פרידמן נ' שיסל ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה לגילוי ספציפי ועיון במסמכים במסגרת תביעה כספית ותביעה ולמתן סעדים הצהרתיים, בקשר עם הפרת הזכות המוסרית בהפקת הסרט "יבי", ע"ש יונה בן יהודה ז"ל (להלן: "הסרט").

2.התובעת הינה תסריטאית ובימאית יוצרת סרטי תעודה, עיתונאית ותחקירנית.

הנתבע 1, צבי שיסל הינו שחקן, במאי ומפיק. הנתבע 2, פנחס (פטקה) בן יהודה הוא אחיו של יונה בן יהודה ז"ל. הנתבעת 3 הינה עמותה שהוקמה ע"י הנתבע 2 להנצחת זכרו של יונה בן יהודה (להלן: "העמותה"). הנתבע 4 הינו צלם הסרט.

3.במסגרת התביעה טענה התובעת כי עבדה במשך מספר שנים על הפקת הסרט, ייזום הרעיון ופיתוחו, עריכת תחקיר מקיף, כתיבת התסריט, אך הנתבעים גזלו את זכותה לקבלת קרדיט הולם על פועלה. הנתבעים דוחים את טענות התובעת בדבר מעורבותה הפעילה בעריכת הסרט וטוענים כי זו הייתה שולית והתמצתה בחקירה וראיונות, לא כל שכן לתקופה מסוימת זנחה כליל את מעורבותה.

4.לטענת התובעת, רק בעקבות הגשת בקשה בעניין השלמת הליכי ביניים, נעתרו הנתבעים לבקשתה לגילוי מסמכים וזאת באופן חלקי ובאופן שנמנעו מלפרט את מרבית המסמכים הספציפיים שעתרה לגילויים בקשר עם חומרים הקשורים בסרט.

התובעת עותרת לגילויים של החומרים והמסמכים שהתבקשו במסגרת סעיפים 1א'-ה' לפנייתה (נספח 1 לבקשה), ובין היתר, חומרי הגלם שקשורים בהפקת הסרט וביניהם העתקי ראיונות, קלטות צילום גולמיות, הגרסאות השונות של הסרט.

לטענת התובעת למסמכים שגילויים התבקש חשיבות מהותית לצורך בירור התביעה לפי שיש בהם, לשיטתה, כדי להוכיח את תרומתה המכרעת בהפקת הסרט, לא כל שכן אין בגילויים כדי להכביד על הנתבעים מחמת היותם זמינים ונגישים.

לטענת התובעת, אין לקבל את טענתם הנתבעים לפיה נמנעו מלמסור את החומרים לידיה מחמת שמירה על סודיות והגנה על האנשים המופיעים בסרט.

התובעת נכונה להתחייב כי לא תעשה שימוש בחומרים שיעברו לידיה אלא לצורך ההליך המשפטי נשוא הבקשה.

זאת ועוד, לטענת התובעת, הנתבעים אינם מקיימים את המתחייב מתקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 לפי שלא מאפשרים לעיין במסמכים שנזכרו בתצהיר גילוי המסמכים של שיסל ולצלמם.

5.לטענת הנתבעים, ככל שהתובעת הינה היוצרת של הסרט, טענה המוכחשת כשלעצמה, אמורים להיות בידיה המסמכים שגילויים נדרש, ביניהם, כל חומרי הגלם המצולמים, העתקי גרסאות ותצהירים של החומרים המצולמים ועוד.

לגופו, טוענים כי לסרט היו גרסאות לרוב אשר נמחקו ממחשב העריכה עם תום הפקת הסרט ובאופן ששיחזורן כרוך בהשקעת עבודה מאומצת ומשאבים רבים.

הנתבעים מוסיפים כי העמותה התחייבה כלפי המרואיינים בסרט שלא לעשות שימוש בחומרים למטרות אחרות, ואשר התובעת סירבה לחתום על מסמך המשקף את האמור כפי שהועבר לידיה (נספח ב' לתגובה).

לגרסת הנתבעים, הם מחזיקים בשלוש קלטות המהוות העתקים של הקלטות המקוריות שנועדו לצפייה ולא לעריכה, אך אין בהן רבותא מאחר והן מהוות חלק מהסרט שצורף ממילא לתביעה, כפי שהוגשה. כמו כן, בידם קלטת נוספת שאורכה 9 דקות אותה מוכנים הנתבעים להעביר למבקשת לצורך העתקתה.

הנתבעים עמדו על כך שהבקשה אינה נתמכת בתצהיר והוסיפו שאין מניעה כי ב"כ התובעת או מטעמו יגיעו למשרד בא כוחם לצורך עיון וצילום בחומרים.

6.בתשובתה הנתמכת בתצהיר חוזרת התובעת על הנחיצות והרלבנטיות של החומרים שגילויים מבוקש לצורך הוכחת גרסתה ומוסיפה שהטענה לפיה ככל שהייתה מעורבת בהכנת הסרט, החומרים אמורים להיות בידיה, נגועה בחוסר תום לב לפי שלדרישת הנתבעים במהלך העבודה המשותפת, הועברו החומרים השונים לידיהם. עוד טוענת כי תשובת הנתבעים לפיה המסמכים שגילויים מבוקש אינם נמצאים בידם לא דרה בכפיפה אחת עם האמור בתצהיר גילוי מסמכים מטעם שיסל, לפיו הטעם בעטיו אינם מוסרים את המבוקש הוא סודיות והגנה על הדמויות המופיעות בסרט ובאופן המעורר את החשד כי מדובר בניסיון להסתיר ראיות מהותיות לצורך בירור התובענה.

המבקשת אינה משלימה עם תשובת הנתבעים לפיהם כל שנותר בידיהם הוא שלוש קלטות מקוריות של הסרט שנועדו לצפייה בלבד וטוענת כי הדברים אינם מתיישבים עם הגיונם של דברים ומוסיפה כי הנתבעים לא הבהירו באילו נסיבות החומרים יצאו מידיהם כמתחייב בנסיבות העניין.

זאת ועוד, התובעת דוחה את טענת המשיבים לפיה הוורסיות השונות של הסרט נמחקו ומוסיפה כי אין לקבל את תשובתם הלקונית לפיה שחזור הוורסיות השונות כרוך בעבודה ומשאבים רבים מבלי שניתן פירוט בעניין.

התובעת עמדה על הקושי שבעיון במסמכים במשרדי ב"כ המשיבים מחמת שיש צורך באמצעים אלקטרוניים ו/או דיגיטליים לצורך העתקתם.