לפני תובענה להליכי ביצוע לצורך יישום פסק דין רכושי בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד- 2014 (להלן: "החוק לחלוקה פנסיונית" או "החוק").
רקע עובדתי ודיוני:
1. התובעת והנתבע (להלן: "הצדדים" ) נישאו זל"ז כדמו"י ביום 19.8.1984 והתגרשו זמ"ז בג"פ ביום 28.12.2004.
2.במסגרת הליכים משפטיים שהתנהלו בין הצדדים, נחתם הסכם גירושין כולל שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט זה ביום 11.1.2005 (תמ"ש 16511/03) (להלן: "פסק הדין" או "הסכם הגירושין").
3.סעיף 9 להסכם הגירושין הדן בחלוקת הזכויות הפנסיוניות קובע כדלקמן:
"זכויות פנסיוניות וכל זכות סוציאלית אחרת שנצברו ע"ש כל אחד מהצדדים במקום עבודתו, ו/או בקשר עם עבודתו לרבות פיצויי פרישה, לתקופת הצבירה שתחילתה מיום הנישואין 19/8/84 ועד מועד הקרע והפירוד שבין הצדדים, 31/12/03, יאוזנו, יקוזזו ויתחלקו שווה בשווה בין הצדדים במועד גמילתם, ועפ"י החלק היחסי שנצבר בתקופה הרלבנטית ביחס לתקופה בה גמלו הזכויות.
במידת הצורך, וככל שתהיה מחלוקת בין הצדדים ביחס לדרך ו/או לחישובים הנדרשים לצורך האיזון, ימנו הצדדים אקטואר מוסכם אשר יערוך עבורם את החישובים והצדדים ישאו בשווה בהוצאותיו..." (ההדגשה אינה במקור- א.ש.ד.).
4.הנתבע עובד ב-XXX ולו זכויות צבורות בפנסיה תקציבית לתקופה הקובעת שמיום הנישואין ועד מועד הקרע. גם לתובעת זכויות צבורות ממקום עבודתה ב- XXX.
5.הנתבע נישא בשנית, אף לתובעת בן זוג עמו חיה כידועה בציבור ולהם ילד משותף.
6.במרוצת חודש פברואר 2015 נכנס לתוקפו החוק לחלוקה פנסיונית אשר מטרתו "לקבוע הסדרים בעניין חלוקה של חיסכון פנסיוני בין חוסך ובין בן זוגו לשעבר , כפי שנקבעה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות גוף משלם.." (סעיף 1 לחוק).
7.לאור האמור התובעת פנתה ביום 15.8.15 למעסיקו של הנתבע בבקשה לרשום את פרטי פסק הדין וכן הערה מתאימה בדבר הבטחת זכויותיה בזכויות הנתבע בהתאם לסעיף 4 לחוק.
8.מעסיקו של הנתבע בתשובה מיום 6.9.15 (נספח ג' לתביעה), סירב לבצע את הרישום מהטעם כי פסק הדין אינו עומד בהוראות החוק ונדרש פסק דין חדש בו יופיעו בין היתר שיעור ההעברה באופן מפורש, תקופת הצבירה המשותפת, מועד הפירוד, מועד הנישואין ומועד תחילת צבירת הזכויות לפנסיה תקציבית.
9.לפיכך התובעת עתרה בתובענה זו תוך שהיא מבקשת להבטיח את זכויותיה בהתאם להוראות החוק לרבות הזכאות לקבל קצבת שארים.
10.הנתבע מתנגד לרישום פסק הדין בהתאם לחוק שכן לדידו הדבר מהווה החלה רטרואקטיבית של חקיקה הפוגעת בזכויותיו וזכויות בת זוגו ולמעשה יוצרת מערכת זכויות חדשה עבור התובעת בניגוד לאמור בהסכם הגירושין ולאחר שהנתבע ערך ויתורים רבים אגב כריתתו.
11.דיון קדם משפט התקיים ביום 28.11.16, במסגרתו שבו הצדדים על טענותיהם כן הובהר מפי ב"כ התובעת כי הואיל ועסקינן במחלוקת פרשנית ביחס להחלת הוראות החוק על המקרה דנן אין בשלב זה טעם במינוי אקטואר, הצדדים ביקשו לקבוע את התובענה לשמיעת ראיות בשאלות העובדתיות הכרוכות אחר ברור התובענה.
12.דיון הוכחות התקיים ביום 22.6.17. הצדדים סיכומו טענותיהם העובדתיות והמשפטיות בכתב.
טענות התובעת
13.התובעת מעוניינת לקבל בבוא העת את חלקה היחסי בפנסיה של הנתבע ישירות מ- XXX לרבות פנסיית שארים כפי שקובע החוק לחלוקה פנסיונית.
14.הואיל ומעסיקו של הנתבע מסרב לרשום פרטי פסק הדין שניתן נדרשת התערבות בית המשפט לצורך יישום החוק בהתאם לאמור בסעיף 30 שבו.
15.הנתון היחיד החסר לצורך רישום פסק הדין אצל הגורם המשלם הינו המועד בו החל הנתבע לצבור זכויות לפנסיה תקציבית ויש להורות לנתבע למסור נתון זה.
16.הנתבע לא ערך כל ויתורים כספיים, כטענתו, אגב חתימה על ההסכם.
17.אין ביישום החוק כדי לפגוע ברעייתו הנוכחית של הנתבע. כתב התביעה הוגש לפני שהתובע נישא בשנית, כך שאפשרות החלת החוק על המשמעויות הנלוות לו הייתה ידוע לבת הזוג טרם הנישואין.
18.החוק נועד לקבוע הסדרים בעניין חלוקה של חיסכון פנסיוני בין חוסך ובן זוגו לשעבר וזאת באמצעות הגוף המשלם ואמנם המקרה דנן הנו מקרה "קלאסי" בו צריך וניתן לממש רישום פסק הדין בהתאם להוראות החוק תוך התערבות בית המשפט.
טענות הנתבע
18.התובעת עותרת למעשה לתיקון פסק הדין שניתן שכן הוראותיו של החוק משנות את החלוקה ויוצרות מערכת זכויות שונה מהסכמות הצדדים.
19.לא ניתן להחיל את הוראות החוק בכפייה ובניגוד לרצונו של מי שחתם על הסכם 10 שנים עובר למועד כניסתו של החוק לתוקף. חקיקה למפרע פוגעת בעקרונות היסוד של צדק , הגינות ואמון הציבור במוסדות השלטון ומשנה את מעמדם של הצדדים בניגוד לרצון הנתבע תוך פגיעה חמורה בזכויות יסוד שלו כגון זכות הקניין וחופש החוזים.
20.הוראות הסכם הגירושין הנוגעות לחלוקת הזכויות הפנסיוניות נועדו ליצור מצב לפיו הצדדים לא ידרשו לעניין עד למועד בו יבקש הנתבע לפרוש ממקום עבודתו. הנתבע נאלץ להתמודד עתה עם חוק המבקש לכבול אותו עוד שנים רבות לבת זוג ממנה ביקש להפריד דרכו ואף להכפיף פעולות שיבקש לבצע בזכויותיו לרצונה והסכמתה.
21.לאור הנסיבות הקשות אשר הובילו את הצדדים להיפרד, ביקש הנתבע לסיים את הקשר בין הצדדים בכל מחיר ובדרך המהירה ביותר, לשם כך אף מצא לנכון לבצע ויתורים שהיו עשויים להניב לו כספים רבים. לו הנתבע היה צופה בשנת 2005 אפשרות שיתקבל חוק חדש אשר ישנה מהסכמות הצדדים היה מכלכל צעדיו בהתאם ומנסח הסכם שונה לחלוטין מההסכם עליו חתם.
22.החלת הוראות החוק תביא לשינוי מהותי ביותר של הסכם הגירושין באופן המנוגד לכללים בסיסיים ביותר של צדק, הגינות, הסתמכות וציפייה ולפגיעה קשה בזכויות הנתבע ובת זוגו בשל הענקת זכאות לתובעת לקצבת שארים על חשבון בת הזוג כמו גם הטלת חיוב כספי נוסף עת הנתבע יאלץ לשאת במחצית שיעור ההפחתה הקבוע בתוספת לחוק.
23.סעיף 19 לחוק אף הוא מוסיף ופוגע בזכות הקניין של הנתבע ובחופש הפעולה שלו לנהל את כספיו כראות עיניו שעה שנדרשת הסכמה בכתב מצד בן הזוג לשעבר לביצוע פעולות שונות כגון משיכת כספים או העברתם. לו הנתבע ידע כי עליו לבקש אישורה של התובעת לפעולות אלה היה מבקש לקבוע הסדר שונה בהסכם הגירושין היוצר הגינות כלפיו.
24.הוראות סעיף 19(ב) לחוק המחייבות מתן הסכמת התובעת לדחיית יציאתו של הנתבעת לפנסיה מהווה פגיעה חוקתית בחופש העיסוק. מועד הזכאות במקום עבודתו של הנתבע הינו בגיל צעיר יחסית (57) ולא מן הנמנע כי יחפוץ להמשיך לעבוד ולשרת את המדינה כאשר ניתן לצפות כי התובעת משיקולים ברורים תתנגד לדחיית הפרישה.
25.עריכת חישוב ביחס לשיעור ההעברה לו זכאית התובעת כבר עתה מנוגדת ללשון הסכם הגירושין הקובע כי החישוב יבוצע רק במועד בו יבקש לפרוש מעבודתו מרצונו ללא הגבלה .
26.הגשת התובענה כתביעה להליכי ביצוע אינה המסגרת המשפטית המתאימה, אין תחולה לסעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995 בנוגע למימוש החוק לחלוקה פנסיונית ועל כן יש להורות על דחיית התובענה על הסף.
דיון והכרעה
27.המחלוקת שבפניי מעוררת את שאלת יישומו של החוק לחלוקה פנסיונית על פסק דין שניתן לפני מועד כניסתו של החוק לתוקף.
28. לחוק קובע לאמור:
"(א)תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה), והוא יחול גם לגבי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שניתן לפני יום התחילה.
(ב) .....
(ג)ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפני יום התחילה, ולא מתקיים תנאי מהתנאים להגשת בקשה לרישום פרטי פסק הדין בהתאם להוראות פרק ב', בהתאם לסעיף 42א לחוק הגמלאות כנוסחו בסעיף 24 לחוק זה או בהתאם לסעיף 47א לחוק שירות הקבע כנוסחו בסעיף 25 לחוק זה, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר לפנות לערכאה הראשונה בבקשה להורות בדבר אופן חלוקת החיסכון הפנסיוני באמצעות הגוף המשלם....; מצאה הערכאה הראשונה כי ניתן לחלק את החיסכון הפנסיוני כך שהחיסכון הפנסיוני, כולו או חלקו, יחולק באמצעות הגוף המשלם בהתאם להוראות החוקים המסדירים, יחולו הוראות אלה..."
29.הנה כי כן, בהתאם לחוק רשאי בן זוגו של חוסך (על שמו נצברו הזכויות הפנסיוניות) לפנות לבית המשפט בתביעה למתן פסק דין שיעלה בקנה אחד עם הוראות החוק, כך שיתאפשר לבן הזוג לקבל כספים ישירות מהגוף המשלם גם אם פסק הדין שניתן לכתחילה איננו מקיים תנאי מהתנאים הדרושים לצורך הרישום.
30.סעיף 3 לחוק דן בתנאים הצריכים לרישום פסק הדין. במקרה שלפניי, העוסק בחיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות לפי הסדר פנסיה תקציבית, נדרש שיקבע בפסק הדין, כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד וכי קצבת הפרישה תחולק בין החוסך ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהייתה משולמת לחוסך אילולא ההעברה האמורה כאשר השיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.
31.בחינת המחלוקת שלפניי אף מעוררת שאלת יישומן של הוראות החוק הקובעות כי בהתקיים תנאים מסוימים יהא זכאי בן זוג לשעבר לקבל קצבה בשל פטירתו של החוסך.
32.החוק לחלוקת חסכון פנסיוני נותח בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט העליון בבע"מ 4860/16 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (5.9.17). מתוך פסק דין זה נלמדות קביעות עקרוניות ובכללן-
א.החוק אינו משנה מן הדין המהותי בנוגע לאיזון זכויות הפנסיה.
ב.אין בחוק כדי לשנות מן האופן שבו איזנו עד כה בתי המשפט את הזכויות הפנסיוניות של בני זוג שנפרדו והוא אינו מצמצם את שיקול דעתם הנרחב ביחס לקביעת הסדר איזון משאבים ומימוש השיתוף הזוגי.
ג.החוק נועד להקל על מימוש הזכות של בן הזוג לשעבר בחלק מקצבת הפנסיה של החוסך ולא כדי להתערב בהיקפה.
33.על רקע הקביעות האמורות, אם כן, יש לבחון האם נכון ואפשר ליישם הוראות החוק על פסק הדין שלפניי ורישומו אצל הגוף המשלם.
34.הנתבע, כאמור, מתנגד לרישום פסק הדין בהתאם לחוק. ארבעה נימוקים עיקריים ביסוד התנגדותו:
א.רישום פסק הדין יגביל את חופש הפעולה וחופש העיסוק של הנתבע עת יידרש לקבל הסכמתה של התובעת בכתב לביצוע פעולות שונות כגון משיכה והעברת כספים, היוון או דחיית מועד פרישה וזאת בניגוד להוראות פסק הדין ולכוונת הצדדים .
ב.קביעת שיעור להעברה במועד זה עומדת בניגוד לפסק הדין ועלולה לפגוע בזכויות בסיסיות ומהותיות של הנתבע בניגוד לכללי צדק והגינות ובניגוד לחוק עת שיעור העברה נתון לשינוי בהתאם לכל תקופת זמן בה יקבע.
ג.רישום פסק הדין בגוף המשלם יהווה משום תיקון פסק הדין וכפיית הסדר חדש אשר יעניק לתובעת זכות לקבל קצבת שארים מחסכון הפנסיה של הנתבע על חשבון חלקה של בת הזוג הנוכחית ובניגוד לפסק הדין.
ד.רישום פסק הדין יטיל על הנתבע חיוב כספי חדש בדמות תשלום מחצית שיעור הפחתה הקבוע בחוק מחלקו בקצבה השוטפת.
35.לעמדת התובעת פרטי פסק הדין עונים על הנדרש בסעיף 3 לחוק , נדרשת אך השלמת הנתון ביחס למועד תחילת צבירת הזכויות לפנסיה תקציבית ומכאן שהדרך לרישום פסק הדין קצרה ומתבקשת שאם לא כן ירוקן מתוכן סעיף 30 הנזכר.
36.בחינה טכנית של הוראות הסכם הגירושין אל מול הוראות סעיף 3 לחוק ילמדנו כי אמנם מתקיימים בהסכם הגירושין התנאים המפורטים בסעיף 3 לחוק ביחס לקביעת תקופת הצבירה המשותפת, מועד הנישואין , מועד הפירוד וכן שיעור העברה (המוגדר כ"שווה בשווה" לתקופת הצבירה המשותפת).
37.יחד עם זאת דומה כי פרשנות נכונה של המילים "ניתן לרשום " שבסעיף 30(ג) לחוק צריכה לשקף איזון ראוי בין השאיפה לאפשר לבן זוגו של חוסך לקבל את זכויותיו באופן ישיר מהגוף המשלם, לבין חופש החוזים המורה כי בן זוגו של החוסך אינו יכול להתנער באופן חד צדדי מחוזה שכרת. בית המשפט איננו כופה על צדדים הסדר לא מוסכם ונדרשת בנסיבות העניין בחינה מהותית בראי נימוקי התנגדותו של הנתבע לרישום המבוקש.
38.טוען הנתבע כי רישום פסק הדין בגוף המשלם יגביל את חופש הפעולה וחופש העיסוק שלו עת יידרש לקבל הסכמתה של התובעת בכתב לביצוע פעולות שונות כגון משיכה והעברת כספים, היוון או דחיית מועד פרישה.
39.ברם הוראת ס' 19(א)(1)(ב) לחוק הדנה במתן הסכמת בן הזוג לשעבר לדחיית מועד פרישה חלה אך לגבי חסכון פנסיוני באמצעות קרן ותיקה. בשים לב כי הנתבע צובר זכויות לפי הסדר פנסיה תקציבית לא ברורה טענתו בעניין ואין בה ממש.
הוראת סעיף 19 (א)(3) לחוק הדנה במתן הסכמת בן הזוג לשעבר להיוון כספים והרלוונטית לעניינינו, אינה יוצרת לטעמי מסגרת הסכמית חדשה זאת בשים לב כי נכון להיום זכויות הנתבע לפנסיה ממילא כפופות לעיקול שהטילה התובעת (כפי שנלמד מנספח א' לכתב ההגנה).
גם ללא החלת החוק יידרש הנתבע לבוא בדין ודברים עם התובעת ככל שיבקש לבצע כל פעולה בזכויותיו אלה. מכאן שאין בידי לקבל טענת הנתבע כי הדבר מהווה פגיעה בחופש הפעולה שלו העומד בניגוד להסכם הגירושין.
40.עוד טוען הנתבע לפגיעה בזכות מהותית עת יקבע שיעור העברה כבר במועד זה בהתאם לגיל פרישה הקבוע לXXX (57 שנים) ולא בהתאם למועד הפרישה בפועל. ברי, כי טיעון זה נותר בלתי מבואר ואין בידי לקבלו.
הסכם הגירושין קובע כי חלקה של התובעת בזכויות הפנסיה של הנתבע יעמוד על 50% מהזכויות שנצברו בתקופת השיתוף- מיום הנישואין ועד יום הקרע. לא ברור כיצד יהא בדחיית מועד הפרישה להשפיע על שיעור זה. לנתבע שיעור צבירה מקסימאלי של 70% מהשכר הקובע ולא מעבר לכך.
41.הסכום הכספי לו תהא זכאית התובעת ,להבדיל משיעור ההעברה, מחושב ממילא על פי המשכורת הקובעת של בן הזוג החוסך במועד פרישתו זאת נוכח ייחודיותו של ההסדר החל בפנסיה תקציבית שבמסגרתו מחושבת קצבת החוסך כשיעור ממשכורתו הקובעת ללא קשר לסכומים שנצברו במהלך תקופת החיסכון ולתשואה שהשיגו.
ככל שבין הצדדים במועד הקובע תתעורר מחלוקת באשר לחישוב הסכום הרי שיוכלו לפנות למנגנון הקבוע בהסכם הגירושין ביחס לפניה לאקטואר.
42.אוסיף ואטעים כי הוראת סעיף 9 להסכם הגירושין הקובעת כי הזכויות הפנסיוניות והסוציאליות שנצברו מיום הנישואין ועד מועד הקרע -".. יאוזנו, יקוזזו ויתחלקו שווה בשווה בין הצדדים במועד גמילתם...." עומדת לכאורה בניגוד למנגנון הביצוע הקבוע בחוק אשר אינו מאפשר קיזוז זכות אחת ברעותה .
ברם לא היה בכלל הראיות והטענות אשר הונחו בפניי כדי ללמד על כוונת הצדדים לקזז זכיותיהם הפנסיוניות האחת בשנייה. טענה זו כלל לא הועלתה על ידי מי מהצדדים . מתוך חקירתו של הנתבע אף נלמד במפורש כי על פי אומד דעתו העברת תשלום חלקה של התובעת בפנסיה שלו תעשה מיד עם יציאתו לפרישה ללא כל טענה בדבר קיזוז. (ראה עמ 33 ש' 16-18 פרוטוקול מיום 22.6.17).
43.לפיכך בחינה של לשון החוק אל מול הוראות סעיף 9 להסכם הגירושין המסדיר כאמור את חלוקת החיסכון הפנסיוני בראי טענות הנתבע הנזכרות, מביאני לכלל מסקנה כי אמנם יש בהוראות הסכם הגירושין כדי למלא אחר התנאים הדרושים לרישום פסק הדין בגוף המשלם לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה של הנתבע לתובעת ואין בכך משום סתירה או שינוי פסק הדין.
44.ואולם אין בידי להקיש מסקנה זהה ביחס לעתירת התובעת לרשום זכאותה לקצבת שארים.
45.אין חולק כי ערב חקיקתו של החוק לחלוקה פנסיוניות, ככלל, בן זוג לשעבר לא היה זכאי לקבל קצבת שארים מבן הזוג החוסך . אחד החידושים הגדולים שהביא עמו החוק הוא אפשרות הוספת בן זוג לשעבר כשאיר בקופת פנסיה המשלמות קצבת שארים.
46.ודוק, חרף אופיו הקוגנטי של החוק כמשתקף בסעיף 29 שבו, המחוקק מצא להותיר לשיקול דעת בית המשפט האם להחיל בכל מקרה ומקרה זכות בן הזוג לשעבר לקצבת שארים אם לאו.
47.לעניין זה מורנו סעיף 4 לחוק:
"הוגשה לגוף משלם בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בסעיף 3, ירשום הגוף המשלם ברישומיו הערה בדבר פסק הדין ויכלול בה בין השאר את הערכאה שנתנה את פסק הדין, משך התקופה המשותפת, מועד הפירוד והשיעור להעברה, וכן את כל אלה, לפי העניין, והכול לפי פסק הדין (בחוק זה – הערה):
(1)לגבי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות בקרן ותיקה או לפי הסדר פנסיה תקציבית –
(א)אם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של החוסך; (הדגשה אינה במקור – א.ש.ד)
48.בחינת נסיבות המקרה שבפניי בראי הסכמות הצדדים המשתקפות מתוך הסכם הגירושין ונלמדו גם מחקירתם, הביאוני לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על רישום התובעת כמי שזכאית לקצבת שארים מזכויות הנתבע בפנסיה.
אבאר עמדתי.
49.מדובר בהסכם שנחתם ואושר לפני למעלה מ- 10 שנים והמסדיר את מלוא הסוגיות הכרוכות והנובעות מחייהם המשותפים של הצדדים. מעדויות הצדדים נלמד כי גיבוש ההסכם נעשה לאחר קיום מו"מ כשהצדדים מיוצגים על ידי ותיקי עוה"ד בתחום.
50.לא נטען וממילא לא הוכח כי הצדדים התכוונו לשתף האחד את האחר בזכויותיו לקצבת שארים בין אם במסגרת הסדר של מזונות או הסדר אחר. אין בהסכם כל אזכור הוראה או הנחיה הנוגעת לעניין זה. שאלת הוויתורים שערך כל צד, ככל שערך, אגב גיבוש ההסכם אין בה כשלעצמה כדי לשנות מקביעה זו.
51.כטבעם של הסכמי גירושין גם הסכם זה הנו הוא תוצר של איזונים, ויתורים ושקלול סיכויים וסיכונים הדדיים של כל אחד מהצדדים. לא היה בחקירות הצדדים כדי ללמד אחרת.
בחינת ההסכם דנא כמכלול מחייבת את המסקנה כי הפרק הדן בפנסיה איננו עומד בפני עצמו, אלא הוא חלק מתצרף רכושי הנוגע לזכויות וחובות שנוצרו במהלך החיים המשותפים. ברי כי ניסיון להפריד את הפרק הדן בפנסיה משאר חלקיו הרכושיים של ההסכם הינו מלאכותי ופוגע בתשתית החוזית של ההסכם כמכלול.
52.משניתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין קם לצדדים אינטרס הסתמכות חזק באשר לתנאי ההסכם וחיוביו הן כלפי עצמם והן באשר לתלויים החיים עימם. אין בנישואיו של הנתבע לבת זוגו הנוכחית עמה חי מזה למעלה מעשור במועד שלאחר הגשת התביעה כדי לשנות מחוזקו של אינטרס זה כפי שמבקשת התובעת לקבוע. טענת הנתבע כי יכול והיה בוחר שלא לחתום על ההסכם או לשנות מתנאיו לו ידע שהתובעת תוכל לקבל בעתיד זכויות נוספות מעבר למה שהוסכם, מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר והיא מקובלת עלי .
53.הענקת זכות חדשה לתובעת בדמות קצבת שארים חותרת תחת הסכמות היסוד בהסכם הגירושין, מפרה את האיזונים הפנימיים בין חלקיו השונים של ההסכם ומהווה התערבות באותן הסכמות העולה כדי כתיבת הסכם חדש.
54.גם בחינת התכלית הסוציאלית העומדת ביסוד הוראת החוק לתשלום קצבת שארים לבן זוג לשעבר אינה מתקיימת בעניינינו. הובהר כי לתובעת בן זוג עמו חיה למעלה מ- 12 שנים כידועה בציבור ולהם ילד משותף. התובעת עצמה בעלת קריירה מבוססת ארוכת ימים ואינה מוחזקת או נמצאת כמי שתלויה כלכלית בנתבע . התובעת אישרה בחקירתה טענת הנתבע כי ערב חתימה על ההסכם כבר הייתה בזוגיות עם בן זוגה הנוכחי. אך מתקבל כי עובדה זו נלקחה בחשבון אגב ניהול המו"מ ועובר לחתימה על ההסכם. (ר' עמ' 10 ש' 8-11 פרוטוקול מיום 22.6.16).
55.יפים לעניינינו דברי כב' הש' לוין בתמ"ש 18780/09 כ' נ' כ-
"חקיקת החוק החדש אינה יכולה לקפח את זכויות הצדדים, כפי שעמדו להם בהתאם לפסק הדין שניתן טרם חקיקתו. ככלל, קיימת חזקה לפיה חוק חדש אינו בא לשלול זכויות באופן רטרואקטיבי. זוהי חזקת התכלית כנגד תחולה רטרואקטיבית המקובלת בשיטתנו ובשיטות משפט אחרות מימים ימימה (ר' אהרן ב', פרשנות החקיקה, 1994) 618). מסקנה זו מתבקשת גם מכוח חזקת התכלית בדבר ודאות, יציבות וביטחון במשפט (ר' אהרן ב', פרשנות החקיקה, 1994) 583)
56.מהטעמים המצטברים האמורים ומשנקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי עניין לנו בחוק פרוצדוראלי שאינו בא לשנות את היקף הזכות כי אם להקל על מימושה הרי שמתבקשת המסקנה כי בנסיבות המקרה שלפניי מתן זכות לקצבת שארים תהווה משום שינוי של פסק הדין והחלה רטרואקטיבית של החוק באופן שעלול לגרום עוול וחוסר צדק ולפגוע בבסיס הסכמות הצדדים לחלוקת רכוש בהסכם הגירושין.
57.לפיכך אני מוצאת לקבוע כי פסק הדין לחלוקה פנסיונית לא יחול לעניין זכויות התובעת לקצבה במקרה של פטירת הנתבע.
58.בהתאם לאמור פטור הנתבע מתשלום מחצית שיעור ההפחתה הקבוע בחוק זאת בהתאם להוראות סעיף 16(ב)(1) הקובע לאמור:
"(א)ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות בקרן ותיקה או לפי הסדר פנסיה תקציבית, בין גמלאי ובין בן זוגו לשעבר, נרשמה הערה לפי סעיף 4, ומתקיימות הוראות סעיף 14(א) לעניין ההעברה, יחולו הוראות אלה:
(1)על אף הוראות הסדר החיסכון, הקצבה המלאה תופחת בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע בתוספת, בהתאם למינו של בן הזוג לשעבר ( בסעיף זה – סכום ההפחתה);
.......
(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
(1)נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של החוסך"
......
59.בשולי הדברים אעיר כי הנתבע זנח בסיכומיו טענתו כי אין ההליך מתאים להתברר כתביעה להליכי ביצוע. כידוע דין טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים - אם בשל שגגה או במכוון - כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה" (ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2) 102, פסקה 4 (1995); כן ראו והשוו ע"א 3250/02 וינצלברג נ' ש.א. דיזל פרטס בע"מ (פורסם במאגרים, 7/7/2005).
סוף דבר
60.התובעת תהא רשאית לרשום את פסק הדין בגוף המשלם לעניין העברת חלקה מקצבת הפרישה של הנתבע ולא לעניין הזכות לקבלת קצבת שארים.
61.לשם ביצוע רישום של פסק הדין יש לציין כי:
א.מועד פירוד- 31.12.03
ב.מועד נישואין – 19.8.184
ג.תקופת הצבירה המשותפת- מיום הנישואין ועד מועד הפירוד.
ד.השיעור להעברה- 50% מזכויות הפנסיה של הנתבע אשר נצברו בתקופת השיתוף.
62.הנתבע ימסור לתובעת בתוך 7 ימים את מועד תחילת צבירת זכויותיו לפנסיה תקציבית בצרוף אסמכתא.
63. ככל שהתובעת חפצה ברישום פסק הדין אצל הגוף המשלם תגיש פסיקתא לחתימת בית המשפט בתוך 10 ימים.
64.ככל שהגוף המשלם יבקש לצרף לפסיקתא חוות דעת אקטוארית כי אז יפנו הצדדים תוך 10 ימים מיום דרישה לאקטואר מר אבי יחזקאל לצורך עריכת חוות דעת מתאימה.
בשכר טרחת המומחה יישאו הצדדים בחלקים שווים.
65.לנוכח התוצאה אליה הגעתי ומשום חידושו של החוק והשאלות שמתעוררות אגב יישומו אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתנה היום, ו' שבט תשע"ח, 22 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.
