פרץ בוני הנגב(1993)בע"מ נ' ב יאיר(333)חברה קבלנית לעבודות בניה(200

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני בקשתה של המבקשת, חברת ב. יאיר (333) חברה קבלנית לעבודות בניה (2000) בע"מ, כי אתיר לה להתגונן בפני תביעת המשיבה, חברת פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ, שהוגשה בסדר דין מקוצר בת.א. (אשדוד) 1115/09.

הטענות בכתב התביעה

בכתב התביעה נטען כי המשיבה הינה חברת בניה הבונה יחידות דיור, מכרזים מסחריים ומבני ציבור בכל רחבי הארץ ואילו המבקשת עוסקת ביזום ובבניה של פרוייקטים שונים.

המשיבה, כך על פי כתב התביעה, מקימה פרוייקט מגורים בשם "פנינת הים" ובו 36 יחידות דיור במתחם שחמון 10, בעיר אילת ובצמוד לפרוייקט זה מקימה המבקשת פרוייקט מגורים אחר בשם "סאן וילג'".

המשיבה טוענת בכתב התביעה כי בהתאם לנוהלי משרד הבינוי והשיכון, על הבעלים של המגרש הגבוה מבין המגרשים הצמודים, קרי – המבקשת, להקים קיר תומך המפקיד בין שני הפרוייקטים ולשאת בעלות הקמתו. ברם, למרות דרישות חוזרות ונישנות מצד המשיבה, לא הקימה המבקשת את הקיר התומך.

באוגוסט 2008, כך על פי כתב התביעה, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המבקשת תבנה את הקיר התומך, כאשר הצדדים יישאו בעלות הקמתו באופן שווה. הקמת הקיר תומחרה על ידי המבקשת בסך כולל של 269,881 ₪, משמע שכל צד יישא בסך של כ- 135,000 ₪ עבור חלקו.

לאחר מו"מ נוסף בין הצדדים הוסכם, בסופו של דבר, כי המשיבה היא שתבנה את הקיר התומך וכך עשתה.

למרות האמור לעיל, ולמרות, על פי הנטען בכתב התביעה, שהקיר נמסר למבקשת לשביעות רצונה המלאה, לא שילמה המבקשת למשיבה את חלקה בעלות בניית הקיר עד ליום הגשת כתב התביעה.

המשיבה מוסיפה ומציינת בכתב התביעה, כי בהתאם לבקשת המבקשת בוצע תיקון בקיר המשותף וכן השלמת בניית מעקה, וזאת על פי סיכום בכתב של פגישה מיום 7/5/2009 עם קבלן מבצע מטעמה של המבקשת.

לפיכך, המשיבה עתרה בכתב התביעה כי בית המשפט יחייב את המבקשת בתשלום הסך של 135,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין.

הטענות בבקשה למתן רשות להתגונן

מנגד, בבקשתה למתן רשות להתגונן, טוענת המבקשת כי תביעתה של המשיבה הוגשה בחוסר תום שכן המשיבה בנתה את הקיר המשותף תוך ביצוע פלישה לשטחה של המבקשת ותוך הפרה יסודית של הסכמות הצדדים.

לטענת המבקשת, תנייה יסודית מהסכמות הצדדים היא כי הקיר המשותף יבנה מחציתו בצד שטחה של המבקשת ומחציתו בצד שיטחה של המשיבה.

למרות האמור לעיל, לטענת המבקשת, בנתה המשיבה את הקיר המשותף, ברובו, דווקא בשטחה של המבקשת וזאת באופן שיטתי ומתוכנן.

ההפרה, כך על פי הבקשה, נתגלתה במדידה שבוצעה על ידי המודד המוסמך, מר סוסניצקי ויטלי ביום 5/8/2009. תצהירו של מר סוסניצקי והעתק המדידה צורפו לבקשת הרשות להתגונן.

הפלישה, כך על פי בקשת הרשות להתגונן, היא פלישה רחבת היקף, שיטתית ומתכוננת, אל שיטחה של המבקשת, תוך הפרה יסודית של ההסכמות בין הצדדים.

המבקשת פנתה למשיבה בבקשה לסלק את הפלישה, אך נענתה בשלילה.

המבקשת טוענת כי עומדת לה, בשל ההפרה, הזכות לבטל את ההסכם בין הצדדים וכי היא זכאית לפיצויי בגין נזקיה הנובעים מן הפלישה, בסך כולל של 500,000 ₪.