פרידמן ואח' נ' נחום

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר נגרמו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 27/11/09.

לטענת התובע, במועד הנקוב, נסע בכביש מספר 4 מכיוון מחלף חולות לכיוון מחלף יבנה במסלול השמאלי מבין שניים. באותה שעה הכביש היה עמוס , הרכב שלפניו בלם ומשכך, גם הוא בלם בלימת חירום ואולם, לא עצר באופן מוחלט אלא האט את מהירות נסיעתו באופן משמעותי. לטענת התובע הוא לא סטה לכיוון שמאל אלא בלם בנתיב שלו ומיד לאחר ששחרר את דוושת הבלם והמשיך בנסיעה, הוא חש פגיעה ברכבו ,אשר נבעה מפגיעת רכבו של הנתבע 1 ברכבו מאחור. לטענת התובע, בנסיבות אלו, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 אשר פגע ברכבו ומשכך, יש לחייב את הנתבע 1 ואת מבטחת רכבו – הנתבעת 2 לשפותו , ביחד ולחוד, בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב, נסע הנתבע 1 בכביש מספר 4 בנתיב הימני ואילו התובע נסע בנתיב השמאלי, התובע בלם ובמקביל אף הסיט את רכבו לכיוון ימין , על מנת להימנע מפגיעה ברכב שלפניו- ומשכך, סטה במפתיע לנתיב הנסיעה של הנתבע 1 ובמהלך זה פגע רכבו של התובע ברכבו של הנתבע 1 . לטענת הנתבעים , בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע אשר סטה לכיוון נתיב הנסיעה של הנתבע 1 ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כן הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזקים אשר אירעו לכלי הרכב המעורבים ובינהן אף תמונות אשר צולמו מיד לאחר האירוע. עוד הוצגו על ידי התובע, תמונות המתעדות לטענתו את המיקום בכביש בו ארעה התאונה, אשר צולמו על ידו יום לאחר התאונה.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן , בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי התובע אינו מרים את הנטל המוטל עליו להטות את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסתו ויתרה מכך, המאזן נוטה במקצת לכיוון גרסת הנתבע 1.

כך תחילה, עיון בתמונות הנזק מעלה כי הפגיעה ברכבו של הנתבע הינה בצידו של הרכב ולא בקדמת הרכב . מיקום הנזק מעלה כי מדובר בפגיעה הנובעת מסטיה של רכב אחד לכיוון רכב אחר ואינה נובעת מאי שמירת מרחק שכן אז הנזק היה צריך להיות בקדמת הרכב. בנוסף, שני כלי הרכב נסעו בנתיבים מקבילים ומשכך, אין זאת אלא שהפגיעה מקורה בסטייה של רכב אחד לכיוון הרכב השני.

לענין זה - התובע הודה כי בלם את רכבו בלימת חירום על מנת שלא לפגוע ברכב אשר נסע לפניו, בלימה אשר , לטענתו , הובילה לחריקת בלמים ואף לריח של עשן אשר יצא מהבלמים – דהיינו, מדובר בבלימה משמעותית. בנסיבות האמורות , הסבירות שהתובע סטה על מנת להימנע מפגיעה ברכב שלפניו, גבוהה יותר מכך, שהנתבע ,בדיוק באותו זמן, סטה סתם כך וללא כל סיבה לכיוון נתיב נסיעתו.

התובע ניסה לטעון כי הבלימה שלו היתה ישרה וללא כל סטיה ובתמיכה הביא תמונות, אשר לטענתו צולמו במקום בו ארעה התאונה יום למחרת , בהן מוצגים פסי בלימה ישרים ,אשר התובע טען כי הם פסי הבלימה של רכבו. בכל הכבוד, לא מצאתי בתמונות האמורות משום ראייה לטענת התובע .כך- תחילה, לא הוכח כי התמונות אמנם צולמו במקום המדוייק בו ארעה התאונה. בנוסף, בכל כביש נתון קיימים פסי בלימה רבים ומשכך, יש להוכיח קשר סיבתי בין פסי הבלימה המצולמים לבין התאונה הנדונה. במקרה בפני, צילום התמונות יום לאחר התאונה – יש בו בכדי לנתק את הקשר הסיבתי בין הפסים לבין התאונה שכן, יכול שמקור הפסים המצולמים בתאונה אחרת. לשם סיבור האוזן בהקשר זה- עיון בתמונות גופן מעלה כי ניתן לחזות באותו מיקום גם בפסי בלימה לכיוון שמאל – דהיינו באותו מקטע קצר – אשר לא הוכח כי בו ארעה התאונה – קיימים שני סוגי פסי בלימה – עובדה המלמדת על כך שניתן למצוא במקטע קצר שלל סוגי פסי בלימה ומשכך, הואיל ואלו לא צולמו ישר לאחר התאונה ולא הוכח קשר סיבתי ישיר בינם לבין התאונה, הרי שאין בהן בכדי להוות ראייה להילך התאונה.

זאת ועוד, התובע העיד כי בזמן התאונה היו ברכב אשתו ודודתו – ואולם, למרות זאת, בחר שלא להעיד אף לא אחת מהן, מחדלו זה אף בו יש בכדי להוות חזקה כנגד גרסתו.