוחד המומחה חורי וטוענת שלא קיים ליקוי בחלונות. הסוגיה היחידה בה הקונה פעל שלא כדין, היה סירובו לכבד פסק הדין לעניין מועד קבלת הדירה. לכן, על אף שהיו ונותרו בדירה הנעולה והריקה, ליקויים מהותיים, גם לאחר שהמוכרת מסרה החזקה, ביהמ"ש לא חייב בפיצוי מוסכם בגין איחור במסירה לאחר אותו מועד.
-
המוכרת טענה כי על הקונה לשלם לה פיצוי כלהלן:
-
בסך של 181,358 ₪ בגין התקופה שמיום 8.5.17 עד יום 2.11.18 בגין הנזק שנגרם לה עקב האיחור בהשבת הערבויות וזאת על יסוד סכום בסך של 3,543 ₪ בתוספת רבית פיגורים.
-
בסך של 19,783 ₪, בגין דמי ניהול מחודש מאי 17 עד סוף שנת 18.
-
בסך של 7,514 ₪ בגן ארנונה ששילמה עד סוף שנת 18 בניכוי חצי שנה פטור.
-
בסך של כשישים ואחד אלף ₪, בגין החזר תקורות טיפול ושכר יועצים.
-
בשים לב, שבדירה היו וישנם עדיין ליקויים, שלא מאפשרים בה שימוש סביר, גם אם החזקה נמסרה, אין מקום להשבת דמי ניהול וארנונה.
-
לגבי חישוב "מחיר הכסף", ביהמ"ש קובע כי על הקונה היה להשיב הערבויות רק ביום 14.12.17. התחשיב של סכום הפיצוי בעניין זה הוגש כנספח לתצהיר יעקב המחזיק שנים עשר עמודים, למרות שמדובר מהותית בחוות דעת בה חישב פלוני, ולא יעקב עצמו, את מחיר הקצאת האשראי באופן "שמרני" כנטען. אין בתחשיב דברי הסבר כמצופה ויש קושי רב לפענח את מועדי החישוב ולעקוב אחר אופן החישוב של הסך של כמאה ושמונים אלף ₪. גם לא צורפו האסמכתאות לתשלום עמלות לחידוש הערבויות. כמו כן, לא ברור האם החישוב הוא ממועד המסירה על פי פסק הדין או ממועד ממוקדם יותר. לפנים משורת הדין, בשים לב שסביר כי המוכרת נדרשה להאריך תוקף הערבויות, לאחר המועד בו הקונה היה אמור לקבל המסירה, ביהמ"ש מאשר תשלום חלקי על הרף הנמוך בסך של 30,000 ₪ בלבד.
-
לגבי הטענה להוצאות, מכיוון שמרבית טענות הקונה התקבלו, אין מקום לפסוק לטובת המוכרת הוצאות.
הוצאות
-
הסעד העיקרי שביהמ"ש קיבל הוא חיוב המוכרת לתקן את הליקויים בהתאם לחוות הדעת של המומחים מטעם ביהמ"ש. לכן, יש לחייב המוכרת להשיב לקונה מלוא הסכום ששילם למימון שכרם של המומחים מטעם ביהמ"ש ושכ"ט בא כוחה. ביהמ"ש קבע סכום כולל להחזר הוצאות נוספות של הקונה בסך של עשרים אלף ₪ ודחה את בקשת המוכרת לתשלום הוצאות.
-
כמו כן, ביהמ"ש מצא שיש לקבל חלק קטן מהסעדים הכספיים שביקש הקונה ודחה מרבית תביעת המוכרת. טוב עשו הצדדים, כאשר ויתרו על חקירות המומחים וחלק מהעדים מטעמם.
-
לכן, ביהמ"ש מחייב המוכרת לשלם לקונה שכ"ט בא כוחו בסך של עשרים וחמש אלף ₪ בשים לב שכבר פסק נגד המוכרת הוצאות בהחלטות קודמות.
סוף דבר
-
ביהמ"ש מחייב את המוכרת לשלם לקונה הסך של 77,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
-
ביהמ"ש מחייב את המוכרת לשלם לקונה שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ והחזר הוצאות בסך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
-
ביהמ"ש מחייב המוכרת לבצע תיקון ליקויי חדירת הרטיבות והרעשים בהתאם לאמור בחוות דעתם. ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה תוך 60 יום ממועד מתן פסק דין זה, הקונה יהיה רשאי לחייב את המוכרת לבצע התיקונים באמצעות רשות האכיפה על פי חוות הדעת של המומחים מטעם ביהמ"ש אורמן חורי ויפה. ביהמ"ש מסמיך את ראש ההוצל"פ ליתן צווים בהתאם לצורך ביצוע העבודות והיקפם בשים לב שרק לאחר השלב הראשון ניתן יהיה להיווכח האם נגרם נזק לתעלות שמחייב תיקון, לרבות ע"י מינוי בעלי מקצוע כגון מפקחים על פי שיקול דעתו.
-
ביהמ"ש מחייב את הקונה לשלם למוכרת הסך של 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת כתב התביעה שכנגד ועד למועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום, ז' סיוון תשפ"ב, 06 יוני 2022, בהעדר הצדדים.
