ת"צ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
38023-09-11
16/07/2012
|
בפני השופט:
יעקב שקד
|
- נגד - |
התובע:
1. טל פרלמוטר 2. ליאת פרלמוטר
|
הנתבע:
אברהם נאמן משרד עורכי דין ונוטריונים ע"י עו"ד גילעד נאמן ואחרים
|
|
החלטה
פתח דבר וטענות הצדדים
בפניי בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית, מכח חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות).
לטענת המבקשים, גבה מהם המשיב, עורך דין במקצועו, שכר טרחה העולה פי 14 לערך מהשיעור המותר הקבוע בצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מירבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס – 1999 וצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מירבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין) (תיקון), התשס"ז – 2007 (להלן – צווי הפיקוח).
המבקשים רכשו זכויות בדירה המצויה בבניין מגורים ברח' רבין 4 קריית-אונו (להלן – הבנין).
הזכויות רשומות במרשם "פנימי" אצל המשיב, נוכח העובדה שבמועד הרלוונטי, קרי רכישת הזכויות, טרם נרשם הבניין כבית משותף במרשם המקרקעין.
לטענת המבקשים, המשיב התנה את רישום העברת הזכויות בתשלום שכר טרחה, והם נאלצו לשלמו תחת מחאה, וכעת דורשים את השבת הסכומים שנגבו מהם ביתר.
אין חולק כי שכר הטרחה ששולם ע"י המבקשים למשיב עמד ע"ס 4,983 ₪, סכום השווה ל- 0.3% מסכום עיסקת רכישת הדירה, שעמד ע"ס 1,425,000 ₪.
לטענת המבקשים, הסכום ששולם למשיב חורג מזה שנקבע בצווי הפיקוח, העומד ע"ס 351 ₪, במועד הרלוונטי לתובענה. לפיכך, טוענים המבקשים כי יש להשיב להם את ההפרש בסך 4,587 ₪.
המבקשים עותרים לאישור תביעתם כתובענה ייצוגית, שכן לטענתם היא זו מתאימה להתברר כתובענה ייצוגית ומתקיימות בה הדרישות המפורטות בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.
המבקשים חפצים להגדיר את "חברי הקבוצה" כמי שמכרו או רכשו זכויות "יד שנייה" בבניין ואשר שילמו למשיב שכר טרחה מעבר לקבוע בצווי הפיקוח, ולכן זכאים להשבת ההפרש.
המבקשים טוענים כי המשיב הודה, כי נכון לחודש יולי 2010 בוצעו בבניין כ- 60 עיסקאות "יד שנייה" (ראה נספח ז' לבקשה). המבקשים מעריכים אפוא כי בממוצע שולם למשיב ע"י כל אחד מחברי הקבוצה סך של 5,300 ₪ + מע"מ, ולפיכך סכום ההשבה מוערך על ידם בסך של 350,000 ₪ + מע"מ. המשיב טוען כי מדובר בכ-20 עד 30 דיירים בלבד (על כך להלן).
בפי המשיב שלל טענות המצדיקות לטענתו דחייתה של הבקשה, ואפרט את המרכזיות שבהן:
ראשית, המשיב טוען כי צווי הפיקוח כלל אינם חלים על המבקשים ולא על חברי הקבוצה שאותה הם מבקשים להגדיר בתובענה הייצוגית.
שנית, התובענה שהגישו המבקשים איננה מתאימה להתברר כתובענה ייצוגית, לרבות בשל העובדה שמדובר בעשרות בודדות של חברי קבוצה.
שלישית, המבקשים נטלו לעצמם מרצונם את תשלום שכר טרחת המשיב.
רביעית, הפרוצדורה המשפטית הנדרשת בתיק זה אינה מתאימה לתביעה ייצוגית עם משלוח הודעות צד ג', אם תאושר התביעה הייצוגית.
חמישית, חברי הקבוצה אינם בעלי אינטרסים זהים.
שישית, לא צורפו צדדים נדרשים לתובענה.
שביעית, הסכומים הנתבעים ע"י המבקשים אינם מתאימים להתברר בתביעה ייצוגית.