פרידנזון שירותים לוגיסטיים בע"מ נ' שי ש י רותים לוגיסטיים(אס.אל.אס) בע"מ

פסק דין

זו תביעה שהוגשה בסדר דין מהיר בסך 25,034 ₪. הנתבעת סיפקה בזמנו שירותי עמילות מכס לתובעת. לטענת התובעת הייתה נוהגת לשלם סכומים לנתבעת, ועל חשבון, ועקב יחסי אמון ששררו בין הצדדים. בדיעבד הסתבר לתובעת, ולאחר שקיבלה חשבוניות בקשר למספר חיובים, כי חויבה ביתר ובקשר לאותן תשע חשבוניות, שסכומן מצטבר לסכום התביעה, וכי השירותים שפורטו באותן חשבוניות, כלל לא הוזמנו על-ידה ולא אושרו על-ידה. נטען שחרף דרישות שהופנו לנתבעת, לא הוצגו לתובעת ראיות להזמנת השירותים על-ידה או לקיומם בפועל ובעבור התובעת, ומשכך תובעת את השבת הסכום המצטבר של אותן חשבוניות ששולמו על-ידה ושחיובן היה בעורמה ובניגוד למוסכם, תוך עשיית מעשה גזל.

הנתבעת מאשרת קיום קשר עסקי עם התובעת, וכן קבלת תשלומים בגינו מן התובעת. נטען שבנוסף לשירותי עמילות המכס הרגילים, הייתה משלמת הנתבעת בעבור התובעת עבור עלויות נלוות הקשורות לשחרור הסחורה מן המכס והנמל, כגון תשלומים לרשויות ומובילים, כאשר הנוהל הוא שהנתבעת משלמת לצד ג', שנתן שירותים נלווים ומחייבת את התובעת בהתאם לחיוב של צד ג', תוך העברת חשבונית המקור לתובעת. נטען שבחשבוניות נשוא התביעה הושכר ציוד, בעיקר מלגזה, לצורך העמסת ציוד כבד ששוחרר מן הנמל בעבור התובעת. נטען שבזמנו מסמכי החיוב הועברו לתובעת, ויודעת היטב בגין איזה שירות חויבה, כאשר מדובר בשירות שהוזמן על-ידה.

בדיון העידו מטעם התובעת מר אלברט כהן, שטען בתצהיר עדותו, כי לא מצא במחשב התובעת כל הזמנה המצדיקה חיוב על-פי החשבוניות נשוא התביעה. כן העיד מנהל התובעת - מר רמי פרידנזון.

מטעם הנתבעת העידו מר עמנואל שניידר - סמנכ"ל, שהעיד על נוהל העבודה בעניין, כאשר לתצהירו צורפו החיובים שהוציא הנמל לנתבעת בקשר לכל החשבוניות, בקשה לקבלת שירות מן הנמל, שבמרבית המקרים הייתה חתומה על-ידי הנתבעת, לטענתה בעבור ובשם התובעת, כאשר לגבי אחת החשבוניות - ג1 קיימת חתימה הנחזית להיות חתימת הנתבעת עצמה על הזמנת השירות המיוחד, ונשוא החיוב באותה חשבונית ובקשר לחשבוניות א-ב-ג צורפו מסמכים נוספים מעבר להזמנת השירות מן הנמל, כגון הרשימון ותעודת שער בנמל.

לגבי כל החשבוניות צורפו החיובים בהם חויבה הנתבעת על-ידי צד ג', ובעקבותיהם חייבה את התובעת. כן העידו מטעם הנתבעת המנכ"ל, שלא היה בקיא בפרטים באופן אישי ולעדותו יש ליחס משקל מועט, וכן העובד מר אליהו אהרוני, שחתם על הזמנת העבודה.

ב"כ התובעת טוען בסיכומיו, כי הנתבעת שברשותה אמורים להיות המסמכים לגבי כלל החשבוניות, לא צירפה את כולם, ומשכך לא הרימה את הנטל הרובץ עליה לעניין הוכחת הקשר בין החיוב נשוא כל החשבוניות לתובעת. נטען שמדובר בחיוב שעל הנתבעת להוכיח, ולא עמדה בנטל זה. נטען שלנתבעת לקוחות רבים, ויתכן בהחלט שמדובר בשירות שניתן ללקוח אחר, או ששויך באופן מוטעה לתובעת.

ב"כ הנתבעת טוען כי, במסמכים שצורפו די והותר להוכיח את שיטת העבודה והקשר בין הצדדים. מציין שמדובר בחיובים מלפני שנים, שבזמן אמת לא באה מחאה, שחלק מן המסמכים הועבר על-ידי הנתבעת לתובעת, ושהתובעת כמי שמבקשת להוציא מחברה בתיק זה בבחינת תביעת השבה - לא עומדת הנטל הנדרש.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הצדדים, אני מחליט לקבל את התביעה במלואה.

לא שוכנעתי מן הדיון שהתובעת זכאית להשבת הסכומים נשוא החשבוניות נשוא התיק. מדובר כאמור בחיובים ששולמו, ועל הדורש השבתם, הנטל הראשוני להוכיח טענתו.

במקרה זה שוכנעתי באופן מספק וכנדרש על-פי מאזן הסתברות אזרחי, כי החשבוניות נשוא הדיון הוצאו ונדרשו בדין על-ידי הנתבעת בזמנו ובהתאם לנוהל עבודה שגובש בעניין בין הצדדים, ובקשר לשירותים נלווים מיוחדים, דוגמת השירותים נשוא החשבוניות. לא ראיתי מקום לקבוע כלל כי מדובר בחיוב שנעשה בעורמה ללא אישור, או ללא הסכמה, או שלא קשור לתובעת וכפועל יוצא אין מדובר בגזל.

נספח ג1 שמתייחס לאחת החשבוניות נשוא התביעה שהוכחשה באופן גורף, מלמד על הזמנת שירות מיוחד, לא ראיתי נוכח כלל המסמכים שצורפו ביחד עם העדויות ששמעתי, וכאשר אני מעדיף בעניין זה את עדויות הנתבעת, ובמיוחד עדותו של מר שניידר, שיש לקבל טענות התובעת. אכן ניתן היה לחפש ולנסות למצוא מסמכים נוספים בקשר לכל אחת מן החשבוניות ד ואילך, ומעבר לחיוב של צד ג', יחד עם זאת מה שצורף לגבי חיובים א-ב-ג מלמד באופן מספק, שהכחשתה הגורפת של התובעת בעניין אינה במקומה, יש לקבל את טענת הנתבעת שהחיובים נעשו עבור ולבקשת התובעת, שני הצדדים ציינו שעבדו בזמנו תוך אמון הדדי, ולא ראיתי מקום לקבוע שהחיובים כאן, הגם שאין הזמנה חתומה, של התובעת עצמה, ולמעט במקרה אחד, מקורם בתרמית, או בחיוב פסול.

הכחשתה הגורפת של התובעת בעניין עומדת לה לרועץ יחד עם העובדה שהבקיא מטעמה לעניין החשבוניות נשוא הדיון, מר כהן, מסר בתצהירו פרטים כלליים, ולמעשה לא ידע להשיב וליתן הסבר מניח את הדעת, לגבי אותן חשבוניות בהן מופיע חתימת מזמין של התובעת, או מבוסס קשר אליה על-פי הרשימונים ותעודת השער.

לסיכום, התובעת כאמור לא הרימה הנטל המוטל עליה לעניין ההשבה הנדרשת, ומשכך התביעה נדחית.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות דיון בעניין בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסק-הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ד סיון תש"ע, 27 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

קלדנית: רויטל מליאנקר