בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 16.3.22 (כב' השופטת קרן גיל בתלה"מ 23073-01-22) שקיבל את בקשת המשיבה להרחבת זמני השהות של המשיבה עם בנותיה הקטינות של המבקשת.
- המבקשת והמשיבה הן בנות זוג לשעבר, אשר ניהלו מערכת יחסים תחת קורת גג אחת במשך 11 שנים.
- המבקשת היא האם הביולוגית של שלוש קטינות שנולדו בתקופה שבה בנות הזוג ניהלו קשר זוגי. המבקשת, המשיבה והקטינות נשאו כולן עד לאחרונה את שם המשפחה "א' ב'" שהוא איחוד של שמות המשפחה המקוריים של המבקשת והמשיבה.
- הקטינות נולדו באמצעות תורמת זרע ולטענת המשיבה, שתיהן תכננו את הבאת הקטינות לעולם, גידלו יחדיו את הקטינות ותפקדו כאימהות לכל דבר ועניין.
- לאחר שנולדה הבת השלישית בשנת 2019, פנו הצדדים לעו"ד על מנת להגיש בקשה לקבלת צו הורות פסיקתי למשיבה על הקטינות, כך שגם המשיבה תוכר באופן משפטי כאם הקטינות. ברם, המבקשת חזרה בה מהגשת בקשה זו ולמשיבה לא ניתן צו הורות פסיקתי.
- עד ליום 18.8.21 גרו הצדדים יחד עם הקטינות בדירה שכורה וממועד הפירוד הן מתגוררות בנפרד, כאשר הקטינות מתגוררות עם המבקשת.
- לאחר הפרדת המגורים, פגשה המשיבה את הקטינות פעמיים בלבד, לשעות בודדות. ברם, לאחר שהמשיבה הגישה לביהמ"ש קמא ביום 23.8.21 בקשה לסעד דחוף לקביעת זמני שהות שוויוניים בינה לבין הקטינות, המבקשת לא אפשרה יותר למשיבה לפגוש בקטינות. בתגובה שהגישה המבקשת לבקשה לקביעת זמני שהות עם הקטינות, היא התנגדה לכל קשר של המשיבה עם הקטינות.
- ביום 17.10.21 ניתנת החלטת ביהמ"ש קמא שנעתר חלקית לבקשת המשיבה למתן סעד זמני דחוף וקבע שהקטינות תשהנה אצל המשיבה שלוש פעמים בשבוע מסיום הלימודים ועד השעה 19:30 ללא לינה וניתן צו לעריכת תסקיר בהול לצורך מתן המלצות להסדרי שהות.
- המבקשת לא השלימה עם ההחלטה והגישה בקשת רשות ערעור. הבקשה נדחתה על ידי בפסק דין ברמ"ש 8800-11-21 מיום 24.12.21 (להלן: הרמ"ש הקודם). בין היתר קבעתי ברמ"ש הקודם כי:
"לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטת בית משפט קמא בעניין סעד זמני, שלה "שיקול דעת רחב בכל הנוגע לסעדים זמניים", והיא תתערב בה רק במקרים חריגים בלבד (רע"א 578-18 חברת בתי המלון הערביים בע"מ נ' עזבון המנוח עסאת דרוויש, פס' 5 (23.1.18); רע"א 1539-20 פלונית נ' פלוני, פס' 5 (10.3.20); רע"א 7076-17 פלוני נ' פלוני (22.10.17)). מקרה דנן לא נמנה עם אותם מקרים חריגים. אדרבא, אי היעתרות לבקשה לסעד זמני, היתה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לקטינות. ההחלטה ניתנה לאחר דיון במעמד הצדדים ולאחר שהוגשו מסמכים ותכתובות רבות שהוכיחו שקיימת למשיבה "עילת תביעה לכאורה" המצדיקה מתן סעד זמני דחוף שמטרתו הבטחת טובת הקטינות ומניעת זעזוע בחייהן. ההחלטה לא קבעה מסמרות ביחס למעמדה של המשיבה וכל טענות המבקשת בנושא זה שמורות עמה. מטרת הסעד הזמני היא להותיר את המצב שהיה קיים מיום לידת הקטינות ועד סמוך לפני מתן ההחלטה – ולו באופן חלקי - על כנו. דהיינו, שלקטינות יהיה קשר ולו לזמן מועט יחסית, עם דמות הורית שהיתה לצידן לאורך כל חייהן .... אכן, המשיבה לא מוגדרת הורה מבחינה משפטית. אולם, לצורך הכרעה בסעד זמני, ניתן לראות במשיבה, כמי ששמשה בפועל אם לקטינות מיום לידתן, כזכאית לסעד זמני דחוף להבטחת קשר ... השיקולים בהענקת סעד זמני של הבטחת קשר אינם שונים מהשיקולים שיש לשקול בכל בקשה לסעד זמני: עילת תביעה לכאורה ומאזן הנוחות (תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018). במקרה דנן, לא ניתן לומר שאין לתביעה סיכוי, היות שייתכן שאף אם המשיבה לא תוכר כאם מבחינה משפטית, היא אולי תוכר כאם פסיכולוגית (ראו: נילי מימון, "דיני אימוץ ילדים" (1994), 288), שהוא מעמד שהוכר בפסיקה במקרים מסוימים או כאפוטרופוס למעשה לפי סעיף 67 לחוק הכשרות או כל מעמד אחר. לכן, קיימת עילת תביעה לכאורה לתביעה שהמשיבה אמורה להגיש לאור סגירת תיק יישוב הסכסוך. בנוסף, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבה, היות שהקטינות גודלו גם על ידה מיום לידתן ואי קביעת הסדרי שהות עלולה לפגוע בהן פגיעה קשה ביותר ... לאור הנתק שנוצר בין בקטינות למשיבה, ההמתנה לפגישת המהו"ת היתה גורמת "נזק ממשי לצדדים או לילדיהן" ולכן טוב עשה ביהמ"ש קמא שלא המתין עד שתתקיים פגישות המהו"ת ונתן את החלטתו מיד לאחר שקיים דיון בקשה. היענות לבקשת המבקשת כיום והפסקת כל קשר בין הקטינות למשיבה, עלולה לשוב ולזעזע את עולמן של הקטינות ולפגוע ביציבות ובשגרת חייהן. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור זו בשיהוי יחסי וייתכן שהשבת הגלגל אחורנית תבלבל את הקטינות ותזיק להן".
- המשיבה הגישה ביום 11.1.22 תביעה למשמורת משותפת ובקשה להרחיב את הסדרי השהות כך שיכללו לינה ואולם ביהמ"ש קמא דחה את הבקשה וקבע שיש להמתין עד שיוגש תסקיר.
- ביום 3.22 הגישה המשיבה תביעה למתן צו הורות וביום 15.3.22 הוגש תסקיר.
- בתסקיר נאמר בין היתר כי:
"מדובר בשלש קטינות, תאומות בנות חמש וחצי וילדה כבת שלש, אשר נולדו למערכת משפחתית שכללה בנות זוג, שאחת מהן הנה אמן הביולוגית של שלושת הקטינות והשנייה היתה בת זוגה בעשר השנים האחרונות, אשר גידלה את הקטינות מרגע לידתן.
פלונית ואלמונית חיו יחד משנת 2011 וחלקו משק בית משותף ואת גידול הקטינות, עד לחודש אוגוסט 2021. פלונית היא אמן הביולוגית של הקטינות, מעמדה המשפטי של בת הזוג אלמונית ביחס לקטינות לא הוסדר, למרות שהן היו מספר פעמים בתהליך של הסדרת צו ההורות הפסיקתי. הסיבות לאי הסדרת מעמדה של אלמונית, נעוצות בסיבות כלכליות וכן ביחסים המורכבים שהיו בין בנות הזוג לאורך השנים ... לצד היחסים הזוגיים המורכבים והמרוחקים, פלונית ואלמונית ניהלו רובד הורי משפחתי משותף וגידלו יחד את שלושת הקטינות, כאשר הן חולקות את הטיפול בהן ואת שגרת יומן. הרובד ההורי בחייהן המשותפים היה מובהק ובעל אופי משלים. בשל השונות המתוארת לעיל, זכו הקטינות לרוחב יריעה הורי מגוון ורב ממדי.
החתומה מטה מודעת לטענות של האם פלונית על אלימות של אלמונית כלפי הקטינות וכלפיה. מהמידע המצטבר שנאסף, לא עלתה אלימות או מסוכנות מהותית של אלמונית כלפי הקטינות וברור כי תפקודה ההורי של אלמונית הנו תקין והיא מהווה דמות התקשרות משמעותית ומיטיבה עבור הבנות.
מביקורי הבית, השיחות שערכתי עם פלונית ואלמונית ועם צוותי מסגרות החינוך, עולה כי לאלמונית מקום מרכזי, משמעותי וחיוני בחייהן של הקטינות וכי במהלך חייהן המשותפים, אלמונית לקחה על עצמה חלקים מרכזיים בגידול הבנות, במישורי חייהן השונים. אלמונית היתה בקשר סדיר ותדיר עם מסגרות החינוך, דאגה לקשרים חברתיים של הבנות ולפעילויות מעניינות ומעשירות עבורן וכן טיפלה בהן מבחינת קימה, התארגנות וכדומה.
עם הפרדת המגורים שאירעה בסוף חודש אוגוסט 2021, אלמונית הוצאה באופן פתאומי וחד מחייהן של הקטינות למשך חודשיים, מבלי שנתנה להן האפשרות להתכונן לפרידה ממנה ולהתמודד עמה. אם עד הפרידה פנו הקטינות אל אלמונית בשם "אמא" או "אמא אלמונית", בין לילה נקלעו הבנות למציאות חדשה, בה אלמונית הודרה מחייהן. גם מאז חזרתה של אלמונית לקשר עמן, ממשיכות הקטינות לקבל מסרים מאמם, אשר מערערים את מקומה של אלמונית ביחס אליהן. התמונה שעולה בתסקיר זה הינה של שלוש קטינות המצויות במצוקה רגשית, בבלבול, בקונפליקט נאמנויות קשה מנשוא, אשר מנסות לייצר לעצמן מחדש את הנרטיב האישי והמשפחתי שלהן.
לאחר חודשיים, בהם התקיים נתק מוחלט בין הקטינות לאלמונית, מחודש אוקטובר 2021 נפגשות הקטינות עם אלמונית, שלש פעמים בשבוע ללא לינה למשך מספר שעות. בשבוע אחד, נפגשות הקטינות עם אלמונית בימים ראשון, שלישי וחמישי מתום המסגרת החינוכית ועד השעה 19:30 ובשבוע השני, בימים שני, רביעי, ושישי, מתום המסגרת החינוכית ועד השעה 19:30. במתווה הנוכחי, באמצע השבוע שוהות הקטינות עם אלמונית כשלוש וחצי שעות, במהלכן, עליהן להספיק להגיע מהגנים אל ביתה של אלמונית, לשחק ולהיות בפעילות, לאכול ארוחת ערב ולהספיק להגיע חזרה לבית אמן עד השעה 19:30. להערכתי למתווה זמני שהות זה מספר חסרונות. ראשית, מתווה זה כרוך במפגשים תכופים בין פלונית לאלמונית, בהן הקטינות נוכחות. מערכת היחסים בין פלונית לאלמונית הנה קונפליקטואלית ומתוחה מאוד ולכן טובתן של הקטינות היא לייצר מתווה זמני שהות, אשר יצמצם את חשיפתן של שלוש קטינות רכות בשנים ליחסים מורכבים אלה. שנית, בשל העובדה כי פלונית ואלמונית אינן מתגוררות במרחק הליכה האחת מהשנייה, כשליש מזמן המפגש מוקדש לנסיעות, מה גם שלאלמונית אין רישיון נהיגה. מדיווחיה של אלמונית, הקטינות מתקשות לעתים להתמודד עם מפגשים קצרים אלו ולעתים יש קשיים בארגון שלהם חזרה לבית אמן שכן הן מבקשות להישאר זמן נוסף עמה. שלישית, הצורך לעמוד בלוח זמנים קצוב ומדוד, גוזל משאבים משמעותיים מזמן האיכות נטו של הקטינות עם אלמונית, זמן לו הן זקוקות וכמהות. כתוצאה, האינטראקציה עם הקטינות נפגמת ויכולתה של אלמונית להיות עם הקטינות באופן רגוע ובלתי אמצעי נפגמת.
מבלי להתייחס למעמדה המשפטי של אלמונית כלפי הקטינות, החתומה מטה התרשמה כי אלמונית הנה דמות התקשרות משמעותית ומיטיבה עבור הקטינות, אשר גדלה אותן מיום היוולדן והיוותה חלק בלתי נפרד משגרת יומן השוטפת. הצוות החינוכי במעון היום של הקטינה _ ושל הגן של הבנות הבכורות, מדווח כי הקטינות שמחות כאשר אלמונית לוקחת אותן, הן יודעות באילו ימים היא אוספת אותן ואף מחכות לכך. לציין, כי במהלך חודש ינואר 2022, בה הקטינות היו במספר בידודים, במהלכם לא נפגשו עם אלמונית, חזרו לגן עצובות ושתפו את הגננת כי התגעגעו לאלמונית והביעו שמחה על כך שעם חזרתן מהבידוד הממושך, אלמונית לקחה אותן אליה למספר שעות.
מכל האמור לעיל, עולה כי טובתן של הקטינות היא לשהות זמן ממושך יותר עם אלמונית, אשר יאפשר להן לבלות עמה באופן רגוע ונינוח יותר. הקטינות זקוקות לנוכחות פעילה ומשמעותית של שתי דמויות ההתקשרות עמן חיו מעת לידתן. יחד עם זאת, בשל גילן הצעיר של הקטינות, הסכסוך בין פלונית לאלמונית והקונפליקט הקשה בו מצויות, נראה כי טובתן הנה יצירת מתווה מדורג של זמני שהות עם אלמונית, אשר ילווה בהדרכת הורים, לפלונית ולאלמונית, על מנת שאלה יוכלו לדייק את עצמן באופן מיטיב עבור הקטינות. הקטינות זקוקות לאיכויות ההוריות השונות והמשלימות שיש לכל אחת מהן.
בעת הזו נמליץ:
- הרחבת זמני השהות של הבנות עם אלמונית באופן הבא:
א. הקטינות ישהו אצל אלמונית בימים שני ורביעי כולל לינה. בימים אלו, אלמונית תאסוף את הקטינות מהמסגרות החינוכיות בתום יום הלימודים ותביאם אל המסגרות החינוכיות למחרת בבוקר.
ב. אחת לשבועיים, ישהו הקטינות עם אלמונית בימי שישי, מתום המסגרת החינוכית ועד השעה 20:00.
- לאחר חודשיים, בהתאם להערכת מצבן של הקטינות, תישקל הוספת לינה של הקטינות אצל אלמונית בסופי שבוע אחת לשבועים.
- בעת הזו לא נוכל להמליץ על אחריות הורית, בשל כך שעדין לא הוכרע מעמדה של אלמונית כהורה.
- נבקש סמכויות פיקוח 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לצורך פיקוח, צמצום, או הרחבת זמני השהות של הקטינות עם אלמונית.
למחרת, ביום 16.3.22, התקיים דיון בבית המשפט קמא בבקשת המשיבה להרחבת הסדרי השהות שלה עם הקטינות ובאותו יום ניתנה החלטת ביהמ"ש קמא המורה על אימוץ המלצות התסקיר ואף על הרחבת זמני השהות בסופי שבוע (להלן: ההחלטה). בהחלטה נקבע בין היתר כי:
"בשלב זה של ההליך אין מקום לסטות מהמתווה שהומלץ על ידי העו"ס ביחס לזמני השהות באמצע השבוע, כך שאלה יתקיימו פעמיים בשבוע ויכללו לינה בבית התובעת ... על כן זמני השהות של התובעת עם הקטינות יתקיימו ביום ב' ו- ד' מסיום המסגרת החינוכית ועד למחרת בבוקר. לעניין המתווה שהומלץ לסופי שבוע לסירוגין – המלצה זו אינה עולה בקנה אחד עם הנימוקים לפיהם יש לקבוע לינה באמצע השבוע, ויש בה לחשוף את הקטינות למפגשים הטעונים בין התובעת לנתבעת. בהעדר נימוק להמלצה זו, אין מקום לאמצה. על כן ובדומה להמלצת העו"ס ביחס לזמני השהות באמצע השבוע, בסופי שבוע לסירוגין הקטינות ישהו עם התובעת מסיום המסגרת החינוכית ביום ו' ועד ליום א' בבוקר".
- המבקשת לא השלימה עם ההחלטה והגישה בקשת רשות ערעור.
- טעה ביהמ"ש קמא שעה שלמעשה השווה את מעמדה של המשיבה שמבחינה משפטית כלל אינה אם למעמדה של האם, על אף שהליך הבקשה לצו הורות טרם נדון והוא הוגש ע"י המשיבה לביהמ"ש רק ביום 9.3.22.
- טעה ביהמ"ש קמא שעה שההחלטה ניתנה מבלי שהתאפשר למבקשת לחקור את המשיבה ואת עורכת התסקיר, על אף שהרחבת הסדרי השהות פוגעת באוטונומיה ההורית שלה. הרחקת הקטינות מאימן למשך מחצית מהזמן היא החלטה בלתי זהירה ובלתי מידתית. ההחלטה חורגת באופן ניכר מההלכה הפסוקה הקובעת שבמקרים מעין אלו, יש למנוע נתק ולהבטיח קשר מדוד ואולם אין להעניק הסדרי שהות במחצית מהזמן.
- טעה ביהמ"ש קמא שנתן את ההחלטה ללא שהוגשה עמדת היועמ"ש ובטרם הכרעה בקשה למינוי אפוטרופוס לדין. בניגוד לפסיקה, ביהמ"ש קמא לא נהג משנה זהירות וקבע זמני שהות משמעותיים למשיבה שאין לה כל מעמד ביחס לקטינות ובטרם שהמבקשת הספיקה להגיש את כתב הגנתה.
- טעה ביהמ"ש קמא שלא התייחס למבחנים הקבועים למתן סעד זמני, לא דן בסיכויי התביעה ובמאזן הנוחות ואף הרחיב את זמני השהות מעבר למומלץ ע"י העו"ס. ביהמ"ש למעשה העניק סעד זמני הזהה לסעד העיקרי. בפועל, המשיבה קיבלה מעמד הורי וכך נעקף כל הליך צו ההורות שהוגש רק שבוע לפני מתן ההחלטה.
- ההחלטה לא מתייחסת כלל לנזק שייגרם לקטינות אם בסופו של דבר לא יינתן למשיבה צו הורות ויהיה צורך "להשיב את המצב לקדמותו" באופן שייגרום להן נזק גדול, שכן עולמן יטולטל פעם נוספת.
- בתסקיר נקבע שהמשיבה היתה המגדלת העיקרית של הקטינות וכי הן זקוקות לקשר עמה ולשהייה עמה זמן ממושך. הקטינות כבר התרגלו לשגרת הלינה הקבועה והמיטיבה בבית המשיבה. גם העובדה שהמעברים נעשים דרך מוסדות הלימוד, מונעת מהקטינות חשיפה לקונפליקט המר שבין הצדדים.
- החריגה מהמלצות התסקיר היא מינורית ביותר. על אף שמעמד המשיבה ביחס לקטינות טרם הוסדר, בהיותה אם פסיכולוגית ואפוטרופסית למעשה, הכרחי לקבוע לה זמני שהות משמעותיים בהתאם לטובת הקטינות. זאת, במיוחד שעה שהמבקשת התחייבה להמשיך במשמורת משותפת גם ללא צו הורות.
- בית המשפט אינו חותמת גומי להמלצות התסקיר ועליו להפעיל שיקול דעת עצמאי כפי שנעשה במקרה דנן. בכל מקרה כיום, משכבר חלפו חודשיים מההמלצות, אין כל תוחלת בהחזרת המצב אחורנית, ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת הותרת המצב הקיים.
- אין שחר לטענה כי בהעדר מעמד הורי למשיבה לא ניתן לקבוע זמני שהות ראויים. ההחלטה לא שינתה את המצב הקיים אלא רק החזירה את המצב ששרר לאורך כל חיי הקטינות שבהן המשיבה שימשה להן אם בפועל. לא יעלה על הדעת לומר ש"המצב הקיים" הוא המצב הנורא שהמבקשת יצרה לאחר הפרידה. המצב הקיים מאז ההחלטה השתרש בחיי הקטינות והפך להן לשגרה.
- מקוממת הטענה שההחלטה ניתנה עוד בטרם שהמבקשת הגישה כתב הגנה, שעה שהיא עשתה דין עצמי ולא הגישה כתב הגנה במועד. כמו כן, הטענה שההחלטה ניתנה בטרם קבלת עמדת היועמ"ש מגוכחת, היות שהיועמ"ש הודיע שלא יתערב בזמני השהות. כמו כן, לא היה הכרח בקבלת עמדת אפוטרופוס לדין, קל וחומר כשהמבקשת כלל לא עתרה למינוי שכזה.
- הסעד הזמני לא זהה לסעד העיקרי. הסעד העיקרי כולל משמורת ואחריות הורית משותפת, שותפות בקבלת ההחלטות וחלוקת זמני שהות שיוויונית לחלוטין. ההחלטה גם לא ניתנה בבהילות אלא לאחר שהתקיים דיון ממצה שבו נדונו המלצות התסקיר.
- כפי שנקבע ברמ"ש הקודם, כאשר מדובר בהחלטה זמנית הקשורה להסדרי שהות, ככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בה למעט במקרים חריגים ומקרה דנן לא נמנה עמם. כמו כן, פורט ברמ"ש הקודם כי אף שטרם נקבע מעמדה המשפטי של המשיבה ביחס לקטינות, אין מניעה להעניק לה סעד זמני של הסדרי שהות ואין צורך לחזור על הדברים שנאמרו שם בנושא זה.
- ההחלטה ניתנה על בסיס המלצות התסקיר המפורט ונעשתה הרחבה מסויימת בסופי שבוע שנומקה ע"י ביהמ"ש קמא והיא סבירה. ממילא חלפו כבר חודשיים מאז שניתן התסקיר שהמליץ שכעבור חודשיים ממועד נתינתו, תישקל הרחבה של הסדרי השהות גם בסופי שבוע ולכן כיום הסדרי השהות תואמים למעשה את המלצות התסקיר (בתוספת לינה גם במוצ"ש אחת לשבועיים). ככל שהמבקשת סבורה כי לאחר חודשיים שבהם התקיימו הסדרי השהות מתברר שהן לא לטובתן של הקטינות, היא רשאית לפנות בבקשה מתאימה לביהמ"ש קמא.
- לא קיימת חובה לאפשר את חקירת העו"ס או את חקירת המשיבה בטרם מתן החלטה זמנית. אין גם חובה למנות אפוטרופוס לדין ובטח שאין צורך להמתין לעמדת היועמ"ש שהודיע שהוא לא מתערב בהליכי המשמורת.
- אכן, הסדרי השהות שנקבעו בהחלטה הם נרחבים וצודקת המבקשת שבד"כ הסדרי השהות שמוענקים במקרה שבו טרם הוברר מעמדו של בן או בת הזוג של ההורה הביולוגי ביחס לקטין, אינם רחבים ונועדו למנוע נתק (ראו למשל: רמ"ש (מרכז) 1256-02-18 ס' מ' נ' ל' מ' (20.3.2018) ובע"מ 1835/18 פלונית נ' פלונית (6.3.2018)). יחד עם זאת, משטובת הקטינות כפי שעולה מהתסקיר הוא להרחיב את הקשר, במיוחד במקרים שבהם שני הצדדים גידלו בפועל תחת קורת גג את הקטינות מיום הוולדן, אין מניעה להעניק למי ששימש הורה בפועל - על אף שאין לו בינתיים כל מעמד - זמני שהות נרחבים. זאת, כאשר עמדת אנשי המקצוע היא שזו טובת הקטינות כמו במקרה דנן וביהמ"ש קמא רשאי היה בהחלט לאמץ את המלצות התסקיר.
- אכן, ההחלטה פוגעת באוטונומיה של המבקשת ובזכויותיה ההוריות. ברם, במקרה דנן, קיימות התבטאויות רבות של המבקשת שבהן היא אמרה למשיבה לאחר הפרידה כי "תהיה לך משמורת משותפת" וכן "לא רוצה לקחת לך מהזמן איתן ולא רוצה לפגוע בך" ועוד אמירות דומות שמלמדות כי היתה לכאורה הסכמה של המבקשת לאמהותה של המשיבה (ראו הציטוטים הנוספים בסעיף 43 לתשובת המשיבה). כשלהתבטאויות אלו מצטרפת המלצת העו"ס, קיימת הצדקה לפגיעה בזכות האמהות של המבקשת, שעה שאם לא יורחבו הסדרי השהות תהיה פגיעה משמעותית בקטינות כמפורט בתסקיר, ופגיעה זו חמורה הרבה יותר מהפגיעה בזכויותיה של האם.
- ברור שקיימת עילת תביעה לכאורה ומאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה. שהרי, הקטינות התרגלו להסדרי השהות שנקבעו בהחלטה ואם תביעתה תידחה, יהיה אפשר לצמצם את הקשר בהדרגה. הנזק שבאי הענקת זמני שהות נרחבים לקטינות עם המשיבה כיום, עולה על הנזק שעלול להיגרם בעתיד אם יוחלט לצמצם את זמני השהות.
- הסעד הזמני אינו זהה לסעד העיקרי. הסעד העיקרי הוא למשמורת משותפת, לשותפות בקבלת ההחלטות ולחלוקת שווה של זמני השהות ואילו הסעד הזמני מצומצם ועוסק בזמני השהות בלבד.
- לפיכך, דין הבקשה להידחות.
- המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ והמזכירות תעביר את הערובה שהפקידה המבקשת על פירותיה לב"כ המשיבה, על חשבון ההוצאות.
- פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת הפרטים המזהים.
ניתנה היום, כ"ב אייר תשפ"ב, 23 מאי 2022, בהעדר הצדדים.